מזרן, עוגית וגרביים - איך באמת מדברים הישראלים

רוביק רוזנטל | 20 בדצמבר 2013

המילון המקוון מילוג בוחן באיזו מילה בוחרים הישראלים מבין שתי חלופות: מזרן או מזרון? צומת בזכר או בנקבה? עוגייה או עוגית? ועוד פתגמים אתיופיים מבית היוצר של "עשן ואמיץ"

המילון המקוון החינמי מילוג משלב באתר  סקרים הבודקים את ההתנהגות הלשונית שלנו, הישראלים, בעניינים שאנחנו נוטים להתבלבל בהם, או לדבר ולכתוב בדרכים שונות. מקרים כאלה קיימים בעברית למאות, ואין מדובר ב"שתי שקל" או בשיבושים ברורים, אלא במצב שבו שתי אפשריות סבירות או אפילו תקניות. במקרה כזה, לטווח הבינוני והארוך, ההתנהגות הלשונית תכריע. ולהלן תוצאות הסקרים.

סקר ראשון: מזרן או מזרון?

על פי האקדמיה ללשון עברית, מציינים עורכי מילוג, יש לומר מזרָן ולא מזרון. הצורה מזרן הופיעה כבר בתלמוד, בעוד שמזרון הופיעה מאוחר יותר. גישה אחרת מקבלת את שתי הצורות כלגיטימיות, גם ללא תו התקן הרשמי. הסקר שלו השיבו קרוב ל-800 גולשים מציג קרב צמוד, כאשר הצורה מזרון ניצחה ב-10 קולות בלבד, 399 לעומת 389 למזרן. באחוזים" 51-49, ובפועל, תיקו.

סקר שני: עוגייה או עוגית?

מהי צורת היחיד המועדפת של עוגיות – עוגית או עוגייה. יותר מ-1000 משתתפים קבעו חד-משמעית שהצורה עוגייה נפוצה בהרבה: 83% לעוגייה, לעומת 17% לעוגית. מילוג מוסיף כי הבלבול בין הצורות נובע, כנראה, מכך שלשתיהן צורת רבים זהה: עוגיות. זוגות דומים אפשר למצוא בתחום המזון: לחמנייה מול לחמנית, צורה המופיעה בכמה מילונים; סופגנייה מול סופגנית? סופגנייה היא הצורה השלטת, אבל בכמה מילונים מציינים עדיין את סופגנית כמילה התקנית, וזאת בעקבות מילוני האקדמיה. עגבנייה או עגבנית? ביאליק השתמש בצורה "עגבנית" בשירו "בגינה". אז האם ניצחה 'יה' את 'ית'? לא בטוח עורכי מילוג מציינים שבתחום המאפים דווקא הסיומת –ית היא באופנה האחרונה: קצפית, חביתית (פנקייק), ערגלית, כרוכית (שטרודל), פחזנית ועוד.

סקר מס' 3: דוגמה או דוגמא

בסקר הזה נבדקה צורת כתיבה. סיום המילה בא' מצביע על המקור הארמי שלה, והנטייה של מתקני התקנות היא לסיים את המילים בה' כדי להתאים אותן לצורת הנקבה העברית. האם זה עובד? לא במקרה הזה. 71% מהגולשים, בסקר שהקיף כ-400 איש, הצביעו ל"דוגמא", ו-29% ל"דוגמה". עורכי מילוג מסבירים שהשאלה מתייחסת בעקיפין לקבוצת מילים נוספות שמסתיימות ב-א' או ב-ה': קופסא או קופסה, סיסמא או סיסמה, נוסחא או נוסחה, גירסא או גירסה, סדנא או סדנה, משכנתא או משכנתה ועוד. המסקנה ברורה: הסיום הארמי א' עדיין חי ובועט.

סקר רביעי: זכר ונקבה

הקטע הכאוב של העברית. מה עושים עם המילים הרבות שבהן אי אפשר לדעת אם לפנינו זכר או נקבה? מילוג בדקו ארבע מילים בזכר המועדות לפורענות ונוטים לראות ולהשתמש בהן בנקבה: צומת, גרב, משקפיים ותחתונים. הסיבה העיקרית לבלבול במילה צומת היא הסיומת ת', שאופיינית לשמות עצם נקביים. במילה גרב מרבים לטעות, ככל הנראה, בגלל צורת הריבוי הזוגי – גרביים, המתאימה לנעליים ורגליים שהן מילים בנקבה. להפיכת המשקפיים לנקבה תרם שירו של אריק איינשטיין "סיום": "אל תרכיבו משקפיים, לא קודרות ולא שמחות".

תוצאות הסקר, בהשתתפות למעלה מ-3000 גולשים, מספרות כי בכל המקרים הצורה התקנית מקובלת או מוכרת יותר, אבל היקף הטעות משתנה. 44% סבורים שצומת היא נקבה; 35% טוענים שגרב היא נקבה; 12% רואים במשקפיים צורת נקבה, ורק 8% מייחסים נקביות לתחתונים.

עשן ואמיץ חוזר

ספר הפתגמים של יהודי אתיופיה "עשן ואמיץ", אותו ליקט וכתב דניאל בלטה, זכה להצלחה ולחשיפה רבה. לא מכבר יצא לאור ספר ההמשך, רחב יותר ובו פתגמים נוספים, "עשן ואמיץ 2". הספר מוקדש לאמנון ליפקין-שחק ז"ל, שהיה מפקד מבצע שלמה וזכה למעמד מיוחד בקרב הקהילה האתיופית. הפתגם הפותח את הקובץ עוסק בסיפור משלים: "טָגִ'ין בָּבְּרְלֵי נֵגֵרְן בַּמְסָלֶה", ובעברית: כשם שעדיף לשתות טג'י בגביע, כך טוב לדבר באמצעות משלים ופתגמים. סדרת פתגמים מתייחסת למעמדו המיוחד של המלך בחברה האתיופית, שהיא חברה היררכית מובהקת. "כשם שלא חורשים את השמיים, כך גם אין מנסים להתנגד למלך", ולמי שלא הבין את הרמז: "להתנכל למלך – כמו לחבק נמר".

ליצן ושלשול יכולים ללכלך בית

ועוד מבחר דוגמיות מ"עשן ואמיץ 2":

"הסיר נשרף על מנת להאכיל אחרים": מתייחס לגורלו של מי שנותן לאחרים.

"ליצן ושלשול יכולים ללכלך בית": מתייחס לאלה שאינם שומרים על מוצא פיהם.

"כשם שהעץ נותן מחסה מהגשם, כך הזקן מציל מחובות": מתייחס לחוכמת הזקנים.

"כאשר האוויל מדבר, החכם מקשיב לו": מתייחס לרוחב הדעת והסובלנות של החכם.

"העני תמיד ימצא כסף לתשלום חוב": גירסה אתיופית לפתגם המערבי האקטואלי בימים אלה: "כשיש לך חוב של מאה שקל הבעיה היא שלך, כשיש לך חוב של מיליונים הבעיה היא של הבנק".

"מילה היוצאת מן הפה משולה לביצה הנשמטת מן היד": עוד פתגם בגנות הדיבור הפזיז.

"צרות ודלעת יהפכו קלות עם הזמן": הצרות נעלמות כפי שהדלעת מתייבשת.

"השפתיים והשיניים דומעות יחד": פתגם החותם את הספר, בזכות החברות הקרובה.

תגיות :
Texas A&M University-Communications photo stream; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה