מהפכת הלוטוס ורוחות הרפאים

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2011

על מונחי האביב הערבי, יחסו האוהד של בן-יהודה לערבית, והגיאוגרפיה של הכדורגל

השבוע הסוער בעולם הערבי הסובב אותנו שופך אור על עוד מונחים ערביים שנצטרך להתרגל אליהם, אחרי שכבר הפנמנו את האינתיפאדה, הנכבה והתהידייה. בטוניס, למשל, זכתה מפלגת א-נהד'ה בבחירות. א-נהד'ה, לתשומת לב גאולה כהן, פירושה "התחייה". ככלל אימצו בארצות ערב באופן חלקי את הביטוי המקובל "האביב הערבי", בערבית: אלרביע אלערבי, אך כמעט בלי אזכור האסוציאציה ההיסטורית: אביב העמים כשם כולל למהפכות אמצע המאה ה-19 באירופה. המהפכה המצרית קרויה גם "מהפכת הלוטוס", והמהפכה בטוניס "מהפכת היסמין", אך השימוש בכינויים האלה אינו נפוץ. המהפכה בלוב קרויה פשוט "המהפכה הלובית": אתאוורה אל-ליבייה, להזכירנו שגם קדאפי קרא לשלטונו בשם דומה. בסוריה המדממת קוראים המורדים לצבא שביחה, רמז למילה שבח שפירושה רוח רפאים, בעוד הצבא קורא למורדים כנופיות נפשעות: עיצאבאת אג'ראמיה.

בין הבננה והמגבת

אם היתה לשפה זכות דיבור בסכסוך הישראלי-ערבי, היא היתה מציעה את שירותיה כמשכינת שלום. אליעזר בן יהודה ראה בה שפה אחות, עד כדי כך שהציע להכשיר את כל השורשים בערבית ולראות בהם שורשים עבריים. ההצעה נדחתה על הסף, אבל הוא לא התייאש, ומילים רבות שחידש בעברית מקורן ערבי. כאלה הן המילים אָדִיב ואדיבות, אַהֲדָה ומברק. לצבע הערבי רמאד הנקרא על שם האפר קרא אפור, ואת המילה מגבת מהשורש נגב שפירושו יבש, חידש בעקבות המילה הערבית מנשפה, מן השורש נשף, שפירושו יבש. למיניסטריון הציע בן יהודה לקרוא וזרה, ולעגבנייה בדורה, בעקבות בנדורה הערבית. לבננה הציע לקרוא מוז, בעקבות המילה הערבית מַוְז. גורל משונה היה למילה מכללה, אותה הציע בן יהודה בעקבות המילה הערבית כולייה, אך היא לא התקבלה. נדרשו יותר משני דורות כדי שהיא תחזור לשימוש כסוג ייחודי של מוסד להשכלה גבוהה.

הניג'ס והקוסה

המפגש העיקרי בין העברית והערבית היה בשפת היומיום. ספר נדיר בשפה האנגלית מאת מרדכי קוסובר, "יסודות ערביים ביידיש הפלסטינית", שופך אור חדש ומפתיע על התופעה. קוסובר בילה בארץ ישראל בשנות העשרים של המאה הקודמת, וחקר את היישוב הישן, ובעיקר החרדים בירושלים. הוא גילה ששפתם היא יידיש מעורבבת בערבית, שאותה הכירו מן המפגש עם הערבים המקומיים. מן המפגש בין היידיש והערבית נוצרו לא מעט מילים, וחלקן חיות וקיימות עד היום. ניג'יס פירושו בערבית מלוכלך: "אוי איס דוס א שטיק ניג'ס!", מצטט קוסובר, אך המילה זכתה למשמעות של טרחן, נודניק, בעקבות השורש ביידיש נודשען. לבחורה שופעת ומצודדת קראו קוסה, בעקבות המילה הערבית קוסה, קישוא, ולגירסת קוסובר דלעת. האם זהו מקורה של הקוסית בת ימינו? "כורדי" היה כינוי לאדם נמוך קומה דווקא.

ווי גייטס? חמדולילה!

והנה כמה משפטי דוגמה מהיידיש המעורבבת של היישוב הישן. התעתיק אינו תעתיק יידישאי תקני אלא נועד להבנת הכתוב, והתרגום חופשי, לצורכי אווירה.

"נו, ווי גייטס דוס איהר? חמדולילה!" איך הולך? בעזרת השם!

"וואס רדסטה? חאלאס, ברייגז געבורן לעוילם ועד": מה אתה מקשקש? חלאס! אנחנו ברוגז לעולם ועד!

"דחיל אללה, טו מיר זיין א מול דעם מערוף!", דחיל אללה, טו מיר זיין א מול דעם מערוף!.

"תפדל, אדרבא, מיט דר גרטסן כובד", בבקשה, למה לא, בכבוד גדול!

"אבעק פון מיינע אויגן, דו נאכס איינער", צא לי מהעיניים, חתיכת לא יוצלח חסר מזל (בערבית: נחס)!

"איר הוט א בילאדי? ברנגט אם, וועל איך טון דעם שידך" יש לך בחור ילידי (בילאדי)? תביא אותו, נעשה לו שידוך.

ולסיום, שיר חלוצים תלת לשוני משנות העשרים: "און דר נוך הוא איך דר צוקום/ געלט פארן בניין אובר כביש/ אזוי קריג איך גלייט איין אנטפר/ אז: מסארי איז מאפיש!: וכך באתי לבקש שכר על סלילת הכביש, וזכיתי לתשובה: אין כסף!

פסוליה בשלל שפות

ובאותו עניין, שואל אמנון שמוש מה מקור המילה פאסוליה, שעועית. האם יידיש? או ערבית? התשובה מוליכה אל מקורותיה הלטיניים של המילה: Phaseolus, או השם המדעי השלם, Phaseolus vulgaris. מכאן היא צצה בשפות שונות, כמו איטלקית: fagioli, פולנית: fasoli, וכן רוסית, ספרדית, לדינו ועוד. הפולנית והרוסית השפיעו על המילה היידישאית. גם המילה הערבית הושפעה משפות אירופה, תופעה מוכרת בעיקר בתחום המזון, וראו בנדורה שהוזכרה לעיל. ואנו נתנחם בסעודות הגורמה של החיילים: פסוליה ביום ראשון, פסוליה ביום שני, וכך הלאה, וגומר בשבת, וכל יום בשפה אחרת.

הגיאוגרפיה של הכדורגל

הליגה הישראלית בכדורגל כמרקחה. קבוצות גדולות מפסידות נגד קטנות, והקטנות יוצאות גדולות. במסגרת הדיווחים על ההתרחשויות הנ"ל גילינו ש"דרור קשטן מאבד את חדר ההלבשה", ושיש לנו בקבוצות לא מעטות "בעיה על הקווים". תרגום חופשי: "חדר ההלבשה" הוא שם קוד למרותו של המאמן על שחקניו, ולאווירה בין השחקנים בכלל. "על הקווים" הוא שם קוד לעבודתו של המאמן במהלך המשחק. "הספסל", כינוי משותף לכדורגל ולכדורסל, הם עתודת השחקנים לצורכי רוטציה, ו"היציע" הוא מקומם של השחקנים שאינם נכללים בסגל.

מגדל בבל

פרשת השבוע, פרשת נוח מכילה את אחד המיתוסים המכוננים הקשורים לשפה: מגדל בבל. העולם של היום מעיד דווקא ששפות שונות יכולות לגור בכפיפה אחת ובידידות, והערבוב בין העברית, הערבית והיידיש הוא מקרה דוגמה. ובכל זאת יש המפנטזים על שפה עולמית אחת. השאלה היא, מה תהיה השפה הנ"ל? אפשרות אחת היא האנגלית, המתפשטת בעולם. יש לכך יתרון כי כך יכול כל אדם להסתדר בכל מקום, אבל החיסרון הברור הוא שהאנגלית הגלובלית, האמריקנית ביסודה, היא שפה רדודה, מצומצמת ועילגת כיוון שהיא מנותקת מהתרבויות בהן מדברים בה. החדירה של האנגלית האמריקנית לעברית הישראלית מעידה על כך: היא מנותקת מהתרבות הישראלית השונה ממנה מאוד. אפשר להעלות על הדעת גם את השתלטות השפה הנפוצה בעולם, הסינית המנדרינית, על העולם כולו. נראה שהרעיון מעורר חלחלה ואינו דורש פירוט נוסף. יש גם כאלה החולמים על כך שכל העולם ידבר ערבית, ויש גם משיחיסטים עבריים הרוצים אולי שהעולם כולו יחזור לשפה שלהשקפתם דיבר בה אלוהים, עברית. על כך אפשר לומר: שמרני אלוהים ממשיחי, עם הגויים אסתדר בעצמי.

תגיות :
futureatlas.com; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה