לה לה לה כלכלה

רוביק רוזנטל | 11 בינואר 2013

התשדירים של 2013, הפגר של גנץ, ואיך מתעטשים בתנ"ך

תשדירי התעמולה הופכים מבחירות לבחירות לשלב הנמוך ביותר בשרשרת המזון של השפה הפוליטית. נראה שגם יוצרי התשדירים מבינים שהערך של התשדירים בתמונת ההצבעה שולית, ואינם שולחים למערכה הזו תותחי פרסום ואת הקופירייטרים המבריקים של השוק. עקרון משפט המחץ המנחה את עולם הפרסום הצטמק לעקרון "מילת המחץ", ולהלן מבחר: נחישות, נשמה, ניצחון, חזק, בטוח, תקווה, פחד, סכנה, גאווה. מקבץ מילות רגש המחזירות את האדם החושב אל ימי המערות ומלחמות השבטים.

פוליטיקה זה חרא

כמה שורות שנזכור איכשהו מאחר שהן פורצות את חומת המילים החזקות והריקות, בסדר אלפביתי:

אתה הבנת את זה ברוך? הפיראטים בתשדיר ההזוי מכולם מדברים גששית. לא, לא הבנתי את זה. ולא קוראים לי ברוך.

ביחד – אין עלינו. הבית היהודי מתחבר לסלנג שינקינאי. דב הלברטל מזו-ע-זע.

גדול אלוהי הכסף מאלוהי ישראל. רשימת ני כותבת את התורה מחדש.

הבן האדם הישר מאחורי התדמית העקומה. במסגרת המסע להצלת כבודו האבוד של שאול מופז.

הקדוש ברוך הוא שלחני אליכם. אחד עופר ליפשיץ שולח ד"ש מהמחלקה הסגורה.

כשנתניהו מדבר העולם מקשיב. לא בטוח שזה נכון, אבל המשפט בהחלט אפקטיבי.

לה לה לה כלכלה. ליוליה שמאלוב ברקוביץ נשאר תקציב לזמר בית שהוא כנראה השכן ממול, אבל היא מצפה לשלושים מנדטים, במלעיל.

למה מרגיש לנו כל כך שחור? ציפי לבני בעברית מאוד אמריקנית.

מקבלים אישור מכוכבית גיור. סצינת הבלהות של ש"ס מתחת לחופה. יציאת "הרוסים הלבנים" של דרעי נשמעת חלבית לנוכח הרוסייה הגויה המאיימת על צור ישראל והעם היהודי.

פוליטיקה זה חרא. גילוי נאות במסגרת שידורי קדימה.

ש"ס של מעמד הביניים. קח עצה, יאיר, מיצית את הסיסמה הזו. הקהל שלך ממש לא רוצה להיות ש"ס של אף אחד.

הפגר, העצמות והסירחון

דימוי השבוע שייך לבני גנץ. לאחר פרסום דוח הרפז אמר: "הפגר יבש אבל צריך להוציא עוד כמה עצמות ולנקות את החצר". זאת בהמשך לציטוט ישן שלו בעניין: "יש פגר על שולחן המטכ"ל והסירחון השתלט על החדר". דימויים הקושרים בין צחנה לבין פוליטיקה בחלונות הגבוהים אינם חדשים במקומותינו, המפורסם שבהם הוא הביטוי שטבע רבין על מעשיו של עמיתו למפלגה פרס בעקבות הניסיון להחליף את הממשלה ב-1990, "התרגיל המסריח".

ניב הסירחון הפוליטי הוותיק ביותר הוא "הדג מסריח מהראש". לכאורה אין מדובר בהמצאה מקומית, שכן הביטוי הזה נפוץ בשפות שונות. אפשר למצוא אותו באנגלית, בצרפתית, ברוסית, בערבית. הוא מצוי גם ביידיש: דער פיש שטינקט פון קאָפּ, ובלדינו: דֵי לָה קָאבֵ'יסָה פְ'יֵידֵי אָל פֵּישֵׁי. ביידיש אומרים גם: מהיכן מסריח זאב המים? מן הראש. אלא שכל אלה מתחילים במקורות שלנו, במדרש ספרי: "ויקצוף משה על פקודי החיל, מגיד שאין הסרחון תלוי אלא בגדולים". אז גנץ הולך בעקבות משה רבנו, ומשלים את ניקוי האורוות, ביטוי שמקורו דווקא במיתולוגיה היוונית, מעתה יעלה מן הקריה רק ריח בושם, ואולי אפילו יושמדו הנחשים של בוגי יעלון.

מזור למזוררים

קורא ששמו נשמט מן הרשומות שואל שאלה הקשורה למזג האוויר הנוכחי: "האם יש קשר בין הפועל 'לזורר', להתעטש (שברכתו – לבריאות!), לבין השם 'מזור' שפירושו תרופה, ארוכה ובריאות?"

ככל הנראה אין קשר למרות הדמיון הברור, ומדובר בשתי מילים שמקורן לא ברור. לזורר מופיע פעם אחת בתנ"ך, בספר מלכים, "ויזורר הנער עד שבע פעמים", וכל הפרשנים מקבלים שמדובר בעיטוש. העטישה עצמה מופיעה בספר איוב: "ועטישותיו יהל אור", ובתלמוד הירושלמי מתורגמת המילה לזרירוהי. המילה מזור מופיעה בתנ"ך גם במשמעות פצע וגם במשמעות תחבושת, ובעברית החדשה משמעותה תרופה. ההשערה לגבי המילה היא שמקורה בשורש זו"ר, הקשור בתנ"ך בחלק מהמקרים ללחץ. בכל מקרה, לבריאות!!

תגיות :
flash.pro; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה