הבוגד, הקמצן והטרחן

רוביק רוזנטל | 23 במרץ 2012

האנטישמיות מובעת כמעט בכל שפה בגלובוס, איך אומרים מנטור והחברים של עמוס עוז

הרצח בטולוז הוא אמנם חלק ממתקפת הטרור של אלקעידה, אבל בשיח הצרפתי והישראלי הוא העלה אל סדר היום שוב את שאלת האנטישמיות באירופה, שימיה עתיקים כמעט כימי הנצרות. פרופ' מריה מודנה מאוניברסיטת מילאנו הציגה בכינוס ברית העברית העולמית בפוזנן בספטמבר השנה מחקר מרתק, שבו הראתה איך האנטישמיות מהווה חלק מן השפה כמעט בכל שפות אירופה. המילה "יהודי", הנקשרת ביהודה איש קריות, הבוגד, זכתה בשפות רבות לשלל משמעויות גנאי. המשמעות הנפוצה ביותר היא של חמדן, קמצן ומלווה בריבית, כך בצרפתית juif, ובאנגלית jew. ברוסית zyd, בגרמנית כולל זו של פוסט מלחמת העולם jude, בפורטוגלית judia. בדיאלקט של סרדיניה קמצן הוא ebreo, עברי. בפורטוגלית יהודי הוא גם אכזר ובור, בצרפתית jussio פירושו טרחן.

שעועית עם סנגרייה

מודנה מגלה שבשפות אירופה קיימים לא מעט צירופי לשון שבהם היחס השלילי ליהודים מפורש: "עברי מלוכלך" באיטלקית; "יהודי שקרן" בצרפתית, ובגרמנית "יהודי גזלן", "יהודי עקשן" ו"יהודי שטָני". עולם הדימויים האירופי מלא דימויים מעוררי חלחלה של יהודים. היהודי הוא "כמו סרטן" או כמו דבר, ובעשורים האחרונים שודרג הדימוי וירוס או איידס; בצירופי דימוי אחרים היהודי הוא כמו בוץ או צואה; כמו טפיל או כמו שטן. חלק מהדימויים חדר לתחום המזון. אחד הזנים של השעועים קרוי judio phaseolus vulgaris , ואחד ההסברים לשם הוא הנקודה הצהובה על זן מיוחד של השעועית המזכירה את הטלאי הצהוב. הנוצרים בספרד שותים בשבוע שלפני פסח משקה בשם matajudio. זהו סוג של סנגרייה, שמקורה במילה sangre, דם, ויש בה מעין טקס של שתיית דם יהודי. גם מילים הקשורות ליהדות זכו לקונוטציה דומה. גטו פירושו באיטלקית גם "מקום מלוכלך", וסינגוגה, בית כנסת, הוא שם נרדף לרעש: כשאומרים לילד fa fare sinagoga הכוונה היא: תפסיק לעשות רעש.

המנטור של דה ווֹיס

ידידי דורי בן זאב ביקש לבדוק מעניין המטריד אותו: מדוע נקרא כל אחד מארבעת יושבי הכיסאות המסתובבים בתוכנית "דה וויס" "מֶנטור". בדיקה העלתה שבתוכנית האמריקנית, וכן בתוכנית האם ההולנדית, השם הוא "מאמן", coach. מנטור הוא על פי וובסטר "מורה או יועץ חכם ואמין", ולחילופין "ספונסור או תומך ותיק ובעל השפעה". המילה קיימת באנגלית מאז אמצע המאה ה-18, אבל מקורה ביוון העתיקה: מנטור הוא שמו של היועץ הנאמן של אודיסיאוס, ממונה על החינוך וההשגחה של בנו טלמכוס.

חברים בלי חברים

עמוס עוז הוציא ספר חדש, ובו הוא חוזר לתקופה ולנושא שהעסיק אותו בראשית דרכו, בעיקר בספר "ארצות התן": הקיבוץ. הספר "בין חברים" מתרחש בקיבוץ יקהת, בשנות השישים של המאה הקודמת. יקהת היא מילה מקראית נדירה בסמיכות, ופירושה כנראה משמעת, על פי משלי: "עין תלעג לאב, ותבוז ליקהת אם". השם אינו מקרי. אורח החיים ביקהת קשה, סגפני, כאשר במציאות שוויונית לכאורה מתקיימת היררכיה בין מנהיגות דעתנית וקשוחה לבין חברי הקיבוץ הפשוטים המחפשים אושר וחמלה. השימוש במילה "חברים" בשם הספר אירונית. "חבר" היא אחת המילים המכוננות של הישראליות הישנה. חבר הוא גם friend, ידידי קרוב, וגם member, שייך לארגון משותף. "בין חברים" מפרק את הקשר הזה, ועל כך אומר יואב קרני, המזכיר: "אצלנו כולם חברים אבל רק מעטים הם חברים. לי למשל יש כאן רק שניים-שלושה חברים אישיים. כאלה שנעים לי אפילו לשתוק בחברתם".

אשכרה סופרמן

תודה לעשרות הגולשים והקוראים שפקחו את עינינו בשאלה בעניין "זה ציפור? זה מטוס?" הביטוי לקוח מסדרת הטלוויזיה האמריקנית סופרמן משנות החמישים, וכבר בקדימון לסדרה מביטים אנשים לשמיים ואומרים: "זה ציפור... זה מטוס... זה סופרמן!" המשפט הזה עצמו הפך שמו של מחזמר משנות השישים שהופק בעקבות הסדרה. הביטוי חדר לשפה הישראלית בהקשרים שונים ומשונים. שלי יחימוביץ כותבת באתר שלה: "זה ציפור? זה מטוס? לא, זה הסופרטנקר של ביבי". בכותרת לחדשות טכנולוגיות נכתב: "זה ציפור? זה מטוס? לא, זה אייפד שנופל מן השמיים". בסרט תדמית לבית הספר הטכני של חיל האוויר יושבות שתי סבתות  על ספסל בגן, כשממעל עובר מטוס האחת. אומרת האחת: "זה ספיטפייר...". עונה השנייה: "לא, זה."F15 איך היא יודעת?: "הנכד שלי לומד בטכני של חיל האוויר".

אשכרה פרסית

גלגולי המילה אשכרה (הזירה הלשונית 16.3) הובילו אותנו מהסלנג העברי דרך הערבית הפלסטינית לטורקית עם רמז למקור פרסי. בעניין זה מאירה את עינינו האיראניסטית ד"ר תמר עילם גינדין, מחברת הספר "הטוב הרע והעולם, מסע לחאיראן הטרום איסלאמית". הטורקית היא אכן ערוץ שדרכו הגיעו כמה מילים לסלנג הישראלי. בין המילים שקיבלנו מהפרסית חדשה דרך הטורקית או הערבית נמצאות גם אָשְכָּארָא – בפרסית חדשה "גלוי"; טמבל – בפרסית חדשה טַמְבַּל "עצל"; וכנראה גם קרחנה – בפרסית כָּארְחָ'אנֶה, "מפעל, בית חרושת", שנדד לערבית במשמעות בית זונות.

תגיות :
Olaf Gradin; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה