שמחה לאיד ובורות המים

רוביק רוזנטל | 10 באוגוסט 2012

איך מקללים בטלוויזיה, מהו מקל הפז"ם ומתי צריך לשים לב

הטלוויזיה מספקת לנו חוויות שפה מגוונות. השבוע, למשל, השמיע ירון לונדון בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" מכתם לשוני הדורש מעט רקע. בשיחה בענייני הנחיתה על המאדים נראה פרץ שמחה במרכז הבקרה של נאסא. לונדון שאל את בן שיחו האם אצל המדענים הישראלים יש "שמחה לאיד", והוסיף, "שמחה לאידו של מארס". הסבר: המאדים הוא כידוע כוכב הלכת מארס, ואידיו של מארס, ובאנגלית the ides of march, הם אמצע החודש, שבו נערך מבצע צבאי קדום, ובו נרצח יוליוס קיסר. ואילו בשידורי האתלטיקה, בעת מירוץ 3000 מכשולים השמיע גלעד ויינגרטן חידוד חביב לנוכח מכשול המים, הפעם עם קריצה לנעמי שמר: "חזרנו אל בורות המים".

מקבץ הקללות של תורג'י

וכדי שלא נשכח שטלוויזיה היא בידור להמונים, להלן לקט משפת הביבים של "הישרדות וי איי פי", לאחר שהתברר שבוקי נאה גנב את פסלון החסינות של ענת והדיח את תורג'י בתרגיל עוקץ מרשים. תורג'י התגלה כבעל תסמונת טורט:

"אתה תצא הכי מכוער שיש"

"דוחה אחד"

"איזה איש עלוב נפש"

"איזה גועל איזה כיעור"

"יש לך אשה מסכנה יה חתיכת אפס מאופס"

"יה גנב יה שפל".

אומרים שבחדר העריכה של ערוץ 10 בחרו לצפייה רק את הקללות המעודנות. בכל מקרה, הקובץ הזה מגלה את דלות הדמיון של עולם הקללות הישראלי. לא במקרה אנחנו נסמכים בענייני קללות על הרוסית ("יוטפויומט" ושאר קללות האמא) והערבית (כדברי הגששים: "המוציא דבר קללה מפיו, אינעל אבי אבי אביו"), שלא לדבר על הקללות המופלאות שהורישו לנו אבותינו ביידיש.

מקל הפז"ם וקמע הפצ'ולי

הארץ סערה השבוע סביב המכות שחטף חייל בגדוד נחשון על כך שנגע ב"מקל הפז"ם" השייך לוותיקי היחידה. פז"ם הוא ללא עוררין המונח המשפיע והנפוץ ביותר בסלנג הצבאי, והוא צץ בכל פינה של השירות. מקורו כידוע בראשי התיבות "פרק זמן מזערי", ובלע"ז מינימלי, כלומר, הזמן שנותר עד סיום השירות. הפז"ם מגלם את הרגש המרכזי של החייל, יהא מורעל ככל שיהיה: הציפייה הנואשת לסוף השירות הסדיר, וגם, מי ותיק, ומי צעיר. ולהלן מקבץ מילות פז"ם: פַזֶמֶת, היא מחלת הציפייה לשחרור; כאבים בעצם הפז"ם, גם זה סוג של מחלה; פָזָמוּלֶדֶת, ציון יום שנה לזמן שנותר לשחרור; פָזָמוזאורוס, חייל ותיק עד מאוד, ובגירסה אחרת "פז"ם זונה", המתאר הלך רוח של אדישות לסביבה של הוותיקים ביותר. "להתפזם" משמש ביחידות שונות כביקורת על מי שמתעמר בחיילים צעירים, שהפז"ם שלהם ארוך מאוד כידוע. והרשימה עדיין חלקית.

מה יש בכד הפצ'ולי

ועוד בענייני סמלי סטטוס וטקסים, סערה אחרת התחוללה סביב המזימה לקחת מחיילי יחידה 202 את קמע הפצ'ולי. הקמע הוא כד קטן האמור להכיל נוזל שיש לו משמעות ארוטית. במקור מדובר בבושם הפצ'ולי, צמח בן משפחת של הנענע הגדל בארצות מזרח אסיה, ופרושו בשפה הטמילית "עלה ירוק". בגירסה נועזת יותר, כך מספרים לנו "במחנה", בעיתון חיילי ישראל, הכד מכיל את "הנוזל האינטימי של חברותיהם של החיילים". הכתבת מוסיפה שעל פי האגדה הקמע נמצא על צווארו של לוחם חיזבאללה פצוע לאחר קרב עם חיילי היחידה. גם כאן הוותק קובע: הקמע ניתן לוותיקי הפלוגה כאשר מגיע זמן פז"ם, ועובר מצוואר לצוואר. לפחות לא שולחים לבית חולים מי שמעז לגעת בו לפני הזמן.

רוקמת עור וגידים

ועוד בענייני פתגמים, כותב ד"ר יעקב דרייהר, מנהל המחלקה לאקרדיטציה בבתי חולים בקופת החולים הכללית: "לפני מספר שבועות נכב במדור על הביטוי המשעשע של יוליה מהישרדות "לאן נושבות פניי". לאחר מספר ימים, בחדשות שישי של ערוץ 2 שודרה כתבה על המכון לרפואה משפטית ועל פרופ' יהודה היס. באותה כתבה רואיינה טכנאית אשר סיפרה על מקרה שבו היתה צריכה לתקן גופה לפני קבורה, ובמשך שעות היא "רקמה עור וגידים". יש כאן ערבוב משעשע בין הפעולה הכירורגית של תפירת הרקמות, לבין הביטוי המוכר "קרמה עור וגידים". יפה, והפעם, הטכנאית הפתולוגית אכן רקמה עור וגידים, פשוטו כמשמעו.

שים לב!

ירון עולמי כותב: "ליד בתי ספר שונים מופיע השלט "שים לב - ילדים בדרך". מה מקורו של הביטוי "שים לב"? האם בשפות אחרות הלב משמש לאותה מטרה?

שים לב היא צורת הציווי של הניב "שם לב", והניב הזה כולו שלנו. שמואל אומר לשאול: "ולאתונות האובדות לך היום שלושת ימים אל תשם את לבך". הפרשנות כאן: אל תדאג. מכאן התגלגלה הקריאה "שים לב", כלומר, חשוב על הדבר שלפניך, וכן "תשומת לב", ואפילו הביטוי החדש "צומי". באנגלית משלמים תשומת לב בניב pay attention, ובגרמנית משמשת לעניין זה המילה מעוררת החלחלה achtung.

תגיות :
Frank Douwes; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה