קווים לדמותו של הישראבלוף

רוביק רוזנטל | 28 ביוני 2013

על הביטוי הגששי הנפוץ מכולם, סיבוב או סיבוב ועוד על כוורת

הרשת גועשת בעקבות פסיקת בג"ץ בעניין בתי העסק בשבת, ובעיקר סביב הציטוט מפי כבוד השופט אליקים רובינשטיין: "לעירייה ... זהו פתרון של 'ישראבלוף' ברשות התורה, 'כאילו', משל היו כל המתבוננים שוטים שבעולם." ניצן הורוביץ הצטרף וכינה אף הוא את שיטת גביית הקנסות "ישראבלוף".

ישראבלוף היא כידוע מילה גששית, במסגרת המערכון "השליח בבנק". המילה המרכזית במערכון היא דווקא "כאילו", בנגינה סרקסטית, שגם אותה שִרבב רובינשטיין לפסיקה. ישראבלוף היא התרומה הנפוצה והמוכרת ביותר של הגששית לעברית העכשווית. היא משמשת בכותרות עיתונים, בבלוגים, בתגובות ברשת ובשיחת יומיום. היא מופיעה כערך במילונים שונים, וביניהם במילון "חילן-טק" שם היא מוגדרת "השם שניתן .. לשיטה נפוצה להגדרת רכיבי שכר בעלי שמות פיקטיביים, שאין מאחוריהם כל ממש".

הצלחתה הגדולה של המילה היא בכך שהפכה מילה לגיטימית גם בעברית הממוסדת, ואם בר אוריין ואשף שפה כאליקים רובינשטיין משתמש בה אין צורך בראיה נוספת. רובינשטיין, על הדרך, העניק לישראבלוף משמעות הלכתית בצירוף "ישראבלוף ברשות התורה", על בסיס "גנב ברשות התורה".

ישראבלוף רב תחומי

רובינשטיין איננו הראשון המשתמש ב"ישראבלוף" בשפה רשמית. להלן תזכורות מן השנים האחרונות, ללמדך שהגששית חיה ובועטת.

יו"ר ארגון המורים רן ארז : "זו לא רפורמה - זה דלי שלא מחזיק מים. זה שכלול השיטה של 'ישראבלוף'" (2.7.08)

השופטת תמר בר-אשר צבן על הונאות ביטוח: "מוטב להשאיר את תרבות ה'ישראבלוף' למערכון של הגשש החיוור" (7.7.10)

יואל חסון מ"התנועה" על פרשת אדמונד לוי ודו"ח המאחזים: "הגילוי של סילבן שלום אינו מפתיע איש, שהרי כל יחס הממשלה הזאת לדמוקרטיה ולשלטון החוק הוא ישראבלוף ותחמנות" (11.12.12)

ניצן חן, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, על זליגת התכנים של שידורי הספורט לשידורים בכבלים: "אסור שתהיה פה ישראבלוף" (אתר וואן, 23.8.08)

אתר ההסתדרות החדשה בתגובה רשמית בפרשת עובדי הקבלן: "לעיתים הקבלן מתחלף והעובדת נשארת עדיין באותו משרד ממשלתי. מדובר, אם כן, בסוג של "ישראבלוף."

ח"כ אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה, בישיבת הוועדה על תקנות הנהיגה צעירים: "מה שאת אומרת, בעצם, שאי אפשר לאכוף את זה, לכן זה יהיה 'ישראבלוף'" (29.4.13)

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון: "יש לקבוע תוכנית ליבה אמיתית ולא ישראבלוף, שגובש בעצימת עיניים הדדית בעבר" (25.4.13).

לונדון וקירשנבאום יוצאים לסיבוב

דו שיח משעשע התפתח השבוע בין ירון לונדון ומוטי קירשנבאום בסיום שיחה עם אריאל זילבר. קירשנבאום הודיע שזילבר יצא (בזמן לא ידוע) ל"סיבּוב הופעות", ב' דגושה, לונדון תיקן: "סיבוב הופעות", בלי דגש. השניים תיקנו זה את זה בעקשנות, והציבו שתי חלופות ישראליות ידועות: קירשנבאום השתמש במילה הנוחה והמקובלת בשפת הדיבור, לונדון התעקש על השימוש התקני.

החלטות האקדמיה אכן קובעות שיש לומר סיבוב, בלי דגש. וכל כך למה? שיעור דקדוק קצר: השורש סב"ב הוא מגזרת הכפולים. בגזרות האלה בבניין פיעל יש שתי צורות. אחת ללא דגש: סובב (וגם צופף, אותת, כופף ועוד), לצד צורות בדגש: שיכּך, חיבּב, דילּל ועוד. במקרה הראשון שם הפעולה יהיה על כן בלי דגש: סיבוב, ציפוף, איתות. במקרה השני עם: שִכּוּך, חִבּוּב, דִלּול.

חשוב להזכיר שהצורה סִבּוב בדגש מופיעה במשנה, שם היא אכן מתייחסת לפועל לסַבֵּב בדגש, המופיע כבר בספר שמואל. סבּוב מושרשת בשפת הדיבור, ויש לה משמעות ישראלית של צומת או מפגש דרכים, בנוסח "ניפגש בסיבּוב". כיפוף וציפוף מקובלות בלשון הדיבור ללא הדגש, אך אין צורך להרגיש אשמה כשאומרים סבּוב.

ויש גם מקרה מיוחד, השורש דב"ב. כשהוא מתייחס להבאת מלל בעברית בסרט לועזי הוא בדגש: דִבֵּב, וגם דִבּוּב. כשהוא מתייחס למי שמוציא הודאות מאסירים בתָאָם הוא ללא דגש: דוֹבב, ולכן, דיבוב.

עשו עליו סיבוב

ובהערת אגב, הקדנציה של יאיר לפיד נפתחה בשימוש תכוף בביטוי "עשו עליו סיבוב", לפיד טען כנגד הסטודנטים ש"עשו עליהם סיבוב", אחרים טענו שדווקא דרעי, ולחילופין פקידי האוצר, "עשו סיבוב" על לפיד. בכל המקרים מדובר בתרגיל הונאה לתמימים. שאלה לא פתורה היא מהיכן הגיע הביטוי הזה. הוא משמש בעולם הפשיעה והנוכלות, וכאמור זלג לעולם העסקים, הפוליטיקה והצרכנות. המדור ישמח לקבל ולפרסם הצעות בשאלה, באיזה סיבוב מדובר בביטוי "עשו עליו סיבוב".

עוד על בת ים וכוורת

יואב לביא כותב בעקבות המדור שעסק בכוורת והתייחס לנוכחותה של בת ים בשיריה: "כל דרדק וכל ינוקא, שביקר בקייטנת קיץ, מכיר את השיר 'הגלשן שלי'. ובו השורה 'מחוף בת-ים עד הרצליה, זה רק אני והגלשן שלי.'. אומנם, דני סנדרסון הופיע איתו בתחילה סולו, ואפילו מאור כהן ו'זקני צפת' שרו אותו, אבל במופע האיחוד של כוורת ב-1998, הלהקה כבר הקפיצה את הקהל בשיר. אגב, מי שהביא את בת-ים לכוורת הוא דווקא הבת-ימי אלון אולארצ'יק".

תגיות :
theilr; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה