המשיחים מקיסריה ואקירוב

רוביק רוזנטל | 04 במאי 2012

על גלגוליו של המשיח בשפה, לאן נעלמה ה' וכינוס האקדמיה

השבוע החל בנאום המשיחים של יובל דיסקין. דיסקין כינה את נתניהו וברק "המשיחים מקיסריה ואקירוב", כשהוא רומז גם על מקום מגוריהם המורם מעם ובעיקר על כך שהם משיחים בעיני עצמם, או משיחי שקר. השימוש במושגי משיחיות נעוץ בשורשי היהדות, כמו גם הנצרות, אף כי מקור המילה משיח הוא פרוזאי: מי שמשחו אותו בשמן כדי להעלותו לכהונה או למלוכה. במקרא המשיח היה מקביל לנביא (תהילים: "אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ"), ונקרא גם "משיח אלוהים". בלשון חכמים הוא קיבל את מעמד המושיע באחרית הימים: "משיח בן דוד" בתלמוד, ו"מלך המשיח", שרוח אלוהים מרחפת עליו, במדרש. "חבלי משיח" הם הייסורים לקראת בואו, המתוארים בתלמוד, והביטוי "ביאת המשיח" נטבע בימי הביניים, והוא חלק מי"ג העיקרים של הרמב"ם.

נעבור גם את המשיח

מה קרה אם כן למשיח שהוא הפך לביטוי של הלעגה, חלק מן ההומור היהודי. איך קרה שכאשר קוראים לראשי המדינה "משיחים" הדבר מתקבל כעלבון? מדוע מאשימים השמאל והימין זה את זה ב"משיחיות" כאילו מדובר בפשע נורא. ההסבר הקרוב והפשוט הוא שהמשיח אינו תואם את האווירה החילונית שבה נולדה מדינת ישראל, ואת הרצון להשתחרר מהציפייה לגאולה עתידית. הצצה לדרך שבה משתמשת השפה במונח מגלה שזה ממש לא כך. הלגלוג על המשיח מתחיל כבר בפולקלור היהודי, ולחלק מביטויי האירוניה המשיחית שורשים גלויים ביידיש.

וכך אומרים ביידיש "וואַרטן אויף משיחן", מחכים למשיח, והכוונה למשהו שאין סיכוי שיגיע. ביטוי דומה קיים בצרפתית, אולי בהשפעת יידיש. שלום חנוך עשה מזה שיר. הביטוי "עברנו את פרעה" של מאיר אריאל נשען על בדיחה שבה מתלונן יהודי על כך שהמשיח עומד להגיע, והוא ייאלץ לעזוב את השפע הגלותי ולנדוד לישראל. "לא נורא," אומרת אשתו, "עברנו את פרעה, נעבור גם את המשיח". כשרוצים לבטא הפתעה ביידיש אומרים "משיח צייטן!", ימות המשיח!

המשיח, החמור והחתול

יוסי פלד מיהר לקשור את המשיח לידידו הטוב ביותר, החמור, כשהוא מרמז כמובן ליובל דיסקין ואולי גם לעמיתו מאיר דגן. הבלבול בין החמור והמשיח מתבטא גם בפתגם על אדם שמדברים עליו, והוא מופיע. בגרמנית מדובר אכן בחמור. באנגלית זה קורה דווקא כשמדברים על השד, והוא מופיע. בצרפתית אומרים: כשמדברים על הזאב, רואים את זנבו. בערבית צצה חיה חדשה: דַבֵּר על החתול, ויבוא מקפץ. ומי קבע שכשמדברים על המשיח הוא מופיע? היידיש כמובן, מעזאָלדערמאַנען משיחן – קומט ער, וגם: אָז מערופֿטדעם מלאך, קומט דער גלח (כשקוראים למלאך בא הכומר).

ממש מאמם

הפרסומת החדשה לבזק עושה שימוש בתופעה מעוררת דאגה כשלעצמה, והיא היעלמות העיצור ה' (h) מן השפה העברית. המילים "מא-מם" ו"מדאים" הן כבר חלק מהפולקלור, כאשר הג'ינג'ית בפרסומת אומרת גם "מאפנט", וגם "מאצ-בן". למעשה, שלושת העיצורים א, ע וה הולכים ומתלכדים להגה אחד שאינו בדיוק עיצור אלא תנועת אוויר חופשית העוברת איכשהו במיתרי הקול. על פי גיא דויטשר מדובר כאן בעיקרון חשוב בהתפתחות השפה והוא "עקרון ההרס", שלידתו בבטלנות הטבעית של דוברי השפה.

התופעה של ערבוב א' וה' אינה חדשה. עם זאת, בעזבונה של נתיבה בן יהודה, שיצא בשנה הבאה כספר בהוצאת כתר, היא מתייחסת לתופעה, ודעתה שונה:

"או 'א'– או 'ה'–

ואני חושבת שיש עוד אחד – באמצע

זה נכון שאף אחד לא אומר: א-ה-ב-ה

אבל גם אף אחד לא אומר: א-א-בה!!!"

יש עוד דבר שבח שבו יש תופעה הפוכה: "מעולה". המילה נאמרת לאחרונה דווקא בהדגשה גרונית של הע', ובדגש מפורש על הל': מ-עו-לֶּה! נסתרות דרכי העברית, ובעקר דרכי דוברי העברית.

האקדמיה ללשון פותחת שערים

יותר ויותר אירועים העוסקים בשפה לציבור הרחב מתקיימים בישראל. "לשון ראשון" חגג השנה כינוס חמישי בראשון לציון. האקדמיה ללשון העברית, המגלה בשנים האחרונות קולות ברורים של חבירה אל הציבור, ממשיכה זו שנה שנייה ביוזמה משלה של כינוס פתוח. הכינוס יתקיים בשבוע הבא, בימים שלישי ורביעי במרכז לאומנויות הבמה בהרצלייה. מושבים מומלצים על ידי המדור: מושב על שפת המשפט, נושא מרתק שראוי להקדיש לו כינוס שלם; מושב על הדיבור בקולנוע הישראלי, עוד סוכן שפה מרכזי המתעד את השפה לאורך הדורות; ומושב על האות העברית, ובו הרצאה מיוחדת על אחד היוצרים החשובים של האות העברית, צבי נרקיס, שהלך לעולמו לפני מספר שנים. המתרגם עמינדב דיקמן יקבל את פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן יהודה על תרומה לשפה העברית. לפי ניסיון השנה שעברה האולמות יהיו מלאים, לתפארת השפה העברית.

משפט השבוע

"מי ששוחט כבשים וצולה אותם על האש לא יגיד אף פעם שהוא שונא כבשים" (ישראל אייכלר מגיב ברשת ב' על פרץ הידידות של יאיר לפיד כלפי החרדים)
תגיות :
eloquence; wikipedia תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה