מדברים כל הדרך למיליון

רוביק רוזנטל | 16 בינואר 2015

איזה רובדי שפה חושפות תוכניות הריאליטי, ספר חדש על מקור המילים בתנ"ך, איך מתכוננים לשלג בביתר עילית, ומי אמר שצריך להיות בן אדם

תוכניות הריאליטי חושפות את המגוון העליז של שפת הדיבור הישראלית. לכל מתחרה שפה משלו, ועורכי הסדרה גם דואגים להבליט דיבור ייחודי בעריכה. אחת מתוכניות הריאליטי הפופולריות יותר היום היא "המרוץ למיליון" ברשת, בעונתה הרביעית. לאחר 15 פרקים נותרו במרוץ תשעה זוגות, ומפרק 15 ששודר לפני שבוע אפשר להפיק לא מעט תובנות לשוניות, והרבה צחוקים.

כפרה ומאמי שולטות

בעניין הזה ממשיכות להוביל בפניות מילים מובילות מעשורים קודמים: כפרה, נשמה, מאמי, אחי, חיים שלי.

"תרימי כפרה, בריצת איילה"

"מאמי לאט, בירידה זה לאט, מאמי זה יפול"

"איפה הכובע שלך, אחי?"

"חיים שלי, את קולטת איזה פער יצרנו עכשיו?"

"יאללה, תותח, תותח אחי, חיה, איזה תותח אתה"

"לאט לאט פניות מאמה"

"למה את מסתובבת אחורה, נשמה שלי?"

הצבא נמצא בכל מקום

"אמרו לי פעם: אם לא נלמד דרך הראש נלמד דרך הרגליים". רמז למילה הצבאית הפופולרית קדר: "קליטה דרך הרגליים".

"יעני, קשה יש רק בלחם" (ויש גם: אמור זה שם של דג).

"כל הכבוד לך! גולני קוראים לך למילואים! (המתחרה יוכי, חוזרת בשאלה, לבת זוגה למרוץ).

"מגיעות ברעל! מגיעות בשיא מוטיבציה!"  (רעל, מילת המפתח הצבאית לתשוקה לרוח הלחימה).

"מטורף. סיירת מטכ"ל השיגה לוחם דגול" (דברי תאום אחד למשנהו).

הרוסים מדברים אחרת

נציגי העלייה הרוסית הם וואבה ואלה, לכאורה כמעט צברים, אבל כל סממני העברית הרוסית בפיהם:

"אנחנו הינו מתעצבנים אחד על השני כי לא היינו מסתדרים ביחד".

"כאילו פה מאוד מים נקי. אצלנו מים מת, פה מים חי".

"רכב צריך לקחת" (תרגום: צריך לעלות על הרכב).

וגם בשילוב של סלנג ישראלי:

"הוא אכל לנו את המוח, הוא כל הזמן דיבר. צריך להקשיב מה לעשות בן אדם נהג שלנו. הוא צריך לתת לו מצב רוח שהוא יסע".

כשוואבה ואלה בלחץ הם עוברים לדבר רוסית, או במשפטים מעורבים:

"נו, פוצ'מוי, אמאלה!!!"

"דוואי! דוואי! מהר!!"

אבן שושנה לא מתה

אוריאל וטום מדברים באוחצי'ת מעודכנת, שיסודה במילון אבן שושנה. המילון הזה, שהוא אתנו לפחות שני עשורים, ממשיך להיות מצחיק ויצירתי:

"שיהיה לנו יום טוסט. שיהיה לנו יום פאן".

"הנהג הימני עבריין (גבר לעניין), נראה לי לארד" (העורכים הביאו תרגום בכיתוב: חתיך).

"אז הייתי בשוק, בחור כזה חתיך, מה לא תלך, לא תיקח?"

"מה לעשות, אני כל החיים שלי זה ויזואליות. אני אוהב אנשים יפים. כאילו לא בקטע רע".

"העקמת חוגגת" במילון אבן שושנה נהוג לומר ":העגלת חוגגת", והכוונה לבטן המתעגלת.

ודו שיח על הבוקר:

-        לא שתיתי קפה. מקיאטו כלום.

-        מקיאטו כפרה? אתה שותה המון מקיאטו ביומיום?

-        בחיים לא. אבל זה מילה נַייס.

שיישרף בן גוריון

מקבץ מילים וביטויים לקינוח:

"או מאי גאד או מאי פאקינג גודנס" (ועוד פאקינג פה ופאק שם. מילת ארבע האותיות התאזרחה היטב בעברית)

"איזה הַפְּכָה!!" (רוני סופרסטאר נופלת במשימת הריצה ההפוכה)

"אש עלייך" (אומרות לינור ויוכי זו לזו)

"הוא ננעל כמו אמסטף" (שני מתארת את עמיתה למרוץ שי, המגן על כבודו הגברי)

"אני מטר ואסימון אני" (אוריאל מתאר את גובהו)

"שיישרף בן גוריון!" (שי שולף את אבי המדינה מקברו בקללה עתיקה).

הכרוב הרוכב במרומים

פרופ' יאיר זקוביץ הוא דמות מרכזית בחקר התנ"ך בימינו. בימים אלה יצא לאור ספרון קטן בהוצאת כרמל, מעט המכיל את המרובה: "המילון המקראי הסמוי מן העין". זקוביץ מצביע בסדר אלפביתי על 117 מילים מקראיות, שהעיון בתנ"ך ובחקר לשון התקופה שופך עליהן אור חדש, לפעמים מפתיע, על מקור המילה או הקשר שלה למילים אחרות.  כמה דוגמאות.

מהיכן מגיעה המילה 'פסח', שהיתה לשמו של החג האביבי? על פי התרגומים לארמית השורש הוא חו"ס, והמשמעות היא רחמים, והדבר מקובל על פרשנים רבים. ואולם, לפי זקוביץ ניתן להבין את המילה  במשמעות של דילוג, המתאים להקשר הסיפור המקראי. הפועל לפסוח במשמעות לדלג מופיע במקרא, ומכאן כנראה המילה 'פיסח'. על פי רש"י פיסח הוא אדם ההולך בדילוגים.

זקוביץ

מה אומרת לנו המילה 'דוֹר'? בדרך כלל במקרא פירושה כמו היום אנשים החיים בתקופה מסוימת, אבל במקום אחד בתהילים פירושה המילה הוא מגורים, וכידוע לדוּר ולגוּר הם פעלים נרדפים. רד"ק קושר בין שתי המשמעויות: "'דורי נסע ונגלה' מישעיה, מפורש על ידו "מגורי בעולם הזה נסע ונגלה, ... כל ימי אשר האדם דָר בעולם הוא דוֹר".

המילה 'כרוב' כאחד מיושבי מרום הפכה למילה בינלאומית. בשמואל ב' נכתב "וירכב על כרוב". המילה אינה קשורה לירק בשם זה, ורבים ראו בה בעבר שילוב של כ' מילית הדימוי עם השורש רב"ה, במשמעות "כמו גדול". פירוש מודרני יותר מסתמך על האכדית שם Karibu היא תבנית שור מכונף, והפועל karabu  פירושו להתפלל. זקוביץ חוזר אל הפסוק משמואל, ומציע לראות כאן שיכול אותיות עם השורש רכ"ב. לכך יש בסיס בפסוקים רבים שבהם מדובר על אלוהים הרוכב בשמים, בדרך כלל על עננים ורוח. הכרוב, מציע זקוביץ, הוא רכבו של אלוהים.

איך מתכוננים לשלג בביתר עילית

השלג בהרי ארצנו הוא כבר היסטוריה. צוריאל ראשי מספר על דרך יצירתית של הנהלת בית ספר בביתר עילית להודיע להורים בביתר על מועדי הלימודים בעת שלג:

להורים החשובים שלום וברכה!

בימי אלו אשר יקוים בנו הכתוב: ״הנותן שלג כצמר, כפור כאפר יפזר״

ותלמידנו היקרים יגידו: ״לפני קרתו מי יעמד״

נמתין עד אשר ״ישלח דברו וימסם, ישב רוחו יזלו מים״

ורק אז נקיים שוב ״מגיד דבריו ליעקב״.

ובאותו עניין שואל ישראל מידד: המונח העברי עבור sleet מופיע כ'גשם-שלג' או 'גשם מושלג'. יש מילה אחרת המשחקת טוב יותר מבחינה לשונית עם האנגלית?

מילה אחת לא נמצאה, ככל הנראה מפני שהתופעה נדירה בישראל. במילון האנגלי-עברי של אוקספורד מוצעים הצירופים 'גשם קרחי' ו'שלג מימי'. גם במילוני האקדמיה מוצעים שני צירופים חלופיים, שניהם משנת 1971: 'גשם שלג' במילון המטאורולוגיה, ו'גשם שלגי' במילון ההידורולוגיה.

התחש, לא מה שחשבתם

בעניין החיה המסתורית תחש שנדונה בטור הקודם, כותב בני מאיר: "התחש שבעורותיו השתמשו בני ישראל לכיסוי המשכן מזוהה היום עם חיה שנקראת תחש המשכן, או בלטינית Dugong. זהו יונק ימי שחי באוקיינוס ההודי וגם בים סוף, ומדי פעם רואים כאלה במפרץ אילת. ההחלטה לקרוא לו כך התקבלה באקדמיה ללשון עברית ב-1963. הוא לא קרוב לדולפינים (בערבית תחש הוא דולפין), למרות ששניהם ימיים ושניהם יונקים. החיה הקרובה אליו ביותר נקראת פרת הים. לפי אחת הסברות התפתחה האגדה על בנות הים אחרי שמלחים בעת העתיקה ראו את היצורים האלה מרחוק. עם קצת דמיון וכמה שבועות בלי לראות את הבית אפשר להבין את המלחים הקדמונים".

דוגונג

צילום:  christian haugen; flickr

גיורא שנר מוסיף: "תחש של היום היא חיה מוכרת ונקראת גם פרת ים. ידועים בגדול שני מינים של תחש: תחש נהרות ותחש ים. התחש מוזכר גם בספרו היפה של קנת גרהאם "הרוח בערבי הנחל": מר תחש. זוהי חיה גדולה למדי, וככל שקשה להאמין היא קרובת משפחה רחוקה של הפיל. סביר להניח שהתחש המקראי הוא חיה שונה לחלוטין, כנראה איזו חיה מבהמות הבית. 

בחייך, תהיה בן אדם

לילך גרימינג'ר כותבת: כשהייתי ילדה, נדרשתי כמו רבים אחרים "להיות בן אדם", וחוות הדעת האולטמטיבית על כל אחד היתה "העיקר שתהיה בן אדם". עד היום לא ממש ברור לי למה התכוונו ומה מקור הביטוי. התוכל להשכילני?

'אדם' או 'בן אדם' זכה לאורך הדורות למשמעות של 'אדם טוב' או 'אדם מוסרי'. ההתפתחות הזו מוכרת בשפות אירופה, שם human פירושו גם אדם בכלל וגם אדם מוסרי, ומכאן מילים טעונות מטען מוסרי כמו הומניזם, הומאני והומאניטארי. ביידיש, במקביל או בהשפעת התהליך הזה, אומרים על אדם טוב שאפשר לסמוך עליו שהוא מענטש (מילולית: אדם), וגם זיין אַ מענטש, תהיה בן אדם. השימוש העברי במשמעות הזו מושפע משפות אירופה, ובעיקר מיידיש. עם זאת, למשמעות המוסרית אומצה המילה הנרדפת לאדם, 'אנוש', ומכאן 'אנושי' ו'אנושיות'.

עוד שאלות שנשאלו השבוע: על המילים שִפרֵט, כבוּדה ויריד, מה בין בולבול הציפור לבולבול האיבר, מה בין תואם, התאמה ותאימות, מתי אומרים בלאו הכי, ומתי נולדה השפה העברית. התשובות בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

בפינה של פול אוגדן השבוע: הבריטים דווקא אוהבים את הדקדוק האנגלי

בבמת אורח: חווה פנחס כהן על דרכה בשפה העברית, לכבוד זכייתה בפרס אריאל

חדש בפינת עיון: טבלת המוקשים הפונטיים, מדריך טבלאי לקריאה נכונה 

משפט השבוע

"אני מבין שגם במפלגת העבודה לא אוהבים שטינקרים" (אביגדור ליברמן מחמיא לבוז'י, אולי שותפו לעתיד, ונפרע ממשה מזרחי שכשל בבחירות המוקדמות)
תגיות :
Andrew Campbell; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

נתן
בקשר להודעה של הנהלת בית הספר בביתר בעניין השלג - חשוב להדגיש, שכל הפסוקים שהם כתבו בהודעה, הנם פסוקים עוקבים, כלומר הם כתובים בספר תהלים בסדר הזה, בזה אחר זה, כולל הסיום "מגיד דבריו ליעקב" שנראה לכאורה לא שייך לנושא. לגבי הביטוי: זיין א מענטש - תהיה בן אדם. זה לא מדוייק. שכן "זיין" א מענטש פירושו: "להיות" בן אדם. "זיי" (בלי נו"ן) א מענטש, פירושו בלשון ציווי: היה (יו"ד צרויה) בן אדם.
15 בינואר 2015 הגב

הוספת תגובה