אהבה, שנאה וזחילה

רוביק רוזנטל | 25 בינואר 2013

מילות המפתח של ליל הבחירות, ומהי השפה היהודית באמת

אהבה ואחווה. "ידידי ואהובי אלי ישי", אמר אריה דרעי. "אחיות ואחיות שלי", קרא האח נפתלי בנט. "אוהבים את צהל", שר לו הקהל.

אחוזי הצבעה. הסקופ הגדול של היום: אחוזי הצבעה מד-הי-מים. בערב התברר שמדובר בברווז.

אחריות. "הבנתי את כובד האחריות שנחתה עלי", יאיר לפיד מצטט את אבא טומי, אותו מקום, אותה שעה, לפני עשר שנים.

דמעות. "בזכות הדמעות של מרן הגענו לכאן", אמר אריה דרעי.

הבטחות והתחייבויות. "חזרתי כדי להישאר", אמרה ציפי. "נשב בממשלה שתכבד את ההתחייבות לבוחרים שלנו" אמר יעקב פרי, איש "יש עתיד".

היי ואהלן. "אהלן אחים שלי", כתב בנט בפייסבוק. "היי, זאת שלי", כתבה שלי. שוב מחקו את השלום ממערכת הבחירות.

זחילה. "אנחנו לא נזחל לממשלה", קראה שלי, ורמזה למי שיושב ארבעה מנדטים מעליה.

חדש. "מחר מתחילים מחדש", אמר ביבי. "נקבע סדר יום חדש", קרא עופר שלח. "משהו חדש מתחיל, בנינו בית חדש במדינת ישראל", אמר בנט.

חמשת העקרונות. בעקבות חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, לביבי יש חמישה משלו, לא מתחילים במ"ם אבל קורצים למרכז: עוצמה בטחונית, אחריות כלכלית, שוויון בנטל, אחריות מדינית וחתירה לשלום, הורדת יוקר המחיה.

טירונים. "אל תחשבו שיש לכם עסק עם טירונים", יעקב פרי. ראש שב"כ במיל.

מעמד הביניים. העלה את לפיד למעמדו הנוכחי, וזכה לעקיצה מפי דרעי: "אלה שלא גומרים את החודש, מול אלה שלא מתחילים את החודש".

ספּינים וקומבינות. "אל תדברו אתי על הקומבינות של משחקי הקואליציה", אמר שי פירון, טירון פוליטי (ע"ע). "עזבו את הספּינים", אמר אריה דרעי, לא טירון בכלל.

עלה תאנה. "לא נהיה עלה תאנה", אמר לפיד במהלך הקמפיין. "עם הכוח שצברתם, אתם כבר לא עלה תאנה", אמר רביב דרוקר לשי פירון.

רחב. "נקים ממשלה רחבה", אמר נתניהו. "נלך רק לקואליציה רחבה", אמר יאיר לפיד.

שוויון בנטל. הקונצנזוס הכמעט-מוחלט של הבחירות. כולם בעד, אפילו ש"ס. נתראה בבחירות הבאות.

שנאה. "די עם השנאה בעיניים" אמר גדעון סער רבע שעה אחרי מדגם הטלוויזיה. "די עם שנאת חינם", אמר בנט בחצות הלילה.

ש"ס. "רק לא שס", קרא הקהל לעברו של ביבי. "ש"ס יציבה וחזקה כצוק איתן", אמר דרעי.

משטרת החתולים המקטרים

אחת ההברקות של מערכת הבחירות הזו היא "משטרת הקיטורים". הקיטור הוא תכונה ישראלית טיפוסית, ובספרה של תמר כתריאל "מילות מפתח" היא מקדישה פרק שלם לטקס הישראלי של "מסיבות קיטורים". הקיטורים עצמם, מהשורש קט"ר, נקשרים לכאורה לרכבת המעלה קיטור, שממנה נגזרה בעקבות הערבית המילה קטר שחידש דוד ילין; וגם לקטורת שמקטירים בבית המקדש ובארוחה מסורתית. אלא שהמקור הוא ביידיש: הקוטֶר, המתבכיין, הוא במקור חתול זכר, שעליו אומר הפסוק "חתול זקן, דופק ובוכה", או ביידיש: "איין אִלטער קוטער, ער טרענט אין וויינט", ללמדך שסבלו אינו נורא כל כך.

יהודית, עברית ותימנית

משה (צ'יקו) לוי מכרכור כותב: "במדורך מיום 4.1.13 אתה מזכיר את השפה הטאג'קית-יהודית. בספר נחמיה נאמר "חצי מדבר אשדודית ואין הם מכירים לדבר יהודית". היום השפה שלנו נקראת "עברית", ואני מסכים, כי למעשה השפה היהודית כבר לא שגורה בפי הישראלים-היהודים, לא על מילותיה, שלא לדבר על הגייתה. אני יליד הארץ להורים ממוצא תימני. מנהל אורח חיים מסורתי, למדתי ואני יודע לקרוא בתורה ובתרגום אונקלוס, ומשתדל לחנך את ילדיי ונכדיי לעברית נכונה כולל הגיות. ככזה אני טוען שאכן רק התימנים (כפי שנהגו בתימן) הם היהודים המקוריים אשר שימרו את השפה היהודית, את לבושם ואת אוכלם. בארץ הם התקלקלו. אם היינו מתעקשים לשמור או לנסות לחדש את השפה היהודית, היינו מצליחים לגשר על הרבה פערים בחברה".

אשדודית, ארמית ויידיש

אז האם העברית והיהודית חד הן? השפה היהודית המופיעה בספר נחמיה היא שפתם של תושבי הארץ בימי המקרא, העברית הקדומה. היא מופיעה גם בספר מלכים ב' וגם בישעיהו, אך שם השפה הזרה אינה אשדודית אלא ארמית. "עברית" מופיעה בתלמוד, אבל שם הכוונה אינה לשפה שאנחנו מדברים היום, אלא דווקא לארמית, שבה דיברו בני ישראל אחרי שגלו לבבל. במסכת גיטין נכתב: "גט שכתבו עברית ועדיו יוונית; (כתבו) יוונית - ועדיו עברית" (גיטין ט ח). הגט היה כתוב כידוע בארמית. רק בימי הביניים החלו לקרוא לשפה שלנו בשם עברית, והיא נקראה גם "לשון עֶבֶר" או בקיצור "עִבְרִי". השם "יהודית" ניתן היום רק לשפות של יהודים בתפוצות הגולה, וזאת גם בהשפעת המילה יידיש, שפירושה "יהודית", וכן לאחד השמות של הלדינו: ג'ודיאו-אספניול, יהודית ספרדית, הקרויה גם ג'ודזמו.

משה צודק כשהוא מתייחס בדבריו בעיקר להגייה התימנית המיוחדת. היא משמרת מסורת עתיקה, ויש בה יסודות המזכירים גם את המסורת האשכנזית (למשל, בתנועות) וגם את המסורת הספרדית (כמו בהגיית העיצורים). הגייה יפהפייה וחבל שאינה משתמרת לדורות הבאים.

משפט השבוע

"הגיע הזמן להגברת נטל השוויון", אריה דרעי בפליטת פה רבת משמעות למחרת ליל הבחירות
תגיות :
Allen Brewer; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה