רחמים, חמלה, צדקה, צדק

רוביק רוזנטל | 09 בספטמבר 2011

על השיח החדש של דפני ליף, כמה זה מיליון, סקס מקראי ומה זה מהרוֹג

"יצרנו פה שיח חדש" (דברי דפני ליף, ז'אן דארק החדשה שכבר רבים רוצים לצלוב אותה, בעצרת המיליון).

זה השיח החדש לפי דפני ליף, עם הערות המדור.

החלפנו את המילה רחמים במילה חמלה. מדובר בניואנס, ההולך ומתחדד אבל לא בהיר לגמרי. חמל במקרא פירושו ריחם, אבל הוא קשור כמעט תמיד בפעולה, וכמעט תמיד בשלילה: "הרגת ולא חמלת". החומל מוותר על עונש לחוטא. לרחם (וגם לרחום, בבניין קל), פירושו הבסיסי לאהוב. בשיח החדש 'רחמים' מתייחסת לאדם שאין לו כמסכן ואף נחות, בעוד 'חמלה' מתייחסת למי שנמצא בתחתית הסולם כאדם שווה ערך.

החלפנו את המילה צדקה במילה צדק. במקרא 'צדקה' ו'צדק' הן מילים נרדפות. הן מתפצלות בתלמוד, 'צדקה' הופכת שם לנדבה לעניים. היום 'צדקה' מזוהה עם עולם גמילות החסדים, ו'צדק' עם עקרונות המוסר הכללי. אז למה דפני ליף לא רוצה צדקה? כי הצדקה משמרת את הסדר החברתי הקיים: העניים נשארים עניים.

החלפנו את המילה נדבה במילה רווחה. ואריאציה על הזוג הקודם. 'נדבה' משמרת את הסדר הקיים, 'רווחה' יוצרת תנאים לחיים טובים של אזרחים עצמאיים.

החלפנו את המילה צרכן במילה אזרח. חילוף מעניין שכמעט לא היה בו עיסוק במהלך ימי המחאה. 'צרכן' הוא יצור כלכלי לוקח ומקבל, 'אזרח' כאן הוא יצור חברתי מעורב. בשפות שונות מבחינים בין אזרח פעיל לאזרח סביל, וגם בעברית 'אזרח' יכול להיות שייך פורמלית למדינה, או אדם מעורב ומשפיע.

החלפנו את המילה לחכות במילה לשנות. צמד מגושם למדי. הצעות חלופיות במקום 'לחכות': 'להסכים', 'להתעלם', 'לסבול', כל מה שמייצג קבלת הסדר הקיים.

החלפנו את המילה לבד במילה ביחד. אקורד סיום פשוט, ההסברים מיותרים.

כמה זה בעצם מיליון?

מארגני הפגנת המחאה והעצרת בשבת ידעו שלא יגיעו מיליון איש, אבל בחרו לבנות אותה סביב המספר המאגי של חיינו: מיליון, ואין מדובר רק במיליון השקלים הנועדים לזוכים בכל תוכנית שעשועונים או ריאליטי. מיליון פירושו "הרבה מאוד", ממש כאותם פרימיטיבים שעל פי הבדיחה ספרו: אחת, שתיים, שלוש, הרבה.

'מיליון' במשמעות 'הרבה מאוד' מככב בשפה בכל מקום. "היו איזה מיליון איש במסיבה" (כלומר, מאתיים, שלוש מאות); "יש לי מיליון סיבות להתעצבן עליו" (כלומר, שתיים-שלוש אבל גדולות); "הבן אדם עושה מיליונים" (בטווח שבין שמונה מאות אלף למאה מיליון); "מיליון אחוז שאני מגיע בזמן" (אלא אם כן יהיו פקקים). וגם בצירופי לשון, בדרך כלל מתורגמים: "את נראית מיליון דולר" (או "חיוך של מיליון דולר"), או "הוא אחד ממיליון". באנגלית, כאשר מיליון כבר אינו מספק את הסחורה, עוברים לשלב הנא: זיליון, zillion, שהוא מספר מומצא, האות האחרונה באלף בית הלטיני, Z, מחליפה את מיליון וביליון.

ההימור של המארגנים הצליח. לא הגיעו מיליון, אבל בכיכר המדינה היו איזה מיליון אנשים. בעצם, מי סופר?

עוד על הדור הבא

במדור קודם דגמנו באמצעות ניר גואטה את שפת יושבי הווילה בדור הבא. מה שהדגימה לא בדקה הוא שלל שיבושי השפה שאפשר לבחון אותם רק בניקוד, כגון הפער התרבותי העמוק בין "נראֶה לי" ל"נראָה לי".

בשביל זה יש טלוויזיה, וכך התריס הרווק איתן אורבך באחד הדייטים שהתקיימו אי שם: "מה, את משַדַכַת אותנו עכשיו?" ֶ

משַדַכַת, איתן? אומרים משַדֶכֶת. כמו שאומרים מתוֶוכֶת ולא מתוַוכַת (אבל מטַווַחַת ולא מטַווֶחת), מסַבֶּכֶת ולא מסַבַּכַת. הח' הגרונית נעלמה מחיינו, אבל ספיחיה הדקדוקיים עדיין צצים במקומות הלא נכונים.

לא מבאי ביתו

"הוא לא מבאי ביתי" אמר גבי אשכנזי על בעז הרפז. ככל הנראה הוא היה מבאי הטלפון הנייד של אשתו, אבל השימוש בביטוי "באי ביתי" נאה. מהיכן הגיע הביטוי? הוא אינו מוכר במקורות, אבל אפשר למצוא אותו בספרות ההשכלה, כגון ב"אחרית שמחה תוגה" של י"ל גורדון: "שׂמתי לבי כחלמיש ולא שמעתי בקולו, והוא ואשתו וכל באי ביתו נלחמו אלי ולא יכלו לי". היום משמש הביטוי בעיקר לתיאור אנשים המקורבים לאיש ציבור.

שורשי הביטוי הם במקרא. למשל, בספר שופטים, פרק יט: "ויאמרו אל האיש בעל הבית זקן לאמור: הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו". או כמו שאמר עובדיה יוסף, תצא בחוץ, אינך מבאי ביתנו.

פרשת כי תצא

מילון קצר בעניינים שבינו לבינה, על פי פרשת השבוע, כי תצא. בנושא עתיק זה מסתבר שכל מה שאנו מכירים היום כבר היה, אבל מי שחרג מן הכללים שילם בחייו. הציטוטים מהפרשה, כמובן.

דבר החרמן. "וראית בשבייה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה".

הלך החשק. "והיה אם לא חפצת בה, ושלחת לנפשה, ומכור לא תמכרנה בכסף".

דראג-קווין. "לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה, כי תועבת ה' אלוהיך על כל אלה".

רומן מהצד. "כי יימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל, ומתו גם שניהם".

א. ממשרד התיירות. "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עמה, ומת האיש אשר שכב עמה לבדו, ולנערה לא תעשה דבר ... כי בשדה מצָאָה, צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה".

הגודל כן קובע. "לא יבוא פצוע דכא וכרות שופכה בקהל ה'".

אחינו המאוננים. "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה, ויצא אל מחוץ למחנה".

אבא מביא עבודה הביתה

כותבת גלי: מיקה בת השלוש ראתה את אביה כשחזר ממילואים עם נשקו האישי, ואמרה: "וואוו, איזה מהרוג גדול!"

תגיות :
Rafimich; wikipedia תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה