לֶטְס טוק דוגרי

רוביק רוזנטל | 30 בדצמבר 2011

12 המשפטים שעשו את 2011, תחיית האבוריג'ינית, הידור המחשב וכלכלה מקראית

אנחנו הישראלים החדשים (אמר איציק שמואלי)

אני מאוד אשמח שהאסירים ישתחררו - אבל שלא ישובו להילחם בישראל  (אמר גלעד שליט בטלוויזיה המצרית)

אני רואה תופעת התקרנפות בקרב המחנה הלאומי (אמר אביגדור ליברמן)

את אפילו לא בהמה (אמר דוד רותם לזהבה גלאון)

גם הנאצים הפרידו בין גברים ונשים (אמר דרשן בעיתון יתד נאמן על הדרת נשים)

הוא הפך לאדם חי מת (אמרו פרקליטיו של משה קצב)

החלפנו את המילה רחמים במילה חמלה (אמרה דפני ליף)

העם דורש צדק חברתי (אמר העם).

זה כזה זבל, שהשטן לא ברא אפילו (אמר יהורם גאון על המוזיקה המזרחית)

לֶטְס טוק דוגרי (אמר בנימין נתניהו)

חיילים דתיים יצאו מאירועים הכוללים שירת נשים גם אם בחוץ תעמוד כיתת יורים (אמר אליקים לבנון)

תקשיב לי, יה סתום (אמרה מירי רגב).

ג'קי מחיה את השפה האבוריג'ינית

ד"ר ג'קי טרוי היא אבוריג'ינית. אם אתם רוצים לפגוש אותה, תשכחו מהסטריאוטיפ. אין כל קשר בין הופעתה לבין התמונות המוכרות של דמויות אבוריג'יניות. אבותיה התערבו בקהילה האוסטרלית הלבנה כבר מזמן, אביה הביולוגי הוא אידיאני, ואביה בפועל ממוצא אירי. אבל אמה ממוצא אבוריג'יני, וזה מה שקובע: האמא. לאבא יש תפקידים, אומרת ג'קי, אבל האמא היא התרבות.

ג'קי עוסקת בחקר לשונות האבוריג'ינים וטרודה בהחייאת לשונות קורי. היא הגיעה לחודש לימוד והתבוננות בארץ שבה הצליחו להחיות שפה עתיקה, כלומר, העברית. פרופ' גלעד צוקרמן הביא אותה, ולא תחת הגלימה השנויה במחלוקת של "ממציא השפה הישראלית", אלא כמי שעוסק גם הוא בהחייאת שפות נכחדות באוסטרליה. היא הגיעה לישראל באמצעות פרויקט הארגון האוסטרלי-יהודי יחד, מתוך עניין לבחון מה יכולה החייאת העברית ללמד את הפרויקט של החייאת האבוריג'ינית.

באוסטרליה קיימות היום כ-250 שפות אבוריג'יניות. הן שונות זו מזו. בכל אחת מהן מדבר מספר זעום של דוברים, ולאף אחת מהן אין יותר מאלף דוברים. השפה בה מדברת ג'קי מילדותה קרויה נאריגו ngarigu, ויש לה 100 דוברים בלבד. כדי לדבר עם בני משפחתה ג'קי צריכה לשלוט בשפות נוספות, זו של סבתה וזו של בת דודתה, ומכאן שעל כל אבורג'יני לדבר לפחות שמונה שפות אם הוא מבקש לדבר עם סביבתו הקרובה, שלא לדבר על הסביבה הרחוקה. בעבר, מספרת ג'קי, היו חכמי שפה אבוריג'ינים שהכירו שפות של קבוצות שונות ואף רחוקות, והיוו שגרירים בין-לשוניים. כדי לזכור מסרים וסימנים הם נשאו את מוט התקשורת message stick, שעליו היו סימנים מוסכמים, שהם בעצם הכתב האבוריג'יני.

בלי שפה אנחנו כלום

ג'קי מודעת לכך שהחייאת השפה העברית היא חלק מהפרויקט הציוני, והיא מונעת על ידי אידיאולוגיה. גם המניע שלה הוא מניע שיש מאחוריו מטרה וחלום. האבוריג'ינים, היא אומרת, שומרים על זהותם, והיא קשורה לאדמה שממנה אין זזים. בשפות אבוריג'יניות הקרויה שפות bama, bama פירושה גם אנשים וגם ארץ. חלום החזרה לאדמה לא עזב את האבוריג'ינים גם לאחר שרבים עברו לערים, אבל השפה היא אמצעי השימור שעליו אפשר להיאבק: בלי השפה אין כלום, היא אומרת.

ויש גם היבט אקטואלי. מסתבר שבאבוריגי'ינית צמחו לא מעט שפות נשים, תגובת נגד להדרתן משפות הגברים או מפעילותם. תופעה דומה קיימת גם ביפנית.

להדר את המחשב

יונתן וייצמן כותב: במדור האחרון (23.12) נכתב על המונחים הדרה, מהדרין והידור. שאלתי היא כיצד הוחלט בתחום מדעי המחשב על המילה 'מְהַדֵּר' בעברית עבור המושג compiler (קומפיילר), ועל המילה 'הידור' עבור הפעולה compilation (קומפילציה). קומפילציה היא השלב בו מומר קוד של תוכנה משפת תכנות טקסטואלית, כמו ג'אווה, לשפה המכונה הבינארית, השפה שהמעבד מבין.

השאלה מעניינת, והתשובה עוד יותר. אמנון שפירא, העומד בראש הוועדה למונחי המידע והמחשבים באקדמיה ללשון, מסביר שהמונח 'מְהַדֵּר' על נגזרותיו השונות נולד במילון הראשון של מונחי עיבוד נתונים, שבו הונחה תשתית המינוח העברי בתחום. העבודה על המילון המדובר החלה בשנת 1966 והגרסה המלאה שלו התפרסמה בשנת 1971. ציון בושריה שהשתתף בהכנת המילון מסביר שהמידע שהובא לוועדה שהכינה את המילון היה שגוי, וממנו ניתן היה להבין שמדובר בתוכנית החוזרת על תהליך התרגום של תוכנית מחשב כדי לשפר את התוכנית. מכאן השימוש בשורש הד"ר שמשמעותו חזרה.

תשובתו של אמנון מגלה את נפלאות העברית. הדרת נשים מקורה בנדרים, הדרת מלך וקווי מהדרין מקורן בהידור שפירושו פיאור וכיבוד. הדרה במחשבים קרובה לפועל הארמי הדר, ממנו נגזרו המילים הדרן, מהדורה ועוד.

כלכלה לכל

בפרשת השבוע, פרשת ויגש, מופיע הפועל לכלכל. יוסף שהתעשר מבטיח לכלכל, כלומר לפרנס במצרים את אביו שנפגע מקשיי הקיום בארץ כנען. לפועל לכלכל הזה כמה וכמה הופעות במקרא, כולן קשורות לצורך להזין ולפרנס, פרט למקרה אחד בו מדובר על תספורת דווקא. הם ידעו כנראה על הקשר הזה לפני יצחק תשובה. המילה כלכלה הנגזרת מן השורש הזה מופיעה בתלמוד, ופירושה פרנסה, וכן סל. כל אלה נקשרים לשורש כול, שפירושו המקורי למדוד, והוא המוכר לנו מהשורש הקדום להכיל. בעברית החדשה זכתה המילה כלכלה לשדרוג כבר בראשית תחיית הלשון, ועל כך כותב אליעזר בן יהודה במילונו: "והשתמשו הרבה בזמן האחרון במילה זו גם במשמעות הספקת הצרכים של הארץ, המדינה, העם, והטיפול בזה וההשגחה וההכנה, "ekonomie. תהליך דומה מוכר במילה משק, שהתפתחה מהחווה החקלאית הבודדת לכלל כלכלת המדינה.

תגיות :
Sean Macentee; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה