שרה, את לא לבד

רוביק רוזנטל | 05 באוגוסט 2011

אחת התופעות הנלוות של מחאת האוהלים היא ים הסיסמאות שהולידה, ומכונת מילים לילד

המדור צעד בהפגנת השבת הגדולה עם עט ופנקס ואסף שמונים סיסמאות שונות, והיו יותר. אפשר ללמוד מהן על תוכן המחאה, וגם על כישורי הכתיבה של הכותבים.

סיסמאות הבסיס מספרות את סיפור המחאה, ואת תחושת ההצלחה המתלווה אליה.

• "אנחנו כבר לא העם ששותק!"

• "התעסקתם עם הדור הלא נכון!"

• "אין יותר אופוזיציה, עכשיו זו ההיסטוריה!"

סיסמאות המחאה מחזירות לדיון ארסנל רעיוני ברור: נגד "הקפיטליזם החזירי", בעד מדינת רווחה.

• "העם דורש צדק חברתי!", סיסמה המתאימה גם לקריאה קצובה בהפגנות. וכן ואריאציות כגון "העולים דורשים צדק חברתי"; "העם דורש שוויון בבריאות".

• "השוק חופשי – אנחנו לא!"

• "חזירים, הגזמתם!" (שמעון פרס מלקק שפתיו בהנאה)

• והסיסמה הקולעת מכולן: "דיור זה כבר מזמן לא העניין, טמבל", משחק עם האימרה המפורסמת "זו הכלכלה, טמבל".

ויש גם אג'נדות מצוקה אישיות:

• "אמא יקרה, אני חוזר לגור אצלך עם האשה והבת"

• "חנה עוברת לגור בפרדס"

• "שלושה ילדים, מה אני עובר, זה את לבי שובר!"

רק דמות אחת מככבת בסיסמאות. ביבי, עם קצת שרה.

• "ביבי הביתה, הדֶלֶק עלינו!"

• BB" עושה עלינו PP"

• "מוברק, אסד, נתניהו – הכיסא המתנדנד!"

• "הם מפחדים!"

• "שרה, את לא לבד, הוא דופק גם אותנו".

• "שרה, תגידי לו!"

כותבי סיסמאות המחאה אוהבים חרוזים, והם מתאימים גם לקריאות בעל פה.

• "עזבו את האֶקְסֶל – הסתובבו בישראל!"

• "עם שכר כזה עלוב - נילחם כמו בלוב!"

• "צאו מהמרפסת - המדינה קורסת!"

המגמה הלשונית הבולטת בסיסמאות היא משחקי מילים, מכל הסוגים.

• "ביבי עושׂק מורשה"

• "צדק ורווחה ולא רווח וצדקה" (לטעמי, הסיסמה הטובה היותר)

• "כשהממשלה נגד העם - העם נגד הממשלה"

• "מעמד הביניים לא חוזר לימי הביניים!"

• "ילד יקר שלי!"

יש גם משחק רמזים פוליטי:

• "האם בישראל ביתנו?" (רמז לאויב פוליטי אפשרי)

• "חרדים לעתיד, מתנחלים בעבודה" (סיסמה יחידה ומבוישת של המפלגה שאולי תקטוף את פירות המאבק)

ויש אזכורים למוזיקה המקומית:

• "אין לי ארץ אחרת, ביבי אתה חי בסרט" (אהוד מנור)

• "הבית איננו וביבי רחוק, בתי את בוכה או צוחקת" (יובב כץ)

• "העם לא מטומטם, ולכן העם לא ישלם" (שלום חנוך)

ואי אפשר בלי יהדות:

• "הפוליטיקה הישראלית צריכה 40 שנה במדבר"

• "עבדים נהיינו לשוק החופשי"

• "כל ישראל אוהלים זה לזה"

• "מ.. מה... מהפ.. מהפכה" (רמז לנחמנים שדווקא התנחלו, בקטע העליז שבין החשמונאים ובר אילן)

סבבילון והקשת בענן

אחד האתרים מושכי הקהל במאהל רוטשילד הוא "סבבילון". סבבילון אינו סתם הרכב מילים. האתר נמצא באזור המאהל שבו התמקמקו 'הרוחניקים'. בבילון הוא מונח מפתח ברעיונות הקבוצות המזוהות עם השקפות החוזרות לשוב לטבע, לשיתוף, לאחווה ולהסתפקות במועט, כגון אלה המתקבצים במעגלי הריינבו (הקשת בענן). בבילון הוא השטן, המסמל את הוויית העולם הקפיטליסטי, רדיפת בצע, זיוף ושקר, וצריכה מוגזמת וחזירית. "סבבילון" מחבר את מסר הסבאבה של המחאה הישראלית השמחה עם בבילון, עיר החטאים, שדווקא היא מארחת ומובילה מחאה חברתית.

מכונת המילים

תערוכת א-ב-גע-דע שנפתחה בראשית יולי בבית התפוצות כבר הביאה אלפי ילדים והוריהם להתוודע אל השפה בדרכים שלא הכירו. אחר המיצגים הפופולריים בתערוכה הוא "מכונת המילים". לאחר משיכה בידית של מכונת מזל זוכה הילד בשורש ובמשקל, ואלה מייצרים מילה. אם המילה אינה קיימת בעברית, על הילד להמציא לה פירוש. להלן מעט מקציר הפירושים של מכונת המילים. מימין, המילה שיצאה מן המכונה, משמאל – הפירוש שנתנו הילדים.

הַסְפָּרָה =  לקיחת חיות לספארי

הַעֲצָרָה =  מחלה שיש לך רק שלוש שניות לחיות

תִּכְנֹסֶת =     שבעה לאדם שנפטר

תמשֹכת = סודוקו

תֹעַצֹרֶת =   שוטרת בלונדינית                                 

בִּרְקוֹןָ =   מלחמת האלים, שזאוס משליך ברקים

נִשׁמוֹן =  כינוי חיבה לתינוק

סִגְרוֹן = ריצ'רץ'                                                

צֵרָכוֹן = משהו שנורא רוצים ולא באמת צריכים

מַאֲדָם = כוכב מאדים בפיהם של החייזרים

תִּקְדַּחַת =  מיגרנה                                                

האלונקה של ביבי

לאה שביט מתייחסת לדיון בדימוי האלונקה שהציע נתניהו ונדון במדור הקודם (29.7): "רזי ברקאי ניהל השבוע שיחה על תקופת שירותו עם ביבי, בה הזכיר את מסע האלונקות הצבאי. לשאלה ישירה של בן-שיחו ציין רזי שביבי לא ניסה להתחמק, ותרם את כוחותיו לנשיאת האלונקה ולמסע כולו". האמת, לא חשבנו אחרת.

ככם, בכם, לכם

פרשת דברים, הפותחת את ספר דברים, היא דוח מבקר חריף שמותח אלוהים על התנהגות בני ישראל במדבר. למבקר הזה יש שיניים: פרט ליהושע בן נון וכלב בן יפונה, נידונים כל יתר בני ישראל למות במדבר.

בפרשה מופיעה צורה נדירה ומעניינת, 'כָּכֶם': "ה' אלוהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים". 'ככם' פירושה 'כמוכם', והיא מופיעה בתנ"ך 8 פעמים. היא אינה מוזרה כל כך. 'ככם' בנוי על אותו דפוס של הצורות הנפוצות 'בָכֶם', 'לָכֶם'. 'ככם' נותרה צורה ארכאית.

במקרה אחר חל היפוך תפקידי. לאותיות ב' כ' ל' נהוג להוסיף את התוספת 'מו': 'בְמו', 'לָמו', כמו; אבל רק 'כמו' הפכה מילה נפוצה בעברית ימינו. צורה מיוחדת של 'כמו' היא תוספת האות ת' אחריה: 'כמות' (כמות שהוא), 'כמותכם', וכדומה. במקרה הזה, סבורים החוקרים, יש השפעה של הארמית, שם 'כְוֶת' פירושה כמו, ובנטייה: 'כוותיה' (כמותו) ועוד.

תגיות :
Takver; wikipedia תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה