ליטל, תעלי לישון

רוביק רוזנטל | 13 בינואר 2012

מיהו שחור, מיהו מאכר, מיהי שיקסע ומהן חדשות קשות

השבוע היה שבוע המאכרים. משפט אולמרט מעמוס במאכרים, ותוכנית "המקור" עסקה בתופעת המאכרים במשרד מבקר המדינה, כאשר ניצב יעקב בורובסקי הוצג כמי שהתבקש ללחום במאכרים, אבל עוסק בעצמו במה שהוא קורא "מאכֶעריי".

מאכר הגיעה אלינו מן היידיש, ובאותה משמעות בה אנו משתמשים היום במילה. כלומר, המאכרים נולדו בעיירה היהודית ופשוט עשו עלייה. מאכעריי היא ביידיש תרבות המאכרים. המילה עצמה היא מילה גרמנית: Macher, ופירושה המילולי "עושה". בגרמנית יש למילה שימושים רבים, אבל שונים. מאכר הוא גם מבצע, אבל גם בוס או מנהל, מקבל החלטות, ואפילו מעצב המציאות. אז מי יותר חזק? המאכר הגרמני שבחזית, או המאכער היידישאי שבמסתרים? בית המשפט יכריע.

הפרוצה והשיקסע

בסוף השבוע שעבר נעצר חרדי שקרא לעברה של צעירה חילונית "פריצע" (פרוצה) ו"שיקסע". פרוצה היא אחד הכינויים התלמודיים לזונה התנ"כית. פרוצה היא היפוכה של הצנועה, כלומר, זו שמקיימת יחסי מין מחוץ לבית, במרחב הפרוץ, ולא במסגרת המשפחה. על פי אותו היבט נטבעה גם "יצאנית". "שיקסע" מקורה עברי, המילה הנקבית לשקץ. במקור המקראי השקץ הוא יצור טמא למאכל, ועל פי אחד המקרים הכוונה לפירות ים: "כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם" (ויקרא יא 12), אך יש גם מאכלים אסורים אחרים בשם זה. "שקץ" משמשת בשפה היהודית במשמעות גוי, ונהגית בדרכים שונות: שקוץ (ושקוצים ברבים), וכן שייגץ, המיוחסת לילד שובב. השיקסע היא כבר גויה גמורה. החילונית היא בעיני החרדי המגדף גם זונה וגם לא יהודייה. מלחמת תרבות כבר אמרנו?

חדשות קשיחות באקדמיה

בשבוע שעבר אישרה מליאת האקדמיה ללשון את המילון למונחי תקשורת. על המילון עמלה ועדה במשך כשלוש שנים. גילוי נאות: עמדתי בראש הוועדה יחד עם פרופסור רפאל ניר. למילון ארבעה חלקים: מונחי עיתונות כתובה, מונחי רדיו, מונחי עיתונות מקוונת ומונחי טלוויזיה וקולנוע. יש כמה חידושים. למשל, למה שקוראים באנגלית hard news, חדשות החייבות להיכנס לעיתון, מוצע לקרוא "חדשות קשיחות", שכן המונח הרווח "חדשות קשות" הוא דו משמעי. אחד המונחים הרווחים בעיתונות הוא non-event, אירוע חדשותי המתגלה כחסר חשיבות. הצעת הוועדה, בפשטות: "לא אירוע". המילון מפריד בין שני מונחים זהים לכאורה: "עורך". עורך א' הוא מי שמנהל את העיתון או מדור בתוך העיתון. עורך ב' הוא מביא לדפוס, משכתב, עורך צילום וכדומה. בשבועות הבאים יוצגו מונחי הרדיו, העיתונות המקוונת והטלוויזיה והקולנוע.

משה, תעלה לישון

עודד ספקטור שואל: אמירה שאני שומע מחברי מעדות המזרח היא, לדוגמא: משה, ליטל עלתה כבר לישון? ואין הכוונה לדירת דופלקס, כי אם לעצם הכניסה למיטה לצורך שינה. דוגמא ב': משה, אני עולה לישון, אתה בא?

נראה שכאן התמונה מורכבת יותר, אך ההנחה אינה מופרכת. מרכוס חנונה כותב כי הפועל טְלְע (ל' נחצית) פרושו עלה, התרומם, ובהשאלה גם: צץ, זרח, הופיע, צמח, אבל גם: שווה ל-, הגיע למצב של... טְלְע יְ'נְעְס פירושו המילולי "עלה לישון", ובהשאלה, הגיע למצב של שינה. יש גם ביטוי "טְלְעְתְ-לוּ נְ-נְעְס – עלתה לו השינה, התעורר לו החשק לישון. יתכן שהמקור לכך היא השינה בדרגשים שהיתה מקובלת בבתים רבים, אך זו היתה נהוגה בבתים רבים מעדות שונות. חשוב לציין עם זאת שלביטוי גם בסיס במקורות, בגירסה "עלה על יצועו" או "עלה על משכבו". בתהילים נכתב: "אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי".

פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה