הלפלפים שהביאו את החלסטרה

רוביק רוזנטל | 27 בספטמבר 2013

אוצר המילים של הקומדי סטור, איך מדברים התימנים ומהיכן הגיעה הגימטריה

עשרים שנה בדיוק חלפו מאז השידור הראשון של "הקומדי-סטור" בטלעד. התוכנית נועדה להציג מענה עממי ל"החמישייה הקאמרית" גבוהת המצח, ויצרה הומור שטות מטורף שקנה לו מעריצים רבים. חלק נכבד בהצלחה של הקומדי סטור יש ליצירתיות הלשונית, שהותירה לנו בשפה את הלפלפים, החלסטרה, הגורמט ועוד. לתזכורת, מילון הקומדי סטור.

אחולשקשוקה. ביטוי שבח והתלהבות: "נבוא למונדיאל אחולשקשוקה עם כבוד, עם דגל מתנפנף". נוצר על בסיס "אחושרמוטה" ו"אחולמניוקי", אבל עם שקשוקה.

איציק ביציק עכביש. שיר שטות המשמש להרגעת ילדים המסרבים להירדם: "איציק ביציק עכביש הלך לו על הכביש/ פתאום ירד הגשם שטף אותו בוויש".

אליעזר בן מטבוחה. אליעזר בן-יהודה בגרסת ז'וז'ו חלסטרה, הלא הוא צביקה הדר בגירסה הטרום ממלכתית.

ג'ודי לוץ אהרונוב סממה. כתב/ת מיתולוגית/ת של הערוץ הראשון, המורכבת/ת משמות ארבעה כתבים מובילים, בגילומו של איתי שגב.

גורמֶט. קישוט על שרוולי הערס, כפתור חפת מעוצב: "הגיע הזמן שצריך להיפרד/ הדמעות זולגות על הגורמֶט".

דוגמית. דוגמת ניסוי קטנה בחנות בשמים או מזון, מילה שחדרה לשפה ואף נכנסה למילונים רשמיים.

הביא את החַלַסְטְרָה. גרם להתפרצות זעם: "אנחנו כאן וזה לא חארטה/ רק אל תביא את החלסטרה כבר אמרת". חלסטרה פירושה בפולנית כנופיה.

התלפלף התענג, התגפף: "תעשה לי שיר על שוודיות שבאות, שמתלפפות מתפנקקות עלי". גם 'מלופלף'.

ותחשבו על זה. משפט סיום להגיגיו של ז'וז'ו חלסטרה: "היי היי בקצב הדרבוקה/ נשיר כולם שמן וגם רזה/ היי היי שפם אחולשקשוקה/ כדאי מאוד שתחשבו על זה".

יהוקמץ בן פסיק. ממשיכו של אברהם חטף-פתח הגששי: "במקום 'נשבר לי הזין', אמור 'ניתַץ פיני'". הלו, זה טלוויזיה?

יש לי יש לי יש לי. משחק בדיחות קרש של החבורה שבו מובאת שרשרת בדיחות שכל אחת מהן נועדה לחרב את קודמתה.

לך להתק'ווד. גידוף שאול ממרוקאית: "תגיד לו שיילך להתקווד, בסדר?"

לַפלָף. צייתן ומרובע, מקבילה מרעננת ליורם ולפרייר מחד, לחנון ולגיק מאידך: "אם אני אראה באם-אמא-שלו את אבי רצון או את גרטל הלפלף".

לפלפייה. מפגש חנונים: "בואו לקייטנת טבע, בואו לקייטנת רכיבה ובואו לקייטנת לפלפייה".

סַבּאבּי-בּאבּי. ביטוי תענוג ושמחה.

עיגוּלָדִים. משקפי ראייה בעלי מסגרת עגולה, מזוהה עם סטריאוטיפ האינטקלטואל העירוני: "לפלף קטן נחמד, תוריד את העיגולד".

פטיש. גבר כהלכה: "ז'וז'ו הוא פטיש אוויר, מקום ראשון מצעד הפזמונים". מקור הדימוי במדרש אבות דרבי נתן: "שעת פטירתו של רבן יוחנן בן זכאי היה מגביה קולו ובוכה. אמרו לו תלמידיו: רבי, עמוד הגבוה, נר העולם, פטיש החזק, מפני מה אתה בוכה?"

פרסומיוֹת. תשדירי פרסום.

שְׁקוֹל מילים! היזהר בדבריך: "אחי שקול מילים, לא יקר, לא אהוב ולא נעליים".

שַרשָר. תכשיט כבד על צווארו של ערס מצוי: "אולי אולי אולי לכבוד פורים, אולי אשים גורמט ושרשרים".

ולקינוח, נאום הז'וז'ו, תמצית השפה הקומדי-סטורית:

"ושוב אנחנו בחלסטרה של ז'וז'ו, והפעם נושא כאוב, ממש מיצוקה: הפרסומיות לחיתולים. באמא שלי, מה זה החארטה הזה? כל מיני תפנוקונים, וליטופונים, וליפלופונים, שבסוף ייצא תינוקים עם עיגולדים. לפיכך, יצא צוות הצילום של ז'וז'ו ובניו על האש לצלם פרסומית בסבאבי-באבי, לתינוקות עם שרשר, שאוכלים עוף בגריל וכבש אחו-שקשוקה. ותחשבו על זה".

לדבר כמו תימנים

לירון נגר כותבת: "במדור מן ה-30.8 שעסק באלף-בית העברי, נכתב כמה עיצורים יש לנו להלכה (22) וכמה בפועל (17). בהמשך נאמר שחלק מהעיצורים, כמו חי"ת, עי"ן, קו"ף עינבלית וטי"ת נחצית הן נחלת העבר. האמת היא שבשפה התימנית הן שרירות וקיימות, לפחות הח' והע' הגרוניות. קו"ף ענבלית באה לידי ביטוי בתפילה ובקריאת התורה, ברובה על ידי יוצאי מחוז שרעב שבתימן, בדומה לאופן הביטוי העירקי. וגם הטי"ת הנחצית באה לידי ביטוי בתפילה, ואצל ותיקי העדה גם בשפת בדיבור.

לירון צודקת. המסורת התימנית משמרת עיצורים רבים שנעלמו, יש רק לקוות שלמסורת הזו יהיו ממשיכים נאמנים.

מי המציא את הגימטרייה

קלמן שולגסר מתייחס בעקבות אותו מדור לענייני הגימטרייה: "לפי הבנתי גימטרייה אינה המצאה עברית.  כנראה זאת הגיע אלינו מהיוונים. וגם זה לא התחיל אצלם".

אכן, לגימטרייה מקורות ביוונית העתיקה. משחקי מילים ומספרים ביוונית, לעיתים בעלי משמעות מאגית או תיאולוגית, מוליכים לדעת כמה חוקרים למאה החמישית לפני הספירה, אך היא בלי ספק שימשה במאות הראשונות לספירה. הגימטרייה היוונית קרויה איזופספיה (Isopsephia), והשם מרמז לאבני הפסיפס ששימשו למשחקי מספרים. לגימטריה העברית שורשים בתלמוד, והיא זכתה לפיתוח בקבלה, אך מקורה ככל הנראה יווני. גם לערבים גימטרייה משלהם, מספרי האבג'דייה, מילה הנגזרת מהאותיות הפותחות (כמעט בסדר זה) את האלף-בית הערבי. הגימטרייה האבג'דית התפתחה בימי הביניים במסגרת העניין הרב של התרבות הערבית במספרים. באותה תקופה התפתחה גם גימטרייה לטינית. יש חוקרים המצביעים על מקור מוקדם עוד יותר לגימטרייה, שאולי השפיע אף על היוונים, במסופוטמיה מן האלף הראשון לפני הספירה.

משפט השבוע

"אפללו יחטט את רגליו מהופעה להופעה" (כתובית בערוץ 10. יש לקוות רק שלא יכתת באף בזמן ההופעה)
תגיות :
Jo Amelia Finlay Bever; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה