האזיאת מחטט באף

רוביק רוזנטל | 07 בספטמבר 2012

על מילון הייקים הגדול, ואגדת העברית כאם כל השפות

הייקים המקוריים, אנשי העלייה החמישית, הם גזע הולך ונעלם, אבל המורשת הייקית חזקה מאוד, והיא עוברת לדור הבנים ואולי אף הנכדים, וגם ניבטת ממוסדות תרבות, משפט, רפואה ואדריכלות. כמה מבנות הדור השני של הייקים יצרו ספר המתעד את המורשת הלשונית של יוצאי הארצות הדוברות גרמנית ושמו "מילון בן יהודה שטראסה". הספר כבר מככב ברשימת רבי המכר, כך שהשמועות על מותה של התרבות הייקית מוקדמות בהחלט.

חלק ניכר מביטויי המילון אינם מוכרים למי שלא גדל בתרבות הזו, אבל הפכו בתרגום לחלק מהעברית. משפט כמו "דָאס פֶהלְט מִיר נוֹך", תורגם לעברית: "רק זה חסר לי". כך הגיעו לעברית גם "לאט לאט אבל בטוח, "אם כבר אז כבר" ועוד. משפטים רבים נשארו בעולם הייקי הסגור. כאלה הן הוראות ההתנהגות כמו "סכין, מזלג, מספריים וחשמל לא מיועדים לילדים כלל וכלל", גם המקור הגרמני בחרוז. קשיי ההסתגלות של הייקים באים לידי ביטוי במילה "אזיאת", אסיאתי, המתייחסת בבוז לילידים שפגשו כאן, או לביטוי "התנועה היהודית-ערבית", והכוונה לחיטוט באף. פשע נגד האנושות במונחים ייקים.

גבוה כמו שלוש גבינות

המורשת הייקית היא גם מורשת של מזון. חלק נשארו במגזר כמו קַרְטוֹפֶלזָאלָאט (סלט תפוחי אדמה) ושלָאקזָאנֶה (קצפת). ילדי ישראל הכירו את עוגת הקרֶמְשְנִיט, הקוֹמְפּוֹט והגוֹגְל מוֹגְל, וזוללים עד היום שניצלים עם כל דבר. השטרודל המשיך מדוכן העוגות לעולם המחשבים. השיפוצניקים מדברים מאז ומתמיד בגרמנית, מהשליכטה דרך השפכטל אל השנורגריסט. באופניים היו מרכיבים על הרמה ((Rahmen, ובמכונית מעבירים לצווישנגז (גז ביניים) ומחליפים פּאקוּנג ראש.

ההומור הייקי לא היה תפארתה של העלייה הזו, ובוודאי לא הובן על ידי האזיאתים. הבדיחה שהצחיקה את הייקים יותר מכל היתה שאלה לבן השיח אם הבין מה שמדברים אליו: "אתה מווין (מווינה) או מברלין". ילד קטן שרצה להיראות מבוגר הוגדר "גבוה כמו שלוש גבינות", ולמי ששאל יותר מדי שאלות (וָארוּם?) ענו בחרוז: וָארוּם אִיסְט דִי בּננה קְרוּם (למה הבננה עקומה). בקיצור, חגיגה, לעולם שעוד דור באמת ייעלם במנהרות הזמן.

הפררררפררים של דן קנרררר

סתיו מורן החליטה לעסוק בעבודת כסרט הגמר שלה בשנה א' בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, בסרט על תופעה לשונית נעלמת: הריש המתגלגלת. הסרט מוצג ביוטיוב.

הסרט חינני ומאלף. ריש הוא עיצור מבלבל, אפשר לבטא אותו בקירבת הגרון כך שיישמע כעט כמו ח', אפשר, כנהוג, להניח אותו במהירות על החך כך שכמעט אינו נשמע. הריש המתגלגלת מפעילה את הלשון, וכך אפשר לומר את המשפט הבלתי אפשרי "פרפרים רבים פרפרו פרפורים רבים מעבר להרים הרמים", בגלגול כמו דן קנר, ולהבין כל מילה וכל אות. הסרט מספר שהריש המתגלגלת היא פיתוח של שחקני תיאטרון ומאוחר יותר שדרי רדיו. הרדיו הפך לסוכן הראשי של הריש המתגלגלת, ולפי ירון לונדון היה תנאי קבלה לעולם הקריינות. גם זמרים גלגלו את הריש, והיא הפכה סימן היכר של עברית מהודרת ונאה. אלא שגורלה לא שפר עליה. גידי גוב, המודה שהוא אחד הגורמים להעלמתה מהמוזיקה הישראלית, אינו בוכה עליה ורואה בה יצור לא טבעי. בכל מקרה, הריש המתגלגלת נכחדת לה יחד עם החית והעין הגרוניות, שלא לדבר על עיצורים כמו טית וקוף שנותרו רק בפי התימנים.

העברית אם השפות

מידי פעם צץ הספר התורן המנסה להוכיח את הרעיון העקשני שהעברית היא אם כל השפות, מעין הוכחה מדעית למיתוס, הנפלא לעצמו, של מגדל בבל. זה עתה יצא בהוצאת אוריון ספר שמו "שפת כל הארץ", מאת עמנואל גרנצ'ז. שלא כמו ספרים קודמים בנושא שסבלו מהשקפה דתית חסרת בסיס, גרנצ'ז מלווה את ממצאיו בעיון בספרי מחקר רבים. התופעה של זליגת מילים שמיות ללטינית ידועה, כגון גמל ((camel העברי שהוא מקורו של camel, cane שמקורו בקנה העברי-אכדי ועוד, אך אלה הופעות שאינן מלמדות על שיטה. גרנצ'ז מרחיב את היריעה. הוא תוהה למשל על הקשר בין "שורש" לבין source, או בין "סגור" ל-secure. במקרה השני הקשר במשמעות בין המילים רופף למדי. במקרה הראשון יש בעיה: במקור הלטיני הפועל הוא surgere, לפרוץ קדימה בכוח, שממש אינו מזכיר את "שורש". הניסיון לקשור בין נוגה, שפירושה אור, לבין nox הלטינית במשמעות לילה תמוה יותר מהדמיון המקרי ביניהן. הספר אם כן מעניין בתהליך העיון, אבל גם מוכיח שקשה להמציא את הגלגל. יש כמובן מפגשים רבים בין השפות השמיות והשפות ההודו אירופיות, אבל כל ניסיון לבסס מפגש שיטתי ביניהן עלול להפוך, כמו בספר לפנינו, לערימה גדולה של דוגמאות לא משכנעות הבנויות על כמה הנחות שקשה לראות להן בסיס בלשני והיסטורי.

צעצועים לצאצאים

בעקבות סקר מכללת אור יהודה על שמות עבריים לבתי עסק שהובא במדור הקודם, כותבת לנו דורית ברק על חנות שמדברת עברית, בבני ברק, ויש בה, כהגדרתה, "בלשון הקודש, שיבוץ מהתפילה עם משחק צלילים נהדר": "ברחוב הראשי בעירנו, רח' רבי עקיבא, מתנוסס עדיין שם לתפארת: 'צעצועים לצאצאינו'. אני נהנית להציג שם זה, שמכבד מסורת ועבר עם שנינות, בפני האורחים והמטיילים שאני מובילה בעיר". אכן שם חביב, אם כי עלול לשבור את השיניים בנוסח "חנן גידל דגן בגן" או "אץ קוצץ".

תגיות :
Ryan; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה