הבוגד, האימפוטנט והאחמד שביניהם

רוביק רוזנטל | 26 בדצמבר 2014

עשר המילים שעשו את 2014, באבא בובה חי ובועט ברדיו 103, מלחמת המילונאי הצבאי הראשון נגד הצבא, ולמה חטפנו שפעת

שנה קשה לישראל ולמנהיגיה, שנה נהדרת ללשון. בין משפט אולמרט, מבצע צוק איתן והבחירות שנפלו עלינו מלאה הארץ מילים, חלק גדול מהן עלבונות עסיסיים. הזירה הלשונית בוחרת את עשר המובילות. מילון 2014 השלם בגיליון סיכום השנה של ליברל.

אחמד. דווקא אחמד, ולא השם הנפוץ מוחמד, הפך להיות השם הגנרי לערבי הרע, מקבילה של היהודי איציק בז'רגון האנטישמי. גזענות? עמיר בניון רק ביטא את להט רגשותיו, והרגש הוא הרי השכל החדש.

אימפוטנט. ציפי לבני ירדה מתחת לחגורה של נתניהו, זכתה למבול גידופים נגדיים וגם לעלבון הנגדי "קוקייה". נתניהו זכה השנה לעוד כמה עלבונות: "מנותק" תוצרת לפיד, "צ'יקנשיטס" תוצרת הבית הלבן.

בוגד. לא יהודה איש קריות ולא האסיר איקס. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, על פי השופט דוד רוזן בפסק הדין: "הנוטל שוחד הינו בבחינת בוגד, איש מעל הבוגד באמון שניתן בו".

ביגועים. מילת המפתח בשיר הפחדה עזתי מתקופת צוק איתן, שבה הפכה פ' דגושה בדרך הערבים לבּ': "תקוף, תעשה ביגועים, זעזע את ביטחון ישראל". השיר הפך לבדיחה וזכה לשלל פרודיות, הבעיה היא שהבדיחה היא על חשבוננו.

הכתשה. תרומתו של ביבי נתניהו למילון העברי: "החמאס חושב הוא יתיש אותנו. הוא טועה. מול התשה הוא יקבל הכתשה: כתישה של תשתיות, מחבלים ומפקדים". עדיין לא ברור אם זה התפלק לו או שהוא תכנן את החידוש.

חרדקים. מוצר לשוני מתועב מבית היוצר של חרדים קיצוניים, שזכה לביקורת רבה גם מתוך העולם החרדי: כינוי לחרדים שהתגייסו לצה"ל, חיבור של חרקים וחיידקים.

טפטופים. כינוי לשילוח טילים לישראל במינון נמוך, בתקופת צוק איתן, בניגוד ל"מטחים". נתניהו: "אנחנו לא נספוג טפטופים בשום חלק של מדינת ישראל." תושבי עוטף עזה זעמו על הביטוי המקטין: הטפטופים האלה הורגים.

מילקי. סמל המחאה החדש, שזכה לגוון אידיאולוגי: המילקי בברלין זול יותר, וכדאי לרדת בשבילו מן הארץ. היורש של מחאת הקוטג' מוכיח שוב שהמושג "מחאה חברתית" רחוק מלשקף את המציאות. מדובר, לכל היותר, במחאה צרכנית.

פוטש. הפיכת החצר בנאום הבחירות של נתניהו, שתוכננה או לא תוכננה, ונועדה להסביר מדוע עם ישראל נגרר למערכת בחירות מיותרת.

פיוּ פיוּ. צלילי יריית האקדח המדומיין של הכדורגלן ערן זהבי, שפוצצו את הדרבי התל אביבי, והלהיטו את המלחמה בין שתי הקבוצות.

אברהם עקביה וריב האלמנות

החודש הלך לעולמו אברהם עקביה, בגיל 98. עקביה היה עוזרו האישי של אורד וינגייט, וגם המילונאי הצבאי הראשון. בשנת 1951 יצא "המילון למונחי צבא" שכתב, מילון דו-לשוני שעליו עמל כמה שנים. במסגרת מחקר שערכתי על השפה הצבאית יצרתי אתו קשר לפני כשנה. הוא ענה לי אך לא ניתן היה לקיים שיחה של ממש, אבל נחשפתי לארכיונו העשיר המצוי באוניברסיטת תל אביב.

סביב כתיבת המילון התרחשה דרמה. עקביה החל לכתוב את המילון ב-1940 יחד עם סעדיה גולדברג, שאותו הגדיר כמי ש"הניח את היסוד ללשון העברית הצבאית".  עם קום המדינה הוחלט לכתוב מילון צבאי מטעם הצבא. גולדברג נפטר ממש באותו זמן, ובראש ועדת המילון עמד סא"ל רפאל שפירא, ורב סרן עקביה מונה כעוזרו. זמן קצר לאחר תחילת העבודה נפטר גם שפירא. עקביה המשיך בעבודת המילון, והוחלט שעל המילון יהיו חתומים השלושה: שפירא, גולדברג ועקביה. אלא שאז נולד קושי. אלמנתו של שפירא כתבה מכתב חריף לרמטכ"ל וטענה שיש לאסור על עקביה לכתוב את המילון וכי הוא "השתמש שלא כדין במילים שחידש בעלה". אלמנתו של סעדיה גולדברג, בלי קשר למכתב הזה, שלחה מכתב שבח נלהב ובירכה על ההחלטה לתת לעקביה להמשיך בכתיבת המילון.  הרמטכ"ל היוצא יעקב דורי כתב בעקבות מכתבה של שפירא מכתב חריף למחליפו ייגאל ידין, ובו הגדיר את הוצאת המילון של עקביה "מעשה שפל".

עקביה ווינגייט

עקביה (מימין) ווינגייט; באדיבות ארכיון ההגנה

באוקטובר 1950 החליט הצבא להתנער ממחויבותו למילון של עקביה. עקביה הפגוע החליט לפרסם את המילון שלא במסגרת הצבא, ואפילו רכש בכספו את הנייר הדרוש להדפסה. מהיכרות עם המסמכים השונים אין לי ספק שעקביה נהג ביושר, אבל אין לדון את אלמנתו של שפירא על צערה. מאז יצאו מילונים רשמיים של הצבא במהדורות רבות, האחרונה ב-1999.

באבא בובה במהדורה לוקלית

סדרת "זהו זה" הביאה אלינו את הבאבא-בובה מושונוב, הרב המקובל המסוגל להוכיח כל עניין באמצעות חיבורים מופרכים של מילים, אותיות ומספרים. בשבוע שעבר האזנתי לאחד אברהם הכהן מספר לדידי הררי ברדיו 103 על פרשת "מקץ", ונזקפו אוזני: הבאבא בובה לא מת, הוא רק מדבר יותר לאט. ולהלן כמה ציטוטים, לא נגענו:

"פרעה כשמספר את חלומו אומר: הנני ניצב על שפת היאור. ואז הוא רואה שבע פרות וכולי, ואז יוסף מתקן אותו: 'פרעה, לא עמדת בדיוק בשפת היאור, אלא עמדת על היאור!' ואז פרעה הרגיש שיוסף הוא האיש הנכון. איך זה קרה? יש את הפסוק בתהילים פ"א "שפת לא ידעתי אשמע". יוסף אומר את המילה "שפת לא ידעתי": לשמוע אני שומע, אבל בחלום זה לא היה 'שפת', אלא 'על היאור', ומכאן הבין יוסף שהוא יהיה המלך, כי הפרעה עומד על היאור, והוא מספר אחד. מי זה מספר שתיים? היאור. מה זה היאור? הנילוס. אם מחברים את הנון והלמד ב'נילוס' מקבלים את האות פא, ואז עם יתר האותיות יוצא יוסף, נילוס שווה בדיוק יוסף. וכך ידע יוסף שהוא יהיה המלך.

ועוד דבר: פרשת מקץ היא בדיוק הפרשה שיחול בה חג החנוכה, ואם סופרים את המילים בפרשה יש בה בדיוק 2025 מילים. כמה נרות יש לנו בחנוכה? שמונה, כל יום נר חדש. נון וריש, שזה 250. כפול שמונה פעמים זה אלפיים. תוסיף לזה כ"ה בכסלו שזה 25, קיבלת 2025!"

"וויי איזה גדול", אמר דידי הנרגש, "איזה סודות חבויים בחג הזה". צודק, וויי זה פעמיים וו פעמיים יוד, כמה מקבלים? 32. 32 זה בית למד, שזה בלה בלה, הבל הבלים, בבל"ת המתחזה לחוכמה עתיקה.

חדש ברשת: לשון נופל על לשון

האנימטור דודו שליטא והתסריטאי ארז היימן חברו לפני מספר שנים לפרויקט המציג מטבעות לשון באמצעות סרטוני אנימציה. הסרטונים מחזירים את מטבעות הלשון למשמעות המילולית המקורית באמצעות הציור. נוצרו חמישה סרטונים בני דקה. ביוזמת "הזירה הלשונית" עולים הסרטונים לרשת בפורמט יוטיוב. הסרטון הראשון שעלה השבוע, המתרחש בתיאטרון, לפניכם. בחודשים הבאים יועלו הסרטונים הנוספים.

תגובות: הכל כשורה

בעקבות העיסוק בצירוף "הכל בסדר" כותב מרק בוים: "מה לעשות, בפולין היו יותר יהודים מאשר בגרמניה, וכך גם ברוסיה. בשתי השפות קיים הביטוי 'הכל בסדר'. בפולנית wszystko w porządku, וכן ברוסית. כמו ברוב המקרים, הביטויים העבריים מקורם באחת הארצות הללו, לא בגרמנית"..יוסף חרמוני מוסיף: "אין ספק שהצירוף הרוסי vsyo v paryadke הוא אביו מולידו של 'הכל כשורה' העברי". המדור תקיף בדעתו שהמקור ל"הכל בסדר" הוא גרמני-יידי. Ordnung  וכן אָרדענונג פירושן סדר, נקודה. יש להוסיף להערת חרמוני ש'כשורה' הוא ביטוי תלמודי, שבו 'שורה' מייצגת במקרים רבים סדר.

יוסף הלחמי מתייחס לרשימתו של יורי מור בדבר "שוקת שבורה": "קראתי דבריו ונזכרתי שגם לנו יש ביטוי דומה: "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי, עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם" (ירמיהו, ב' ,י"ג). גם לירמיהו היה מיכל מים שבור שמימיו נגרו ממנו".

שאלות: נדפקנו, שפעת בסתיו!

אריאל שואל: מהו מקור מילת הסלנג 'נדפק'? האם כפי שכתוב בויקימילון המקור הוא מהמילה דֶפֶקְט?

פעלי הסלנג 'דפק' ו'נדפק' הם בעלי משמעות מינית, שהורחבה למשמעות של כישלון, הונאה או התעללות. מהלך הרחבה כזה קיים גם בפועל הסלנג 'זיין'. יתכן מאוד שיש כאן השפעה של הפועל האנגלי fuck שמשמעותו המינית הורחבה למשמעות של כישלון, והוא מזכיר בצלילו את 'דפק'. נראה שהדמיון בין נדפק לבין defect מקרי.

גיל שרמייסטר שואל: מה מקור ביטויי העגלונים "דיו" ו"הויסה"?

המקור ביידיש, עם פיתוחים מקומיים. הקריאה לסוסים להתקדם היא ביידיש 'וויאָ!', וקריאת העצירה לסוס היא אוֹיְס!, שפירושה ביידיש 'חסל! נגמר!'.

אורי לאור כותב: המילה 'ידיד' קרובה למלה דוֹד במשמעות אוהב. ידוע לי שהיום 'חבר' קרוב יותר מ'ידיד', אבל לכאורה 'אוהב' קרוב מ'חבר'. האם התחלפו כאן היוצרות?

הקשר בין 'ידיד' לבין 'דוד' אינו ברור. בשפות השמיות יש קשר עקבי בין 'דוד' במשמעות קרוב משפחה, בדרך כלל אחי האב או האם, לבין 'דוד' במשמעות בן זוג לאהבה. במקביל יש קשר בשפות השמיות השונות בין 'ידיד' לבין אדם אהוב והפועל לאהוב, כגון וַדַד: אהב בערבית. יתכן שיש כאן דוגמה נוספת למקור הדו-עיצורי של השפות השמיות, במקרה זה ד"ד. יש לזכור גם את המילה דַד, שרואים בה מילה אונומטופאית המבטאת את מלמול התינוק המבקש לינוק.

אורי בית אור שואל: מה מקור הכינוי 'חנות' לפתח במכנסי הגבר?

המקור ביידיש. קראָם פירושו גם חנות וגם פתח המכנסיים, והביטוי השלם הוא "פֿארמאך די קראָם", סגור את החנות.

אבירם כותב: הייתי רוצה לברר ברוח ימי החורף, מדוע הוחלט לכנות בעברית את המחלה "שפעת".

שמה של השפעת באנגלית, בעקבות איטלקית, Influenza, ומכאן הקיצור flu. הפירוש המילולי הוא השפעה, אך באיטלקית פירושה היה גם 'התפרצות מחלה מדבקת', שיוחדה עם הזמן לשפעת. על פי אחד ההסברים המחלה נקראה כך מאחר שתלו את הופעתה בהשפעת מצב הכוכבים. היא הותאמה למשקל המחלות וזכתה לשם שפעת, וכן זכתה בשני שמות נוספים: גריפה, מגרמנית; ופפטצ'י, שהיא במקור קדחת זבוב החול. המילה מופיעה לראשונה בעיתון הצבי בשנת 1893 וכמובן במילון הרפואי של אהרן מזי"א, אבל לא נקבע שהוא זה שחידש אותה.

עופר שואל: מה מקור האות י' במילים כמו סתיו, עכשיו ואחרות?

י' מופיעה בתנ"ך במילים המסתיימות ב-av בנטיות כמו עָלָיו, בָנָיו ואחרות, והיא קרויה י' שותקת. במקרים האלה הי' מייצגת עיצור בצורות שמיות קדומות, והוא נשמר בערבית: עַלַיְהֻ, בַּנַיְהֻ וכדומה. בלשון ימי הביניים נגרר הכתיב הזה גם למילים שאין בהן י' במקור. הכלל שקבעה האקדמיה בעניין זה: "וי"ו עיצורית סופית שלפניה תנועת a, כותבים יו"ד לפניה, כגון יחדיו, סתיו, עניו, אבל לא במילים בנות הברה אחת:  וו (קרס), תו (סימן)".

יהודית הלביץ שואלת: עקדת יצחק או עקידת יצחק - מה הנכון?

על פי כללי הכתיב חסר הניקוד יש לכתוב עקדת יצחק. יש שמוסיפים י' כדי למנוע קריאה שגויה, כמו למשל במילה ברֵכה היכולה להיקרא ברָכה. יש לזכור שכללי הכתיב חסר הניקוד אינם תקנות מחייבות, ובכל מקרה אם אין כותבים י' רצוי לנקד בצירה.

טלילה אבני שואלת: מדוע אפשר לומר 'אני נוסעת לְקיבוץ סער', אבל לא 'אני נוסעת לעיר חיפה'?

אין לכך הסבר לשוני אלא היסטורי. הקיבוצים היו ועודם צורת חיים ייחודית, והתוספת 'קיבוץ' לפני השם יוצרת בידול ביניהם ליישובים מסוגים אחרים, כגון מושבים או כפרים.

שלומית שואלת: האם ניתן לומר 'מבלי' (כמו במשפט "מבלי לפגוע בזכויות"), או שיש לומר 'בלי'?

בתנ"ך 'בלי' פירושה בשתי הופעות אבדון וכיליון (שורש בל"ה). בעשרות הופעות אחרות היא משמשת כמילת שלילה, שהתפתחה מהמשמעות הראשונה. לצד אלה נוספו לה במקרא אותיות שימוש: 'בבלי', 'לבלי', ו'מבלי' בתפקידים שונים. מ' ב'מבלי' נוספה כמילית אופן או סיבה. הצורות המורכבות האלה משמשות היום בשפה הגבוהה ובשפת המשפט. "מבלי לפגוע בזכויות" פירושו "באופן שאינו פוגע בזכויות".

עדנה שואלת: מה נכון לומר: להעז או להעיז?

כאשר מדובר במהלך הדורש אומץ וחוצפה, הצורה הנכונה היא להעֵז, וכן הֵעֵז, מעֵז ויעֵז, שכן השורש הוא כפול: עז"ז. אנו אומרים, למשל, להסֵב משורש סב"ב ולא להסִיב. להעיז משורש עו"ז פירושו לאסוף ולכנס, והשימוש בו נדיר. מן השורש הזה נוצרה המילה מָעוז.

בפינה של פול אוגדן: מהי השפה המשפיעה בעולם?

בבמת אורח: רינה בן שחר על סוכנים יווניים סמויים.

משפט השבוע

"אנחנו לא נגיע לכותל המערבי בנגמ"שים" (בנימין נתניהו משיק את מערכת הבחירות ברמז לסיסמה המיתולוגית 'פרס יחלק את ירושלים')
תגיות :
zeevveez; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

Yaron Shavit
In english unfortunately: Dio and hoyssa are actually from french: "à hue et à dia" "hue" is used to tell the horse to go forward and "dia" to the left. the expression in French means "pulling forward and left at the same time" i.e., lack of organisation
25 בדצמבר 2014 הגב
נתן
הפואנטה של פרשת מקץ היא לא, שאם סופרים את המילים מקבלים 2025, אלא העובדה שבסוף כל פרשה בתורה מופיע מספר הפסוקים, ורק בפרשת מקץ מופיע לא רק מספר הפסוקים, אלא גם מספר המילים: אלפיים כ"ה. ההשערה היא אפוא, שמי שכתב את סיכום הפסוקים בכל פרשה, לא סתם סיכם גם את המילים בפרשת מקץ, אלא ביקש לרמוז כנראה משהו על חג החנוכה שחל בעת קריאת פרשה זו. אם כן, הרי זה לא ממש בלה בלה, אלא רמז נאה ומתקבל, שהמספר 2025 מורכב משמונה פעמים "נר" - 2000 - כמספר סך כל הנרות הנדלקים במשך כל ימי החג, בצירוף "כה" - 25 - היום בחודש (כסליו) שבו מתחיל חנוכה.
25 בדצמבר 2014
יהודה זיו
למרות שמו הפרטי, סעדיה גולדברג לא היה כלל תימני, אלא רוסי - כעדות שם משפחתו ובעיקר כינויו, 'סַצְ'קוׁ'. הוא נמנה עם סגל הטכניון בחיפה והיה הלשונאי הראשון של 'ההגנה'. כשהקים יצחק לנדוברג את 'פלוגות השדה' הנודעות, עברת בהזדמנות זו את שם משפחתו ונקרא מאז 'יצחק שדה' - כשלימים כינו אותו פקודיו, אנשי הפלמ"ח, בכינוי החיבה 'הזקן'. אין ספק, שעברות השם שימח מאד את 'סאצ'קו'; אך כשנתן אלתרמן כתב את 'זמר הפלוגות' וקיצר בו את השם 'פלוגות שדה' לראשי תיבותיו, בפסקה 'כאן יעברו הפו"שים!' - יצא סאצ'קו חוצץ כנגד קיצור זה ותבע בכל פה, שיש להגות את הנוטריקון עפ"י הכלל של דגש חזק לאחר ה"א הידיעה: 'כאן יעברו הַפּוֹ"שִֹים!'. מטבע הדברים, סירבו אנשי 'הפלוגות' להישמע לתביעתו - כיון שנשמעה כעין 'כאן יעברו ה... פושעים'! - ונראה, שהיה זה 'סירוב הפקודה' הראשון ואולי אף היחיד בתולדות 'כוח המגן העברי'...
25 בדצמבר 2014 הגב
משה א'
החידוד של "שפת לא ידעתי" הוא עתיק וחמוד להפליא, בלי קשר לגימטראות שהובאו סביבו. ייתכן שהמצוטט לא הביא אותו במלואו. בחלום כתוב "והנה עומד על היאור". פרעה מספר ליוסף: "הנני עומד על שפת היאור". הפסוק המלא בתהילים הוא: "עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע". והחידוד: אתה, פרעה, מספר לי "על שפת היאור", אבל אני, יוסף, מכיר את החלום המקורי, ואין שם "שפת", שפת - לא ידעתי.
26 בדצמבר 2014 הגב
נפתלי וגנר
עם קצת רצון טוב, אפשר לפרש את המונח "חרדקים" באופן רך יותר: חרדים-דרדקים. כלומר, אלו שמתגייסים מתנהגים כיינוקות. ואכן קשה להכחיש שיש יסוד אינפנטילי במשחקי מלחמה...
28 בדצמבר 2014
חיים דר
שלום רב, נשאלה שאלה לגבי המילה שפעת בעברית ואני מכיר הסבר נוסף על זה שנכתב . בערבית "אנף אל אנזה" זהו אף של עז, ומדובר בעז לבנה בעלת אף ורוד , כמו האף שיש לחולים בשפעת . כך שאנף אל אנזה התגלגל ל"אינפלואנזה". תודה
17 בפברואר 2015 הגב
Happy
I love these arlsetci. How many words can a wordsmith smith?
25 במרץ 2015 הגב
Pharme526
Hello! eagegdc interesting eagegdc site! I'm really like it! Very, very eagegdc good!
13 במאי 2015 הגב

הוספת תגובה