מחליפים זהות, מחליפים שם

רוביק רוזנטל | 10 במאי 2013

על שפת החזרה בתשובה, איך כותבים ירושלים, מהו קרטופי ושובה של "טרם"

ספר מקיף של שלומי דורון, "המהלכים בין העולמות", שיצא לאחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, עוסק בתופעות החזרה בתשובה והחזרה (או היציאה) בשאלה בחברה הישראלית. בין היתר מזכיר דורון את תופעת החלפת השם האופיינית לשני צידי המשוואה. חוזרים בתשובה מחפשים שמות מסורתיים, יוצאים בשאלה נפטרים מהשמות המסורתיים. החלפת השם היא מעין טקס קבלה לעולם החדש. 75% מהחוזרים בתשובה שראיין דורון שינו את שמם בדרך כל שהיא. לעיתים השם החדש קרוב לישן: אפי הפך אפרים, שָׂרִי הפכה שרה. לעיתים נוסף שם: יעקב הפך יעקב-ישראל, רחל הפכה רחל-לאה. אחוז דומה של יוצאים בשאלה החליף את שמו, לעיתים על ידי קיצור: יעקב הפך יַקִי ובת אל הפכה בָּתִי. בת אל מסבירה: "אני כבר לא בתו של האל". היוצא בשאלה שלמה-אברהם שינה את שמו לתום. החוזרים בתשובה שינו את שמם מיד עם המעבר, היוצאים בשאלה לאחר זמן רב יותר, כחלק מתהליך המעבר.

פעמיים ירושלים

דוד ברוקנטל כותב: "במדור שעסק בירושלים (3.5) נזכר הכתיב של ירושלים בתנ"ך ללא יוד. חשוב להוסיף, שלמרות שאין במילה יוד, יש חיריק בין הלמ"ד למ"ם הסופית - תופעה מיוחדת ואולי יחידאית בתנ"ך ובעברית.  לפני כשש שנים, כתבתי על כך מעין מכתם, שמנסה לתת טעם בעניין:

בְּוַדַּאי שַׂמְתֶּם לֵב שֶׁכִּמְעַט בְּכָל פִּרְקֵי הַתַּנַ"ךְ/ הַחִירִיק בִּירוּשָׁלַיִם מְנֻקָּד בְּלִי יוֹד, מֻפְלָא כָּךְ/ וַתְּהִי בְּעֵינַי לְחִידָה שֶׁהִפְלִיאַתְנִי מִזֶּה זְמַן רַב/ עַד שֶׁאִחַדְתִּיהָ חִבַּרְתִּיהָ לְחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּיו.

יְרוּשָׁלַיִם אִם תִּהְיֶה מְנֻקֶּדֶת בְּיוֹד חֲרוּקָה/ תַּעֲלָה עַל הַדַּעַת אֶפְשָׁרוּת לֹא רְחוֹקָה/ שֶׁל צְלִיל יְרוּשָׁלַיִם כְּפַעֲמַיִם, כִּשְׁתַּיִם וְכִפְלַיִם/ כְּפִי הַמְּקֻבָּל בַּלָּשׁוֹן בְּיָדַיִם, נַעֲלַיִם זוּגוֹתַיִם.

וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּטְעוּ עַל דַּעַת לַחֲשׁוֹב וּלְהַעֲלוֹת/ שֶׁלִּשְׁתֵּי יְרוּשָׁלַיִם יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת וּזְכוּת לִחְיוֹת/ וַחֲלוּקָתָהּ מֵאַחַת לִשְׁתַּיִם יְכוֹלָה לִפְתּוֹר בְּעָיוֹת/ פָּרְחָה לָהּ מִתּוֹךְ הַחִירִיק וְנֶעְלְמָה לָהּ הַיּוֹד".

תודה לדוד. התהליך ההיסטורי הפוך, ירושלים נולדה בלי י': ירושלם. החיריק שנוסף למילה וההגייה הזוגית נעשו אחרי חתימת המקרא, ואין הסכמה לסיבה לכך. הסבר מדרשי עממי הוא שיש אכן שתי ירושלים: ירושלים של מעלה וירושלים של מטה, חלוקה המופיעה במסכת תענית בתלמוד הבבלי.

הארטישוק הירושלמי האיטלקי

ועוד בענייני ירושלים, במדור צוין שהשם שניתן בירושלים לארטישוק הירושלמי הוא "קרטופי". ההשערה היא שמקורו בתפוח אדמה: קרטופל, ביידיש. ד"ר פאולו די קפואה כותב כי ארטישוק באיטלקית נקרא : קרצ׳ופו (carciofo), ויתכן ש'קרטופי' הוא שיבוש של המילה האיטלקית.

גדוד מגיני המחצבה

עמירה הגני כותבת בעקבות הגירסה שהובאה סמור להמנון גדוד מגיני השפה" (הזירה הלשונית 26.4) המתחילה במילים "התדעו מי אנוכי": "ההמנון החדש-ישן העיר בי זכרונות רחוקים. ככל הידוע לי זה שיר ישן מאד, ועיקרו כמובן התשובה: 'התדעו מי אנוכי? – אנוכי מחצבה!' – וכל זה, כמובן, בהטעמה מלעילית אשכנזית. אבי נהג לשיר אותו בגאווה גדולה".

המדור בירר ומצא בזכות אתר זֶמֶרֶשֶת את גלגולו של השיר. במקורו אכן השיר נקרא "מחצבה", והוא נכתב על ידי אותו משורר: יוסף אוקסנברג. להלן הבתים הראשונים, המשך באתר זמרשת:

הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?/ הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי?/ אֵין אֲנִי מִשְׂרַדְנִיק/ וְגַם לֹא בֻּרְגָּנִי/ וְגַם סַדְרָן אֵינֶנִּי/ וְגַם לֹא אִישׁ צָבָא./ הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?/ אֲנִי מִמַּחְצֵבָה!

מַחְצֵבָה, הוֹי מַחְצֵבָה/ מִי יִדְמֶה לָךְ וּמִי יִשְׁוֶה?

הַסִּלּוּל הוּא לְבִטּוּל/ וְגַם "חָצָץ" כְּלוּם לֹא שָׁוֶה./ הֲריסָה וְהַרְחָבָה/ הַאִם רָאוּי זֶה לְבָחוּר?/ יְהִי אִזְמִיל, פַּטִּישׁ כָּשִׁיל,/ לַמַחְצֵבָה רְשׁוּת הַדִּבּוּר!

טרם הספיקותי

רוני סיבוני כותבת: "כבר זמן רב שאני תוהה איך קרה שהמילה 'טֶרֶם' השתלטה על השיח התקשורתי, ותפסה את מקומן של 'עדיין', 'עוד לא', 'לפני' וכו'. אביא שתי דוגמאות מתוך רבות מאוד: "קצת טרם מותה" – שמעון פרנס על דיסק של הזמרת צזריה אבורה, שיצא זמן קצר לפני מותה; "ניתן לעלות על דברים עוד טרם הם קורים" – דוד צור, לשעבר בכיר במשטרה, בעניין הפיגוע בבוסטון. בעבר 'טרם' השתייכה למדרג לשוני גבוה ואפשר היה לשמוע אותה רק בנאומים של משכילים, והנה היא תופסת את מקומן של המילים היומיומיות."

התופעה נכונה, אך אינה חדשה. השימוש ב"טרם", מילה מקראית רבת שימושים, בסביבה לא ספרותית מרומז כבר במשפט הגששי "טרם הספיקותי", וכאן הוא מלגלג על שימוש בשפה גבוהה שלא במקום. במאמר על שפת הרכילות מציינת מלכה מוצ'ניק שמילים לא מעטות מהמשלב הגבוה נכנסו למדורי הספורט והרכילות, ובכלל לשפת העיתון, וביניהם 'לנוכח', 'ברם', 'מניה וביה', 'נדם', 'הגיח', 'נפעם', וגם 'טרם', או 'בטרם'. במאמר שנכתב לפני כשבעים שנה ב"לשוננו לעם" מתלונן י. פרץ על הביטוי הרווח "עוד טרם", כמו במשפט "הידיעה עוד טרם הגיעה". זהו חיבור של 'עוד לא' עם 'טרם' שפירושו 'עוד לא', ולכן יש כאן עודפות.

משפט השבוע

"הוציאו לנו סטיגמה/ של אנשים רעים/ היום אני מוכיח/ שאתם צודקים" (להקת "לה פמיליה" של בית"ר ירושלים במהלך המשחק נגד בני סכנין. לא רעים. סתם חלאות אדם)
תגיות :
Ze'ev Barkan; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה