הדרת נשים והדרת קודש

רוביק רוזנטל | 23 בדצמבר 2011

מה הקשר בין הדרה, נדר ומהדרין, חידושי משה שרת ולמה ארסנל מצונזרת

יהודה צודק, הבלבול בין המונחים רב. הדרה א' פירושה פאר וכבוד (ובצורה מודרנית הדרה). הדרה ב' פירושו הרחקה. הן נשמעות זהות, תופעה הקרויה הומופונים, משמעותן שונה. איך זה קרה? זה קרה במקרה, מנפלאות השפה. הדרה א' היא מן השורש הד"ר, הדרה ב' היא מן השורש נדר. הדרה א' קשורה ל"והדרת פני זקן" ממשלי, או ל"הדור בלבושו" מישעיהו. בסמיכות היא יוצרת צירופים נאים כמו הדרת קודש והדרת שיבה. הדרה ב' מקורה בנדר, ובפועל הִדִּיר מלשון חכמים, שם הדירו, למשל, את רבי אליעזר מנכסיו. להדיר פירושו לאסור דבר מה על ידי נדר, ונדר הוא עניין חמור, לצד החרם, האיסור והשבועה המוכרים לנו מתפילת כל נדרי.

השימוש המודרני במילה הדרה התפתח במסגרת קבוצת מילים העוסקות בקידום או קיפוח של קבוצות חלשות, כמו העצמה – empowerment. המילה המקבילה באנגלית היא exclusion, וכאן נוצר פרדוכס כאשר המילה הלועזית בנוסח העברי, אקסקלוסיבי, מדגישה דווקא את עליונותו של "המוּדָר".

קווי מהדרין וקווי מדירין

בצירוף עניינים סיבובי הפך גם השורש הד"ר חלק מאותו שיח, סביב עניין "אוטובוס מהדרין", שבו מתקיימת הפרדה בין נשים וגברים. הידֵר, בבניין פיעל, מופיע רק בלשון חכמים, וכאן הוא מתייחד לשיפור, להפיכת דבר פשוט ומקובל לדבר מיוחד. המהדר במצוות הוא זה שמקפיד בהם, כלומר מייפה אותם, והמהדרין מופיעים דווקא בדיון על חג החנוכה החל השבוע: "מצוות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין – נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך". אוטובוס המהדרין, שעל פי הלשון הכללית הוא "אוטובוס המַדִּירין", הוא על פי התפיסה החרדית "אוטובוס המקפידים במצוות". מלחמת שפות, לא פחות.

מֵאוֹן או מְאִיון

המאיון העליון עולה כפורח בעוד שאר 99 האחוזים יורדים בהכנסותיהם. זה קורה בארצות הברית שבה הכריז אובמה על עצמו "הנשיא של 99%", וגם אצלנו. בדיון בעניין זה בין גבי גזית לשלמה סבירסקי ממכון המחקר אדוה עלתה השאלה מהיכן צצה המילה מאיון. הרי אין אומרים "עשיריון" אלא עשירון, על כן יש לומר לכאורה "מאון עליון", ואפילו "אלפון עליון". חיטוט קל מגלה שלא רק גזית מתחבט בשאלה. המילה מאון היא חידוש של מילון הסטטיסטיקה של ועד הלשון משנת 1946. כנראה שהציבור והתקשורת דחו את המילה, ובשנת 1987 נקבעה במילון הדמוגרפיה של האקדמיה ללשון המילה מאיון. במקרה של מאיון יש בכך היגיון לשוני, שהרי השורש הוא מא"י. אלפיון היא כבר מילה שאינו שנויה במחלוקת, מה גם ש"אלפון" תפוס לענייני מילונים ואלף-בית.

משה שרת מחדש מילים

ד"ר רפי מן, איש מעריב לשעבר, גילה בראיון עתיק שקיים העיתונאי המיתולוגי רפאל בשן עם ראש הממשלה משה שרת שיחה על חידושי מילים. התאריך 15 למאי 1964, זמן רב לאחר ששרת כבר פרש מתפקידו. שרת, אכן חידש כמה מילים חשובות, והמדור מביא גאולה לעולם בציטוט הבא.

בשן: "נו, ואולי אפשר לשמוע בהזדמנות זאת איזו מילה עברית חדשה בהופעת בכורה?

שרת (בהנאה): בבקשה, בבקשה. הנה מילה חדשה: מידע (מ"ם צרויה) במקום אינפורמציה. איזו מילה ארוכה ומכוערת: אינ-פור-מ-ציה! אך שמע איך זה מצלצל: אני מבקש ממך מידע! בעניין זה, אני מחוסר מידע!

מילה שנייה – מילה טובה שמע: פתוק. זהו היפוכו של לפקוק. פתוק – לשלוף פקק מבקבוק. הנה (מנפנף חוץ פקקים בידו) זהו מַפְתֵק! המקור במשנה: פותקין את הביבין.

לא כל המילים המיוחסות לי – שלי הן. אבל יש כשלושים ארבעים חידושי לשון שחידשתי (כבעל אחוזות המתאר היקף טירותיו ושדותיו)

פיחות – שלי.

לוויין – שלי.

ייצוג – שלי.

תוואי – שלי.

נוהל – שלי.

לבַטֵח – שלי.

נָזיל – שלי".

תוכנת הבתולה

כלי תקשורת מכובדים נוהגים לצנזר דברי מרואיינים המכילים מילים גסות. חברת התקשורת וירג'ין מדיה פיתחה תוכנה המצנזרת מילים כאלה בשידור. אלא שעל פי העיתון הבריטי גארדיין החברה החליטה להדר במצוות הצנזורה, והתוכנה החלה לצנזר גם חלקי מילים או שמות. וכן צונזר השם היצ'קוק להיצ'...ק, שהרי cock הוא כינוי לאיבר המין הגברי, וכמוהו שמו של הופר צ'רלס דיקנס, שהפכ ד...נס כדי למנוע את הופעת הכינוי dick. קבוצת הפאר ארסנל נפגעה גם היא והפכה ל א...נאל, שהרי arse הוא כינוי לעכוז. הגארדיין מתבדח ומציע מילים נוספות לצנזורה, כמו אנאליזה (א...ליזה).

שומרי הצניעות בארצנו יכולים ללמוד את השיטה. הביטוי "חפּוֹת מפשע" יהפוך ח...ות מפשע. העציצים יפכו ל ע...ים, האלוף דוד מרקוס יהפוך לאלוף דוד מר, וילדי בית הספר ידלגו היישר מכיתה ו' לכיתה ח'.

עולות בקנה אחד

פרשת השבוע, מקץ, פותחת בסיפור חלום השבע: שבע הפרות הדקות והשמנות, ואחריהן שבע השיבולים הדקות והשמנות. השיבולים, נאמר, "עולות בקנה אחד, בריאות וטובות". רשב"ם מפרש: זה סימן לשובע, ורמב"ן כבר קושר למשמעות החלום: "עולות בקנה אחד, סימן שתהיינה שבע שנים רצופות". איך הפך החלום למטבע לשון? השימוש מופיע בספרות ימי הביניים, במאה ה-13, אצל הריטב"א, הוא רבי יום טוב בן אברהם אשבילי איש סביליה, העוסק בסוגיית הבישול בשבת, שם הוא מביא שתי דעות וקובע כי "שתי הגירסאות עולות בקנה אחד". בסםפרות התחייה מטבע הלשון כבר הפך רווח, והשתמשו בו י"ל פרץ, ברנר, פרישמן ואחרים. "לעלות בקנה אחד" הפך מתיאור תנ"כי חד פעמי חלק מהשפה החדשה.

פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה