מה נשאר בשפה מ"האח הגדול", מיהו פצחן ושוברי שיניים מן המקרא
השבוע הראשון של האח הגדול חושף את יוסי סרור כגיבור הלשון של הבית. מדובר בממטרת מילים העובדת ביום ובלילה, בשמש ובגשם. בדרך משתמש יוסי כמעט בכל קלישאת פטפוט אפשרית, ומשמש פה לדוברי שפת הכפרה-מאמי-נשמה בכל אתר בארצנו. אז שימו לב לאוצר המילים, ובעיקר לתחביר:
"איזה שיר זה יפה היה"
"איפה שמת נשמה שלי איפה שמת את העוגיות חמאה?"
"עכשיו עושים מגבות"
"זה כפרה עליו הבן שלי דאג לאבא שלו" (יוסי מסביר מהיכן הגיעה אליו חולצה של מנצ'סטר יונייטד)
"אני לא יכול לראות מטבח שהוא חַרַבּ וּדַרַבּ" ("חרב ודרב" הוא ביטוי מלשון עבריינים שפירושו המילולי והמעשי מלחמה ומכות)
"די אי אפשר כפרה"
"בוא נשמה שלי, נשמה טהורה כפרה תשתה תשתה לגימה"
"אני אוהב סדר, זה אני זה המחלה שלי, אני גם אצלי בבית לא יכול לישון שיש לי כוס בכיור"
"ניקָתי השפרצתי שיהיה נקי"
"אני בא לשים את הבַּרמודה, תַק אזהרה" (הכפתור לא נסגר אחרי סעודה דשנה).
גילוי נאות: יוסי סרור מתאמץ על פי דרישת האח הגדול שיגישו אותו להדחה, על מנת שיקבל חסינות. בקצב הזה נראה שיש לו סיכוי לא רע להצליח במשימה.
להתקדם או להניע
ובהזדמנות זו, מה נשאר בשפה מסדרות "האח הגדול" שחלפו?
"בובליל" כמונח וכמותג. ויש גם פועל "לבַּבְּלֵל" (הוצע באתר דורבנות). לעומתו "פרידמנים", לאשכנזים, לא ממש תפס.
"הבנת מה הבנת לא הבנת". שימי תבורי, נכנס גם לפרסומות.
"וַיהי מה", גירסת ארז דה-דרזנר ל"וִיהי מה", נכנס גם לפרסומות.
"להתקדם", שפירושו לצאת ממשברים, תוצרת אלירז, נכנס טוב. "להניע", לבכות, גם של אלירז, פחות.
"של הַבְּיוֹקֶר". מורשתו של ג'קי לתרבות העברית.
ערך שנכנס לאתר דורבנות: "'תהיה אתה פאקינג סולן!', שורת סיום מוחצת לכל ריב באשר הוא. בהשראת אלירז שדה, המאמי הלאומי החדש".
פרצוף של ביצת עין
ומה חסר? הקללות הנפלאות של מעיין חודדה, שהשאירו אותנו אחרי לכתה בטרם עת (ובצדק גמור) עם יוטפוימאט וינעל אבוק. תזכורת:
"צריך להסביר לָך עם בדידים"
"תעשי סולחה בין העיניים שלך"
"יש לך פרצוף של ביצת עין"
"תתפוצצי, תעלי ותרדי ותנחתי על מלפפון!"
"לכי לכי גרושה מטומטמת, לכי לחושות ברמלה"
"אף אחד לא יתחתן איתך כי את עגבנייה למטבוחה!"
"שמש שזורחת מתוך ישבן גרוזיני ישר אל תוך הפנים שלכם"
"וואי אם היינו בחוץ, באמא שלי הייתי נותנת לך לשתות מהניאגרה יה כלבה".
האקרים או קראקרים
הפרשה הסעודית החדשה קשורה לפיצוח אתרים וחשיפת חשבונות בנק ישראליים. הפרשה מחייבת הבהרת על ההבדל בין שני סוגים של פורצי רשת: ההאקר והקראקר. בעברית ניתנו להם על ידי ועדת האקדמיה בתחום המידע ביטויים שונים: האקר הוא פַּצְחָן, קראקר הוא פַּרְצָן.
התרגום מעיד על שיפוט הקיים במונחים המקוריים: פצחן הוא גאון מחשבים המפצח קודים מורכבים, פרצן הוא עבריין. על פי המילון בספר "עברית אינטרנטית" של כרמל וייסמן ואילו גונן, "האקר" הוא "מתכנת מיומן ומתוחכם המייצג תת תרבות של יכולות תכנות משוכללות". הכותבים מוסיפים שהמונח הפך עם הזמן כינוי לגאון מחשבים המתמחה בפריצה למחשבים, לרשתות מחשבים או לתוכנות. "קראקר" הוא על פי ההגדרה "הפורץ למערכות תקשוב לצורת הוכחת יכולותיו וללא מטרה מנומקת".
באנגלית המצב מעט שונה. האקר הובא מן הפועל hack שפירושו להכות, ומשמש בסלנג גם כאדם לא מקצועי. בתחום המחשבים הוא כינוי לאיש מחשבים נלהב, וכן במשמעות פורץ לא מוסמך לאתרים. קראקר הוא דווקא "מפצח", ובסלנג: מטורף. אז מהם הסעודים שחדרו לחיינו: האקרים או קראקרים? פצחנים או פרצנים? הכל בעיני המתבונן.
גד גידל גדוד בגן
פרשת השבוע, פרשת ויחי, הסוגרת את ספר בראשית, היא בין היתר ערש שוברי השיניים העבריים, המצויים בברכת יעקב. שובר השיניים הבולט מכולם הוא "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב". על דן נאמר "דן ידין עמו", ועל יהודה "יהודה עתה יודוך אחיך, ידך בעורף אויביך". פיתוח בן ימינו: "גד דג דגים מדגדגים בגדה". שוברי שיניים נוספים בתנ"ך הם, למשל, "עזובות ערי ערוער, לעדרים תהיינה" (מתוך משא דמשק בישעיהו), "בוקה, מבוקה ומבולקה" (בספר נחום), ולצידם שובר השיניים המפורסם ממסכת אבות: "על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון". שוברי השיניים עלו השנה לכותרות בפרדת מאיר דגן, בכותרות נוסח "דגן גדל בגן". ונקנח ב"האח הגדול", שלו תרמה אלין לוי את הגירסה הבאה: "סמי שׂם שום בסושי".
משפט השבוע
"אנחנו נדרוש בכל תוקף לקבל את מה שמגיע לנו מיצחק תשובה, ואם לא, אז נתפשר, יש לנו ברירה?"
(נציג משקיעי "מנורה" לכתב ערוץ 10; לתספורת שני צדדים)