פיגוע סוף סופי סופני

רוביק רוזנטל | 14 בנובמבר 2014

מילון הפיגועים השלם, איך מדברת לייזה דוליטל הישראלית, איך קוראים לשולה זקן ומה זה בדיוק כוכב שביט

מתי פרצה המילה הזו לחיינו, 'פיגוע', המסרבת לרדת מסדר היום? על פי אתר עיתונות יהודית היסטורית היא נוצרה בשנות השבעים של המאה הקודמת, אבל מאז שנות השמונים, עם האינתיפאדה הראשונה, היא הולכת ומתפשטת. המילה ייחודית, שכן אין במקורות ובעברית החדשה שימוש בפועל "פיגע". לאחר שהמילה נכנסה ללקסיקון, נולד ממנה אויב מסוג חדש: "מפַגֵעַ". המפגע הוא סוג של "מחבל", אבל רוב ה"המחבלים" הם אנשי צבאות גרילה מסודרים פחות או יותר, המפגע יוצא למשימות כסוליסט, עם או בלי ברכת הארגון.

עם הזמן, ובתפוצה גוברת, הרחיבה 'פיגוע' את תחולתה, ומשמשת כשם נרדף לקטסטרופה או מהלך הרסני, גם אם אינו מלווה בדם ובזרועות קטועות. וכך נכתב לפני כמה שנים אחרי הופעה של מדונה שהיתה מלווה במהומה בקהל ש"זה היה ממש פיגוע", ובכותרת אחד העיתונים מספרת קורבן לניתוח כושל: "זה היה פיגוע, לא ניתוח אף". 'פיגוע' נכנסה אפילו למילון השבחים בהפוכה, בחבורה המפוצצת של "פגז", "משהו בן זונה" ו"סופני": "זה היה ממש פיגוע", כלומר, נהדר. באנגלית, יש לומר, לא נמצאה מילה מיוחדת: אומרים "מתקפת טרור".

איכותי, אסטרטגי, פלילי

'פיגוע' זכתה לצירופים מצירופי שונים, ואפשר לראות בה מילת מפתח של ההוויה הישראלית:

פיגוע אבנים. זכור בעיקר מהאינתיפאדה הראשונה. חוזר בימים אלה, דווקא בתוך הקו הירוק.

פיגוע איכותי. פיגוע בתזמון נכון מבחינת מפעיליו ובעל אפקט מקסימלי. זכויות היוצרים לחיזבאללה: "עמליה נועיה".

פיגוע אסטרטגי. פיגוע בעל השלכות מרחיקות לכת המשנה את מצב הדברים, בדרך כלל על פי תכנון מוקדם. למשל: קריסת התאומים.

פיגוע דקירה. חזר לאופנה לאחרונה וגבה קורבנות.

פיגוע דריסה. דפוס ותיק, בא והולך, אופייני למפגעים בודדים.

פיגוע המוני. גם "פיגוע רב נפגעים", או "מֶגָה-פיגוע".

פיגוע הקרבה. מונח חדש לפיגועי ההתאבדות, תוצרת השב"כ, המבטא הבנה מסוימת למניעי המפגעים.

פיגוע התאבדות. פיגוע המוני על ידי מחבל המתפוצץ בתוך קהל, בדרך כלל בגבולות הקו הירוק.

פיגוע טרור. השם הגנרי, התרגום העברי ל-terroist attack. אין, אגב, מילה עברית לטרור.

פיגוע ירי. פיגוע מהמארב, בדרך כלל בשטחי יו"ש.

פיגוע לא קונבנציונלי. סיוט עולמי, נמצא בשלב זה בתרחישים בלבד: פיגוע ביולוגי, כימי, ולא עלינו, אטומי.

פיגוע מטען. פיגוע באמצעות מטען חבלה, פותח בלבנון, אומץ ברצועת עזה.

פיגוע מיקוח. פיגוע שנועד לחטוף חייל כדי ליצור בסיס למיקוח.

פיגוע סייבר. הופך פופולרי יותר ויותר: לא צריך להרוג אף אחד, להתאבד ולהכין מטענים. דרושים רק כמה חנוני מחשב מורעלים או תאבי בצע.

פיגוע סכינאות. שם נפוץ פחות ל"פיגוע דקירה".

פיגוע פייסבוק. דוגמה לזליגת המילה לתחומים חדשים. שימוש לרעה בחשבון פייסבוק שנשאר פתוח, כדי להכפיש ולהעביר מסרים מביכים על בעל החשבון.

פיגוע פלילי. תרומת האינתיפדה לעולם הפשע. המונח נולד לאחר ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין, שגבה קורבנות תמימים.

פיגוע רצח. חדירה של מחבל בודד לבית או יישוב, דוגמת רצח משפחת פוגל.

פיגוע שנאה. פיגוע כנגד קבוצות בתוך החברה ולא על רקע לאומי.

פיגוע תופת. פיגוע רב נפגעים באמצעות מטען רב עוצמה.

עוד על פיגועים, ראו באתר.

ובינתיים באפגניסטן

באתר הביביסי מובא מילון קצר של סלאנג חיילים בריטיים באפגניסטן. והרי כמה דוגמיות, הסיפור המלא באתר:

גאנרס. באנגלית: ganners, כינוי כללי לאפגניסטנים.

גוצ'י. פריט ציוד איכותי, מה שקרוי בעברית 'מדוגם': "יש לי שק שינה גוצ'י".

לאש וגאס. כינוי אירוני לעיר האפגנית לאשקאר גאה, שבה היו בסיסים בריטיים.

מנ"מ. מטען נפץ מאולתר, באנגלית: IED: Improvised explosive device. פיתוחים: VBIED: מכונית תופת, DBIED: חמור תופת.

עלי. אופנת חיילים ההופכת אותם דומים יותר ויותר לאויב: זקן, רובה ייחודי, כמויות תחמושת, וקעקועים מכל המינים.

איגינס ממש מאמם

תיאטרון הבימה חוגג את הצגות המאה של המחזמר המצליח (ובצדק) "גבירתי הנאווה". התרגום הוותיק הוא של שרגא פרידמן המנוח ודן אלמגור ייבדל לחיים ארוכים. אחד המאפיינים של שפת השוק של לייזה דוליטל הוא חוסר יכולתה של הגברת הנאווה להגות את העיצור 'ה'. לפרופסור היא קוראת איגינס, הברד ירד בדרום ספרד "אָאֶרֶב", ומזג האוויר "אָביל אביך אַבּוֹקֶר". לתופעה הזו קוראים ריכוך, והיא תופעה גורפת בעברית הישראלית, עד כדי היעלמות הה', כאש המילים המובילות התופעה הן "מדאים" ו"מְאַמֵם". מאמם אפילו נכתב בסימני האינטרנט 100מ, למנוע אי הבנות.

גבירתי הנאווה סופי

שני כהן ונתן דטנר, דוליטל והיגינס. צילום: יח"צ

בשלב מסוים מתהפכת הקערה, ולייזה דוליטל מתחילה להפוך כל א' לה' נוסח "נָהֹים מהוֹד להיפגש". התופעה הזו היא תיקון יתר: ליזה קולטת שהחלפת א' בה' היא שגיאה, ומחליפה כל א', או ע' שכבר מזמן נשמעת כמו א', בה'. היברית קשה שפה.

עוד על אובדן העיצורים בעברית, כנסו לקינת המורה לנשימה.

צירוף השבוע: כוכב שביט

כוכב שביט הוא גרם שמים בעל זנב מתרחב של אור, המקיף את השמש. מקור המילה הוא ארמי, ממסכת ברכות בתלמוד, שם נכתב "נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו". תרגום: ברורים לי שבילי השמים כשבילי נהדרדעא, מלבד כוכב השביט, שלא ידענו מה הוא. מקור המילה שביט לא ברור, אבל לרש"י יש מדרש נאה עליה: "כוכב היורד כחץ ברקיע ממקום למקום, וארוך כשבט שהוא יורה, ונראה כמו שפותח רקיע". בעיתונות העברית של ראשית המאה העשרים הוא נקרא גם: 'כוכב שבט'.

איך אומרים שולה זקן

המלעיל השתלט על השפה כבר מזמן, ובין היתר הוא עושה שמות בשמות משפחה עבריים. וכך כל כוהן, במלרע, הופך לכוהן במלעיל, וכמוהו לוי, ומזרחי ואשכנזי. התקשורת מנסה לשמור על כבוד השמות ועל המלרע, וכך נקרא הנשיא קצב בפי העם במלעיל, ובפי הקריינים במלרע. שולה זקן לא זכתה לכבוד הזה, ושוב ושוב היא נקראת שולה זקן, במלעיל. אפשר לא לאהוב את מה שהיא מספרת על עצמה, אבל בכל זאת, קצת כבוד.

הנגב זה בארץ?

פרופסור חננאל מאק שולח מה שהוא מגדיר "הגיג": "תחזית מזג האוויר בימי החורף כוללת לא אחת את המשפט: 'גשמים ירדו מצפון הארץ עד צפון הנגב'. על פי משפט זה הארץ והנגב הן שתי ישויות נפרדות ונמצא שהנגב אינו חלק מהארץ. אני מציע להמיר את הביטוי הקודם בזה: 'גשמים ירדו מצפון הגליל והגולן עד צפון הנגב'. אכן, הנגב והגליל והגולן הן ישויות גיאוגרפיות נפרדות וכולן מצפות לגשמים". גם אנחנו מצפים לגשם.

שאלות וחדשות באתר

יוסי כותב: כולם אומרים אני מפחד (הם מפחדים). האם לא נכון לומר אני פוחד, הם פוחדים?

תודה יוסי, והתשובה באתר, נכון לא נכון, שאלה 36. כנסו כנסו.

בפינה של פול אוגדן השבוע: על שפת הסימנים של שבט אלסייד בפזורה הבדואית.

חדש בגיבורי שפה: השיר לכבודה של נעמי שמר

להקת דומיננטה הפועלת כבר חצי יובל בניהולו של צבי שרף נחשבת לאחת מלהקות הזמר האיכותיות הפועלות היום. לאחרונה העלתה הלהקה לרשת את השיר "ארץ השירים שלי", שנכתב לכבודה של נעמי שמר. מילים ולחן: עידית חכמוביץ'. הסולנית היא רחל חובב, והשיר נפלא, האזינו ותשפטו, ותודה לאנה דרוויש.

מסע אל העברית

ב-24.11 תצא לדרך סדרת הרצאות על העברית הישראלית אותה אתן בקתדרה בהרצליה. ההרצאות מתקיימות אחת לחודש.

להרשמה יש להתקשר:  09-9705139

תוכנית הסדרה:

  1. ממש מוצא חן בעיני / נוכחות שפת המקרא בעברית החדשה
  2. המשורר והמהנדס / חידושי הלשון של בן יהודה וביאליק
  3. הפרופסור מטלפן מהצימֶר / לועזית בעברית: אויב או שותף?
  4. דבר אל העצים ואל המנורה  / גלגולי מטבעות לשון בעברית החדשה
  5. תכלס סבאבה כאילו? / לאן הולך הסלנג הישראלי
  6. מופע סיום: "אין עלייך אחותי" עם דורי בן זאב
תגיות :
Danis Jarvis; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

תמי
בעניין א ו-ה: מי כמוני יודעת. אמא של אוהד.
06 בדצמבר 2014 הגב
גידי יהלום
אל תאמר אפגניסטנים. אמור אפגנים, כפי שאתה אומר אנגלים ולא אינגלנדים.
07 בדצמבר 2014 הגב
גידי יהלום
אל תאמר אפגניסטנים. אמור אפגנים, כפי שאתה אומר אנגלים ולא אינגלנדים.
07 בדצמבר 2014 הגב
יצחק, איזה, גורן
ומכיוון שמתברר שגם יושבי על המדוכה בהיכלי "ועד הלשון" טרם הצליחו להמציא הגדרה חליפית לטרור, מציע את המלה חיבול. מעשה של חבלה. איזה גורן
25 ביוני 2015 הגב

הוספת תגובה