קומץ גידולי הפרא

רוביק רוזנטל | 16 בדצמבר 2011

איך לקרוא לפושעי תג מחיר, עוד תרגום נורא מאמריקנית, וערבית בנצרת עילית

כל העולם ואשתו מגנה את פעולת "תג מחיר" בשטחים. אחד הסימנים לבלבול של מדינת ישראל ומוסדותיה, ובעיקר צה"ל והמשטרה, כלפי התופעה, הוא הקושי לקרוא למבצעים בשם. להלן מגוון הכינויים.

אנרכיסטים (ביבי נתניהו, נשמע כמעט כמו מחמאה).

גידולי פרא (השר הרשקוביץ, מזכיר את "העשבים השוטים" מתקופת רצח רבין)

טרוריסטים (אהוד ברק מתלבט: יש לקבוע האם הם טרוריסטים. פואד: זה פשוט טרור)

מחבלים (מצנע; וילנאי מרחיב: מחבלים יהודים).

מטורפים (אריה אלדד! מיכאל בן ארי שותק)

עבריינים (ברק: קבוצות עברייניות של קיצונים)

פורעים (ח"כ אורי אריאל ורבים אחרים)

פושעים (פואד: חבורה של פושעים).

פעילי ימין (השם הנייטרלי המכובד, בעיקר בתקשורת, אולי כדי להימנע מנקיטת עמדה. ואומרים שהתקשורת שמאלנית).

קומץ (מופז: קומץ אנשי ימין קיצוני; לבני, בפעולת תגמול פנימית: לא מסובר בקומץ).

יש לי תחושה שקומץ המחבלים הטרוריסטים הנפשע קורא את הדברים וצוחק כל הדרך למעשה הטרור הבא.

צ'רלי מדבר עברית

שוק הספרים לנוער מוצף בסוגה של ספרים מתורגמים מאנגלית-אמריקנית. האחרון שבהם נקרא "המדריך של צ'רלי ג'ו ג'קסון איך לא לקרוא". הרעיון הוא שהנער שלא אוהב לקרוא יבלע את הספר בשקיקה, וכך יצא שהוא קרא ספר למרות אי רצונו. הצרה היא שאת הספר הזה באמת אי אפשר לקרוא. הוא כתוב במשפטים באמריקנית-עברית שאיש לא מדבר בה. וישפוט הקורא:

"אחר הצהריים התחיל באופן חמים למדי".

"החלטתי שנשחק הוקי אוויר, פעילות נהדרת כשאתה לא רוצה לדבר, מפני שזה עושה יותר מדי רעש מכדי לנהל שיחה".

"רגע אחרי הגברת פרל מתרגשת כל כך שהיא עפה מהדלת אפילו בלי לומר שלום".

"זה שהאנה אהבה את הביטלס כמוני היה גורם במדהימוּת שלה".

"אני יודע, לא בדיוק אירוע עצום, אבל זה גרם לי להרגיש טוב".

אז לידיעת הוצאת ידיעות אחרונות והמתרגם ארז אשרוב: אפשר לתרגם ספרים באנגלית אמריקנית לעברית צעירה, שוטפת ועכשווית. לא ככה. השפות שונות, התחביר שונה, צירופי הלשון שונים. מה שמובא בספר הזה הוא תרגום בתוכנת מחשב עילגת ולא עבודת העברה משפה לשפה. ואם תביאו לי נער ישראלי אחד שאמר אי פעם "היה גורם במדהימות שלה" או "אירוע עצום", אוכל את המקלדת באופן חמים למדי.

אחרי מי רודפת הצ'יטה

נעמה צפתה כמו כל עם ישראל בפרסומת ל-012 סמייל, שבה אייל קיציס קורא בהוראות התסריט על צ'יטה האמורה לרדוף אחרי אייל, ומתברר לו שהאייל הנרדף זה הוא עצמו. בעניין זה שואלת נעמה האם אכן מדובר באותו אייל. אז זהו, שלא, והדבר מודגש גם בפרסומת. אֱיָל (eyal), השם הפרטי, היא מילה מקראית שפירושה כוח. אַיָּל (ayal), זה שהצ'יטה אמורה לרדוף אחריו, הוא בעל חיים, קרוב משפחה של הצבי. אַיִל ayil)) הוא בן זוגה של הכבשה, ראש העדר, ובהשאלה הראשון, המוביל, ובצורת הסמיכות אֵיל. מכאן גם הצירוף אֵיל הון, אֵיל תקשורת וכדומה. האם כל המילים האלה רחוקות כל כך זו מזו? אז זהו, שלא. על פי ההשערה הבלשנית המקובלת מקור כל המילים האלה אחד, והוא קשור לכוח, ועל כן מונים גם את המילה אֵל, במשמעות אלוהים, לאותו מקור. קיציס בכלל לא ידע שהוא כזה.

הנוף הלשוני של נצרת עילית

אתמול נערך באוניברסיטת תל אביב יום עיון בנושא המעסיק יותר ויותר את קהילת המחקר הלשוני, והוא הנוף הלשוני. הערב נערך לזכרה של נירה טרומפר-הכט, שנפטרה באביב האחרון ממחלת הסרטן בגיל 52, והיתה מחלוצות המחקר בתחום. בין היתר חקרה נירה את אחת הסוגיות היותר טעונות בישראל, והוא מעמדה של השפה הערבית הערים מעורבות. אחת מהן היא נצרת עילית, שהוקמה כדי להיות עיר יהודית לצד נצרת הערבית, אך הפכה עם השנים לעיר מעורבת עיריית נצרת עילית נדרשה לאכוף את הופעת הערבית בשלטים המסחריים והציבוריים בעיר, אך היא התנגדה לכך ולא יישמה את החוק בעניין. 94% מהשלטים המסחריים בעיר אינם כוללים ערבית, ו-85% מהשלטים הציבוריים. לעומת זאת השפה רוסית מופיעה על 12.2% מהשלטים המסחריים, ועל 15% מהשלטים הציבוריים. 3% מהשלטים המסחריים הם תלת לשוניים: עברית, רוסית וערבית.

נירה חקרה את עמדות התושבים ביחס לתופעה. 71% של היהודים בנצרת עילית היו מעדיפים לראות רק עברית על שלטי המרחב הציבורי, בעוד 48% מהערבים היו מעדיפים ערבית בלבד. הדגם המועדף על שני הצדדים הוא תלת לשוני: עברית, אנגלית וערבית. 41% מהיהודים תומכים בכך, ו-83% מהערבים. בפועל זה המצב רק ב-10% מהשילוט הציבורי. לתשומת לבה של עיריית נצרת עילית.

מהי הרמת מסך

יעקב מרמלשטיין, משפטן, לשעבר עורך דין, וכיום כהגדרתו "מורה ומחנך גאה ומאושר" מרחיב בעניין הביטוי "הרמת מסך" שעלה בדיונים על חובות חברותיו של תשובה במדור מן ה-25.11. "הרמת מסך", הוא כותב, הוא מטבע לשון משפטי שימיו עתיקים כימי פסק הדין "סלומון נגד סלומון" האנגלי מהמאה ה-19, בו נפסק לראשונה שיש להפריד בין האישיות המשפטית של החברה וזו של בעליה ומנהל, ככל שהעניין נוגע לחובות החברה. מאז ועד היום מנסה כל עו"ד המיצג נושה לא מובטח של החברה למצוא סבה להרים את המסך המפריד,  בעוד עוה"ד של החברה ובעליה מנסים בכל כוחם לשמור על "צניעותה" של החברה המסחרית.

מטיילת את הבובה

בעקבות המדור שעסק בשפת ילדים (25.11) כותב יוסף רוטמן: "נכדתי, תמר, היא בת שנתיים ושלושה חודשים. היא שמה את הבובה, יעל, בעגלת הטיול והתהלכה עמה. כשנשאלה מה היא עושה, השיבה: 'אני מטיילת אֶת יעל'". תודה, יוסף. תמר גילתה חסר לשוני, והפכה את "מטייל" מפועל עומד לפועל יוצא. כרגיל, הילדים יותר חכמים מהמילון.

תגיות :
Peace Now Price Tag 310114 016; wikipedia תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה