גוואלד, הבהמות והשקופים מגיעים באוטובוסים

רוביק רוזנטל | 11 בספטמבר 2015

שלושים המילים והביטויים שעשו את שנת תשע"ה, הגויאבה של כספייהו, הסיפור על משפחת חתוכה ומהיכן הגיעה המילה הזו, 'פלצן'

ואלה המילים והביטויים שעשו לנו את השנה.

אוטובוסים. פעם הם היו סמל לפיגועים. השנה הפכו סמל ליחסים בין ביבי לערביי ישראל.

באלי. הרחוב עם השם הכי רומנטי והכי מעוות בישראל. בא לו, לדוד יוסף.

בהמות. העדר שהולך אחרי מירי רגב, לשיטת עודד קוטלר.

בִיבִיסיטר. גימיק הבחירות החביב והאפקטיבי ביותר.

בקבוקים. פרשה חדשה שחשפה סדק הצצה לבית המלכותי.

ג'ובניקים. לפי דוח לוקר הם לא יקבלו את הפנסיה שקיוו לה. בינתיים הדוח נקבר.

גוואלד. קמפיין הפאניקה של ביבי, שעשה את שלו, ובגדול.

הפצצה האיראנית. היא עוד איננה, אבל אנחנו וכל העולם מדברים רק עליה.

השבט הלבן. האשכנזים הדכאנים והקולוניאליסטים שהפכו את המזרחיים לעבדים. השד העדתי בהפוכה.

חלאה כפוית טובה. עמיר בניון, שראה את האור, הולך בעקבות החושך.

מניאק משיחי ואובססיבי

כחלונים. קהל המעריצים של המשיח החדש. בינתיים ביבי עושה לו בית ספר.

לא מתנצל. הקמפיין של בנט. לא ממש עזר, ביבי שתה לו את הקולות.

לאפסן את האגו. בוז'י משתמש בשפה צבאית. קצת אגו דווקא היה עושה לו טוב.

להטבופוביה. הומופוביה אאוט, כל מגזרי הקהילה שווים בפני השנאה.

מהפך. בוז'י מחדש מילה עתיקה, מוקדם מהצפוי ובנימת קול קטסטרופלית.

מכלוף. דרעי חוזר לשורשים ומחזיר את שמו האמצעי.

מניאק. הקללה הישראלית הגנרית, ממלחמת שוקולד במטוס ועד לאלימות במלונות.

מסתננים. זהו. לא פליטים, לא מבקשי מקלט, לא מהגרי עבודה. ועדיין הם כאן.

מנשקי קמעות. יאיר גרבוז מוציא את השד העדתי-דתי מהבקבוק ברגע הלא נכון.

משיחי ואובססיבי. בוגי יעלון על קרי. עלבונות בחלונות הגבוהים.

צ'יקן שיטס עושה שיימינג לציפיבוז'י

מתווה. מילת השנה. רעיונות מתפתלים ומשתנים איך לאכול את עוגת הגז ולהשאיר את המשק הישראלי שלם.

סרדינים. הדימוי הקולינרי לצפיפות בכיתה הישראלית, שהוליד מחאות ורפורמות.

עשבים שוטים. שורפי כנסיות ומשפחות בשטחים, רוצחי נערות במצעדים, הם לא משלנו, הם מהמאדים.

פוטש. ביבי מאשים את חברי ממשלתו ציפי ויאיר, העילה הרשמית להקדמת הבחירות. היה פוטש או לא היה?

פיו פיו. האקדוחן ערן זהבי מעצבן אוהד בריון של הפועל תל אביב.

ציפיבוז'י. כינוי זלזול מבית היוצר של רעיונאי הליכוד.

צ'יקן שיטס. לשלשלת תרנגולות, זה מה שחושבים בוושינגטון על ביבי, ולא רק "פקיד עלום שם".

שותפים טבעיים. חבריו של ביבי לממשלה צרה, הומוגנית ושרדנית.

שיימינג. ביוש פומבי ברשת, עלה לכותרת בעקבות התאבדותו של אריאל רוניס. עדיין מחפשים חלופה עברית.

שקופים. סגנית מילה השנה. דרעי ואנשיו המציאו, ישראל הרוויה תחושות קיפוח ואפליה הטמיעה.

תפוסי תחת. מירי רגב על האמנים. הכלאה של 'מכווצי תחת' ו'תופסי תחת'.

כספייהו והגויאבה

אליפות אירופה בכדורסל הולידה צמד חדש: כספייהו, שילוב שמותיהם של כוכבי הנבחרת עמרי כספי וליאור אליהו. לחובבי הכדורגל יזכיר הצירוף את צ'אבינייסטה הספרדים, ולחובבי הרכילות ההוליוודית את בראנג'לינה: בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי.

אליהו מפליא באליפות לנצל את צורת הזריקה המיוחדת שלו, כאשר הוא מוביל את הכדור בידו הארוכה עד מאוד בתנועת עיגול, וממשיך את התנועה מגובה רב היישר אל הסל. הזריקה זכתה לשם "זריקת גויאבה", והיא הוענקה לו עוד בימיו בקבוצת הגליל העליון. בראיון רדיו טען שהוא לא ממש אוהב גויאבות, והיה מעדיף שיקראו לה "זריקת קיווי" או "זריקת מנגו".

גויאבה

גויאבה. אליהו מעדיף מנגו צילום: Eugene klm; Flickr

זריקות כדורסל ייחודיות זכורות גם לשחקן העבר אברהם שניאור ז"ל, שהיה משליך את הכדור בקליעות העונשין היישר מן המפשעה. הזריקה נקראה בפי כל "זריקת סבתא". זריקה אחרת, בלתי ניתנת לחיקוי, היא "זריקת לו סילבר", על שם השחקן לו סילבר יבל"א, שנהג להשליך את הכדור ממרחק בשתי ידיו מעבר לכתפיו.

ביי פאר אין א וויי

אילן פלד, קומיקאי גאון, מספר בפרסומת לברנפלקס שהמוצר החדש הוא 'אותה גברת בשינוי אדרת אִין אֶ וֵוי'. אִין אֶ וֵוי (in a way), המקבילה של “משהו כזה” בעברית מדוברת, הוא עוד ביטוי במסגרת 'מילון אֶז איז', ביטויים באנגלית השזורים בשיח ישראלי מצוי ואהובים גם על פרסומאים. עוד כמה דוגמאות:

אול אֶרָאונד. מכלול. "ההונדה הזאת, האול אראונד שלה, כל החבילה שלה נהדרת" (תשדיר פרסומת).

אול וֵוי לוֹנג. לאורך כל הדרך. "הפועל באר שבע, אול ווי לונג אמרתי שהיא לא קבוצה שבנויה לאליפות" (אלי גוטמן, כשהיה מאמן של קבוצה ישראלית).

ביי פאר. במרחק רב. "אנחנו יכולים למזער את הסיכון היום עד למינימום, שהוא ביי-פאר יותר רחוק מאשר הסיכון בהריון ובלידה" (שלמה משיח בדיון בוועדה לתרומת ביציות).

ועל כך כותבת העורכת הלשונית עינת קדם בבלוג שלה: "אני מודה שזה לא איזה פאשנט-קריים להגיד "ביי-פאר" במקום "באופן משמעותי", "במידה רבה", אבל וויז-אול-דיו-רספקט אני אומרת לכם לאוד-אנד-קליר: גוד-נואוז מאיפה נובע הצורך הזה לזנוח את הקונספט של השפה העברית ולעבור לאנגלית. אין בזה שום אינסייט, אין בזה שום פאן. זה להיות כל הזמן בדיסטורשן, לעומת העברית, שהיא נטולת כל פרטנציות".

המרציפן של הני אייכלברג

לפני שבוע ראיתי במודעות האבל שהני אייכלברג נפטרה בגיל 107. הני הייתה דמות מילדותי המוקפת יֶקים, מהדור של הורי, שלא הרבה נותרו ממנו. הני היא המייסדת והדמות החיה במפעל השוקולד האגדי המרשלג, ובניה ממשיכים לנהל אותו עד היום. בין מעדני המרשלג שמורה אצלי אהבה מיוחדת למרציפן שלהם, וזו הזדמנות לומר כמה מילים על שמו של הממתק, מרציפן, שיש לו גם נקודה יהודית.

במשך שנים רווחה  השערה שמרציפן הוא שיבוש של 'מרקו-פאן', הלחם של מרקוס הקדוש, גם מפני שהכנת המרציפן נחשבה אומנות של נזירות. התיאוריה הזו הופרכה, וההשערה המקובלת היום היא שמקורו על שם העיר מארטאבאן מבנגל, שייצרה כלי אחסון בהם הביאו הסוחרים ממתקים למערב.

היהודים אהבו מאוד מרציפן ונהגו להכין אותו בפורים, בקהילות רבות. בלדינו הוא נקרא מאסא-פאן. ביידיש קראו למרציפן בעקבות 'מרקו פאן' "מרקוסברויט" (לחם מרקוס). מרקו הפך למרדכי, המרציפן הפך בעברית ל'פת מרדכי', והשם מופיע במילון ועד הלשון משנת 1943. במאמר בכתב העת "לשוננו לעם" מספרת אסתר מגדת על גלגול הביטוי המוזר הזה, המצוי בכמה מילונים של ראשית המאה, ולצידו גם "לחם מרדכי". מרדכי הוא כמובן מרדכי היהודי שלנו. ר' חיים אזולאי (החיד"א) מן המאה ה-18 מספר על שולחן פורים שבו ניצבו מרדכי בלבוש פרסי, אסתר, המן ואחשוורוש, "וכל זה עשוי מסוקא"ר [סוכר]". גיל חובב מספר בספרו האחרון "עשרים וארבעה דלתות" על טקס ליקוט הקוואשקו, תוכם של חרצני המשמשים הקרויים עג'ואים בירושלמית, ומשמשים להכנת מרציפן.

מרציפן

הנסיך מרציפן, פסטיבל נובי סאד, פת מרדכי בגירסה סרבית. צילום:Festival uličnih svirača; Flickr

למה אכלתי, אמא?

אורי הייטנר קרא את "שירת הפז"מניק", ישב עם עמוס בנו החייל בחופשה, ויחדיו שיגרו ביטויים חדשים, שכבר שולבו במדור המתאים באתר.

בֶתיסט. חייל המרבה להוציא בי"תים, שחרור מפעילות גופנית: "יש לכם איזה בֶתיסט שיוכל להישאר במאהל ולשמור על הציוד?"

חמשוש NBA.יציאה לחמשוש (חופשת סופשבוע המתחילה ביום חמישי) בשעה מאוחרת. החייל יגיע הביתה לפנות בוקר, לשעה של שידור משחקי ה-NBA.

כל היין. גרסת הביני"שים (בני ישיבות) לסדרת "כל הזין" המופיעה במילון. גרסה נוספת בלשון נקייה: "כל הו"ו".

למה אכלתי, אמא? קריאת שביזות, המתכתבת עם המשפט האימהי-פולני "אם לא תאכל, לא תגדל ולא תהיה חייל".

למה מלכתחילה? קריאה של שביזות המצטרפת לסדרה הוותיקה של "עד מתי?" ו"כמה עוד?"

מִשְׁמִישׁ. מטבח-שמירות-מטבח-שמירות. חוויית השירות של חיילים צעירים ופעורים.

שריר המסעות. שריר ברגל, כואב בעקבות מאמץ במסעות. לאורי הוא הזכיר ביטוי דומה מתקופתו: שקע בית האלונקה.

תוּק. מצב ניתוק בקשר, המופיע במילון כחלק מן הערך "גע/תוק". המונח משמש גם לתיאור מצב שינה של החייל.

הסיפור שלא ייאמן על משפחת חתוכה

ב"שאל את רוביק" הוצגה שאלתו של לולו בדבר מקור השם התימני חתוכה. על כך כותב איש השמות שלנו אהרן מוריאלי: "חתוכּה הוא שם משפחה תימני נפוץ, גם  בגרסת חתוקה. הפירוש הוא פשוט: חתיכה. שם זה קשור לאנקדוטה מוזרה שהובאה במאמר מאת פרופ' יהודה רצהבי בשם בכתב העת אפיקים מ-2006. וזה תקציר הסיפור, כפי שהופיע בספרו של ד"ר משה גברא "שמות המשפחה של יהודי תימן". 

מעשה בבעל קפדן וחשדן שהיה סופר את חתיכות הבשר שהביא לאשתו לבישול, וסופר אותן שוב בזמן הארוחה. באחד מימי שישי חטף חתול חתיכה אחת, והאישה, מיראתה את חמת בעלה, נאלצה לצאת בעצמה לשוק הקצבים כדי לקנות את החתיכה החסרה. אולם היא נוכחה שהקצבים היהודים כבר סגרו את חנויותיהם לקראת שבת, והיא נאלצה לקנות את החתיכה מהגויים. את כל החתיכות היא הגישה לבעלה לסעודת שבת, וכדי שזה לא ייכשל באכילת טריפה נעשה נס מהשמים וחתיכת הבשר לא שקעה בצלחת המרק אלא החלה לצוף ולשקוע חליפות. השתומם הבעל על התופעה ודרש בתוקף מאשתו להסביר את פשרה. היא נאלצה לספר לו את האמת, וזו נודעה לימים לבריות. מאז כינוהו בשם חתיכה, והכינוי הפך לשם משפחה ומשם התגלגל ל'חתוכה'. בקרב משפחות חתוכה נמנים רבנים רבים ואנשי שם אחרים.

 הפלצן והנאד הנפוח

יוסי שואל: מניין הגיע הביטוי 'פלצן' ככינוי גנאי לאדם יהיר?

גלגול המילה 'פלצן' עובר דרך שלוש שפות ואלפי שנים. אדם יהיר ומלא חשיבות עצמית קרוי באנגלית windbag, תרמיל מלא רוח. המקבילה שלו בלשון חז"ל היא 'נאד נפוח', בהוראת שק עור לאחסון נוזלים. בהשראת האנגלית ובעקבות התלמוד נקרא אדם יהיר בעברית החדשה 'נאד נפוח', ובקיצור, נאד. הביטוי הזה גרר את השימוש המקוצר במילה 'נאד' במשמעות אדם נפוח, ומכאן נולדה המשמעות של 'נאד' במשמעות נפיחה, פלוץ ביידיש. בתהליך יצירתי טיפוסי נוצר שם התואר העברי-דיבורי 'פלצן', הקושר בין הנפיחה והאדם הנפוח: 'פלצני' בהתייחסות לטקסט או אירוע, ו'פלצנות' כמונח כללי.

עוד שאלות שנשאלו ונענו השבוע: מהיכן הגיעו המילים 'אמבטיה' ו'ביוב', מה מקור הביטויים 'ראש בראש' ו'ראש גדול', למה אומרים 'זין בעין' ו'נה באוזן' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות

בפינה של פול אוגדן: מה חושבים הסינים על היהודים, ביידיש

משפט השבוע

“Let’s dance!” (ארז אדלשטיין מכין את נבחרת הכדורסל למשחק עם צרפת באליפות אירופה בכדורסל)
תגיות :
ravdori.blogspot.com/2012/09/blog-post_19.html; Google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה