מאותגרות שכלית או לקות תבונית

רוביק רוזנטל | 16 בפברואר 2012

הצעת חוק מבקשת לקרוא למוגבלים בשם מכבד, על מילים עלומות בזמר העברי, ועוד על חידושי משה שרת

הנכים, המוגבלים, הלוקים באינטליגנציה שלהם או בהתנהגותם, חולי הנפש, מעסיקים את השפה. זה קורה בעיקר בעשורים האחרונים, עשורי "התקינות הפוליטית". איך לקרוא לילד בשמו, ועם זאת לא לפגוע בקבוצות האלה ולא להנציח את הסטיגמה באמצעות השפה? בין הקבוצות האלה האוכלוסייה הקרויה היום "בעלי פיגור שכלי" מטרידה במיוחד. עד כה, למרות הסטיגמה, נותר המונח "פיגור שכלי" בשמה של הקבוצה. באקי"ם החליטו לבדוק את הנושא בקרב דיירי ההוסטלים, והתוצאות היו חד משמעיות: כל הדיירים שנשאלו מרגישים שהמונחים "מפגר" או "פיגור" פוגעים ומעליבים אותם והם מעדיפים שימוש במונחים אחרים. גם שר הרווחה, משה כחלון, מבקש להחליף את המונח. אז איך באמת לקרוא לקבוצה? בעקבות מונחים המקובלים בארצות הברית עלתה הצעה לקרוא לקבוצה זו בעלי "לקות תבונית התפתחותית", וזאת רק לצרכים מקצועיים. הצעות נוספות שעלו: לראות בשם "אקים" שם גנרי למוגבלות השכלית ולהשתמש במילה בהתאמה: "חניכי אקים", "ילדי אקים", "אנשי אקים". עוד הצעות: לקות מנטאלית, מאותגר שכלית, לקות שכלית, לקות תבונית (ללא התפתחותית). מאחר שהמילה העברית עבור אינטליגנציה היא "משכל" הצעתי היא "לקות משכלית התפתחותית".

מפוזמק עד העצם

הבלשנית אורה שורצולד מאוניברסיטת בר אילן ערכה מחקר מרתק על מילים עלומות בזמר העברי, מילים בשירים ידועים שמשמעותם לא ברורה. המחקר הוצג לאחרונה באירוע לכבודו של פרופ' אפרים חזן שיצא לגימלאות. ולהלן כמה טעימות, וגם שאלות לא פתורות.

בשיר "הקיץ עבר" של שמואל בס כתוב: "נבקע הרימון, והמון גרגיריו זבוגים לצלחת. נפרוט גרגר וגרגר". מה זה 'זבוגים'? המילה זבוגא מופיעה בתלמוד ופירושה צב, הקשר לרימונים לא ברור. כל רעיון נוסף יתקבל בברכה.

ב"שיר טטרי" כותב שאול טשרניחובסקי "בוא אבי על תועפות יַיְלָה, שם ינהג את עדרי הצאן". מה זה יילה? תעלומה המחפשת פתרון.

בשיר של חיים גורי "היא עמדה בחלון והביטה" נכתב: "הוא היה מפוזמק עד העצם, כי נתנו לו נקניק בקופסה". מילולית מפוזמק הוא מי שלובש גרביים. במילון הסלנג של בן יהודה-בן אמוץ מפוזמק הוא אדם שסידרו או הונו אותו, אך הפירוש הזה אינו מתאים לשיר. במקרה זה נחלצתי לעזרתה של אורה ושוחחתי עם חיים גורי. גורי מספר שהמילה הייתה בשימוש על ידי יוסיק רז מקבוצת גבע, שאמר לו יום אחד לפני מסע פלמ"חניקי: "האקונומית (האחראית על מחסן המטבח) פזמקה אותי", כלומר, נתנה לו מאכלים טובים, נקניק ושמנת.

האם ברצלונה חיוורת?

בשיר ברצלונה של ג'ו עמר מופיעה השורה "עם גיטרה ועם מנדולינה, הוד חוורך כבש את לבבי". חוור בספר דניאל קשור בחיוורון, אך נופה של ברצלונה בהחלט אינו חיוור. לא נמצא פתרון בינתיים.

"כשנגמר מבצע קדש ישבו היד"טים, מעגל סביב האש" שר יחיאל מוהר בשיר הצ'יזבטים. מיהם היַדְ"טִים? מדובר בחניכי מחזור י"ד בקורס מ"כים של הנח"ל, שנלחמו במבצע קדש.

בשיר הפרטיזנים שר אברהם שלונסקי: "כי בין שורות נופלים שרוהו כל העם, יחדיו שרוהו ונגאנים בידם". הנגאנים אינם כלי נגינה אלא אקדחים שנוצרו בבלגיה ושימשו בצבאו רוסיה, פולין וגם את הפרטיזנים.

בשיר "מרים בת משה" שר נתן אלתרמן: "וציווה המיניסטר לקווסים: הֲביאום לי הנה מת או חי". קווס הוא שומר ראש, מלווה של אישיות כבודה בתקופת השלטון העותומאני.

כותבי פזמונים נוהגים לעיתים להמציא מילים לצורך השיר והחרוז. בשיר הבוקרים של יעקב אורלנד שרים "ערבה, ערבה, אלמון", חרוז לקדמון במשמעות אלמוני ואילמות. אורלנד גם המציא את המילה "הגדודנים", וביאליק את המילה הנאה "הדובדבנייה הלבינה". עוד על מילים עלומות ב"הזירה הלשונית" באנרג'י מעריב, תרבות.

אפואל זה לא הפועל

גם לליגת האלופות יש סינדרלה: אפואל ניקוסייה, קבוצה אלמונית ממדינת כדורגל קטנה שהגיעה למקום הראשון בבית המוקדם וכבר השיגה תוצאה מינימלית בצרפת מיריבתה הצרפתית ליון, לקראת משחק הגומלין בשבוע הבא. כדי להסיר ספק, אפואל ניקוסיה איננה סניף של הפועל בקפריסין, ולא מדובר באחות האדומה של הכוח וינה. אפואל היא ראשי תיבות של שם המועדון ביוונית: Athletikos Podosferikos Omilos Ellinon Lefkosias, ובתרגום חופשי, מועדון כדורגל אתלטי של היוונים של ניקוסייה. עכשיו נראה את היוונים אומרים בליגת האלופות בשנה הבאה "אפועל קריית שמונה", עם או בלי רן בן שמעון.

בין משה שרת ליצחק אבינרי

אור שפ. כותב: "במדור מיום 23.12 מובא קטע ארכיוני מעניין ביותר של משה שרת, שבו הוא טוען כי הוא שחידש את המילים ייצוג, פיחות, תוואי, נוהל, לבַטח, נזיל וכן לוויין ומידע. כדאי להביא דברים על דיוקם. בשנת 1927 חידש הבלשן יצחק אבינרי, בעל "יד הלשון", את המילה "יֶדַע" במובן "אינפורמאציה". 19 שנים אחר כך ושנתיים לפני קום המדינה חידש "מֵידָע". בעשור הראשון לקום המדינה חידש אבינרי את המילה "לִוְיוֹן", או כפי שהיא מוכרת לנו כיום: "לוויין" על משקל "בכיין". אור מוסיף שחידושים כולים אינם לחלק גדול מבין מחדשי המילים ומביא דוגמה נוספת שבין שרת לאבינרי: "באלול תש"ט (1948) הציע אבינרי את הפועל המרובע המקסים "בִּנְאֵם". בתוך פחות משנה התחילו להשתמש בחידוש. בזמן קצר צמחו לשימוש כנפיים למרות הלגלוג על המילה בשבועון "דורות" של אגודת הסופרים, שם יוחס בתום לב לשר החוץ דאז, משה שרת. כשפנה אבינרי אל שרת, כתב לו:

"לכבוד המורה לרבים, מר יצחק אבינרי, שלום וברכה! לא אני הוא שחידשתי את המלה "בנאום" (אודה כי לא ידעתי כי משלך היא!), אבל חטפתיה מן העתונות ואישרתיה לשימוש רשמי מטעם משרד החוץ. שא ברכתי עליה!"

משפט השבוע

"הכדורסלנים של היום הם הגלדיאטורים של רומא העתיקה" (דיוויד בלאט על סבלו של סופוקלס שחורציאניטיס שנפגע בברכו במשחק חצי גמר הגביע; לא הגזמת, דייוויד?)
תגיות :
Achim Voss; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

Martha
Good to see a tanelt at work. I can't match that.
25 במרץ 2015 הגב
Pharmf974
Hello! cdgaegd interesting cdgaegd site! I'm really like it! Very, very cdgaegd good!
14 במאי 2015 הגב

הוספת תגובה