מסכימה כאילו עם החשיבה שלי

רוביק רוזנטל | 26 באוגוסט 2011

מחקר חדש בדק מהן המילים הנפוצות ביותר בשפת הצעירים הישראלים, וגילה שהמילה האהובה עליהם יותר מכל היא 'אני'. על כל עשר 'אני' מופיעה 'אנחנו' אחת. וגם: מהיכן הגיע הפנדל, מה בין שפן לארנבת, ואיך מברכים מי שהגיע לגיל 68

בעקבות המידע על המילים הנפוצות ביותר בעברית (הזירה הלשונית 12.8), שלח לי ניר גוואטה, איש הייטק צעיר, עבודה שעשה על שפת הדור הצעיר בתוכנית הריאליטי "הדור הבא: 24-7". לעומת המחקר הקודם שעסק בשפה הכתובה, ניר דגם עשר שעות דיבור בווילה של איתן אורבך ונשותיו. במדגם נאספו 8,000 מילה בערך, ומתוכן 2200 הן מילים שונות. להלן מעט מהממצאים, המספרים לא רק על שפת הדור הצעיר אלא על המילים שאנו נוהגים להשתמש בהם במה שקרוי סמול-טוק, שיחת סתם.

מגניב כאילו בסבבה

שתי המילים הנפוצות ביותר בשיחה בווילה הן 'זה' ו'לא' (325 כל אחת). אחת מכל 12 מילים בשיחה היא 'זה' או 'לא'. אחריהן, בהפרש לא ניכר, המילה האהובה ביותר על הישראלים: 'אני'. אחת מכל 30 מילים בשיחה בווילה (ואולי בכל אתר ואתר) היא 'אני'. 'אנחנו' מדדה הרבה אחריה: 23 הופעות לעומת 265 של 'אני'.

המילה הנפוצה ביותר במחקר הטקסטים הכתובים היא 'של'. בשיחה בווילה 'של' ונטיותיה נפוצות ההרבה פחות: 110 פעמים. 'אֶת' היא מספר 2 בשתי הרשימות, ובאופן לא מפתיע מילות היחס בולטות בראש כל רשימה, בעיקר 'על' ו'עם'.

מילת הסלנג הנפוצות בשיחה בווילה הן 'כאילו' (35), סבבה (11), מגניב (8). 'אחלה' יצאה כמעט מהמחזור (2), וגם מקומה של 'ואללה' כמעט נעלם. משפטי 'כאילו' לעומתם פורחים, כגון: "מסכימה כאילו עם החשיבה שלי כאילו זה כאילו אם הוא אומר הוא בוחר אותה כרגע זה אומר אני לא כיוון שלו". הבנתם? לא הבנתם.

השימוש במילים לועזיות אינו רב. אפשר עם זאת למצוא ברשימה את סיטואציה (3), ספציפי (2), אינטרסים (2), אלימינציה (2) ועוד.

הייתי, עשיתי, אמרתי

הפועל הנפוץ ביותר בשיח הדור הבא הוא 'להיות' על נטיותיו: היה, הייתי, תהיו (100 פעם). אחריו באים 'לעשות' (72), לבוא (57), לראות (44) ולאמר (42).

יש גם צירופי לשון, אם כי בכמות מזערית: "רוצה כנפיים כנף טעימות מאוד שים על זה קצת אני בא לקחתי כנף. נותנים לחתול לשמור על השמנת"; ויש צירופי סלנג: "אנחנו אוכלים פה כאפות קטנות", וגם "אוכלים פה סרטים כמו כולם". הפועל לאכול, אגב, מופיע 22 פעם.

מסקנות ביניים: לא נכון שישראלים משתמשים רק ב-200 מילים. מדובר באלפים. וגם לא נכון שכל שפת הדיבור היא מילות סלנג. הסלנג שם, אבל הרבה פחות מהצפוי.

המלעון והחאווה

בשבוע שעבר כתבנו על המילה 'מלעון', במסגרת הדיון על שפתה של מרגול. השבוע הכינוי צץ שוב, הפעם הוא נאמר מפי מרגול על אסף אטדגי. בעוד 'הופעה מלעונית' היא הופעה משובחת, המלעון כאן הוא כינוי גנאי. ממש במקביל שמענו מפגינה מטריפולי החוגגת מכנה את קדאפי 'אלמלעון'.

ובעניין זה הבהרה: 'מלעון' בשימוש בסלנג הישראלי פירושו רשע, ואילו המשמעות המילולית בערבית ההיא 'מקולל', ומכאן הקשר ל'ילען אבוק' (יקולל אביך) שהומר בעברית ל'ינעל אבוק'. יש השערה ששורש הלענה המקראי קשור אף לקללה שבשורש לע"ן.

בהמשך השבוע צוטטה מרגול במשפט המודלף "החאווה הזה שצריך לשלם, ומה יקרה אם לא". חאווה, למי שעוד לא יודע, הם דמי חסות, וזו אחת ממילות היסוד של עולם הפשע. במרוקאית מוכר גם הביטוי 'חְדָלוֹ חאווה', לקח ממנו דמי חסות.

הפנדלים של אלישע

הפנדלים שהחמיצו חלוצי מכבי חיפה מעלים שוב את השאלה מהיכן הגיע אלינו הפנדל. הדעה הרווחת היא שזהו שיבוש של המילה האנגלי penalty (עונש), שהיא קיצור של penalty kick. אם כן, מהיכן הגיעה הד'? התשובה היא שהכנסת ד' אחרי נ', בעיקר לפני ל', מקובלת ביידיש: מנדל מכסח את שיינדל וחוטף פנדל. נותרת רק השאלה מה הקשר בין יידיש לכדורגל.

הסבר נוסף מעניין לא פחות. המילה Pendel קיימת בגרמנית. פירושה מטוטלת, בדומה למילה האנגלית Pendulum. Pendeltür היא בגרמנית דלת-מטוטלת, בנוסח דלתות הבארים המערבונים נפתחות ונסגרות. על פי ההשערה זהו מקור הפנדל שלנו: השער הנפתח (ובמקרה של מכבי חיפה נסגר) כמטוטלת. יש להודות שבגרמניה קוראים לבעיטת 11 Elfmeter, ובתרגום פשוט: אחת עשרה.

בין השפן והארנבת

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בענייני כשרות. בין החיות הטמאות אפשר למצוא את השפן והארנבת, ובין השניים יש בלבול רב. בפי העם גם השפן הקטן וגם הארנבת חובבת הירקות מזוהים עם בעל החיים ארך האוזניים המשמש גם כחיית מחמד. הזואולוגים יאמרו לנו שהארנב החי בשדות הוא מי שקרוי באנגלית hare, בעוד קרוב משפחתו התרבותי, באנגלית rabbit, קרוי בעברית ארנבון. השפן לעומתם מופיע בימינו כ"שפן הסלע", והוא חיית סלעים קטנה, הקרויה באנגלית: hyrax ובדרום אפריקה cony, ויש טענה שהיא קרובה רחוקה של הפיל. על-פי המילון המקראי של מנחם צבי קדרי, שהלך לעולמו השבוע, זהו אכן השפן המקראי, ואפשר לראות זאת גם בפסוק "סלעים מחסה לשפנים". פירוש הרטום סבור שהשפן והארנבת המקראיים אינם קשורים לחיות של זמננו, כיוון שאינם מעלים גירה, אך הזואולוג אבי ארבל מסביר שתנועת הלעיסה של השפן דומה להעלאת הגרה של הפרה. בתרגום התנ"ך לאנגלית נכתב על הארנבת והשפן, בהתאמה: the hare and the coney.

כח, מח ולפח

אבי נבון מקיבוץ להב בירך את ידידו שהגיע לגיל המכובד 68 בברכה מיוחדת במינה. חומר למחשבה. וזו הברכה:

אינני מבין למה אנשים אוהבים לציין במיוחד את ימי ההולדת העגולים: 30, 50, 80. אני דווקא מעדיף להדגיש את ימי ההולדת המסתיימים ב-8, כי יש להם משמעות מיוחדת.

הנער חוגג 18, שהוא בגימטריה חי. הגיל בו האדם חי, תוסס, ועושה חיים.

האיש בן 28, זה כח. הצעיר במיטב כוחו, במובן הפיזי הפשוט.

הגבר הגיע ל-38, לח, או כמו שנאמר, לא נס ליחו.

מגיע לגיל 48, מח. הכוח והלחלוחית כבר אחרי השיא, אבל הידע והניסיון, המוח - בשיאם.

הגעת ל-58, הספקת הרבה עד כה. אתה נח על זרי דפנה, ועל כורסת הטלוויזיה שרכשת לאחרונה.

יום הולדת 68 הגיע, כעת אתה סח, מספר איך היה פעם לכל מי שרק מוכן לשמוע.

הגעת לגיל 78, עח, עח, עח... קרכץ כאן וכאבים שם.

אם אתה בן 88, מי צריך אותך? יאללה, לפח!

חוגגים לך 98, אתה צח כתינוק. מאכילים אותך, מטפלים בך, ולא נזכיר את החיתולים.

ואם תגיע לגיל 108, חביבי, נותנים לך - קח!

משפט השבוע

"אהוד ברק הוא שר שפעם אחת הייתי רוצה שיפריד את עצמו מהכיסא" (ציפי לבני בתגובה מאוחרת על 'ציפורה')
תגיות :
Timtoi; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה