בלוריתו המתנפנפת של הפרזנטור

רוביק רוזנטל | 05 בדצמבר 2014

יובל שטייניץ השמיע כנגד יאיר לפיד את "נאום הבלורית", לחרדים יש סיבה לעלוז בעקבות הנאום; מה פירוש השם אייזנקוט במרוקאית, שיחות יוצאות ברשת, מיהו הצדיק בקרוסלה ומהיכן הגיע אלינו הטרמח

מערכת הבחירות נפתחה בסדרת נאומים בסגנון מילת המפתח: נאום הפוטש של נתניהו, נאום המנותק של יאיר לפיד, ונאום הבלורית של יובל שטייניץ. שטייניץ הציג את הבלורית של לפיד כמעין סמל אופנתי של צעיר נצחי ונלהב, עוד ראיה לכך שהוא מעין פרחח פוליטי.

אלו ואלו ערלים

מי שאמור לרוות מעונג ממשל הבלורית הם דווקא החרדים. המילה בלורית, בת זוגה של המילה הארמית בלוריתא, מופיעה במסכת עבודה זרה במשנה, בתלמוד וכן עשרות פעמים במדרש ומשמשת סימן היכר מובהק של הגויים ימ"ש. בספר ויקרא רבה דנים בהבחנה בין הגויים ונאמר עליהם "אלו ואלו ערלים, אלו מגדלי בלורית ואלו מגדלי בלורית, אלו לובשי כלאיים ואלו לובשי כלאיים". יהודי כשר, אם כך, אינו יכול ללכת עם בלורית, והדבר מודגש עוד יותר במדרש אחר. מדרש דברים רבה דן ב"דברים אסורים מפני דרכי האמורי", שהם "המסַפֵּר קומי והעושה בלורית". "מהו המספר קומי? זה המספר פאת ראשו ועושה תפיסות קורצין, מהו חייב סופג את הארבעים; אבל העושה בלורית אינו מגדלה אלא לשמה של עבודת כוכבים, ואין עונש קשה משל עבודת כוכבים!"

בתרבות הישראלית הצעירה הבלורית הפכה דווקא סמלו של הצבר, שהוגדר בשירו של חיים גורי "שיר הרעות", שהוא מעין המנון לדור תש"ח: "עוד נזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר". גם הקיבוצניק של יענקלה רוטבליט שעזב את הקיבוץ ניכר ב"בלוריתו המתנפנפת". השניים מאותו הכפר הם בעלי "אותה קומה, אותה בלורית שיער". אריק איינשטיין שר בשירו של יהונתן גפן על כל מה שהיה שמח פעם: "שפם ובלורית, כאפיה על צוואר, ירון זהבי, אלתרמן, תמר, בחורות יפות, מכנסיים קצרים". נתן יונתן, שזכה לבלורית מפוארת גם בערוב ימיו, כתב ללחן של שלמה ארצי: "בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת". בשיח המזרחי "יפי הבלורית והתואר" נתפס כסמל דור המחר של האליטה האשכנזית. והיום? בלורית אאוט, גלח אין, ויובל שטייניץ מגדל מצח גבוה.  

קווים לדמותו של הפוטש העברי

מקורו של 'פוטש' בגרמנית שוויצרית הוא "מכה". ניסיון הפיכה משנת 1839 בשווייץ השלווה נקרא Zürichputsch, המכה של ציריך. ולמי שזקוק לקשר יהודי, המילה הקרובה ביידיש היא פאטש, שפירושה מכה או סטירה שאותה היו סופגים ילדים בחיידר. כך גם המקבילה הצרפתית, coup d’etat הנהגית קוּדֶטָה.  פירושה המילולי: "מכת מדינה".

האשמת לבני ולפיד בפוטש אינה חדשה בז'רגון הפוליטי הישראלי.  בשנת 1986, למשל, הואשם אריאל שרון בניסיון פוטש במנהיג הליכוד, יצחק שמיר. באותה שנה הואשמו בכירי שב"כ שהודחו בניסיון פוטש בתוך הארגון נגד ראשו, אברהם שלום, על רקע פרשת קו 300. יוסי שריד טען ב-1983 כי פריצת מלחמת לבנון היתה סוג של פוטש של אנשי הצבא. התקשורת נהגה לקרוא פוטש גם לעניינים שאינם פוליטיים. עיתון דבר יוצא ב-1959 במאמר גינוי למה שהוא מכנה "פוטש הסוחרים" נגד מדיניות הצנע.

אייזנקוט, הסיפור האמיתי

אהרון מוריאלי, איש לשון רב פעלים ומחבר "לקסיקון השמות" ו"ספר הכינויים" כותב: "אחרי כל המהומה סביב השם של הרמטכ"ל החדש שלנו, ראוי לברר את מקור השם בצורה מבוססת הנשענת על מקורות מהימנים. השם אייזנקוט הוא שינוי של השם אזנקוט Azancot, שהוא שם נפוץ בין יהודי מרוקו. כך, בספר הטלפונים של גוש דן משנת 2004 רשומים 12 שמות משפחה תחת השם אזנקוט, בעוד שרק שם אחד מופיע תחת השם אייזנקוט. אברהם לרדו שכתב ספר מקיף ביותר על שמות יהודי מרוקו מזכיר לא פחות מ-16 שמות של אנשים חשובים בשם אזנקוט, ביניהם רבנים, מוהלים, פייטנים, סוחרים, מתורגמנים ועוד, שחיו במרוקו במאתיים השנים האחרונות. הוא טוען שזה שם שבט ברברי שגר באזור סהל בדרום-מערב מרוקו, והיהודים שגרו בשכנותו נקראו על שם השבט".

מוריאלי מוסיף, על בסיס מילונים מרכזיים של שמות יהודיים במרוקו, כי הפירוש המילולי של השם אזנקוט הוא איילה. תודה אהרון, ואתה גדי, רוץ כאיילה שלוחה לרמטכ"לות. עדיין נותרה חידה מי המיר את 'אזן' לתיבה הכה גרמנית-יידישאית, אייזן, שפירושה, כידוע ברזל.

לשון ברשת: חחח סבאבה

הרשת העברית הומה דיונים ויצירות העוסקות בשפה. האתר יציץ, ידווח, ואתם מוזמנים להפנות את תשומת לבו. והפעם על סרטון יוטיוב יוצא דופן שעלה ממש בימים אלה לרשת, "שיחות יוצאות", העוסק באופן השיח הווטסאפי שהביא את הדיאלוגים הסלולריים לשיאים חדשים של קיצור, קיטוע וקצב מסחרר וגם מקור לאי הבנות. כך חושף הסרטון את גורלה העגום של המילה "סבאבה" שהפכה ממילת שבח נרגשת למעין גיהוק של חצי אישור וגרמה כמעט לפירוק חיי נישואין. קיצורי הרשת הוותיקים יחסית כמו חחחחחחחחחח ואחרים חיים ובועטים והפכו לשפה חלופית. ובעצם הסרטון מציג את השיח הסלולרי-אינטרנטי העצבני כרעש בלתי פוסק, שבו למילים אין מעמד או משמעות, ואיש אינו מקשיב באמת.

 

גמלים מיניקות ואבק

הבלשן ניסן נצר, איש אוניברסיטת בר אילן ומחבר הספר "עברית בג'ינס" על הסלנג הישראלי יצא בספר חדש: "עברית של שבת: בראשית". הספר מביא הערות לשוניות על פרשות השבוע מספר בראשית. הוא עשיר בהערות ודוגמאות, ומעיד על הידע הרב ואהבת המקרא והלשון של כותבו. לטעימות בחרנו כמה הערות על פרשת השבוע הנכנס, פרשת וישלח, העוסקת במערכת היחסים בין יעקב ועשו ובמאבקו של יעקב על המלאך, שממנו נולד השם "ישראל".

Nissan Nezer

"גמלים מיניקות", נכתב בבראשית לב. הגמל מיניק? אז זהו, שכן. נצר כותב שבתנ"ך בעלי החיים הם בדרך כלל שמות דו מיניים. בפסוק הידוע "שתיים דובים" שהפך לשם ספרו של מאיר שלו הכוונה לדב נקבה, כמו גם בביטוי "דב שכול". בפסוק "כאייל תערוג על אפיקי מים" מדובר באיילה. האתון אמנם מופיעה בתנ"ך, אבל גם החמור מופיע לעיתים כנקבה. ומה קרה לנאקה ולדובה? אלה מופיעות בלשון חז"ל, לצד גמלה וחמורה.

יעקב נאבק עם "האיש" עד עלות השחר, ומכאן נולדה המילה היאבקות, גם כשמו של ספורט ידוע. על פי המילונאי בן המאה העשירית מנחם בן סרוק מקור המילה הוא באבק שמעלה ההתגוששות. רש"י סבור שהמקור הוא בשורש אב"ק הקרוב לחב"ק. ויש עוד הרבה, בפרשה זו ובאחרות. להזמנות: netzernis@gmail.com.

צדיק בקרוסלה

ילד חרדי כבן חמש מסתובב להנאתו על הקרוסלה בפינת המשחקים בגן מאיר התל אביבי. אם וילדתה  מגיעים אל הקרוסלה, והילדה מבקשת לשבת על אחד המושבים.

"את לא יכולה לעלות על הקרוסלה" אומר הילד.

"למה?" מזדעקת האם בשם בתה.

"כי ילדה לא יכולה לשבת עם צדיק", עונה הילד.

אלכס פז-גולדמן מתייחס למקור המילה 'חלאה' עליה נכתב בטור הקודם: "משמעותה אכן חלודה, כפי שנכתב. כך לפחות חשב עגנון בכותבו 'צלצלתי במצילה שכבר החליאה והמתנתי' (עגנון, עד הנה, עמ' יז, הוצאת שוקן 1966)". תודה, אלכס. מעניין ש'מחליא' משמש גם במשמעות מתועב, מעורר גועל, גם הוא מ'חלאה', במשמעות המקובלת היום.

הטרמח חולה בגַמֶּרֶת

ד"ר אלישע פרוינד כותב: "מחלת האנטרקס נקראת בעברית  גַחֶלֶת, אבל בפרסומי משרד החקלאות היא נקראת גַמֶרֶת. מקור המילה ברור אבל לא ברור מי טבע את הערך הזה למחלה אצל בעלי החיים, לעומת הגחלת אצל בני אדם".

מקור המילה צריך הסבר. גַמֶּרֶת היא מן השורש גמ"ר שפירושו הקטיר קטורת והוא אכן קרוב במשמעותו לגחלת, הגחלילית למשל נקראה גם "גומרת הלילה". גַמֶרֶת היא אכן השם הנפוץ בין החקלאים לאנטרקס של בעלי החיים. הגולשים מוזמנים לתרום לשאלתו של ד"ר פרוינד (שאינו וטרינר אלא אורטופד דווקא), מי טבע את השם "גַמֶרֶת"?

נעם יורפסט שואל: מה מקור המילה טרמח?

טרמח היא מילת סלנג שהשימוש בה היום מצומצם למדי. במילון בן יהודה בן אמוץ היא מוגדרת "מסכן, עלוב, מדוכא, מאוכזב" ונכתב שמקורה בטורקית. במילון הסלנג המקיף של כותב שורות אלה היא מוגדרת "עלוב, לא יוצלח". מקור אפשרי אחר למילה היא הערבית, שם טַרְמָה פירושה טיפשה, מטומטמת. ובכל זאת, המילה העתיקה הזו חיה וקיימת, וזכתה אפילו לדף פייסבוק של צמד הקורא לעצמו 'הטרמחים', ולהלן חידוד ממנו:

אמא של טרמח רוסי: "נו מתי תתחתן כבר?"

טרמח: "כל השנים אתם אומרים לי: לימודג'ים, לימודג'ים, לימודג'ים... מה קרה התעוררתם עכשיו??"

אופירה לביא שואלת:  האם המילים ״ראוי לשבח״ הינן נשוא מורחב או נשוא ומושא?

השאלה חושפת את הבעייתיות המסוימת בקביעת הגדרות תחביריות לחלקי המשפט. במשפט "דוד ראוי לשבח" 'דוד' הוא נושא, 'ראוי' הוא לכאורה הנשוא, ו'לְשֶבַח' הוא מושא. אלא ש"ראוי לשבח" הפך לצירוף כבול, וככזה אנו רואים בו יחידה אחת, בניגוד לצירוף חופשי שבו לכל חלק מעמד עצמאי. "דוד ראוי לשבח" מקביל בדפוסו ל"דוד חכם". לכן יש לראות ב"ראוי לשבח" נשוא, ואם תרצו, נשוא מורחב. לעומת זאת במשפט "דוד ראוי לִפְרָס", 'לפרס' יהיה מושא, כיוון שאין כאן צירוף כבול.

בפינה של פול אוגדן השבוע: מה חזק יותר: כסף, מין או מוות?

משפט השבוע

"את ביבי לא מעניינת הצהרת בלפור אלא רחוב בלפור" (ציפי לבני לאחר פיטוריה). ולמי שלא שם לב, רחוב הנשיא שבו שוכן בית הנשיא הוא המשכו הישיר של רחוב ז'בוטינסקי. אליך, רובי, ממשיך תורת ז'בוטינסקי.
תגיות :
feeling my age; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אורי דורצ'ין
למיטב ידיעתי ההיפך הוא הנכון, קודם היה אייזנקוט, משפחות ממוצא גרמני שהיגרו למרוקו, ושם שובש השם לאזנקוט.
04 בדצמבר 2014 הגב
מוטי ארגמן
אורי צודק. כך גם מספרים עולי מרוקו הנושאים את השם (אגב, רובם יוצאי מארקש). ועוד משהו: https://www.facebook.com/notes/876551109030816
05 בדצמבר 2014 הגב
משה מכנס
לרוביק רוזנטל, ראשית, ברכות להקמת האתר. זהו משב-רוח מרענן במציאות שבה העברית נרמסת בראש חוצות, דווקא בפיותיהם ובמקלדותיהם של בעלי השכלה-לכאורה - פרופסורים, שופטים, שרים, חברי הכנסת ושאר משכילים - ילידי הארץ שרכשו בה את השכלתם, בעוד בני-דמותם במדינות אחרות מקפידים על לשון רהוטה וצחה. אצלנו, הדובר והכותב עברית רהוטה נחשב "תמהוני". שנית, לעניין השם אייזנקוט: גם אני סבור שצודק אורי דורצ'ין. הכרתי בחור מיוצאי מרוקו, גם לפי מבטאו, ששמו לוסקי - שם מזרח-אירופי למהדרין. נראה כי יהודים נדדו ממזרח אירופה לצפון אפריקה והשתקעו שם. בגרמנית, eisen cot היא עריסת ברזל, ובאנגלית iron crib. אפשר למצוא בגוגל פרסומות רבות לעריסות ברזל, ואולי מי מאבותיו של המיועד להיות רמטכ"ל ייצר עריסות כאלו. ושלישית: ד"ר אלישע פרוינד אינו אורטופד ואף אינו יכול להיות כזה. על פי האקדמיה ללשון העברית, הוא אורתופד. המילה הלועזית היא Orthopaed, והכלל הוא כי התעתיק העברי של האות T היא האות ט', ואילו התעתיק של הצירוף TH היא האות ת'.
05 בדצמבר 2014 הגב
טלה בר רובין
אני הכרתי בחור אלג'יראי ששם המשפחה שלו, הלטאי, הה הונגרי.
07 בדצמבר 2014
דוד איתן
רחוב בלפור אינו המשכו של רחוב ז'בוטינסקי אלא הוא נפגש/ניצב עם רחוב ז'בוטינסקי
06 בדצמבר 2014 הגב
נמרוד שתיל
לגבי אייזנקוט - יש להניח שהשם אינו גרמנו-יידישאי, משום שחלקו הראשון של השם, אייזן, הוא מובן, אך חלקו השני, הוא Kot, שפירושו בגרמנית 'לכלוך, זוהמה' וכך גם ביידיש, קאָט.
06 בדצמבר 2014 הגב
ברוך רוזן
שלום ותודה על ההזמנה להצטרף ברוך
06 בדצמבר 2014 הגב
דודו צור
רוביק תודה על ההזמנה אתר חובה לאוהבי השפה בהקשר לשם המשפחה של הרמטכ"ל הנכנס אספר לך סיפור דומה הייתה לי שכנה ממוצא תוניסאי ששמה היה רותי אייזן. שאלתיה הכיצד? סיפרה כי אביה הגיע בתחילת שנות ה-50 כששם משפחתו הוא אוזן (שם מצוי בקרב קהילה זו (אתה ודאי זוכר את השר אהרון אוזן). אמר לו פקיד העלייה בנמל חיפה כי ייטב לו בארץ החדשה אם ישנה את שמו לאייזן וכך עשה. ייתכן שזה ההסבר לשינוי מאזנקוט לאייזנקוט
06 בדצמבר 2014 הגב
חיים גיא
לגבי ה"גמרת", גם החילה הערבית ל'גחל' رהיא ג'מרה (جمرة)
07 בדצמבר 2014 הגב
דני דורות
אל חבורת המגיבים : אנא, קחו לעצמכם עוד שניות מעט והגיהו את כיתוביכם בטרם תשגרום האתרה. אין יאה תגובה ללא סימני פיסוק ועוד, לאתר של טהרנות עברית ולו גם של מתעד עגות חביב כיקירנו רוביק. כ"כ הנכם מוזמנים בלבביות לבקר בדף "קונטרס הקלסטר" שלי https://www.facebook.com/notes/876551109030816.
08 בדצמבר 2014 הגב
נתן
מקור השם "גמרת" ל"גחלת" הוא מארמית, שבה גחלים נקראים "גומרי". ראה למשל במסכת פסחים דף ל' עמודב' אודות הגעלה לפסח של "בוכיא" שהוא כלי לאפיית עוגות חמץ - "האי בוכיא, הסיקו מבחוץ הוא ואסור; ואי מלייה גומרי שפיר דמי" - הבוכיא מחוממת מבחוץ, ואם ממלאים אותה בגחלים, זה בסדר".
25 בדצמבר 2014 הגב
אהרן בלום
גם אני חושב ש"אייזנקוט " התגלגל באיזו שהיא צורה מאירופה למרוקו ,למה אני חושב כך ? להלן הסיפור , באפריל 1948 גויסתי לצה'ל ,מחנה הגיוס היה מחנה מאיר בשולי תל אביב ,בתום הגיוס העמידו אותנו בשלשות וחיילת צעירה קראה בשמינו ובקשה להרים יד כל מי ששמו יקרא,כאשר החיילת קראה bloom הרמתי ידי ,את השם בלום ירשתי מסבי שהגיע ב-1882 מרומניה כדי לייסד את ראש פינה ,לידי הורמה עוד יד, אחרי המסדר ניגשתי אל בלום השני ושאלתי לפשר שמו , שמא אנו קרובי משפחה ,הבחור סיפר לי שהגיע ממרוקו ,שאלתי איך בלום מגיע למרוקו ? האיש הסביר שסבא רבא שלו ,מאיר בלום, היה סוחר עורות ובעקב עיסוקיו הרבה לבקר במרוקו ,במרוקו הוא הכיר אחת מבנות המקום ,התחתן והעתיק את מקור מגוריו לקזבלנקה וכך נוצר שבט מרוקאי גדול שנשא את השם בלום, בעניין המילה " טרמח " (לא יוצלח וכו' ),לפי השפה הערבית המדוברת השגורה בפי ,לא אומרים "טרמח " אלא "מטרמח" _תוספת מ' למילה .
02 במאי 2019 הגב

הוספת תגובה