הפראייר הישראלי, קווים לדמותו

רוביק רוזנטל | 12 באוגוסט 2011

עוד סיסמאות מחאה, ומהן המילים הנפוצות ביותר בעברית

גם מקומו של הפרייר, וליתר דיוק, הלא-פרייר, לא נפקד בסיסמאות המחאה, אם כי במינון נמוך יחסית למקומו של הפרייר בתרבות הישראלית. וכך אפשר למצוא את הסיסמה "ישראלי, לא פראייר!", סיסמה מורכבת יותר: "אוהבים אותנו פראיירים, ואהבה זה כואב", וגם סתם "אנחנו (לא) פראיירים".

זה הזמן לפזר את הערפל על גלגולה ופירושה של המילה הזו, שהיא אחד המותגים הלשוניים הישראליים המצליחים ביותר. מקור המילה בגרמנית, Freier, והפירוש הבסיסי והתקין של המילה הוא מחַזר, אדם שאינו נשוי העוגב אחר אשה. ואולם, בניגוד לדעה המקובלת, Freier אינו קשור כלל ל-Frei במשמעות חופש, אלא ל-Frau, שפירושו בגרמנית אשה. הפועל הרלוונטי בגרמנית הואfreien שפירושו להתחתן, והוא נגזר מהמילה fri שפירושה בגרמנית הקדומה אשה.

איך מתחבר המחזר לפתי? גם זה מתחיל בגרמנית. במילון הגנבים הגרמני של זיגמונד וולף, פראייר הוא "אדם הנוהג לבקר אצל זונות, זה שקל להונות אותו או לגנוב ממנו, הקורבן המיועד של מעשה נוכלות".

פראייר הפתי המשיך את נדודיו אל מזרח היבשת, ונחת בשתי שפות חשובות: הפולנית והרוסית. כאן נכנסה לפעולה היידיש, הסוכן הנוסע של שפות אירופה, שקיבלה אותו מגרמנית. בפולנית פירוש המילה גנב. ברוסית החלה 'פראייר' להרחיב את משמעויותיה. בשפת הדיבור הרוסית, המוכרת כבר מראשית המאה העשרים, פראייר, בעקבות הגרמנית, הוא פתי, אדם נאיבי, מטופש וחסר ניסיון, ובמקרה הטוב גבר סתם, אדם שאינו גנב או פושע. המילה נעלמה מהמילונים בתקופת רוסיה הסובייטית, שניסתה להעלים מילים שאינן משרתות את המוסר הסוציאליסטי, אבל חזרה למילונים בשנות האלפיים. לסלנג הישראלי הגיעה המילה מן היידיש, ככל הנראה בהשפעת הסלנג הרוסי, במשמעות הפתי, וכך נקבעה בסלנג הישראלי הכללי, עד היום הזה.

יש אירוניה מסוימת בתהליך הלשוני שעברה המילה. רועה הזונות הגרמני והגנב היהודי מאודסה שיצרו את המשמעות החדשה העניקו מילת מפתח לישראלי הרוצה להשליך מאחוריו את משא הגלות ואת היהודי הקטן והחלש מן השואה. כמו הפראיירים, גם המילה פראייר לא מתה, היא רק החליפה בעלים, הקשרים ומשמעות, ועכשיו עברה לגור באוהל.

מחאת האוהלים, גירסת סוויסה

הגלגל חוזר, והזיכרון קצר. אז כן, היתה כבר תנועת מחאה של אוהלים. היא נקראה "תנועת האוהלים", והוקמה ב-1980 בהשפעת הפנתרים השחורים. מנהיגה היה ימין סוויסה. היא נקראה כך לא מפני שאנשיה התנחלו באוהלים, אלא מפני שהיא החלה להיווצר בקבוצת התיאטרון "אוהל יוסף" בקטמון בירושלים. התנועה דווקא השיגה הישג משמעותי: בגין הקים בעקבותיה את הפרויקט לשיקום השכונות. היא גם עשתה את הטעות הבלתי נמנעת ורצה לכנסת כמפלגה, השיגה כ-500 קולות ונמוגה. לתשומת לב רוטשילד.

הזאבים לבשו חליפות

היצירתיות לא נגמרת, וברשת מסתובבות סיסמאות מאתגרות מאתרי המחאה השונים.

• אין לנו על מי לסמוך אלא על אראלה ממפעל הפיס!

• ביבי, די להתנחל לנו בארנק!

• ביבי, מה מספר העושׂק שלך??

• ביבי: "נגמר המקום לאשפוז במסדרון? תעברו לאשפוז באוהלים!"

• סבתא זה לא בנק, סבא זה לא טייקון!

• ילדים זה פרס, לא קנס!

• רחוב יקר-לי-בך

• שכונת מגדלי העם

• לביבי שלי 3 דירות, 3 דירות לביבי שלי, אם לא היו לו 3 דירות אולי הייתה לי דירה משלי.

• BB is too BZ for us

• דרוש מנהיג אוהב!

• אנחנו מגש הכסף ולא כסף על מגש!

• גם אנחנו רוצים לטעום מהעוגה!

• חיילי צבא השם, שהשם ייתן לכם קצבאות!

• הג'ונגל נשאר ג'ונגל, רק הזאבים לבשו חליפות.

• גם את האוהל הזה לקחנו מההורים

• אם העם לא יסופק – הממשלה תגמור בחוץ

• יש עלי שפתון? אם הממשלה דופקת אותי, לפחות שאראה טוב.

רמת הגולן

ואורי הייטנר שולח סיסמאות מהמחאה בקצרין:

• הגולן עם העם.

• גר בפריפריה וחי בהקפה (התכתבות עם הבלדה לעוזב קיבוץ).

המילים הנפוצות ביותר בעברית

האתר הרב-לשוני לקסיטריה פירסם רשימה של המילים הנפוצות ביותר בעברית. המילים נדגמו על פי קורפוס של קרוב ל-38 מיליון מילים המופיעות ברשת, כאשר התקבלה רשימה של 420,000 ערכים מילוניים לבדיקה. המילים נדגמו עם מיליות כמו ה' הידיעה וכדומה, ולכן מספר המילים גבוה בהרבה ממספר הערכים המילוניים הקיימים במילונים בעברית, העומד על כ-120,000 ערכים. והרי התוצאות.

המילה הנפוצה ביותר בעברית על פי לקסיטריה היא 'של'. היא מופיעה כמיליון פעמים בקורפוס, כלומר, בערך כל מילה 30 בטקסט עברי היא 'של'.

המילה הבאה אחריה, בהפרש ניכר, היא 'את' (כ-600,000 הופעות, מן הסתם כולל המשמעות של כלי חפירה). מה בן גוריון היה אומר על זה?

אחריה מופיעות המילה 'על' (חצי מיליון) ו'הוא' (270,000). 'היא' – רק במקום 9.

הפתעות: מספר 6 ברשימה היא המילה 'בשנת' (141,000). כנראה בעברית אוהבים לספור שנים, או סתם לנמנם. מבחן גוגל מאשר את התפוצה הרחבה של המילה (כולל המילית ב').

השם הפרטי הנפוץ ביותר בטקסטים בעברית הוא, שלא במפתיע, 'ישראל' (60,000). יש לציין שבמבחן הגוגל 'ישראל' עוברת בגדול גם את 'של' וגם את 'את'. עוד הפתעה: המילה 'הראשון' מופיעה במקום 34, 50,000 פעם. 'הראשונה': מקום 58, 31,000.

עוד פרטים על הרשימה המסקרנת, הזירה הלשונית, אנרג'י רייטינג.

פרשת השבוע

פרשת השבוע, פרשת ואתחנן, מכילה את אחד מצירופי הלשון המכוננים של היהדות: "שמע ישראל". בפעם הראשונה במסגרת משפט: "שמע ישראל את החוקים והמשפטים", ובהמשך בנוסח המלא שהתקבע לדורות: "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד". הנוסח הזה הוא הבסיס ומשפט הפתיחה ל"קריאת שמע", מושג המופיע במשנה במסכת ברכות, ובעקבות זאת בתלמוד מאות פעמים. "קריאת שמע" מכילה קטעים נוספים מספר דברים.

"שמע ישראל" משמש גם כקריאת חרדה יהודית. ועל כך מספר אלתר דרויאנוב ב"ספר הבדיחה והחידוד": "שמעיה בטלן ישב יחידי בלילה וגרס. פתאום הגיע רישרוש של חריקה לאוזנו. עקר עיניו מתוך הספר שלפניו, זקף אגודלו וקרא: ממה נפשך: אם חתול הוא זה – פסיק!; אם שד הוא זה – שמע ישראל!; ואם גנב הוא זה – ג-ווא-אלד!"

איתי אומר תודה

רונית מספרת לבנה איתי (5) שסבתא היתה מאוד חולה ולקחו אותה לבית חולים.

איתי: אז מה שלומה?

רונית: עכשיו היא בסדר ומחר היא כבר תחזור הביתה.

איתי: תודה לָאֵם!

תגיות :
Stew Dean; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה