גלגוליו של אלוף

רוביק רוזנטל | 26 באוגוסט 2010

איך נקבעו הדרגות בצה"ל, איך נולד שם לעגבנייה ומיהו בדיוק ישראלי

השבוע נע בין איש השבוע, אלוף יואב גלנט, שיהיה הרמטכ"ל העשרים, לאו דווקא על דעתו של רב אלוף גבי אשכנזי, ועל פי החשד בניגוד לכוונותיו של אלוף משנה בועז הרפז. במקביל ממש החל המירוץ לאליפות הליגה שלנו, והפועל תל אביב מצטחצחת לקראת ליגת האלופות האירופית. בעוד כמה ימים יגידו עשרות אלפי ילדים "שלום כיתה אלף", והמורים ינסו לאלף אותם בינה. ושוב מגלגלת לנו העברית מין שורש רב צדדי, אל"ף, ומחפשת מה קשור למה ולמה.

המדור לא הגיע לפרוטוקול ישיבת הסתרים בה נקבעו שמות הדרגות בצה"ל, אבל ידוע שהאלוף הראשון בצה"ל היה דוד (מיקי סטון) מרכוס, הוא אלוף דוד, והדרגה ניתנה לו על ידי חובב התנ"ך הידוע דוד בן גוריון. המקבילה האנגלית לאלוף היא מייג'ר ג'נרל. רב אלוף הוא לויטננט ג'נרל, ותת-אלוף הוא בריגדיר או בריגדיר ג'נרל. עד כמה שיישמע מוזר, אין בצבא העברית דרגה מקבילה לג'נרל סתם, כולם גנרלים.

הקשר הלשוני המתקבל על הדעת ביותר הוא בין האלוף, הראש והראשון, לבין האות אל"ף. אלא שדווקא הקשר הזה הוא המפותל ביותר, וספק אם הוא קיים בכלל. זאת מפני שהאלוף המקורי, המקראי, מתפצל לשניים. אלוף אחד הוא ראש ומנהיג, מאלופי אדום ועד אלופי יהודה. גם הביטוי שמקורו בספר ירמיהו "אלוף נעורי" שייך לעניין. בתנ"ך אין מדובר במנהיג צבאי אלא בראש קבוצה או שבט, שהרי אֶלֶף במקרא הוא שבט או משפחה גדולה, ומכאן התגלגל שמו של היישוב/התנחלות "אלפי מנשה". מהמשמעות הזו התגלגל המספר אֶלֶף, שהוא השימוש הנפוץ במילה. אלוף הוא אם כן ראש אֶלֶף, ראש שבט או משפחה.

מכאן התגלגל לו האלוף וקיבל כבר בימי הביניים משמעות של הטוב ביותר, הצ'מפיון של ימינו, בביטוי "אלופי התורה", ובעברית החדשה אלוף הוא המנצח בתחרות.

אלוף עם קרניים

האלוף השני בשפה העברית הקדומה בן בקר או כבש, כלומר, בהמת עדר. הוא מופיע פעמיים במקרא במשמעות הזו, אבל זכה לחיי נצח מאחר שנתן את שמו לאות אל"ף. שמות אותיות האלף-בית בכתב הכנעני-פיניקי ניתנו על פי דמיונן לצורת האות, והאות אל"ף היתה ציור ראשו של שור בעל קרניים, כלומר, אלוף. האות אלף היא האות הראשונה גם בכתב העברי המרובע, שהתגלגל מהכתב האשורי והארמי. מכאן נקבעה גם המילה הארמית לאות אלפא, וזו חצתה יבשות וימים. על פי תיאוריה מרתקת הכתב הכנעני יצר את הקשר בין הצורה ושם האות בהשראת עבדים כנעניים שעבדו במכרות מצריים בסיני, ונחשפו לכתב החרטומים, אך זו אופרה מורכבת שלא ניכנס אליה כאן.

מה הקשר בין אלוף א', הראש והראשון, לאלוף ב', השור או הכבש? הקשר, ככל הנראה, הוא בפועל לאלף, שפירושו ללמד קבוצה, להדריך ולהנהיג אותה, שהרי אלף היא קבוצה או שבט. מכאן, אומרים האטימולוגים בזהירות, אלוף השור הוא בהמה מאולפת. וכך חובר הראש והראשון, המנהיג, לאחרון בעדר הבהמות המאולפות.

מהיכן צץ הסֶגֶן?

הצירוף "אלוף משנה", לענייננו, בנוי על דגם מקראי מוצק: כהן משנה, עוזרו או סגנו של הכהן. גם רב אלוף הוא סמיכות בדגם מקראי: רב פעלים ורב חסד. גם שמות הדרגות סרן וסגן מקורם במקרא, וגם כאן אין מדובר בדרגות צבאיות אלא באנשים חשובים למיניהם. סֶרֶן הוא, על פי ההשערה, הרחבה של "שר". סְגָן הוא איש חשוב, והוא קשור בשורש שכ"ן, ומכאן שיש קשר של ממש בין סגן לבין סוכן ושָכן.

וכאן נוצרה תעלומה. במקרא סגן מופיע ברבים בלבד: סגנים או סגני. מהי צורת היחיד? רוב הפרשנים טוענים שהמילה היא סְגָן, אבל יש גם דעות שצורת היחיד היא סֶגֶן. המילה הפנויה הזו, סֶגֶן, נחטפה על ידי קובעי שמות הדרגות.

בדרגות הנמוכות יותר ויתרו על התנ"ך. טוראי הוא מי שעומד בטור, מילה נאה אך הקשר לנושא הדרגה לא ממש משכנע. סמל הוא ראשי תיבות: סגן מחוץ למניין. עכשיו, על פי החשד, יש לנו אלוף משנה מחוץ למניין.

מיהו ישראלי?

שני שימושים מטרידים במונח "ישראלי" נשמעו השבוע בכלי התקשורת. בבאר יעקב התגלה בכתבה בערוץ 10 שבבית הספר רשב"י 97% מהתלמידים הם אתיופים. הורה לא אתיופי שהעלים את שמו ופרצופו הסביר שכאשר התברר שבבית הספר "לא לומדים ישראלים" החלו ההורים להוציא את ילדיהם ממנו. ההורה חזר על ההבחנה בין אתיופים לישראלים שוב ושוב. יעקב אילון מיהר להעיר: " תיקון טעות: כולם ישראלים". ואולם השימוש הספונטני של ההורה בהבחנה מעיד על דפוס מחשבתי: "ישראלים" אינם כולנו, כל מי שחי בישראל, או לפחות אזרח המדינה. "ישראלי" הוא כל מי שזוכה לתו התקן של השייכות, והאתיופים לא זכו לו. האתיופים הם הדחויים, הם הקאסטה, הם לא "ישראלים". יש לומר שניתן היה לשמוע צורות ביטוי כאלה גם ביחס ליוצאי חבר העמים, בעיקר בשנות התשעים.

בעניין חשוב פחות זכינו לכתבה על הזמר בועז טביב, זמר שהתמחה במוזיקה יוונית והעמיד גם תלמידים, ועתה נאלץ לשיר שירים מזרחיים מסולסלים כדי לשרוד. היועצים-מפיקים אתם עבד הסבירו שהם שכנעו אותו "לעשות משהו יותר ישראלי". במה מוזיקה מסולסלת, שמקורה ערבי, "ישראלית" יותר ממוזיקה יוונית? ומי לנו ישראלי יותר מיהודה פוליקר, שיצירתו הברוכה ספוגה כולו במוזיקה היוונית? ישראלי כאן הוא "מה שהולך בין הישראלים". לגיטימי, אבל, בבקשה, קצת דיוק.

מיהו פרֶח?

יגאל רביד שוחח השבוע במסגרת "סדר יום" ברשת בי"ת על היֶיקים, לכבוד הקמת מוזיאון יֶקים בירושלים. בין היתר סיפר רביד בביטחון שמקורו של שם התואר פְרֶח הוא בכלל בגרמנית, שהרי frech פירושו בגרמנית חצוף. קישור חביב, אבל מופרך. פרֶשׁ (כך הוגים זאת) הוא אכן בגרמנית חצוף, אבל אין לו כל קשר לפרֶח הישראלי המצוי. הפרֶחים הגיעו למחוזות השפה יובל שנים אחרי העלייה החמישית לפחות. פרֶח הוא הצורה הזכרית של פרֶחה, מילה שמקורה כידוע צפון אפריקני, והיא חדרה לחיינו בראשית שנות השמונים. זיכור (הפיכה לזכר) של מילות סלנג המיועדות לנשים נפוץ בסלנג, ולהלן חתיך, שאף, כוסון, ואפילו כונֶף, בו זוגה של הכונֶפה.

אנטונלה עוגבת על הישראלים

מסכי הטלוויזיה מלאו בתמונות המפתות של זן העגבניות אנטונלה. הזן מצטיין, כנאמר, במוצקות ומתיקות ויש לו חיי מדף ארוכים במיוחד.

העגבנייה היא אולי מוצר האכילה האהוב ביותר על הישראלים, למרות שעד היום לא הוכרעה השאלה האם מדובר בפרי או בירק. על שמה ניטש בראשית המאה העשרים קרב עקוב מיץ. אליעזר בן יהודה הציע לקרוא לה בַדוּרה, בעקבות השם הערבי בנדורה. הערבים, יש לומר, קיבלו את השם מן האיטלקים, שם השם הוא Pomodoro, מילולית: תפוח זהב. אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ הלך בעקבות השם המקובל בשפות רבות, tomato, שמקורו ספרדי. הוא הציע לקרוא לה תַמה. יחיאל מיכל פינס הלך בעקבות הצרפתים דווקא, שהעניקו את הכינוי pomme d'amour, תפוח האהבה, והציע לקרוא לה עגבנייה, מן השורש עג"ב. בכל המקרים היה ברור שמדובר בנקבה, בעוד המלפפון הוא נציג הגברים בסלט, מסיבות שלא כאן המקום לפרטן. גם חלק גדול מהזנים הניסיוניים של העגבניות נקרא על שם נשים. לצד אנטונלה האדומה והמבהיקה אפשר למצוא גם את יערה, אביגיל, גירונדה, סרינה, אלפידה, ריזוקה, מסינה, וסתם "הנסיכה".

הקנביס בשירות הרפואה

השבוע נחשף בערוץ 10 שדה הקנביס הרפואי בגליל העליון. הקנביס הרפואי מגודל במסגרת החוק ומסייע לאיכות חייהם של חולים רבים, אבל עדיין מרחפת עליו הסטיגמה של הסמים האסורים בחוק לאנשים מן השורה. הקנביס לעצמו הוא צמח תמים המשמש למאות מוצרים שונים. אבות אבותיו של הצמח מכירים את שדות הארץ כבר אלפי שנים, ובמסכת כלאיים במשנה נכתב: "היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף, לא יהא זורע ובא על גביהם, שאינן עושין אלא לשלושה שנים" ("שלושה שנים" זה במקור המשנאי, לא נגענו). קנבוס היא עוד אחת מן המילים היווניות הרבות שנקלטו בעברית, ובמקביל קיימות בשפות רבות, כשם הצמח שממנו מיוצרים בין היתר המריחואנה והחשיש. באנגלית הוא קרוי cannabis, ובשמו נפוץ יותר, hemp.

בעניין זה כתב לנו טובי, שהיה ראש מערך הדרכה של קבוצת "תיקון עולם", ספק הקנביס הרפואי של משרד הבריאות, שהיא גם בעלת חלקת הקנביס בגליל. הקבוצה מחפשת שם קליט ופשוט יותר למוצר, הקרוי היום "גלילות קנביס רפואי לעישון". הגלילה היא למעשה סיגריית העישון, או הג'וינט, כך שמדובר ב"ג'וינט רפואי", אך השם אמור להדגיש את העובדה שאין מדובר בעישון סמים סתם. הגולשים מוזמנים להציע ממיטב כוח היצירה שלהם.

תגיות :
JD Hancock; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

רחל רדר
קלאס. הקלאס הוא משחק רצפה , מורכב מששה ריבועים צמודים .על המְשחק לעבור מריבוע לבא אחריו בקפיצה על רגל אחת והדיפת אבן. כלומר מרמה לרמה גבוהה יותר from class to class - אולי זה מקור השם.
03 במרץ 2016 הגב

הוספת תגובה