ריקי כהן, ברל ושמרל

רוביק רוזנטל | 03 באפריל 2013

איך הופכים אלמונים לגיבורי השיח הציבורי, עולמה של שרית סרי ומבחר פתגמים לפסח

פוליטיקת הפייסבוק מיסודו של יאיר לפיד הולידה השבוע את "ריקי כהן מחדרה". ריקי כהן נכנסת לקבוצה של מה שאפשר לקרוא לו שמות גנריים, שמות אנשים בדויים, חסרי תכונות, האמורים לייצג קהל רחב מאוד. זה יכול להיות כל הישראלים (או כל בני אומה אחרת), או את כל המעמד הבינוני מעשירון 3 עד עשירון 9. בארסנל הלשוני העברי והעולמי הצטברו לא מעט דמויות כאלה, ולהלן מקבץ.

אחמד. שם גנרי לערבי ישראלי באשר הוא. "תערבב את הטיח, אחמד", שר אהוד בנאי.

איוון איוונוביץ. שם גנרי מקובל לרוסים באשר הם. בישראל הם נקראים בוריסים.

אלדד ומידד. שם ליהודים סתם, בעקבות ספר במדבר. נמצא בכתבי סופר התחייה בוקי בן יוגלי. צמדים נוספים, מהמקורות ועד ביאליק: מופים וחופים, חילק ובילק, מללי וגללי ועוד.

בוזגלו. ההוא ממבחן בוזגלו של אהרון ברק, ללא שם פרטי. איש העשירון 1-2, מזרחי, אבל זכאי למשפט צדק.

ברל ושמרל. שני יהודים קבועים בבדיחות ביידיש.

ג'ון בול. האנגלי הגנרי. השם נלקח מדמות סטירית מהמאה ה-18.

ג'ון וג'יין דואו. אלמונים בלקסיקון המשטרה האמריקאית, בדרך כלל שמות של גוויות.

ג'ון סמית. שם כל אמריקאי, מקובל בבתי מלון כשהאורח אינו מעוניין לחשוף את שמו.

ג'ים קרואו. כושי, בעקבות "חוקי ג'ים קרואו", שהיו בהיפוך למבחן בוזגלו חוקים גזעניים בדרום ארצות הברית.

גם מסעודה משדרות היא כהן

ישראל ישראלי. ישראלי לכל עת. משמש בדרך כלל כשם מסווה כשמציגים תלוש משכורת של מישהו, לא חשוב מאיזה עשירון.

מסעודה מִשדרות. היא לא מהמעמד הבינוני, ומסתבר שגם שם משפחתה כהן. אלכס גלעדי, 1993: "אני עושה טלוויזיה בשביל מסעודה כהן משדרות, וגם בשביל משה רבינוביץ ביבנאל". רבינוביץ' לא נכנס לפנתיאון.

סאלח שבתי. העולה המזרחי הסטריאוטיפי, תוצרת אפרים קישון.

ציפי פרימו מחולון. עשתה טירונות עם ריקי כהן מחדרה ונגאלה מאלמוניותה על ידי דני סנדרסון.

ראובן ושמעון. דמויות משפטיות גנריות שמקורן בתלמוד הבבלי, על שם בני יעקב: "ראובן ושמעון נשואין שתי אחיות, לוי ויהודה נשואין שתי נכריות, מת ראובן, נולד יששכר וייבם לוי".

עד מתי את פתוחה?

שרית סרי יוצאת עם ספר שני, "היוצר פינת החופר", שבו היא מביאה תמונות ותובנות של הטיפוס הישראלי, גברים ונשים. לשרית אוזן מצוינת לדיבור הישראלי, והיא נוגעת בדפוסי דיבור מסוגים שונים ומשונים. להלן מקבץ טעימות.

גברים מול נשים:

גברים עוברים תקופה – נשים עוברות תהליך

גברים מדסקסים – נשים מקשקשות

גברים מחזרים – נשים מתחילות

גבר "רעב מת" – אשה גוועת ברעב

נשים משקיעות בקשר – גברים עובדים על הזוגיות

איך ומתי מבקשים סליחה על פי סרי?

במכולת: סלח לי, החלב מהיום?

בתור: סליחה, אני הייתי כאן קודם. תשאל אותו.

למוכרת בחנות: צְלְחי לי, עד מתי את פתוחה?

בפיצוצייה, בחצות: סליחה, אולי יש לך לפרוט לי מאה שקל? לא? אפשר קרמבו?

אהבה על פי סרי זה עניין מסוכן מאוד לבריאות.

כמה זמן ייקח לדעתך עד שיפרוץ ביניכם סיפור אהבה סופני?

הרומן הזה יהפוך להיסטרי?

הוא יהיה נעול עלייך בטירוף?

את תהיי מרוסקת עליו?

הוא ימות עלייך?

ערבי, צרפתי ויהודי

כרוניקה של בדיחה עם פואנטה ידועה מראש, מגישה שרית סרי:

ערבי, צרפתי ויהודי עולים למטוס... (ברור: הערבי אידיוט, הצרפתי נקניק והיהודי לא פראייר)

שני פרסים הגיעו.. (לאן שזה לא יהיה, בסוף תהיה בעיה עם החשבון)

יום אחד החליטו כל החיות ביער... (מן הסתם רק לאחת החיות היה כלי כלי, וזה לא השפן)

פולני אחד אומר לאשתו הפולנייה... (זה לא מה הוא אמר לה, זה מה היא ענתה לו)

סרי מונה את כל זני ה"סוג של", להלן מקבץ:

היא סוג של דוגמנית – מופיעה בתצוגות אופנה בקניון

היינו בסוג של בילוי – כבר היה עדיף להישאר בבית

סוג של התחיל אתי – שאל "מה נשמע" והמשיך ללכת

סוג של גן עדן – כולה צימר

זה סוג של ורוד – זה סגול

הוא סוג של צמחוני – אוכל בשר רק פעם בחודש

ולקינוח, פוליטיקאים עונים למראיינים, למה הם מתכוונים?

קיבלתי מאות מכתבי תמיכה – בינתיים ספרתי 23 מכתבים (הערת המדור, ציטוט מיאיר לפיד בימיו בתקשורת: "הוצפתי בגלויה")

סליחה, שאלת שאלה?! – תן לי לענות על משהו אחר

הקמנו ועדת בדיקה – את תוצאותיה לא תדעו לעולם

תן לי לבדוק שוב את הדברים – טעיתי ובגדול.

פסח, חג החסה

לכבוד המימונה, מקבץ פתגמים של יהדות מרוקו לחג הפסח, על פי "חתונת ארטישוק, גירושי שזיפים" של מרכוס חנונה.

פסח הוא לאדונַי עד ליל החג, והאל יעזור למקבל מכתו. הפתגם מדגיש את ההכנות הרבות לפסח, בכסף ובעבודה. ‏‎

פסח חג החסה. גם: פסח חג המחסור. הפתגם מדבר על ההוצאות הכספיות הגדולות הנדרשות בחג הפסח. המילה כְ̃סְ̃ס פירושה גם חסה וגם מחסור. ‏

חלף פסח, ונשאר מרור. ‏‎‎‏אחרי החג יש תחושת עצבות עם החזרה לשגרה.

בפסח גווענו מרעב, ובשבועות שבענו. בפסח יש איסור על אכילת מאכלים שונים שרגילים אליהם. בשבועות מותר לאכול ואין הגבלה על סוגי המאכלים. ‏‏

תגיות :
Ariel leshinski; flickr תמונה ראשית

הוספת תגובה