הגוססים צוחקים על הפצועים

רוביק רוזנטל | 30 בדצמבר 2010

המשפטים שעשו את 2010, עוד על העגבנייה ולמה התכוון מאיר אריאל ב"זוללה"

"הנאשם ראה בנשים הכפופות לו אובייקטים מיניים" (מתוך סיכומי התביעה במשפט משה קצב).

"יחימוביץ זיהמה את עדות המתלוננת בכתם שאינו פחות בחומרתו מאותו כתם נפט המתפשט במפרץ מקסיקו" (מתוך סיכומי ההגנה במשפט קצב).

"בסופו של דבר, נותר השקר. והשקר הוא שקר, ובשקר יש קלון" (הכרעת הערעור בפרשת הנגבי, יום שלישי).

"בתמורה לבצע כסף הם הביעו נכונות לשמש שכירי חרב בידיו של טופז" (מתוך הכרעת הערעור במשפט דניאל זנקו וסולימן חיאדרה).

"יש לשים קץ לתת-תרבות הסכין שנפוצה בישראל" (השופט זכריה כספי בגזר דינו של וודג'ה מינליק שהרג את החייל אורי חן).

"לנערה יצא שם שהיא נותנת" (נערים בפרשת האונס בתל אביב).

משפטי הסכסוך

"בקפה הטורקי שבישלתם נשאר הפעם הרבה מאוד בוץ" (ח"כ אבי דיכטר בעקבות השפלת השגריר הטורקי).

"חברת הכנסת זובי" (ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' על חנין זועבי, בעקבות המשט).

"רוחי ללע'זה, יא היינה" (לכי לעזה, בוגדת, מירי רגב לחנין זועבי\ כנ"ל).

"החיים היו יכולים להיות קלים יותר בלי האו"ם" (השגריר הזמני לאו"ם, מירון ראובן).

"ההרתעה בעופרת יצוקה עדיין יצוקה" (אהוד ברק במלאת שנתיים למבצע).

"יש מי שרוצה אישור מהפריץ לעלות על חמור ולהגיע לקבר רחל" (יולי אדלשטיין בפרשת אתרי המורשת).

"חוקרים באווירת מזגנים חיילים שעומדים בתנאים קשים בשטח" (קצינים בעילום שם בפרשת "נוהל ילד").

משפטי ביבי

"אשתי לא ממנה אף אחד" (רובי ריבלין שולח עקיצה למשפחת נתניהו).

"באתי בגלל ביבי, נשארתי בגלל שרה" (ליליאן פרץ, העוזרת המתלוננת של משפחת ראש הממשלה).

"כוונו את האש אלי ולא אל אשתי וילדי" (ביבי בעקבות פרשיות שרה נתניהו)

"הוא צ'ארמר, אבל הוא לא מקיים הבטחות" (מוברק על נתניהו, על פי ויקיליקס).

"שתי מדינות לשני עמים" (בנימין נתניהו בנאום בר אילן).

משפטי אולמרט

"הימרתי על הסוס הנכון" (ציטוט של משה טלנסקי כאשר אהוד אולמרט נבחר לראשות הממשלה).

"עד המדינה הגיע עם סחורה מאוד חמה, ראש ממשלה" (הילל צ'רני, ביחס לפרשת הולילנד).

"אני אישה מאמינה, ואני חושבת שהקדוש ברוך הוא מעמיד אותי בניסיון" (שולה זקן עם העמדתה לדין).

משפטי הבִיצה הפוליטית

"שרים לענייני כלום וסגני שרים לענייני שום דבר" (ציפי לבני בעקבות נחמיה שטרסלר על ממשלת נתניהו).

"תהיה גבר, תתקפל" (ציפי לבני מדברת גששית בנאום ראש האופוזיציה).

"צריך להיות אהבל כדי לעשות את זה" (עופר עיני על פרשת העוזרת הפיליפינית של אהוד ברק).

מהנעשה בכנסת

"אצלנו בכפר עראבה כולם טייחים, אבל הטייחים האמיתיים נמצאים כאן" (מונדר נעמנה, שאחיו אוסמה נספה באסון הכרמל, בדיון בכנסת).

"האיש מהרחוב זורק נעליים, האיש מהכנסת זורק חוקים, ושניהם מנסים להרוס את בית המשפט" (ח"כ איתן כבל על חוק עוקף בג"ץ).

"ראיתי אותה ונשרף לי הפיוז" (ח"כ מיכאל בן ארי, לאחר שהתפרץ נגד סגנית יו"ר הבודנסטאג של גרמניה בכנסת).

משפטים דתיים

"במקום שיש חילול השם צריך קידוש השם" (יובל שרלו על פרשת מוטי אלון).

"הבא על אשת איש ראוי בסקילה, המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא" (הרב מוטי אלון על מי שלדעתו מתנכלים לו).

"אשכנזים לא הולכים לבית הכנסת" (מיוחס לאריאל אטיאס, שהכחיש).

"מי שפונה לערכאות אין לו חלק בעולם הבא" (עובדיה יוסף בפרשת בית הספר בעמנואל).

"זה המשט שלנו – המשט החרדי" (דודי זילברשלג על פרשת בית הספר בעמנואל).

"פרוסה אחר פרוסה אוכל אותנו הבג"ץ" (הרב שלמה עמאר על חוק הגיור).

"גם אם יקצצו את הקיצבאות לא נצא לעבוד" (ח"כ משה גפני על חוק האברכים).

"יש להתרחק ממנו הרחק כמטחווי קשת" (מזכיר מועצת החכמים על ח"כ חיים אמסלם).

"יש רק בן אדם אחד שאני מפחדת ממנו, וזה אלוהים" (סיוון, היפה והחנון).

משפטים חברתיים

"גזענות זה ממש לא. כל עוד הבן-אדם יהודי אין שום בעיה אתו" (מפגין נגד כניסת זרים לערים, דצמבר 2010).

"אנחנו שחורים והם שחורים, על איזה גזענות מדובר?" (אבי הלל, פעיל נגד מסתננים בשדולה שהקים השבוע ח"כ יעקב כץ).

"בביטוי 'מדינה יהודית ודמוקרטית' לפעמים וו החיבור הופכת לוו ההיפוך" (מודי בר-און באירוע הזיכרון ליצחק רבין).

"החברה בישראל לוקה בפגם גנטי חולני של הלקאה עצמית" (אביגדור ליברמן).

"בירוחם הגוססים צוחקים על הפצועים" (מרואיין בכתבה על העיירה הדרומית, עם פרישת עמרם מצנע).

"ישראל השנייה החדשה המורכבת מערבים וחרדים" (השר יצחק בוז'י הרצוג).

"כשעושים את זה בכפר שמריהו זה נקרא ברביקיו" (סם בן שטרית על המלעיגים כנגד המימונה).

משפטי כדורגל

"אני רוצה לעשות ניתוח לשינוי מין; אני רוצה לתת לכל השחקנים נשיקה צרפתית" (אלי גוטמן לאחר זכייתה של הפועל תל אביב באליפות המדינה).

"כל המדינה רוצה אותי. לא כל המדינה. תשעים אחוז" (אייל ברקוביץ בקמפיין למינויו למאמן הנבחרת).

הסיפור המוזר על העגבנייה

השבוע נפתח רשמית לקהל אתר האינטרנט המציג את העיתונות העברית מאז אמצע המאה ה-19 ומאפשר לגלוש בה באמצעות מנוע חיפוש (אפשר להכניס הפניה לאתר או לכתבה שהיתה עליו). העיתונות הזו היא בין היתר אוצר בלום של לשון בקופה הדגירה של העברית החדשה, והיא גם מגלה איך אפשר היה גם בנתונים הדלים של השפה אז ליצור טקסטים עשירים ובהירים בעברית.

ערוץ 2 יצר לכבוד האירוע כתבה נאה של ציון נאנוס, שהקיפה את הנושא וגם הביאה סיפורים ואפיזודות מן העיתונות לתקופותיה. במהלך הכתבה התראיין כרמי גילון, נינו של דב פרומקין עורך העיתון "חבצלת". אבי-סבו, כך סיפר גילון, רב ריב נורא עם בן יהודה. הוא קבע ותבע שהעגבנייה תיקרא "בנדורה", בעוד בן יהודה התעקש שהמילה תהיה "עגבנייה". פרומקין כעס מאוד, שכן עגבנייה לטענתו היא מילה המרמזת לעניינים שהצנעה יפה להם, אבל בן יהודה לא נכנע.

סיפור יפה, אבל מה, הפוך, הפוך לגמרי. מי שהציע לקרוא לעגבנייה "בדורה", בעקבות "בנדורה", היה אליעזר בן יהודה. מי שכעס על המילה עגבנייה, אותה הציע יחיאל מיכל פינס, מפני שהיא בלתי מוסרית, היה אליעזר בן יהודה. סיפור העגבנייה מתועד לעייפה במאמרים שונים. מהיכן הגיע הסיפור על פרומקין ובן יהודה? לכרמי גילון פתרונים.

על נוחיות, שקרנים ואפרתים

דורון ארזי מתייחס למקורה של המילה "נוחיות" כאחד משמות המוסד החשוב, עליו נכתב במדור (9.12): "לדעתי המילה 'נוחיות' באה מן הביטוי האנגלי-בריטי. Conveniences. זהו תרגום ישיר ופשוט יותר מ-restroom האמריקאי, שנתיבו האטימולוגי אל העברית נראה לי קצת עקיף מדי. אחרי הכל, האנגלים הם ששלטו כאן בתקופה שבה השתמשו בו". תודה לדורון, יש היגיון רב בהערה, והמדור שמח להעשיר את החיפוש אחר מקורה של "נוחיות".

הגולש ע. כותב על הביטוי big fat liars שעליו נכתב במדור (2.12) בהקשר למסמכי ויקיליקס: "הביטוי big fat lies הופיע כבר ב-2002 בניו יורק טיימס, במאמר שעסק בהמלצה לצמצום מרכיב הפחמימות במזון, במקום צמצום שומנים (דיאטת אטקינס). כיום רוב האיזכורים של הביטוי קשורים לנושא התזונה, אבל מקורו מוקדם עוד יותר - בחיפוש אפשר למצוא אותו בעיתונות כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת".

זאב קינן מתייחס למילה "זולֵלָה" שהוצגה כמילה חדשה במדור שעסק בלשונו של מאיר אריאל (14.10): "המילה מופיעה בספר איכה א' 11: 'ראה ה' ואביטה, כי הייתי זוֹלֵלָה'. כמו במקומות אחרים בשיריו, מאיר אריאל משלב לשון מקרא, ובמיוחד מן המגילות, שכנראה היו חביבות עליו. אני חושב שבמלה 'רבתי' הוא רומז לתחילת אותו פרק באיכה: 'העיר רבתי-עם'". הערה יפה, אך יש לציין שבמגילת איכה זוהי צורת בינוני של "זולל", בעוד אצל אריאל המילה היא שם עצם עצמאי.

יוסף רוטמן כותב: "במדורך (3.11) השבת לשאלה בדבר מקור המלה "אפרתים" במשמעות אנשים נכבדים, וייחסת זאת ל"לשון חכמים", ולא היא. המקור הוא במגילת רות (א 2): "ושם האיש אלימלך... ושם אשתו ושם שני בניו... אפרתים מבית לחם יהודה". תודה יוסף. על המילה אפרתים חלוקים הפרשנים, חלקם טוענים שמדובר בבני אפרים, והדבר אף מתאים לפשט המקראי, שכן אין קשר לשוני ידוע בין 'אפרתי' לבין 'חשוב'. יש פרשני מקרא, וביניהם רש"י, הטוענים שהכוונה לאנשים חשובים, כנראה בעקבות הפרשנות שניתנה למילה זו בלשון חז"ל. 

תגיות :
photon_de; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה