כל ישראל זונה זו לזו

רוביק רוזנטל | 01 במאי 2015

מחקר חדש חושף את 'שפת הכּוּס', שפתן הפרטית של נערות העוסקות בזנות, מהיכן באו אלינו רעידות האדמה, מהו נחש מעופף ועוד משפטי מחץ

בני נוער העוסקים בזנות הם אחת הקבוצות השבריריות, הדחויות וחסרות התוחלת במרקם החברתי, אצלנו ובחברות אחרות. מחקר יוצא דופן ומטלטל שערכה יעלה להב-רז, דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון, מגלה שלנערות בקבוצה זו שפה ייחודית, הקרויה 'שפת הכּוּס'. לכאורה מדובר בשפה דלה, נמוכה ומקוממת. להב-רז מצאה שזו שפה שיש להקשיב לה, והיא חושפת עולם עשיר ומורכב, גם אם החשיפה גורמת לנו רתיעה, כאב או כעס. המחקר נעשה במשולב עם עבודתה של יעלה כמתנדבת במרכז לטיפול בנוער העוסק בזנות. מאמר נרחב המציג את המחקר הופיע השנה בכתב העת 'סוציולוגיה ישראלית'.

הנוער העוסק בזנות שונה מזנות מבוגרים בהיבט מרכזי: לעיתים קרובות אין מדובר בזנות לצורף כסף, אלא בזנות עבור כל סוג של תגמול: סיגריה, אלכוהול, מקום לינה ועוד.  בדרך כלל בני הנוער מגיעים מרקע משפחתי שבור, ומהורים שעזקו בזנות או פשיעה. אחת הנערות סיפרה ליעלה שגדלה לשני הורים שעסקו בזנות, ובזמן 'עבודתם' ביקשו מאחד העמיתים לשמור עליה.

שתהיה שנה טובה בכּוּס

הכינוי 'שפת הכּוּס' מתייחס למילת המפתח של השפה: כּוּס, שמו הנפוץ של איבר המין הנקבי, הפות או הוואגינה. הנערות שחקרה יעלה, בגילאי 13-18, נוהגות לשלב את המילה כמעט בכל משפט שהן אומרות. על פי עדותן הן החלו להשתמש בשפה הזו כבר מגיל 11. במפגש הראשון של יעלה עם הנערות מקבלת אותה אחת מהן ב"מה נשמע, כּוּס?", כשהמילה נהגית במעין שריקה מוארכת, המבטאת כפי שלמדה יעלה חיבה וקבלה. דוגמאות נוספות:

"היא לא גבוהה כמו כּוּס, היא לא מגדל אייפל"

"לב טוב כזה כּוּס, כיף לדבר כזה כּוּס, רוצה לאחל לכם שתהיה לכם שנה טובה בכּוּס" (ברכות ותשבחות למתנדבים)

לכאורה מעמדה של 'כּוּס' כאן היא כמעמדה של 'כאילו', מילת קישור ריקה כמעט, אבל יעלה מציגה משפטים ומצבים המגלים שהשימוש הזה מבטא מצבים מגוונים: התרגשות, כעס או פחד.

'כּוּס' משמשת גם במסגרת צירופי לשון שונים. המונח 'כּוּס כואב', או בהיפוך 'כואב כּוּס', מבטא כעס ותסכול. יש לציין כאן שהביטוי 'כואב לי הכּוּס' מקובל גם בשפת הומוסקסואלים גברים. אחד הסיפורים שמספרות הבנות מתרחש ב'גני כּוּס כואב', כשהכוונה לגני התערוכה בתל אביב. השוטרות מכונות 'כּוּס מחזיר אור', ויש גם 'כּוּס מרחף בחלל' ו'כּוּס כשר לפסח', שאותו "מנקים עם אקונומיקה". כשתוכן הדיון מעמיק עולים ביטויים מאתגרים כמו 'כּוּס דמוקרטי', 'כּוּס סוציאלי', וכך באיור שאינו מותיר מקום לדמיון, ולצִדו נכתב: 'זין דיקטטורי – כּוּס דמוקרטי'.

זונה, שרמוטה, זנזי

לצד 'כּוּס' מכילה השפה עוד כמה מילות מפתח. הנערות גולשות באינטנסיביות ברשת הפייסבוק, ונוהגות במה שהן קוראות 'לפַחֵם' או 'להשחיר': לכתוב דברים בגנות אנשים שונים.  כולן לקוחות מעולם התוכן של הנערות:

שרמוטה. שם גנאי לאשה, מופנה לעיתים אל מדריכות לא אהובות.

שושנה. מוגדרת על ידי הנערות כ'כּוּס פתוח', כלומר, שם נרדף לזונה.

אוחתי, ובגירסה נוספת יאח'תי, כינוי חיבה בין הבנות.

זונה היא מילת מפתח נוספת. גם היא יכולה להישמע במגוון הקשרים. יעלה מספרת שאחת הבנות ראתה אותה בגן ציבורי ממרחק וצעקה לקראתה 'זונננננננההההה', שנועדה להביע קרבה ואמון. לעומתה ההגייה זזזזזזזזונה מבטאת כעס. בשפת הנערות יש למילה גם גירסה מרככת: 'זנזי', המזכירה את הנוהג הישראלי ליצירת מילים 'חמודות' נוסח חיבוקי, מאמי ומושי, על ידי תוספת י' הקרויה גם 'י' החמידות'.

יש להזכיר ש'זונה' היא מילה נפוצה בשפה הכללית, ולא רק בקללות. לעיתים היא אפילו דבר שבח (משהו בן זונה, זונה של משהו) ובשפת הצבא יש לה שימושים מגוונים. יעלה מזכירה גם שהשימוש ב'כּוּס' בשפה הכללית נפוץ בקללות, וכמובן במילה השנוי במחלוקת 'כּוּסית' המשמשת בקהלים רחבים, יחד עם המקבילה הגברית 'כּוּסון'.

מפלגת ישראל בכּוּס

בתרגיל שערכו הבנות במהלך מערכת בחירות הן הקימו את 'מפלגת ישראל בכּוּס', ואף חיברו שורה של סיסמאות שיש בהן מסר מחאה לכיוונים שונים, ביניהן:

  • זרגים בונים, זרגים הורסים (בעקבות שורה משיר: אשה בונה, אשה הורסת)
  • כל ישראל זונה זו לזו (פיתוח של הניב התלמודי "כל ישראל ערבים זה לזה", בהשלכה דו משמעית: מחאה, וגם אחוות הנערות)
  • יום שלישי פעמיים כי כּוּס

את שירה של שרית חדד "בחורה מבית טוב" הפכו הנערות בשינוי המילים להמנון המפלגה החדשה. הבחורה מבית טוב, המייצגת אשה כנועה, הפכה ל"בחורה מבית זונות", המייצגת אשה השולטת למעשה בלקוחותיה. 

המסר העולה מן המחקר הוא שהשיפוט החמור והבעת איבה או גועל ל'שפת הכּוּס' חוסמת כל קשר עם הנערות. הן חשות בשיפוט הזה ומגיבות עליו. הסביבה מגיבה באיבה על עצם השימוש במילה 'כּוּס' ודומותיה, ובארצות הברית נתפסת אפילו 'ואגינה' כמילה אסורה. הטאבו הזה מעיד לטענת יעלה להב-רז על מוסר כפול: החברה מצפה מהנשים למיניות משוחררת, אבל משתיקה את המיניות באמצעות ביקורת השפה. עבור הנערות השתקה כזו היא השתקה של עצם קיומן ושל הכוח שלהן לשלוט בגורלן. השימוש החופשי שלהם במילות הטאבו הוא גם הכרזת עצמאות וכוח, וגם מחאה בלתי מוסתרת: תראו למה הפכנו.

למה רעשה הארץ

אליעזר שואל: מניין הגיע הביטוי 'רעש אדמה'? מה הקשר לרעידת האדמה?

מקור הביטוי בהופעות שונות של המילה 'רעש' במקרא, שפירושה 'רעידה חזקה' היא מתייחסת לתופעת רעידת האדמה. בספר יחזקאל נכתב: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל", והתיאור אינו משאיר מקום לספק: "וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל־חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל". עמוס מתחיל את נבואותיו בציון זמן: "שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ". בימי הביניים החל ציון התופעה באמצעות צירופי לשון. פרשני המקרא השתמשו בביטוי 'רעש הארץ', ואברבנאל אף הביא הסבר מדעי לתופעה. בפירושו לפסוק בשמות יט המתאר את הר סיני בעת מתן תורה: "וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד", הוא כותב: "כי הנה התבאר בטבעיות שסבת רעש הארץ הם רוחות עבים ועשנים נכנסים בבטן האדמה וכאשר לא ימצאו נקבים ומקומות לצאת תרעש הארץ מפני האד הנעצר שמה". רש"י השתמש בביטוי 'רעידת הארץ'.

הצירופים 'רעש אדמה' ו'רעידת אדמה' הם בעברית החדשה. בעיתון הצפירה מינואר 1888 נכתב על "רעש אדמה חזק מאד, ויזדעזעו חלוני הבתים וכל העם חרד חרדה גדולה". שלוש שנים קודם לכן מופיע הביטוי בעיתון הצבי. 'רעידת אדמה' מופיע מאוחר מעט יותר. בעיתון המליץ מיולי 1895 נכתב "בחצי השעה השלישית הורגשה פה רעידת אדמה חזקה". לשימוש שהשתרש ב'רעידת אדמה' תרמו גם שפות אירופה. באנגלית earthquake, מילולית: רעידת אדמה, וכן בגרמנית: erdbeben.

ימי הנחשים המעופפים

צוריאל ראשי כותב: "אני מאמין שתמצא עניין בעברית של חברת החשמל של שנות השלושים. לא בכל יום קוראים על עמודים מזוינים בחשמל ועל אזהרה מפני נחשים מעופפים." 

נחשים מעופפים

הנחשים המעופפים הם השם שניתן בעבר לעפיפונים. בסלנג שמקורו ערבי הם נקראו 'טיארות', שהוא גם השם הערבי למטוס. הצירוף 'נחש מעופף' מופיע כבר בעיתונות סוף המאה ה-19. בעיתון המליץ מופיע ביוני 1894 מאמר חינוכי הקורא לילדי ישראל למצוא בינה בספרים, ומביא כדוגמה שלילית את הילד דן אשר "אוהב להפריח נחשים מעופפים עשויים נייר, ולשחק בכדור בחוצות קריה".

המילה שהולידה את עפיפונים היא 'עופְפָנים'. בעיתון דבר בינואר 1935 נכתב: "ילדי ארץ ישראל אוהבים לשחק בהפרחת 'נחשים מעופפים' או 'טיירות'". כותרת הרשימה היא "עופפנים", והיא מכילה הוראות מדויקות לבניית הנחש המעופף. באותן שנים החל השימוש במילה 'עפיפון', שמחדשה אינו ידוע. ביוני 1939 אף הופיעה כותרת בעיתון הסוציאליטסי דבר, כנגד עיתון הימין הבוקר: "רוחות 'הבוקר' מפריחים עפיפון פשיסטי".

לא מדבר עם גברת חבר

אלה זיידנברג ואלדד קדם מוסיפים משפטי מחץ נוספים, בעקבות הטור הקודם:

  • "ירצו יאכלו לא ירצו לא יאכלו". (דן בן אמוץ מספר איך להרוס בדיחה)
  • "לא מדבר עם גברת חבר", מתוך סאלח שבתי.
  • "הבנת דֶה ג'וּז סָאפֶרד אינָף?", מתוך החמישיה הקאמרית.
  • "אם יורד גשם אני לא מתרטב? אם צובטים אותי אני לא מצתבט?" דב גליקמן בפרסומת לדפי זהב. 

ביחס למשפט המיוחס לאברהם שפירא "אתם נוער אתם? אתם חרא" מספר יוסף הלחמי כי שמע מפיו של שפירא, בחגיגת יום הולדתו ה-95, הכחשה נמרצת לדברים שכאילו יצאו ממנו. יתר על כן, הוא הדגיש שלדעתו הנוער בארץ הוא "פְּרִימָה". אלה זיידנברג מוסיפה כי סוניה גורביץ היה שמה של אשה אמיתית, אמה של אחת מחברות להקת הנח"ל. אורי זוהר חיפש שם שיתאים למערכון, ואותה חברה נידבה את שם אמה.

נתן כותב ביחס להבדל בין 'איסוף' ל'ליקוט': בשאלת הגזר, מה עדיף לומר, אם אסיפה או לקיטה, כתבת שלקיטה מתאימה רק לאיסוף כמויות קטנות ומזדמנות של ירק. ולא היא, בתלמוד מיוחסת פעמים רבות מאד לקיטה לירק, להבדיל מפירות האילן שבהם מתייחסים לחניטה, לגבי קביעת שנת המעשר, אם להפריש מעשר עני (כגידולי השנה השלישית והששית לשמיטה) או מעשר שני (כגידולי שאר השנים): "אילן בתר (הולכים אחרי) חנטה; תבואה וזיתים - בתר שליש; ירק - בתר לקיטה" (מסכת ראש השנה דף יג).

רוחות ברכת הדרך

יעקב דאום כותב: בנוסח תפילת הדרך במטוס מופיע המשפט: ״שתשמרנו מרוח סועה מסער ומצער, ותוציא רוח טוב מאוצרותיך״. מה היא רוח סועה, והאם מדובר ברשימת סוגי רוחות: סועה, סער וצער?

רוח סועה יעקב דאום

'רוח סועה' הוא ביטוי המופיע במקרא פעם אחת, בספר תהלים נה 9: "אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר". פירוש הביטוי הוא רוח מהירה או רוח סוערת, והוא נקשרת לפועל הארמי-סורי סעא (התקיף), ולפועל הערבי סַעַי שפירושו מיהר, רץ. בשלבים מאוחרים יותר המילה 'סועה' נתפסה כשם עצם, במשמעות סערה. 'רוח סועה מסער' הוא צירוף שלם, כלומר: הרוח הסוערת היא תוצר של הסער. הצער הוא כבר במשמעותה המוכרת לנו.

עוד שאלות שנשאלו ונענו השבוע: מה בין תחנת אוטובוס לתחנת רדיו ומה בין חתול וחיתול, מה נכון יותר: ראש העיר או ראש העיריה, מה ההבדל בין לערבב ולערבל ובין מחר ולמחרת, בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

בפינה של פול אוגדן השבוע:  האם יש קשר בין בר לשתיינים ובריח הדלת?

ביום שלישי הקרוב, 5.5.15: "הפז"מניק יוצא לחמשוש, על שפת הצבא" עם רוביק רוזנטל, המרכז לאומנויות, דרך כפר הדר 33, הוד השרון, 2000

ביום שישי הבא, 8.5.15: "המפתחות בפנים: מחווה לגשש החיוור", עם יוני אילת ורוביק רוזנטל, מנחה לשבת באודיטוריום יד בן צבי בירושלים, 1630

בקרוב: "אין עלייך אחותי", קפה תיאטרון, יום רביעי, 13.5.15, 2100.

תגיות :
Chris; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אברהם שרון
תודה לרוביק, המתגלה לא רק כתלמיד חכם אלא כמורה מדופלם (ברכות עם קבלת הדוקטורט). מדור מחכים ומעשיר. יישר כוח וברכה ותודה על ההשקעה המשתלמת.
30 באפריל 2015 הגב
יוסף הלחמי
לרוביק שלום, לעניות דעתי ראוי לציין כי המלה כוס באה מן הערבית. יוסף יואל ריבלין (אביו של הנשיא רובי ריבלין) בתרגומו לעברית של הסיפור "הסבל ושלוש העלמות", מ"אלף ללילה ולילה", מביא כמה כינויים ל"אותו מקום": פַרְג', כֻּס, זֻנְבּוּר, דִינְדָנָה שֶׁל אמִיץ הלֵב; נֻדוּל, הַשֻׁמְשָׁם הַקָּלוּף; מְלוֹנוֹ של אַבּוּ-מַנְצוּר. לחובבי גימטריאות: כֻּס = 80 = אדם יהודי כּוּס = 86 = הילולה בברכה נאמנה יוסף הלחמי
30 באפריל 2015 הגב
יוסף הלחמי
לרוביק שלום, בתוספת לנושא "עפיפון", הנה מובאה מידיעה ב"הצבי", המספרת על וילבור רייט המנסה לפתח "מכונת עפיפה": "הצבי", 09.10.1908, ע' 3 הנסיונות באוירון [...] האדון וילבורג רית מתכונן לבנות מכונת עפיפה להצבא והעבודה תארך כתשעת חדשים. נתיטה לזה מכונת עפיפה שתהיה יותר כבדה מהאויר ושיהיו יכולים להורידה על ידי מכונה. יוסף הלחמי
30 באפריל 2015 הגב
ציפר אליהו
המלה חיתול יחידאית בתנ"ך ומופיעה ביחזקאל ל' 21: "לתת רפאות לשום חתול לחבשה" ומשמעה תחבושת.
01 במאי 2015 הגב
חנוך מאירי
לנושא "רעש האדמה" - לפני מספר שנים חווינו רעידה קלה בירושלים, יצאנו מהחדרים וקולגה שבילה זמן רב בקליפורניה אמר: "זה כלום, כשהייתה רעידת אדמה בקליפורניה זה נדמה שקטר רכבת עובר לך בחדר" וגם דיווחים מנפל בעיתונים מסרו על רעש פשוטו כמשמעו, מעבר לתנודת הקרקע.
03 במאי 2015 הגב

הוספת תגובה