וישמעאל היה פרא אדם

רוביק רוזנטל | 21 בנובמבר 2014

מה הפך את הערבים לצאצאי ישמעאל ואיך דבק בהם הכינוי "פרא אדם", ספר חדש על כינויים בלדינו המרוקאית, מה זה לְמַקְבֵּל ומהיכן הגיע "הכול בסדר"

הרב מרדכי יצחק רובין הוא רב בית כנסת בהר נוף שבו נרצחו השבוע ארבעה מתפללים. רובין נשא במסע ההלוויה הספד שנשמע כמעין תפילה מוזיקלית. בין היתר אמר שם: "אין כאן בן אדם, יש כאן פרא אדם. ישמעאל פרא אדם, ' פרא' לפני 'אדם' כי מהותו פרא, ולא שייך לעולם שיהיה בן תרבות ומחונך".

המשפט הזה מבטא יחס עמוק ומהותי של המסורת היהודית לערבים, בני ישמעאל או כפי שהם קרויים גם "הישמעאלים": הערבים, צאצאי ישמעאל, הם פראים שמקומם אינו בתרבות האנושית. בפעם הראשונה בתנ"ך מופיע הביטוי בדברי המלאך להגר, שבנה שייוולד יהיה "פרא אדם, ידו בכול ויד כול בו, ועל פני אחיו ישכון". בפעם השנייה הוא מופיע בפסוק סתום באיוב: "ואיש נבוב יילבב, ועֶיִר פרא אדם ייוולד". במדרש בראשית רבא מסבירים מהו פרא אדם. רבי יוחנן אמר: שהכל יהיו גדלים ביישוב והוא יהיה גדל במדבר. רבי שמעון בן לקיש אמר: שהכל בוזזים ממון והוא בוזז נפשות; ידו בכל ויד כל בו, קרי 'בו כלבו', הוא והכלב שווים, מה הכלב אוכל נבלות, אף הוא אוכל נבלות".

הפרא אדם ששכב אתי בבוץ

הזיהוי של ישמעאל עם הערבים התפתח בלשון חכמים, והתחזק כאשר מוחמד, נביא האסלאם, הציג עצמו כצאצא של ישמעאל. ברטוריקה הדתית היום ישמעאל הוא הערבי המוסלמי הקנאי, הישמעאלים הם הערבים באשר הם, והביטוי "פרא אדם" שהצמיד לו המלאך הוא הוכחה לאופיו הרצחני. בשפה הלא דתית פרא אדם הוא במקרה הרע ילד או בוגר חסר משמעת, ובמקרה הטוב שובב הראוי בסליחה. בשירה של לאה גולדברג "הילד הרע" מופיעה שורה מפורסמת: "ואמא שלה כעסה ואמרה: "פרא-אדם! איום ונורא!" בכתבה משנת 1979 בעיתון מעריב מספר מושתל כליות "הייתי פרא אדם עד גיל 29" ומתכוון לכך שחי חיים נהנתניים. בספרו של בנימין תמוז "חולות הזהב" אומר מיקו: "זוהי אחותי, וזהו הפרא-אדם ששכב יחד אתי בבוץ ובכינים". במחזמר תום סויר כותבת סמדר שיר: "כולם אומרים שהוא פרא אדם/ כולם חושבים שהוא חסר תקווה/ אך הוא זורם אצלי בלב וגם בדם/ כי זהו סוד האהבה". פרא האדם היהודי הוא אולי לא דוגמה לחיקוי, אבל לא רוצח צמא דם.

מי שאימץ בהפוכה את הקשר בין צאצאי הישמעאלים ופראי האדם הם חיילי גולני, המתגאים בתרבות צבאית של בלגן והיעדר משמעת, מעורבת בהרבה רעל צבאי, כנגד הצנחנים "הצהובים". הם מכנים עצמם, ובלי להתבייש, ערבים.

ישבן שמעולם לא ראה תחתונים

נינה פינטו אבקסיס חוקרת מזה שנים את שפת החכתייה. החכתייה היא גירסה של הלדינו שדוברה בצפון מרוקו, על ידי קהילת יהודי טיטואן, שהיתה הקהילה הראשית במרוקו הספרדית. לאחרונה יצא בהוצאת מכון בן-צבי ספר חדש של פינטו-אבקסיס  בנושא, "הטווס, המגוהץ וחצי האשה", והוא מתמקד בכינויים שכינו יהודי טיטואן את בני הקהילה. לעיתים אלה כינויים המצביעים על מקצועו של האיש, כמו אל סאפּאטרו, מוכר הנעליים. עובד בבית הדפוס קרוי אל פּאפֶּלון, שם דו משמעי שכוונתו גם אדם המתיימר להיות יותר ממה שהוא. אל פורנֶרוֹ הוא בעל הטאבון, שאליו היו לוקחים את החמין ביום שישי.

נינה פינטו

רוב הכינויים, כצפוי, אינם מחמיאים. למשפחה הידועה ברשעותה קראו "חרה חריטה", חרה בריבוע. פלוני נקרא יוסיקו אל פֶדורו: יוסיקו המפליץ. כינויים אחרים מתייחסים להופעתו של אדם. קונֶחו (שפן) הוא בעל אוזניים גדולות, חינֶסיטו הוא בעל פנים משולשות בעקבות דמות קומיקס. אדם רזה במיוחד כונה אל קאדאוואר, בחכתייה: גווייה. קבצן בעל הופעה שנועדה לעורר כבוד נקרא אֶלְמֶלֶה: המלך. אֶל פאבוֹ, הטווס, יוחס לאדם הדור בלבושו אבל ריק מתוכן. המתעשרים החדשים ובעיקר נשותיהם זוכים לכינוי העוקצני "ישבן שמעולם לא ראה תחתונים", ובאותו עניין יוחס הכינוי מונטֶגָה אי נֶלגאס אָפואֶרָה לאשה החובשת כובע הדור, אבל עכוזיה נחשפים. יש גם ביטויים משבחים. אל סַנטיטו, הקדושוֹן, הוא שם נרדף לצדיק, ביטוי שמקורו בדרך שבה קראו נוצרים ליהודים.

הספר מציג גם פתגמים רבים בחכתייה. כמה מהם מצביעים על כך שהטיטואנים לא היו מכניסי אורחים, ונוטים לקמצנות. בני טנג'יר אמרו עליהם: "בטיטואן לא אוכלים כדי שלא יצטרכו לעשות צרכים", והתקרובת הנהוגה באירוח היתה פסטיטה, עוגה יבשה. מאידך הטיטואנים היו ידועים בהשכלה רחבה, במזג שקט ובנימוסים, ונאמר עליהם בפי שכניהם: טוֹדוֹ לוֹ בואֶנו ייגו דה טֶטואן: כל הטוב הגיע מטטואן.

ועוד משהו מחכתייה

אליסיה סיסו רס, בעלת אתר העוסק בתרבות החכתייה כותבת: "בהקשר לרצח הנוראי בבית הכנסת בירושלים, וביטויי השמחה לאיד של הפלסטינאים, הרי לך פתגם בחכתיה, בעל מסר זהה לזה שבמשפט בספר משלי (כד, יז): "בִּנְפֹל אוֹיְבְךָ אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ": El enemigo que se escapa, ponle Puente. הפירוש בעברית : כשאויבך נמלט (בעקבות הפסדו בקרב), בנה לו גשר (למען הקל עליו את החזרה לביתו). משפט אנושי וקצר המדגיש שאין מקום לשמחה לאיד.

מילון הישראליות

לְמֶקבֵּל. ביטוי משוק הפנויים-פנויות: לצאת במקביל עם יותר מבן זוג אחד לאחר פרידה. ותודה לתומר מזמר. עמית עמלי מוסיף על כך: בעולם פיתוח התוכנה אנחנו משתמשים ב"למקבל" כדי לתאר המרה של קוד שמפעיל שני תהליכים שרצים בזה אחר זה בצורה סינכרונית (Single-threaded), לקוד שמריץ את התהליכים במקביל (Multi-threaded).

צחי בר כותב על "שני ביטויים שלאחרונה אני נתקל בהם בבית הספר בו אני מלמד, תיכון במרכז, המציגים את העולם הדו גווני שבו חיים בני העשרה: 'אני חי את החלום' (לבן), 'ראיתי את הגהינום' (שחור). דוגמאות לשימוש:

"אני חי את החלום, אמא העירה אותי היום בשבע וחצי במקום בשבע ועשרים".

"אל תשאל, הזמנתי חומוס עם צנובר וקיבלתי חומוס עם טחינה, ראיתי את הגיהינום!"

השופט והשופטת

השופט (בדימוס) גבי שטרסמן מתרעם על חברת הוט: "בסדרה 'השופטת ג'ודי' המוצגת בהוט בערוץ 48, כל אימת שמדובר בנתבע, מתרגמים 'נאשם'. מדובר בתיקים אזרחיים, ואין שם נאשמים". שטרסמן, המשתתף ב"מכון עברית טהורה" מעלה עוד נושא המכעיס אותו: "אני משתתף במכון הכושר GO ACTIVE בקרית אונו זה שנים רבות. לפני כחודשיים עבר המכון למקום אחר, חדש, יפה ומרווח. בכניסה יש שלט גדול ומאיר עיניים שאי אפשר לפספס אותו, ועליו כתוב !WELCOME. כל שאלותי למה במדינת ישראל צריך להיות כתוב כך באנגלית, במקום פשוט "ברוכים הבאים", לא עזרו. שערוריה, ואם תרצו, סקנדל".

השופטת גודי

השופטת ג'ודי. צלום: יח"צ

שאלות וחדשות באתר

ארנון אבני שואל: הרצאה נותנים או מרצים?

"נותנים הרצאה" הוא אמריקניזם צרוף: give a lecture, בדומה ל"נותנים שיעור". מקובל אבל לא מאוד אלגנטי. "להרצות הרצאה" הוא כפילות אלגנטית עוד פחות, למרות שיש לו מקבילות כמו "לנאום נאום" או "לדרוש דרשה". עדיף לעקוף את הדילמה ולומר "אני מרצה" או "הוקינג הרצה לנו על המפץ הגדול".

אלון שוורץ שואל: מדוע בעברית יש קשר בין תחושה טובה לבין סדר, על פי הביטוי "הכול בסדר"?

"הכל בסדר" הוא ביטוי גרמני מתורגם: alles in Ordnung. הגרמנים אוהבים כידוע סדר, וכאשר הכול מסודר הדבר כרוך בשביעות רצון. הביטוי קיים גם ביידיש ובפולנית. בעברית הביטוי מציג מצב עניינים שאינו צריך לעורר דאגה, והפך לסמל הלשוני של תרבות החפיף. כשאומרים לך שהכול בסדר, כדאי שתתחיל לדאוג. באנגלית האמריקנית מוכר שם התואר copasetic, מעורר שביעות רצון, ויש טוענים שהוא גלגול של הביטוי העברי "הכול בסדר".

בפינה של פול אוגדן השבוע: על השפות המפוצלות בין קוריאה הדרומית והצפונית.

בבמת אורח: יואל נץ על העברית המשופעת בברכות, ועל ברכה אחת מיותרת

משפט השבוע

"אנחנו הולכים גם עם חגורה וגם עם שלייקס, רק מהפחד שיפלו לנו המכנסיים" (ד"ר שלומי פריזט, בדיון על כפל ביטוחי הבריאות, ערוץ 10)
תגיות :
Jo Hancock; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אמיר ברנע
קונחו בספרדית - ארנב.
23 בנובמבר 2014 הגב
מָרֶק בוים
רוביק שלום, זה שוב הנודניק של הפולנית. מה לעשות, בפולין היו יותר יהודים מאשרבגרמניה, וכך גם ברוסיה. בשתי השפות קיים הבייטוי "הכל בסדר" (בפולנית: wszystko w porządku, משהו שלא ניתן לביאוי בעברית, וברוסית - "ווסיו ופוריאָדקיֶה"). כמו ברוב המקרים, הביטויים העבריים מקורם באחת הארצות הללהו, לא בגרמנית.
24 בנובמבר 2014 הגב
שמעון פת-יה
בשמות יח פסוק כג נאמר: "אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה, עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם". די מתקבל על דעתי, שזהו המקור לאמירה "הכל בסדר" המקובלת בלשון העממית, הרוצה לומר: "תודה על ההתעניינות. אתה יכול להיות רגוע, הכל מתנהל כסדרו".
05 בדצמבר 2014 הגב
עופר
בהצלחה עם האתר
05 בדצמבר 2014 הגב
עמיחי
לא, לא. Conejo הוא אכן שפן. ארנב בספרדית הוא Liebre. https://es.wikipedia.org/wiki/Liebre
31 במאי 2018 הגב

הוספת תגובה