הדתל"ש, הדתל"פ והדתי מן הבופה

רוביק רוזנטל | 08 ביולי 2011

עולמם של היוצאים בשאלה נדון בספר חדש. מיהם הכיפות הזרוקות, מיהו משתדל תרי"ג ומה מייחד את הש"סניקים

הספר "הדתל"שים" של פוריה גל גץ בהוצאת עם עובד עוסק בקבוצה מרתקת הנמצאת בתחום האפור שבין "דתיים, ו"חילוניים" בישראל. דתל"ש הם ראשי תיבות של "דתי לשעבר", שהפך למושג כבר לפני כשלושים שנה. זו אינה גירסה של "יוצאים בשאלה" שעזבו את הדת באופן חד ודרמטי, בעיקר מהעולם החרדי, ונקראו גם חוזרים בשאלה, או בלשון החרדית "שנה ופרש", כינוי תלמודי למי שעזב את הדת ונחשב סוג מיוחד וקשה של כופר. הדתל"שים הם בעיקרם בני הציונות הדתית שעזבו את הדת, אבל נותרו בדרכים שונות קשורים לעולם שאותו עזבו.

דתל"סים, דתל"פים וגוזלנים

בין היתר עולים מהספר מונחים שונים שבה מוגדרת הקבוצה ועולמה המיוחד, וגם את אלה שאינם שייכים אליה. הדתל"שים עצמם אינם עשויים מעור אחד. יש ביניהם דתל"סים, דתיים לסירוגין: יוצאים וחוזרים ויוצאים, וגם דתל"פים, דתיים לפעמים. לסוג הזה של חיים בתחום האפור קוראים גם, על פי הגדרתו של אורי אורבך, "דתיות הבוּפֶה", או "דתי כפי יכולתך", והיא זוכה לביקורת על כך שאין בה מחויבות. ראשי התיבות דתל"פ יכולים להתפרש גם כ דתל"שים פנימיים, צעירים החיים בסביבה דתית אבל נטשו את הדת ברוחם.

הקולנוע והטלוויזיה מרבים לעסוק בציבור הדתי ומשם נולדו כמה דמויות שהפכו למושגים. הסדרה "שוטטות" הפכה את יניב בנבנישתי, שגולם על ידי אורי גוטליב, מותג של מה שמוגדר "הדתי החנון האולטימטיבי", דמות נלעגת שגם חזרה בדמותו שילם שמוליק כהן בתוכנית המערכונים "קצרים". בספר מובא מונח נוסף: "הגוזלנים", הדתל"שים המזרחיים, על פי דמות מתוך הסרט "מדורת השבט".

בשיחות עם הדתל"שים שב ומופיע הביטוי "הפעם הראשונה ש...", תיאור חוויה מקובלת בין דתל"שים על השינוי בחייהם, נוסח "הפעם הראשונה שאכלתי ביום כיפור". ויש גם ביטוי המזכיר את הגיידאר של הקהילה ההומוסקסואלית: ראדאר דתל"שים, שהיא היכולת של דתל"ש לזהות דתל"ש אחר בהמון על פי התנהגותו והופעתו.

דוסית לייט ודתיות הקומבינה

בין היתר עולים מהספר מונחים שונים שבה מוגדרת הקבוצה ועולמה המיוחד, וגם התחום האפור הקרוב אליה.

גוזלנים. סוג של דתל"ש מזרחי, על פי דמותו של גוזלן מ"מדורת השבט" של יוסי סידר.

דוס/דוסית לייט. עדיין אינו מוכן לצאת מהארון ולהפוך דתל"ש, אבל יש סימנים. גם בנוסח התקין פוליטי: דתי-לייט.

דתי כפי יכולתך. דתיות הבנויה על התאמה אישית ונוחות, ביטוי טעון ביקורת.

דתיות הבוּפֶה. אורח חיים המבוסס על אימוץ נוהגים ומצוות על פי הנוחות והטעם האישי. מיוחס לאורי אורבך.

דתיוּת הקומבינה. קביעה מיהו דתי על פי צורכי המימון של ראשי הישיבות.

דתילוני. שם נוסף לדתל"ש, לא ממש בשימוש.

דתל"ס. דתי לסירוגין, פעם כן פעם לא.

דתל"פ. דתי לפעמים, גירסה ממותנת של דתל"ש.

דתל"שים חדשים. הגדרה של אודי ליאון לדתל"שים אקטיביים ומודעים נוסח שנות התשעים, לעומת הדתל"ש המתלבט והמסתגר.

דתל"שים פנימיים. צעירים החיים בסביבה דתית ומקיימים את מנהגיה אבל נטשו את הדת ברוחם. תמונת ראי למה שנקרא "דתי בלב".

ראדאר דתל"שים

הבִיצה הירושלמית. כינוי חוזר לסביבה החברתית שבה מתנהלת בעיקר הסצינה הדתל"שית.

הוריד את הכיפה. הגדרת הדתל"שים על ידי החברה הדתית, מתמקדת בסממנים חיצוניים. גם "לובשת מכנסיים", לבנות.

הכיפות הזרוקות. הגדרת החוקר שרגא פישרמן לתופעה הדתל"שית.

הפעם הראשונה ש... תיאור חוויה מקובלת בין דתל"שים על השינוי בחייהם, נוסח "הפעם הראשונה שאכלתי ביום כיפור".

חוזר בשאלה. כינוי מיושן של התופעה, העושה הקבלה לשונית בין החוזר בתשובה לדתל"ש.

יוצא בשאלה. כינוי מעודכן לעומת "חוזר בשאלה". גם הוא מתייחס בעיקר ליציאה הדרמטית מן העולם החרדי.

מפד"לניקי. שייך ליהדות הדתית האשכנזית, וכהגדרת הספר, הנוקשה והעבשה.

משתדל תרי"ג. כינוי עצמי של דתל"ש המשתדל לשמור על מצוות שונות.

מתחַלּןֵ. הופך לחילוני, ביטוי מקובל בסביבה הדתית לתופעה.

מתפקר. ביטוי דתי ביקורתי בוטה לתופעת היציאה מהדת. גם "פרק עול תורה ומצוות".

עשבים שוטים. כינוי של הקהילה הדתית לפורשים מן הדת ברמז להיותם בעלי פרופיל אישי מפוקפק.

פוסט דתי. פורש מן הדת, במשפחת פוסט ציוני ופוסט מודרני.

ראדאר דתל"שים. היכולת של דתל"ש לזהות דתל"ש אחר בהמון על פי התנהגותו והופעתו. מזכיר את גיידאר של הקהילה ההומוסקסואלית.

ש"סניקי. שייך ליהדות הדתית-מסורתית המזרחית, שבה עזיבת הדת או חזרה אליה נחשבת דרמטית פחות.

שנה ופרש. כינוי חרדי-הלכתי לעוזבים את הדת, בעקבות התלמוד הבבלי, מסכת פסחים.

תגיות :
Lawrie Cate; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

מיכאל חיון
רציתי לשאול כיצד נאמר בעברית 'בננה' , אם קיים בכלל תרגום למילה הזאת לעברית... ואם קיים, איך נוצר ?
25 באפריל 2019 הגב
מיכאל חיון
שלום רוביק, לפני כמה זמן אם סבתי נפטרה ורציתי לשאול לפשר שם המשפחה שלה, "הירש" , מה משמעותו ומהיכן הוא מגיע? אם זה עוזר, ככל שידוע לי יש לה שורשים ביהדות אוקראינה ופולין.
25 באפריל 2019 הגב
מיכאל חיון
מצטער, התבלבלתי במקום של הבקשה, תיכף אשלח שוב את השאלות שלי בפינה המתאימה
25 באפריל 2019

הוספת תגובה