עידן הצבא המחבק

רוביק רוזנטל | 19 באפריל 2013

ספר חדש חושף את הצבא של המאה ה-21 ואת אוצר המילים שלו, ועל אוכל יהודי

הספר "תדע כל אם עברייה" שכתב עמוס הראל ויצא בהוצאת זמורה ביתן מציג תמונה מקיפה של השינויים שחלו בצבא ההגנה לישראל. השינויים הם בהרכב האנושי של הצבא, במבנהו ובאווירה. הראל טוען שהצבא של היום זנח את הגישה הקשוחה שאפיינה אותו עד לפני זמן לא רב, והוא נוקט מדיניות של תגמול חיובי והקשבה. את השינוי זוקף הראל לזכות תת-אלוף איתי וירוב, שניסח והוביל את התפיסה החדשה.

בין היתר יש למהלך הזה היבטים לשוניים. להלן מילון הצבא החדש, על פי עמוס הראל.

אפליקציית פז"ם. אפליקצייה סלולרית הזוכה לביקוש גבוה, היא מודיעה לחייל בכל רגע נתון כמה זמן נשאר לו עד תום השירות. במקום לשאול "עד מתי", מציצים באייפון.

אפס סיכונים לכוחותינו. המדיניות החדשה, השואפת לצמצום עד ביטול האפשרות שחיילים ייגעו בקרב. הראל סבור שתפיסה זו פגעה ביכולות צה"ל.

השילוב הראוי. בין חיילים דתיים וחילוניים. ביטוי מפתח המאפיין את הנוכחות הגדלה והולכת של חיילים דתיים בצה"ל. בצבא הישן הדתיים נאלצו להסתדר עם מה שיש. בצבא החדש הצרכים הדתיים הם שיקול בעיצוב הנהלים וסדרי החיים בצבא.

זכור את זה. הגירסה החדשה של "צפה פגיעה".

טירונות מחבקת. התפיסה החדשה של הפיקוד בטירונות. כרמל כותב כי הצבא מעדיף לכנות אותה "מתגמלת".

כרמלה. מותג צה"לי שכבר צבר ותק, מעין מילה נרדפת לתלונות חיילים, על שם כרמלה מנשה, הכתבת הצבאית שהפכה למושג. "כך גם "שאילתות כרמלה".

לונה בא"ח. שם שהדביקו הטירונים לבסיס הטירונים של הנח"ל בנגב כאשר גילו את תנאי השירות המפנקים.

מסוגלות, מחויבות, שייכות. סיסמת הצבא החדשה, על פי וירוב.

קייטנה. כינוי זלזול לתנאים המקלים, ביטוי ותיק בצבא המתייחס לשירות נוח.

קצת קשה אז דתיים. ביטוי ביקורת נפוץ על התנאים המיוחדים שמקבלים חיילים דתיים, כולל הפסקת מסע אלונקות לצורך הנחת תפילין.

שבירת דיסטנס. מילת המפתח של יחסי מפקדים-חיילים, המציינת את ביטול הפערים. אם בעבר שבירת דיסטנס היתה מהלך יזום לקראת סיום קורס או מסלול, בצבא החדש זו מדיניות.

שבת סליחות. מסדר לקראת צאת השבת, שבו מודיעים לחיילים שרותקו לבסיס שהריתוק בוטל.

למה? ככה, שתוק

השפה, כפי שעולה מספרו של הראל, מספרת לנו גם מה היה לנו בצבא של פעם, בהנחה שזה אכן נעלם.

אלוהים לא שומע, הרמטכ"ל לא יודע. משפט המתייחס לטרטורים והתעללויות שהפכו למסורת ביחידות שונות.

בנדיטים. חיילים מורעלים ויצירתיים גם על חשבון הפקודות היבשות. אלוף גרשון הכהן בציטוט: "היום יש יותר מדי חניכים מצטיינים ופחות מדי בנדיטים".

דיסטנס. שם המשחק ביחסי מפקדים-חיילים בצבא לדורותיו.

זובור. טקסי התעללות מסורתיים. על פי הראל, מי שקטע את עידן הזובורים היה שאול מופז.

טקס קבורת הבושה. דוגמה לטקס השפלה קיצוני. למשל: קבורה של בדל סיגריה בעומק שני מטרים לחייל שנתפס מעשן.

טרטורים. מילת המפתח להווי חיילים, בעיקר בטירונות.

למה? ככה, שתוק. סמל לשוני לתשובות מפקדים לשאלות חיילים. הגישה הזו לא עובדת יותר, קובע הראל.

מצב שתיים. שכיבת סמיכה, שהפכה מתרגיל כושר לגיטימי להתעללות.

משמעת מים. נוהל במסעות ארוכים שגבה לא מעט חיי חיילים עד שבוטל.

צפה פגיעה. אזהרה של מפקד על התנהגות לא ראויה, הביטוי יצא במידת מה מהאופנה.

היינו? היינו!

בפרסומת לגיבוי אינטרנטי משחקות שלוש ילדות מהדור הדיגיטלי את תפקיד הדודות הפולניות, כאשר ההורים הופכים לילדים הזקוקים לטיפול. בסוף אחת הסצינות ("מה, את מהתנ"ך?!") פונות שתי הבנות לצאת במילים: "היינו?" – "היינו!"

דגם השיח הזה אינו לקוח מהדודה הפולנייה אלא מהשפה הצבאית, שבה נהוג כבר דורות סגנון פקודה בעבר, למרות שהיא מתייחסת לדבר מה שאמור להתבצע בעתיד: "עשרים שניות הקפתם את הבניין", או "שלושים שניות הייתם פה", כלומר, בעוד שלושים שניות כבר לא תהיו פה. ראוי לציין שהצורה הזו אינה מנותקת מהשימושים המקובלים בעברית, שבה כבר במקרא גילויים רבים של ערבוב זמנים, וביניהן צורות עבר המתייחסות להווה או לעתיד.

עוד על רוגאלאך, גריבאלאך ובולקאלאך

בעקבות המדור שעסק באוכל היהודי המזרח-אירופי (19.4) שופך מרק באום אור על מקורן של כמה מילות מזון יידישאיות: "קישקה פירושה בפולנית מעי, ואכן מדובר במעי ממולא. גם בולקלאך מקורו פולני.  "ציבלה", בצל, מקורה כנראה בפולנית, בה הבצל נקרא צֶבּולה.  ללחמניות בצורת סהרונים קוראים בפולנית רוגאלה או רוגאליקי. הצורה "קרטושקעס" מקורה ברוסית, שבה תפוחי אדמה הם קרטושקה או קרטושקי, אם כי גם המילה הרוסית מקורה כנראה בקרטופל הגרמני. למיטב ידיעתי, גריבלאך איננו השומן עצמו, גם אם הוא עם בצל, אלה השוויסקים (גלדי השומן המטוגנים), והמעדן היה קרוי "שמאלץ מיט גריבלאך". השמאלץ המעולה היה מאווז, ואילו השמאלץ מעוף נחשב נחות". 

חניה פישמן מוסיף: "במשפחה של בעלי, יוצאי פולין,  המילה אַרְבֶּס מתייחסת לשעועית. לדבריהם כמעט ולא היה חומוס בעיירות פולין. עם זאת, במסיבת "שולם-זוכר", לכבודו של יילוד זכר, נהוג היה לכבד ב"שולם-זוכר-ארבס", ושם לעיתים הגישו חומוס מבושל".

תגיות :
Jens Going to Bible camp 2104<3; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה