עשרה דברים שכדאי לדעת על הפראייר העברי

רוביק רוזנטל | 13 בפברואר 2015

איך הפכו הפראיירים לשחקן מרכזי בפוליטיקה הישראלית, מהיכן הגיע אלינו הצ'וקומוקו, מיהו הקדוש ברוך הוא ומהן אותיות בלומף

צעירי המחנה הציוני יצאו ב"קמפיין הפראייר", בסיסמה "פראייר מי שמצביע נתניהו". "פראייר" כבר תפסה מקום כבוד כאחת ממילות המפתח של הסיפור הישראלי. למילה הזו סיפור לשוני מרתק, ולהלן התקציר:

  1. אין שום קשר בין הפראייר של החרדים, שפירושו חילוני (או "חופשי") לבין הפראייר שלנו הקשור למילה הגרמנית Frau, אשה או גברת.
  2. פראייר הוא בגרמנית מיושנת משהו רווק, מחזר, אדם שלא הקים משפחה, וכן רועה זונות.
  3. בשפת הגנבים הגרמנית Freier הוא אדם שקל להונות אותו.
  4. גם בשפת הגנבים הרוסית פראייר הוא פתי, אדם שקל להונות אותו. הם קיבלו את זה מיידיש, שלקחה מן הגרמנית.
  5. פראייר במשמעות טיפש או פתי מוכרת בסלנג הישראלי כבר משנות החמישים.
  6. המקבילה לפראייר באנגלית היא sucker, ומכאן נולד האמרה "פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים".
  7. הביטוי "יצא פראייר" בנוי על המבנה הערבי: "יצא גבר" ומכאן "יצא גדול", "יצא צדיק", ולהבדיל, "יצא חומוס".
  8. הקישור שעשו צעירי המחנה הציוני בין ראש ממשלה לבין הפראייר אינו חדש. בעבר נפוץ הכינוי "פראיירים של גולדה", והוא התייחס למי שמוכן להקריב את עצמו למען המדינה בלי תמורה.
  9.  פראייר כיכבה בשפה הפוליטית של 2009. נתניהו: "לא נוליך את עצמנו שולל. אנחנו לא מוכנים להיות פראיירים". ציפי לבני, זמן מה אחר כך: "החזון שלך לעם ישראל הוא שלא נצא פראיירים".
  10. הפראייר כיכב גם בסיסמאות מחאת האוהלים של 2011: "ישראלי, לא פראייר!", "אוהבים אותנו פראיירים, ואהבה זה כואב", "אנחנו (לא) פראיירים". 

הסיפור המלא על הפראייר העברי בפינת עיון, "מסע רועה הזונות מגרמניה לארץ הקודש".

איך כותבים קסאם

והערה ליוצרי הקמפיין, לקחתם מהיידיש את הפראייר, אבל אין זה אומר שצריך להתעלל בשפה הערבית. שמו של הטיל המוביל של ימי צוק איתן הוא קסאם, ולא קאסם. הוא נקרא על שמו של מי שנחשב אבי ההתנגדות הפלסטינית, עז א-דין אלקסאם, שנהרג בידי הבריטים בשנת 1935, ועל שמו נקראת הזרוע הצבאית של החמאס. אלקסאם פירושה מחיצה או שבירה. קאסם הוא שם משפחה ערבי נפוץ, כגון שמו של המשורר סמיח אל-קאסם, או של ראש ממשלת עיראק לאחר ההפיכה הצבאית ב-1958, עבד אל קרים אלקאסם.

קאסמים חתוך

צ'וקומוקו, לא מה שחשבתם

אביבית משמרי כותבת: "בני הקטן חיפש הערב מילים גסות במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל, ולשמחתו מצא אותן. איפשהו צצה פתאום המילה צ'וקומוקו, ולידה כתוב "לא נמצא מקור". באמת? ואני שמעתי פעם ממישהו, שבשנות השישים המאוחרות ישראלים החלו לבצע עבודות בדרום אמריקה עם גנרל דרום אמריקני כלשהו, שהיה לו שם ארוך ומלא צ', ושום דבר לא היה עושה כמו שצריך. המילה היא שיבוש מבודח של שמו. אולי מישהו יכול לתמוך בגרסתי?"

אז מהיכן הגיעה צ'וקומוקו? הגירסה על הגנרל הדרום אמריקני חביבה אך אינה אלא אגדה אורבאנית. כל העקבות מוליכים אל הלדינו, ונראה שיש כאן חיבור של שתי מילות גנאי בלדינו. צ'וּקָה היא מילת סלנג בלדינו שפירושה, על פי מילון הלדינו של אבנר חפץ, "איבר הזכרות, או 'פיפי' בלשון התינוקות". מוֹקוֹ פירושה נזלת, ריר האף, ומכאן ביטויי גנאי כמו 'דָאינדָה קָיֶיה לָה מוֹקוֹ": הוא עדיין ילד זב חוטם, וכן "קֶידָאר קוֹן לוֹס מוֹקוֹס אֶנְקוֹלְגָאנְדוֹ" להיות בבושת פנים. צ'וּקוּמוקוּ הוא אם כן, בלשון עדינה ובשינויים פונטיים קלים, שמוק זב חוטם. האם הצירוף הזה התקיים גם בין דוברי הלדינו? נשמח אם מי מהם יאיר לנו בעניין. במילון הסלנג של משה יהלום המילה מופיעה בארבעה חולמים: צ'וֹקוֹמוֹקוֹ, ראיה נוספת למקור בלדינו. צ'וקו הוא גם השם שהוצמד לכובע של מעיל הדובון, כינוי שלא ניתן לו עד כה הסבר מניח את הדעת.

זה לא רפי גינת

מן המילה צ'וקומוקו נגזר שורש מרובע, ומכאן שם התואר מצ'וקמק, שם העצם צ'יקמוק,  והפועל לצ'קמק. ירון לונדון מצטט בספרו "לו הייתי פיראט" את רפי גינת, שטען שכאשר חקר את בעלי הבאסטות בשוק המסתירים את התותים הרקובים תחת לשכבה של מוצקים, המציא לצורך התיאור את המילה 'מצ'וקמקים', שהתנחלה מאז בשפה. אז זהו, שממש לא. המילה מצ'וקמק והפועל מופיעים כבר במילון בן יהודה בן אמוץ שיצא בשנת 1982, זמן רב לפני שגינת הסתובב בשווקים וגילה שחיתויות. הופעה ראשונה שלה מוקדמת עוד יותר, בכתבה של אורי מילשטיין מדצמבר 1973, שהסתובב בסיני לאחר מלחמת יום הכיפורים. הוא מצטט קצין הגוער בנהג "לאן אתה נוסע, מצ'וקמק שכמותך".

במילון גולני של יצחק לץ שהופיע בעיתון במחנה בשנת 1976 מופיע הערך מצ'וקמק והגדרתו "מדולדל. מחורבן. אחד שלא מאורגן. טירון שרץ עם החגור, וזה נצמד לו לצוואר". בשיר הסלנג של קובי לוריא, גם הוא משנות השמונים, מופיעה השורה "צ'וקו זה צ'יקמוק ובלגן בלי שיטה, כשבאוהל אתה לא מוצא אפילו ת'מיטה." במחקרי על הסלנג הצבאי עולה כי השימוש בשורש צ'קמק נפוץ ביותר בשפת החיילים. יש חיילים מצ'וקמקים, פלוגה מצ'וקמקת, מבצע שהוא צ'יקמוק בסרט "מבצע סבתא" ועוד. שפת הצבא היא איפה החשוד המיידי של יצירות הלשון שהתגלגלו מצ'וקומוקו.

שלושים קטנות עליתם על אלף

ואם בסלנג צבאי עסקינן, סרטון שני בסדרת סרטוני האנימציה "לשון על לשון" של דודו שליטא, העולים לראשונה באתר הזירה הלשונית. והפעם: צירופי לשון בשפה הצבאית.

 

 

הקודש ברוך הוא

גילה וכמן ויהודה שרון מתייחסים לשאלה ששאל ג'קי יונגמן בשבוע שעבר, בדבר הצירוף "הקדוש ברוך הוא". ג'קי תהה איך ניתן לומר על אלוהים שהוא 'קדוש', בשעה שהוא מקור הקדושה.  יהודה שרון כותב: "שאלתו של ג'קי זכתה לדיון באוניברסיטה לפני כעשרים שנה. מורי ורבי פרופסור מרדכי עקיבא פרידמן מסכים בהחלט לקביעתו של ג'קי כי האל הוא מקור הקדושה, ולכן הוא אינו יכול להיקרא קדוש. גם בכתבי יד טובים אנחנו מוצאים קוב"ה ולא רק קב"ה. אפילו במהדורת וילנה תמצא שרידים בדמות קוב"ה. למשל, במסכת בבא מציעא נט נכתב "מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא". באשר לארמית, אין לפרופסור פרידמן ספק: קודשא בריך הוא, ולא קדישא. אמור מעתה: הקודש ברוך הוא. גם אחינו דוברי היידיש יוכיחו. אצלם יגידו הקוֹדֵש (או בהונגריה – הקוּדש) בּוֹרְכוּ, ולא הקוֹדוֹש בורכו".

קופת חולים מדברת בלומף

קופת חולים הכללית נוהגת לעניין את המצפים לנציג שירות או לתשובת האחיות במרפאותיה בהצעות שונות. הקריינית משמיעה את הטקסט, ומיישמת חוק הגייה חדש. נקרא לו לענייננו "אותיות בלומף", שהחליף באופן לא חוקי בעליל את החוק הוותיק "אותיות בומף". על פי חוק זה, ו' החיבור לפני חמישה עיצורים, כולל העיצור ל', תישמע u  ולא ve גם אם הם אינם בשווא נע (במקרה זה כל העיצורים הלא גרוניים דורשים u). וככה זה נשמע:

"רוצים ליהנות משיניים בריאות לכל החיים וּלַחסוך אלפי שקלים?"

ומיד אחר כך:

"כל מה שעליכם לעשות הוא ללחוץ על זימון תורים ללא סיסמה וּלִבחור את הסימון המבוקש".

חוק בלומף אינו רק נחלת קופת החולים הכללית. הוא נשמע בכל מקום, וגם בפי שדרים ושחקני פרסומות. אלייך, ועדת הדקדוק של האקדמיה ללשון.

מהיכן הגיע השרביט?

חננאל מאק שואל: בעקבות סיפורה של המילה "שבט", האומנם נולד השרביט מן השבט? אינני מתיימר לדעת אבל ההשערה אינה נראית בעיני. האות ר' אינה נוהגת להפציע כך מתוך מילים קיימות. תחושתי הבלתי מנומקת היא שמוצא השרביט בפרס ומדי והוא התייהד שם, כמו רבים מעמי הארץ (אסתר ח', יז).

המילה שבט מקורה באכדית, וההשערה שהיא מקורו של השרביט מקובלת בין האטימולוגים. ד"ר תמר עילם-גינדין מחזקת את ההשערה בהתייחסות למגילת אסתר: "לכל אורך המגילה פזורים מונחי שלטון שהמחבר מניח שאנחנו מכירים. חלקם פרסיים, חלקם ירושה מהאימפריה הקודמת. שרביט הוא אחד המונחים שעברו בירושה. איך אנחנו יודעים את זה? כי זה שורש שמי, והאימפריה הקודמת הייתה שמית. המילה שרביט נגזרת מהמילה "שבט" - ענף. מאין באה ה-ר' הזאת? ובכן, הפיכת עיצור אחד לשניים, כשאחד מהשניים הוא מעיצורי למנר, נפוצה מאוד בשאילות בין שפות. למשל רמלה הערבית ("חולית", או "חולון") שהפכה בספרדית ל-Ramblas, camera הלטינית שפירושה "חדר", שהפכה באנגלית ובצרפתית ל- chamber או chambre. בתחום יחסי ישראל איראן, אחד מענפי הייצוא החזקים של העברית אם לא ה-, הוא המילה "שבת", והיא מופיעה בפרסית אמצעית כ'שַׁמְבַּד', ובפרסית חדשה הפכה ל'שַׁמְבֶּה'. גם בשם הנהר סמבטיון חוזרת אותה תופעה, מאותו מקור".

עוד שאלות שנשאלו ונענו השבוע: על הקשר בין חבורה לחברבורה, האם יש לומר האי-נוחות או אי-הנוחות, על גלגוליה המוזרים של המילה רוזינקא ועוד בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

בפינה של פול אוגדן השבוע: האיש שלא מפסיק לערוך את ויקיפדיה

חדש בבמת אורח: ד"ר תמר עילם גינדין על נפלאות הלשון של מגילת אסתר

בבלוג רב מילים השבוע: החנטריש תפס זולה על חסקה, גלגולי הערבית הפלסטינית בסלנג הישראלי

"אין עלייך אחותי" עם רוביק רוזנטל ודורי בן זאב: יום שני, 16.2, קפה תיאטרון הקאמרי 2100. לכרטיסים בהנחה ראו בקישור

"א יידישע מאדרה", עם דגנית דדו, יוני אילת ורוביק רוזנטל, היכל בעיר, שד, בן גוריון, הרצליה, יום רביעי, 18.2, 1830

תגיות :
Glyn Dewis; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

Aviva Rom
לא. צ'וקומוקו לא קיים בלדינו.
12 בפברואר 2015 הגב
גיורא
מצ'וקמק היה בשמוש כבר בסוף שנות החמישים וכן ה "צ'וקומוקו".
13 בפברואר 2015
אהוד קינן
שלום רוביק, לענין ה-"קדוש", איך דבריך מתיישבים עם ישעיהו פרק ו' פסוק ג'? ושים לב גם לתוכן פסוקים א' ו-ב' - שם מפורט גם מי אלה האומרים "קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות, מל(ו)א כל הארץ כבודו". וכדי למנוע ספק - אני מעוניין בתשובתך הרבה יותר מאשר במתן פומבי לשאלתי. קצת באותו ענין: אתמול שמעתי הרצאה מעצבנת בענין הסתירה בין הדטרמיניזם לבין חופש הרצון שלנו. המרצה סיכם שעה וחצי של בבל"ת בטענה שיש לנו חופש לעשות מה שאנו רוצים, אבל אין לנו חופש לרצות (מה שאנו רוצים). לדעתי חופש רצון הוא בדיוק החופש לפעול כדי להשיג מה שאנו רוצים, בעוד צרוף המלים "החופש לרצות" הוא סתם חסר משמעות. שפה בכלל היא אוסף של צירופי רעשים עם תקווה להשגת תקשורת בין מוחות. זה יוצר גבול למשמעות שמאחורי הפלפול. אהוד
13 בפברואר 2015 הגב
איזה גורן
מה בלומף- נזל באף מתחרבשות מלות ביעף ומה בקשר ל"זותי" המכוערת ומה בעניין "שתי" בחורים הממזרת זה לא סלנג ולא עגה סתם שגיאה על משוגה וכך השפה הולכת לאבדון והמשכיל בעת הזו ידום
14 בפברואר 2015 הגב
עמליה חקל
קדוש אדוני צבאות - מופיע אף בתפילות הנוצריות (בפרק ה-SANCTUS). קודש בורכו שסוף-סוף מישהו מתייחס לעוול הנגרם בקופ"ח - הגורמת לעוויתות ובחקפת תסמינים לחולים המחכים למענה הטלפוני. הקריינית החרוצה היא ממחוזות המרעין בישין של "כל קריין וחריין", ומקפידה עד מאוד להגות את ו' החבור בשורוק - אכן, לפני למ"ד, ושאר ירקות. שלוש פעמים כבר הגעתי למישהו בכיר כדי להתלונן על כך, התעלמו, ואף לא נהגו בי מנהג לוחות הברית של הרשלה. (בבקור מפקח בשעור, נשאלים הילדים מי שבר את לוחות הברית, הרשלה אומר: "בחיי לא אני", המורה מאשרת: "הרשלה ילד טוב, הוא לא שובר", המנהל אומר - "טוב, מה הנזק? נשלם".) תודה לך!
14 בפברואר 2015 הגב
קדוש
מה בנוגע לתפילה שבכל יום: "אתה קדוש ושמך קדוש כו' ברוך אתה השם הא-ל הקדוש" ?!
22 בפברואר 2015 הגב
נגה אשד
מחבר מילון הלדינו, ככל הזכור לי, הוא אבנר פרץ, לא חפץ.
14 בספטמבר 2017 הגב

הוספת תגובה