בנט, אח השנה

רוביק רוזנטל | 27 בדצמבר 2013

מהי מילת השנה, איך חותרים בעברית, חידושי דידי, משקפי נתן וגידופי שפטל

מילת השנה של שנת 2013 הנפרדת מאיתנו בימים אלה היא 'אחי'. חתום עליה נפתלי בנט, ובתור סוכן משנה יאיר לפיד. בעוד לפיד החל לעשות קולות של מי שמעוניין להיפטר מהאח שקנה בעמל לפני הבחירות, בנט המשיך להיות מאוהב במילה, מפזר אותה בכל מקום, ולא נראה שיפסיק בשנת 2014. אתר ערוץ הכנסת הזמין ביוני סקר ממכון פאנלפוליטיקס ובו הוצגה בין היתר השאלה "האם אתה מרגיש שנפתלי בנט הוא אח שלך". התוצאות לא מחמיאות: 74% לא רוצים שנפתלי יהיה אח שלהם, 22% לעומתם שמחים לקבל אותו למשפחה. פילוח התוצאות לא מפתיע. רק 14% מן החילוניים חושבים שנפתלי הוא אח, לעומת 49% מן הדתיים. המילה גם חזרה כבומרנג אל בנט בכל פעם שעלתה על הפרק השותפות עם "יש עתיד", או מצד האופוזיציה בנוסח שלי יחימוביץ': "אחי, איפה התעסוקה?" או בנושא המדיני מפי ציפי לבני. בנט, מכל מקום, לא נבהל, והפנייה "אחי ואחיותיי" מוסיפה לככב בפוסטים ובנאומים. אז בלי קשר לעמדות פוליטיות אפשר לקחת את בנט בעדינות לשיחה צפופה ולומר לו, נפתלי, אחי, אולי די?

החמשירים של דידי

דידי מנוסי שמת בסוף השבוע שעבר היה אמן של מילים, והשאיר אחריו מאות סטירות מחורזות, ספרי בדיחות ושירי זמר יפהפיים. מקום העבודה האחרון שלו בעיתונות המודפסת היה מעריב, במדור הדעות בתקופה שהייתי עורכו, והוא היה מופיע עם החמשיר (ולעיתים שמונה-שיר) במערכת, מצויד בברט ובמקטרת הנצחיים ובמנה גדושה של שמחת חיים. את הסאטירות שפרסם במעריב הוציא אחר כך בספר "ותשקוט הארץ ארבעים שניות".

בכמה מקומות נכתב שדידי חידש את המילים חמשיר, מחזמר ומדרחוב. בענייני חידוש מילים ראוי לדייק ונראה שלא דידי הוא מחדש המילים האלה. תמר כ"ץ מן האקדמיה ללשון חקרה ומצאה שאת המילה חמשיר חידש אורי סלע, אמן לשון בפני עצמו. את המילה מחזמר חידש חיים חפר. בעניין מדרחוב, מחדש המילה לא נמצא, הקוראים מוזמנים לעזור.

לחתור, לקייק ולבייץ

איגוד החתירה הישראלי פנה לגורמים שונים בבקשה לפתור כמה בעיות לשוניות הקשורות במקצוע. עיקר הבעיה נעוצה במילה "חתירה", המתייחסת לכל סוגי הספורט שבהם מניעים את הסירה באמצעות משוטים. הפנייה מדגישה שהקאיאק אינו דומה לסירות החתירה האחרות המקובלות בספורט וראוי במינוח נפרד. כמו כן נפוץ ביחס לסירות האחרות הכינוי "חתירה אקדמית" שאינו מוכר בשפות אחרות. מקורו כנראה בדימוי של הספורט הזה כספורט של תלמידי מכללות ואוניברסיטאות נחשבות בארצות האנגלוסכסיות.

מאחר שנשאלתי לדעתי אני מציע לאיגוד שלא לגעת במונח השגור והשקוף "חתירה", שאין לו נרדפות בעברית. נכון יותר לקרוא לכל סירה בשמה הנבדל ולהוסיף לפניה את המילה חתירה, בדומה לענף הגלישה. חתירה בשמינייה או ברביעייה, חתירה בסירת יחיד, חתירה בקאיאק, חתירה בקאנו ועוד. לקאיאיק ולקאנו, אגב, שמות עבריים נאים, אך לא מוכרים: שוּטית ובוּצית. ואם מתעקשים, אפשר גם לקייק בשוּטית ולבייץ בבוּצית.

מידת הדין והאשכנזים

ביום שלישי ציינה הכנסת את יום השפה העברית בהשקה של שדולה חדשה, למען השפה העברית. את השדולה יזם הח"כ הטרי שמעון אוחיון, והיא מבטיחה קידום פרויקטים, תקציבים ויוזמות חקיקה. את אולם ועדת החינוך גדשו עשרות רבות של מוזמנים ושוחרי עברית. היו שם גם חברי כנסת, כולל חברי השדולה הטרייה, אבל רובם באו לזמן קצר ויצאו בדברי התנצלות.

לצד הנאומים הקצרים וההצעות הרבות היו גם כמה אנקדוטות הראויות להיזכר. יולי אדלשטיין סיפר שכאשר למד עברית אצל הרב מנחם הכהן שאל אותו אדלשטיין איך יתכן שבשם משפחתו יש ה' הידיעה, והרי שמות אינם צריכים סימן יידוע. הכהן התרשם כל כך מן השאלה שאמר לו: "מעכשיו אתה תהיה המורה", בה' הידיעה כמובן. הרב ישראל לאו קונן על השמות העבריים לכאורה הנשמעים לועזיים. יום אחד פגש באב לילד ששמו "דין". ניגש לאב ושאל אותו, למה לקרוא לו דין? למה לא רחמים, למען מידת הרחמים? הביט אליו האב בבהלה ואמר: "אבל אנחנו אשכנזים".

המשקפיים של נתן

טלי דנציגר מתייחסת למילה משקפיים שעליה נעשה סקר המילון המקוון מילוג, והתברר ש-12% רואים בה נקבה למרות שהמילה בזכר. במדור נזכר אריק איינשטיין כמי ש"תרם להפיכת המשקפיים ל'נקבה'". אז איינשטיין בהחלט תרם אבל את הטקסט כתב נתן אלתרמן. אלתרמן כתב שני שירים על משקפיים, את שניהם ביצע איינשטיין למוזיקה של מיקי גבריאלוב, ובשניהם אלתרמן, אמן העברית, התייחס אליהם כנקבה. בראשון, "משקפיים ורודות", נכתב: "בשחורות הכל פרובלמה, רעש ובלבול וריב. בוורודות אומרים בדמע: אבל זוהי תל אביב". בשיר השני, "סיום", אלתרמן ריאליסט: "אל תרכיבו משקפיים, לא קודרות ולא שמחות, הסתכלו נא בעיניים פקוחות".

ונשאלת השאלה הקשה. אם אלתרמן כותב "משקפיים ורודות", יש שלוש אפשרויות: אחת, שאלתרמן לא ידע עברית. שנייה, שלאלתרמן מותר לטעות. שלישית, ש"משקפים ורודות" איננה שגיאה כל כך נוראה. התשובה במשקפי המתבונן.

יורם שפטל, אביר העברית

הסדרה החדשה של חנוך דאום, "המתנחל", הפגישה את הצופים עם הידוען הראשון שחנוך התנדב להדריך ולשפר, יורם שפטל. גילינו שלשפטל יש צד רך, מאוד מאוד רך, הקשור באמא שלו וביחסיו עם נשים. אבל היה גם רגע מטריד במהלך הסרט, כאשר התברר ששפטל הוא אביר העברית. הבן אדם מוכן להרוג מי שמשמיע מילה בלועזית, והוא מספר בגאווה איך התגולל בצווחות על רינה מצליח כשהעזה לומר "פאנל", כאשר לדעתו יש לומר "צוות". אם היה טורח היה מגלה שהאקדמיה חידשה בעניין פאנל את הצירוף "חבר דיון". קנאתו של שפטל לעברית לא מונעת ממנו לקלל בלועזית צחה בנוסח "ג'יהאדו-פאשיסטי", אבל לצד אלה גילה האיש שהעברית מספקת קללות נאות ואפקטיביות כמו "רימה אדומה", "רפש" וכמובן "חלאות אדם". ועל כך נאמר: עם אוהבים כאלה, העברית בהחלט לא זקוקה לאויבים.

פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה