יומה של הטרנגוזה

רוביק רוזנטל | 06 בדצמבר 2013

סרט מופלא על שדכנית מיוחדת במינה, מהיכן הגיעה אדל לצמרת השמות בישראל, מיהו גבר חד-הורי ומה זה תודנקה

בסינמטקים מוקרן סרט תיעודי יוצא דופן מאת דני וסרמן וברק היימן: "השדכנית". השדכנית היא טובה שמסיאן, חולת ניוון שרירים שאינה יכולה להניע איבר אחד בגופה, ומנהלת מביתה משרד שידוכים. קולה של טובה צלול, המחשבה חדה, והיא גם מביאה לחופה מאות זוגות. ליבו של הסרט הם האנשים המגיעים אל ביתה, שחלקם נכים קשים, משותקים ועיוורים, והיא עומלת למצוא להם שידוך. לאלה קוראת טובה באירוניה עצמית חדה "טרנגוזות", שם כללי לכל בעלי המוגבלויות באשר הם.

בהקרנת הגאלה לסרט, בסינמטק תל אביב ביום שישי אחרון, הגיעה טובה והגיעו גם כמה מלקוחותיה, חלקם על כיסאות גלגלים. הבמאי דני וסרמן סיפר שיש לו קול חלש, וכשאמר זאת לטובה אמרה לו "גם אתה טרנגוזה" ומשם צמחה ידידות מופלאה. שאלתי את טובה מהיכן הגיעה המילה, והתברר שזו מילה פרטית. במקור מסתתרת המילה "טרנטֶה", שהתרחבה ל"טרנטֶלה". אחד מחבריה, היא מספרת, חשב שדרושה מילה מיוחדת, והטרנטֶלה הפכה לטָרָנְגוּזָה. וחוץ מזה, רוצו לראות את הסרט.

ובינתיים בברלין

הפזורה הישראלית בברלין הולכת וצומחת וגם יוצרת שפה משלה. במילון החדש אפשר למצוא לאחרונה מילה חדשה וחביבה: תוֹדָנקֶה, שילוב של תודה ו-danke, שהיא התודה הגרמנית. מתוך המחסן הייקי אפשר להציע לבנינו הצועדים באונטר דן לינדן את המילים "אָאוּפְוִוידְרָאוֹת" שילוב של להתראות+auf wiedersehen, וגם "לַבְּרִיזוּנְדְהַייט", שילוב של לבריאות ו-!gesundheit. בעצם, כבר יותר פשוט לחזור לארץ.

מכל מקום, מילת התודה היתה מאז ומתמיד סימן היכר של העלייה הייקית. במערכון העולים של "לול" מדגים אריק איינשטיין את העלייה החדשה בצירוף "ביטה שן-דנקה שן" (בבקשה, תודה). גם הרכבת לנהרייה שקשקה, על פי האגדה, לקצב הנימוס הייקי: 'ביטה שן, דנקה שן". לבדיחה יש גם המשך על חשבון יוצאי צפון אפריקה, אך נימנע ממנה מטעמי תקינות פוליטית.

אריק והעולם

רונית טראוב כותבת: "בעוד מתנגן לו השיר החינני 'אדוני השופט' המושר ע"י אריק איינשטיין ז"ל, חושבת אני על הביטוי 'אני ואתה נשנה את העולם', וסבורה שזו מטבע לשון מוטעית, מושרשת ונפוצה. העולם הוא כדור הארץ, הטבע. איני חושבת שהכוונה כל שכן היומרה מאז ומתמיד הייתה לשנות את טבע העולם אלא את טבע האדם. נהגתי לומר שאני יודעת שלא אוכל לשנות את העולם אך מנגד איני רוצה שהוא ישנה אותי. כיום אני כבר לא משתמשת יותר במילה עולם".

אדל, לא מה שחשבתם

המדור שהתייחס לשמות הילדים תהה על התפוצה המרשימה של השם "אדל" בקרב בנות יהודיות. ההסבר הדחוק שניתן הוא שהשם מעיד על הפופולריות הרבה של הזמרת הבריטית אָדֶל. נועם אור מביא הסבר אחד, וסביר יותר: "נראה לי כי ריבוי השם אדל לבנות לא נובע דווקא משם הזמרת, אלא ממקור אחר לגמרי. אדל הייתה בתו היחידה של הבעל שם טוב ובתו הבכורה של רבי נחמן מברסלב, שהוא נינו של הבעל שם טוב מצד אמו, פייגה בת אדל, בתו של הבעל שם טוב. השם הוא ראשי-תיבות של "אֵשׁ דָּת לָמוֹ" מהתנ"ך, או של "הודו לה'". שמעתי את השם שנשמע לי לא עברי אצל כמה מחסידי ר נחמן,  ולהפתעתי זה ההסבר שקיבלתי. ריבוי הבנות הנושאות שם זה מתכתב עם ריבוי החוזרים בתשובה והנוסעים הרבים לאומן". יהושע מרובקה מאמת את הסיפור, ומוסיף כי השם אינו אָדֶל אלא אֶדֶל, עם סגול מתחת לאלף.

גברים חד הוריים

מתחת לראדאר עוסקת הכנסת בחודשים האחרונים בסוגיה לשונית. הנושא הוא החוק המנסח את זכויות הורים, בדרך כלל אימהות, המגדלים את ילדיהם ללא בן זוג. הנושא הנדון הוא שמו של החוק. השם המקובל למשפחות אלה הוא "משפחות חד הוריות". על השם הזה, שנקלט היטב, היו טענות רבות. האחת היא כי יש כאן הטעיה: "אם חד הורית" היא אם שיש לה הורה אחד. נוסף על כך גם האם מגדלת לבדה את ילדה, יש לילד ברוב המקרים אב, ולכן הילד אינו "חד הורי". לכן שונה במאי שם החוק ל"חוק הורה בנפרד".

עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" שמוביל שנים רבות גיא רווה לא שבעה נחת גם מן השם הזה. רווה כותב: "החוק המדובר נקרא 'חוק משפחות חד הוריות'. אנחנו עמותה המקדמת את טובת ילדי ההורים הגרושים והמונח הזה אומר שהאבות אינם קיימים. ח"כ שטרית הגיש את הצעת החוק שבה השתמשנו במונח "הורה בנפרד", אך יש בו לפגוע באימהות שיש להן ילד מתרומת זרע, פונדקאות וכו'. מכיוון שהמטרה היא שכל ההורים האלו, גרושים/גרושות, אלמנות, תרומת זרע, אלמנות, פונדקאות וכו' יהיו תחת הגדרה אחת, אנחנו מחפשים מונח מתאים לנושא". הרעיונות שהעלתה העמותה של רווה היא "חוק משפחות עצמאיות", "חוק ההורה האחראי" או "חוק ההורה". בדיון השבוע הוחלט לקרוא לחוק באופן זמני "חוק הסיוע להורה העצמאי". מאחר שרווה ביקש לדעתי סברתי ש"הורה עצמאי" הוא מונח מטעה, ומושך לכיוון העסקי: מי שאינו שכיר. בינתיים, זה מה שיש.

תגיות :
Taber Andrew Bain; wikipedia תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה