כוּסית ברוטב אקדמי

רוביק רוזנטל | 25 במרץ 2010

באיזה שנה נולדה הכוסית, ומה באמת אנחנו חושבים על ידידנו הכלב

מונח חדש הולך וחודר לשיח התקשורתי-מגדרי, ויום אחד לא נדע איך הסתדרנו בלעדיו. מדובר ב"כוסיפיקציה", דהיינו, תהליך המאדיר את האשה הכוסית, גורם לנערות ולנשים לעשות כל מה שנדרש כדי להיות כוסית, ורואה בכוסיות את תכלית חיי האשה. ההופעה האחרונה של הביטוי היא בראיון עם מרב מיכאלי, מסוכני המונח, בבטאון "חשיפה", בית הספר לתקשורת של האוניברסיטה הפתוחה השוכן בכפר הירוק.

וכך אומרת מיכאלי: "אין לנו בטלוויזיה אישה שהיא לא יפה, לא רזה ולא צעירה. הכי מבוגרת היא אילנה דיין, שהיא עוד לא בת חמישים. היא נמצאת שם על תקן העיתונאי הרציני – ואני בכוונה אומרת עיתונאי ולא עיתונאית. נשים שמגיעות לא רזות, עוברות תהליך של כוסיפיקציה. כל מי שמגיעה לטלוויזיה - בין אם היא מתחילה בתור סינדרלה-נינט או בדרנית מתחילה, נניח, זאת שמופיעה בפינת הסטנד-אפ בתכנית אירוח, בהדרגה יורדת במשקל ונכנסת לתוך המודל שהיא מצופה לממש". יש אפילו טענה של הבלוגרית מירי שחם לפיה גם גברים עוברים כוסיפיקציה: "במו עיניי ראיתי סרטוני פורנו עם גברים מגולחי ערווה. גבר מגולח נראה פגיע יותר".

'כוסיפיקציה' קיימת כמונח מזה שלוש שנים, ויש טוענים שלידתו הרשמית היא בכינוס לענייני תקשורת 'שובר מסך' במכללת עמק יזרעאל, ב-16.5.07. המונח מתייחס ברוב שימושיו למעבר מהילדות המאוחרת לראשית הנשיות, אבל לא רק, כמו בדוגמה שלהלן. המילה נוצרה בשיטה הישראלית המקובלת והיצירתית של עברית ולועזית נוסח 'מגניביישן' ו'קיבוצניק'. הפעם מדובר בדפוס בעל ניחוח אקדמי, על פי הצורה הסלביות, שפירושו הענקת אפיון מובהק לדבר מה. החל מ'רוסיפיקציה', הפיכת אזור או תחום לרוסי, ועד 'גלוריפיקציה', הענקת אופי זוהר ורב תהילה לדבר מה. הפעם הוכנסה למודל המילה הערבית הוותיקה שנטמעה בסלנג הישראלי 'כוס', עם רמז לנגזרת השנויה במחלוקת, 'כוסית'.

ומתי נולדה הכוסית?

בעניין זה שואל-כותב אבי נשרי: "במרץ 1969 הייתי טירון במחנה 80. עוד המחלקה שלנו יושבת למנוחה מפעילות והנה הגיע אוטובוס עם טירוניות טריות. "כוסיות!" קרא אחד מאיתנו "כוסיות!, כוסיות!, כוסיות!", בטון של מי שמתלהב מהמצאתו. עד היום מצלצלות קריאותיו באוזני רוחי. האם זכיתי להיות נוכח בלידתו ההיסטורית של המונח, או שיש תיעוד מוקדם יותר שלו?"

הסיפור של אבי מפתיע, כיוון שהמונח 'כוסית' מוכר רק מראשית שנות השמונים, והוא מופיע לראשונה בסרט "מתחת לאף" עם משה איבגי ואורי גבריאל, למרות שבלי ספק אינו המצאה של תסריטאי. המילה שקדמה ל'כוסית' והמתועדת במילון בן יהודה-בן אמוץ היא 'כוסייה'. ייתכן ש'כוסיות' שזוכר אבי נשרי הוא צורת רבים של 'כוסייה', ומכאן נגזרה הצורה הקצרה יותר, 'כוסית'.

ונעבור לשרמוטה

ועוד באותו עניין, שולח לי פול אוגדן מאמר של המזרחן הידוע רוברט פיסק, מהעיתון הבריטי הנחשב "אינדיפנדנט". המאמר מציג ספרים חדשים על המזרח התיכון, ומצטט ספר של עיתונאי לבנוני שנרצח בשם סמיר קאסיר. בסוף המאמר מצטט פיסק את קאסיר: "המילה רבת המשמעויות לתיאור חוסר מוסריות 'שרמוט' או 'שרמוטה', כלומר, זונה, נגזרה מהמילה המעודנת הרבה יותר בצרפתית 'שארמאנט' (charmant).

ההסבר הזה למילה מוכר, אך אין לו ידיים ורגליים, מה שקרוי אטימולוגיה עממית. מקור המילה הוא השורש הערבי שרמט, צורת משנה של שרט (מכאן השריטה העברית), שפירושו לגזור לגזרים. המילון הערבי-צרפתי החשוב ברתלמי קובע בעניין זה דברים ברורים: המילה 'שרמוטה', שנגזרה מהשורש שרמט, פירושה סמרטוט, וברבים שראמיט, גזרים וסמרטוטים. בהשאלה, כותב ברתלמי, פירוש המילה 'שרמוטה' הוא זונה.

על כלבים, בריטים, וסדר פסח

פרשת גירוש נציג המוסד בלונדון הכעיסה מאוד את אנשי האיחוד הלאומי. הם הסכימו ביניהם שהבריטים הם "כלבים", אבל היו חלוקים בשאלה מה ההשוואה הזו אומרת. אריה אלדד קשר את ההשוואה לפסח וסיפר על דרשה שדרש אביו ישראל אלדד, ממנהיגי הלח"י: "כשאבא שלי ערך את ליל הסדר בלטרון לפני 500 אסירים הוא קרא את 'חד גדיא' לפני מפקד הכלא הבריטי. יש שאלה ידועה: אם הגדי צדיק אז החתול רשע, והכלב צדיק, והמקל רשע ויוצא בסוף החשבון חס וחלילה שהקדוש ברוך הוא רשע. התשובה שהוא נתן לבריטי היתה: אולי הגדי צדיק, אולי החתול רשע, אבל אתה הכלב, אתה הבריטי. מי שם אותך לשופט?". עמיתו לסיעה, חבר הכנסת מיכאל בן ארי, נשאל האם הוא מקבל את ההשוואה והשיב: "כלבים הם בדרך כלל נאמנים לשולחיהם, הבריטים הם אולי כלבים אבל הם לא נאמנים לנו. הם נאמנים כנראה למערכת אנטישמית".

הדיון הפרלמנטרי הזה חושף את מעמדו המיוחד של הכלב בתרבות ובשפה, ומדובר בחיה מבלבלת. לכאורה, היא ידידו הטוב של האדם, ומכאן שיש לומר על הכלב רק דברים טובים. אבל הידיד הזה, לפחות על פי השפה, אינו זוכה למידת הכבוד מהאדם ידידו אלא בבוז, המזכיר את גראוצ'ו מרקס: "אם הוא ידיד כל כך טוב שלי, משהו כנראה לא בסדר אתו". הכלב הוא אמנם נאמן לבעליו, אבל "נאמנות כלבית" או "נאמן ככלב" הם צירופים שליליים המציגים את עצם הנאמנות המוחלטת כעניין בעייתי.

נאמנותו המפורסמת של הכלב מובילה גם היא לסיפור ההגדה, וגם כאן היחס דו ערכי. בסיפור יציאת מצרים בספר שמות נכתב: "ולכל בני ישראל, לא יחרץ כלב לשונו, למאיש ועד בהמה". על פי פרשנים שונים וגם על פי המדרש, זהו אות כבוד לכלב, שלא נבח ולא חשף את בני ישראל בזמן מכת בכורות. ואולם, גם כאן התגלגל הביטוי למשמעות שלילית של שוחד שתיקה, בביטוי שמקורו ביידיש "דמי לא יחרץ", שפירושו סכום כסף שמקבל אדם כדי שלא יעיד על מעשה פשע. ביידיש יש נוסח קרוב עוד יותר לסיפור מן המקרא: לא-יחרץ-פלייש (בשר לא יחרץ).

כל כלב בא יומו

בתרבות היהודית, גם בהשפעת תרבויות שונות, הכלב, יותר מכל בעל חיים אחר, מייצג את הרשע. הכבש פחדן, הנחש בוגדני, השועל ערום, הזאב בודד, אבל רק הכלב הוא רשע, והביטוי "כלב בן כלב" הוא פיתוח של הביטוי התלמודי "רשע בן רשע". כאן תרמה הערבית, שגם בה הכלב הוא סמל לרשע את חלקה, בביטוי הנפוץ בגירסתו העברית: "כל כלב בא יומו". הכלבה, משום מה, מרושעת עוד יותר מבן זוגה, ובמגוון שפות: מ-bitch ו-son of a bitch ועד 'כִּלְבֶּה' הערבית, או בגירסה הנוספת 'צ'ילבה', מאושיות הסלנג הישראלי בשנות החמישים.

ולמי שעדיין סבור שבני האדם, או לפחות בני עמנו אוהבים כלבים באמת, באה המשנה ואמרה דברים ברורים: "בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב" (מסכת סוטה ט טו). הכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם? עם ידידים כאלה, מי צריך אויבים, אפילו אם הם בריטים.

היא לא למדה בהארווארד

ונסיים במשפט זהב שהשמיע אהוד אולמרט על דבריה של הפקידה שהעידה על כך שבמשרדו האזינו האזנות סתר: "היא לא למדה בהארווארד". "בוגר הארווארד" הוא מעין מותג של בעל השכלה גבוהה, ובעיני אולמרט כנראה מי שמסוגל להבחין בין האזנת סתר פלילית לבין נאמנות כלבית לבוס, ובוודאי אינו מסוגל להפוך כרטיס טיסה אחד לחמישה. העברית מציעה למעמד הזה מעט אפשרויות, נוסח "השמנה והסלתה", ומפרטת בעיקר את הצד התחתון של הסקאלה. אז בעברית מקראית "לא בוגר הארווארד" הוא שואב עצים וחוטב מים; בעברית התלמודית הוא "פושט נבלות בשוק", ובעברית הישראלית בעל באסטות ומוכר חמוצים. ובכל השאר, כדברי הקלישאה, יכריע בית המשפט.

תגיות :
Rhys A.; flickr תמונה ראשית

תגובות

יעוד גונן
שלום רב, מבקשני להוסיף שהביטוי "פְּנֵי הדור כפני הכלב" אינו מתכוון לציין נבזות או כיו"ב, אלא כביטוי-גנאי לפרנסים ('פני הדור') שאמורים להיות, ומתיימרים להיות, מנהיגים, המראים את הדרך לקהילתם, אלא שבפועל הם כמו כלבים במובן זה שכלב היוצא עם בעליו רץ לפניו, אך כשמגיע לצומת/הסתעפות - עוצר ומחכה להוראה מבעליו לאן להמשיך. זהו גנאי למי שמתיימר להיות מנהיג, אך באמת הולך לאן שהוא מרגיש שזה יהיה לרצון לקהילתו.
31 באוקטובר 2019 הגב

הוספת תגובה