לפרק את שיינביין

רוביק רוזנטל | 28 בפברואר 2014

איך מחסלים, מיהם המגלגלים, מהי קרמת ומה זו הדתה

השבוע נע בין שמואל שיינביין לבין רון גולדנברג, בין האסיר המסוכן שנורה לבין מפקד המשטרה שחזר בהנאה שוב ושוב על המשפט "אני אזיין את הבן שלך בתחת". עברנו עוד שבוע של חיסולים, מטענים ויריות ברחובות, ובקיצור, שיקגו זה כאן. למדנו שהפועל המוביל היום בחיסול חשבונות פנימי הוא "לפרק". פעם היו מפרקים מישהו במכות, היום מפרקים אותו לחלקי גוף קטנים המתעופפים באוויר. הפועל הזה הוא אחד ממגוון פעלי החיסול המקובל בעולם התחתון: להזיז, להעלים, לחסל, לבִזבז, לטחון, לצנזֵר, לקטוף, לעשה למישהו פרטיה, לקרוע, לתפור, והמנומסים מוסיפים "לשלוח לו זר". על המנוח נאמר שהוא החזיר ציוד, הפסיק לעשן, התבזבז, ואם הוא חיפני: הלך לחייאט ביץ', מה שקרוי אצל הסופראנוס "הלך לישון עם הדגים".

המוזיקאי והמגלגל

בכתב העת המקוון "עיונים בשפה וחברה" של האגודה לחקר שפה וחברה שיצא השבוע מופיע מאמר של זהר לבנת, ראש החוג ללשון בבר אילן, ושל תומר עינת, חוקר שפת האסירים. המאמר מנתח את שפת האסירים, שהיא למעשה שפת הפושעים, על פי ראיונות רבים שערך תומר עינת עם אסירים לאורך כמה שנים. החוקרים קובעים שהנושא המעסיק יותר מכל את האסירים הוא הנאמנות, ולכן מגוון המילים הרב כל כך למלשינים בתוך הכלא. "מוזיקאי" מתייחס לפועל "לזמר", שפירושו להלשין. "מגלגל" הוא מי שמתיידד עם הסוהרים, ו"פצוע" הוא מי שמכר את נפשו לשטן, כלומר, לשלטונות הכלא. הסוהרים זוכים לכינויים פוגעניים במיוחד. המניאקים, או המנאייק התגלגלו גם אל עבר השוטרים הצבאיים, וויסח הוא בערבית מלוכלך, וכך הסוהר. ומיהו מלך הכלא? להלן כללים שנוסחו עבור תומר עינת על ידי אחד האסירים, שיעור קצר בפוליטיקה עבריינית:

"המעמד של אסיר בכלא לא קשור לעבירה שביצע. חוץ ממנאייקים שאנסו ילדים ונשים, כל אחד יכול להיות מלך או וויסח, הכול תלוי באיך שהוא מתנהג. יש כאלה שרצחו בחוץ אבל נחשבים ג'דעים בכלא: הם עוזרים לאסירים אחרים, והם לא מלכלכים או מסנג'רים אסירים אחרים, ובסך-הכול רוב האסירים עושים להם כבוד. ראיסים יכולים להיות אפילו ציפציפים, העיקר שיש להם ראש גדול ושהם לא מלכלכים על אחרים". אליך, גולדנברג.

המחלה ששימחה את אהרון מזי"א

לאחרונה יצא לאור בהוצאת מכון יד בן צבי ספרה של סמדר ברק "חמש עטרות", המספר את סיפורו של אהרון מזי"א, דמות מרכזית בהחייאת השפה העברית. ביום שלישי הקרוב יתקיים במכון מזי"א ערב עיון לכבוד צאת הספר. מזיא היה רופא, חבר פעיל בוועד הלשון, וקנאי למילים עבריות. כל חייו עסק בכתיבת מילון רפואי, אבל לא השלים אותו. אחרי מותו נמצאו כ-50,000 פתקאות בארון-שובך בביתו, והמשימה הוטלה על צוות בראשות שאול טשרניחובסקי, שהשלים את המילון בשנת 1934.

מזיא חידש מילים בתחומים שונים, אך עיקר הפרסום שלו נקשר לשמות המחלות. הוא קרא בשמות למאות מחלות, ויצר את הבסיס למחלות שחידשו אחרים. הוא מספר כשהציע את המילה כַלֶּבֶת היה כה שמח בחידושו עד ש"נשא את רגליו מראשון לציון הלך ירושלימה רק כדי לשמח את ידידיו חובבי השפה". מחלות אחרות שחידש היו בין היתר אדמת, גזזת וגרענת, וכן רשומים לזכותו הגיהוק, העיטוש והפיהוק. למחלה שבעבר הפילה חללים סקרלטינה קראו ססגונת, בעקבות התלמוד הבבלי, אך הוא הציעה במקומה את המילה שהתקבלה שָנית, הקשורה לצבע השני. על מחלת הדיפתריה התקיים דיון לוהט. בן יהודה גרס חַנֶקֶת, ואחרים הציעו קָרֶמֶת כי היא פוגעת בקרומי הגוף. מזיא התנגד להצעות אלה מטעמים רפואיים, והציע אַסְכָּרָה, כי המחלה גורמת לסכירת הגרון. למיגרנות היו כמה הצעות מהארמית שמקורן בתלמוד. מזיא הציע את צלחתא, שממנה התגלגלה המילה צלחית. המילה היפה הזו לא נקלטה, אנחנו נשארנו עם כאב ראש.

צה"ל קלט את הדתה

התקשורת עוסקת לאחרונה במה שמוגדר "הדתה" של הצבא, הפיכתו לדתי יותר. המילה אינה חדשה לגמרי. היא חודשה על ידי האקדמיה בשנת 2007, ומוגדרת "הפיכה לדתי", היפוכה של המילה הוותיקה ממנה "חילון". המילה נשכחה לזמן מה, עד שהתאימה לתהליכים המתרחשים בצה"ל, והיום היא נוכחת בשיח הפנימי והתקשורתי בצה"ל.

"דת" עצמה, שממנה נגזרה המילה, נולדה בשפה הפרסית ולפני שנדדה לתחום האמונה פירושה היה חוק ונוהג. לקראת פורים כדאי להזכיר את הביטוי "והשתייה כדת, אין אונס". השתייה במשתאות אחשוורוש התחשבה בחוקי המדינות השונות. אלה שהחוק במדינותיהם אסר על השתייה לא הוכרחו לשתות. מן המילה דת התגלגלה גם דרך הלטינית המילה דאטא, לתחום המחשבים.

חותמת גומי כפולה

המדור הקודם עסק במילה גומי וגלגוליה, והזכיר את המונח "חותמת גומי". פיטר גביטש מחיפה כותב בעניין זה: "חותמת גומי היא תרגום המילה האנגלית rubber stamp, אך זה מה שנקרא בתורת הסגנון כפל לשון. באנגלית, שבה המילה stamp היא גם חותמת וגם בול דואר, התוספת גומי באה להבדיל בין השתיים, ואילו בעברית, בה אלו שתי מילים שונות לחלוטין, התוספת 'גומי' מיותרת".

תגיות :
Hom nguyen; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה