זמר קורע לב

רוביק רוזנטל | 20 באפריל 2012

שירי הזמר של העיירה, סיומות אנגליות למילים עבריות וספיחי הסמח"ט המכה

יום השואה נקשר בנימים רבים ליידיש. מיליוני דוברי יידיש ברחבי אירופה נרצחו, ויחד אתם נרצחה גם השפה הזו. גם מבחינה הזו מצאו תמר ועמוס רודנר זמן מתאים להוציא ספר מקסים וחשוב בהוצאת הק'יבוץ המאוחד ושמו זֶמֶר'ל. בספר מאוגדים שירי זמר ביידיש ותרגום שלהם לעברית בצירוף תווי השיר, חלקם על ידי תמר ועמוס וחלקם תרגומים קודמים. הסיפור של היידיש והשואה נשקף כבר מן הסיפור המצמרר המופיע בראשיתו, על רייזל קורצ'אק, חברת מחתרת גטו וילנה, שהופיעה בדצמבר 1944 בפני ועידת ההסתדרות וסיפרה על השמדת היהודים, ביידיש, השפה אותה הכירה. כל מה שהיה לדוד בן גוריון לומר על דבריה היה ש"זה עתה דיברה פה חברה בשפה זרה וצורמת". גם כשמחו באוזניו חזר וקבע: "זרה וצורמת, זרה וצורמת".

רבקהלה של שבת

כמה משירי הספר נכתבו בימי השואה, ומרוכזים בפרק "ימים שחורים". לצד "אחים בעיירה שריפה" של מרדכי גבירטיג יש מספר שירים מוכרים פחות. השיר "רבקהלה של שבת" מאת פסח קפלן, שנספה בשואה, מספר על צעירה המצפה לבעלה שנלקח על ידי הנאצים במסגרת אקציה רחבה של ציד גברים בשבת, באוגוסט 1941. התרגום שמר על כינויה של האלמנה ושל אחיותיה לגורל: "שבתדיקע". בשיר "אביב" של שמריהו קרצ'בסקי נשמרת המילה ביידיש: פרילינג.

גם לשירי הפרטיזנים מוקדש פרק מרגש, הנפתח בתרגום של שלונסקי לשיר הפרטיזנים. גם גבירטיג כתב שיר פרטיזנים. בשיר מאת יוסל קוטלר על אהבת הפרטיזן הוא קורא למרים האהובה: "כשתראי שאני/ על השלג מונח / ... קחי בן זוג במקום/ מצבאנו האדום!" לקראת סוף הספר שר איציק מאנגר, בתרגומם של תמר ועמוס, שיר המוקדש לאהובתו שנעלמה בימי השואה, רחל, כשגם כאן הבית החוזר שומר על היידיש בתרגום: "דאליע, מיינע דאליע, גורלי, מיינע דאליע". רחל עצמה ניצלה ועלתה לישראל, והיתה בין מקימי יד ושם.

יומם של רוכבי האופניים

הסכסוך הישראלי-פלסטיני היה ונשאר תמיד גם עניין לשוני. הדבר בא לידי ביטוי בשמות השונים שנותנים שני הצדדים למלחמות ביניהם; לפער הלא ניתן לגישור בין "מחבל" לבין "שהיד", בין"טרוריסט" לבין "לוחם חופש". המילים לא רק מייצגות תפיסות עולם מתנגשות, אלא גם נועדו לצורכי הסברה. הפעם נסוב הדיון הלשוני סביב פרשת הסחמ"ט המכה, ובעיקר סביב המוכה. הכינוי שהם זכו לו, ובעיקר המפגין שסביבו התחוללה הסערה היו מגוונים: "רוכבי האופניים", שם כמעט פסטורלי; "פרובוקטורים", כינוי שנועד להכתים את מניעי המפגינים; "תומכי טרור", כינוי שנועד לדה לגיטימציה מלאה; והכינוי שדווקא הוא התקבל והתפשט: "אנרכיסטים". מבחינה הסברתית יש כאן ניסיון להצביע על המפגינים כמי שמאיים על הסדר העולמי, ולא רק על מדינת ישראל. צריך רק לזכור שהאנרכיסטים בעולם פועלים בדרך כלל למטרות הנחשבות חיוביות, כגון בתחום האקולוגי.

הביחדנֶס שלנו מעולֵיישן

העברית המדוברת נוטה להצמיד סיומות זרות למילים שונות, גם עבריות. ההשפעה האנגלו-אמריקנית לא פסחה גם על התופעה הזו. בעניין זה הביאו הבלשנים ליאור לקס ואוון גרי כהן מחקר בכינוס החוג הישראלי לבלשנות בסמינר דוד ילין שנערך בחודש שעבר. הם הצביעו על חמש סיומות מרכזיות מאנגלית המשמשות בשפת הדיבור הישראלית. הנפוצה ביותר היא -יישן, בעקבות הסיומת האנגלית הנפוצה –ation, כאשר הצורה "מגניביישן" כבר הפכה למילה עצמאית. כאן אפשר למצוא דוגמאות מזדמנות ויצירתיות במיוחד כמו "אני מקווה שהכל מעוליישן אצלכם!" מאתר תפוז, "שוקולד פצפוציישן", או "היו לי תסביכיישן". לקס וגרי מציינים ש-יישן היא הסיומת הנפוצה ביותר מסוג זה, במקביל לתפוצה הרחבה שלה באנגלית. לצידה אפשר למצוא את הסיומת נֶס (ness), כמו במשפט "יש בעיר משהו מזמין את הלְבָדְנֶס", וגם "תִחְכומנֶס", "ביחדנֶס", וברוח המחאה "רוטשילדנֶס". סיומת נפוצה פחות היא לֶס (less): חיימלֶס הוא נטול חיים, זוגלֶס חי לבד. אפשר למצוא גם את "משמעותפול", מלא (full) משמעות, או את המילה החביבה בהחלטלי, עם סיומת תואר הפועל ly.

משפט השבוע

"אסור היה שהריח של הדגים יפגע לה בפיקאסו. אצלי בבא באלי היה יכול להריח את הדגים" (ליליאן פרץ מוציאה את השד הרב-תרבותי בטענותיה נגד שרה נתניהו)
תגיות :
Jewish Women's Archive; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה