תינוקות צוק איתן וגלגולי פיוט יום הכיפורים

רוביק רוזנטל | 18 בספטמבר 2015

תולדות היישוב הציוני והמדינה זרועות בשמות פרטיים פטריוטיים, ותפילת יום הכיפורים הביאה גירסאות חילוניות, קיבוציות ופמיניסטיות

העיתונים סיפרו על גל שמות שניתנו לתינוקות על שם בניה שראל, שנפל במבצע צוק איתן. לצד זה התבשרנו שהשם איתן זכה במקום השני במצעד השמות של שנת תשע"ה, וזאת ללא ספק בעקבות מבצע צוק איתן.

יפת, יושבעם וישבעת

הורים העניקו לילדיהם שמות המייצגים הזדהות עם המפעל הלאומי מאז העלייה הראשונה. רעות גרין כותבת על השמות מתקופה מוקדמת זו במאמר בקתדרה, ומספרת שהחיפוש אחרי שמות שיבטאו את שיבת ציון סחף את היישוב הקטן.

הילד יגאל שנולד בכפר ויתקין בשנת 1899 נקרא כך מתוך תקווה שהשם "יעזור לגאול את יהודי רוסיה מן הפרעות". מעט אחריו נולדו ביבנאל באותו שבוע הילדות תקוה וגאולה, שמות שפתחו שושלת של תקוות וגאולות. ב-1904, עם פטירתו של חוזה הציונות בנימין זאב הרצל, פנה חבר הוועד הציוני לכל תושבי יבנאל בבקשה שיקראו לכל בניהם מתתיהו הרצל.

ראשי היישוב הציוני דאגו גם הם לשמות אידיאולוגיים. ראשון להם כמובן אליעזר בן יהודה, שרצה לקרוא לבנו עֵבֶר לכבודה של העברית, אך המוהל סירב, אולי בגלל צליל המילה המזכיר מילה מכובדת פחות. חמדה התעקשה להוסיף גם את השם איתמר, על שם עץ התמר שבחצר. אחד מחלוצי החינוך העברי, דוד יודלביץ מראשון לציון, קרא לבניו בשמות תנכיים נדירים, ללמדך שאנו שבים לארץ התנ"ך: יפת, ישבעם, עמוס, חובב, חירם, שם, חשובה ויושבעת.

מעט מאוחר יותר קרא הסופר יהודה בורלא לבנו עודד, כהבעת עידוד על חרדות מלחמת העולם הראשונה, בעקבות נביא מקראי. זהו עודד הראשון בארץ ישראל. אריה ליב כץ קרא לבתו צופיה בעקבות פתיחת האוניברסיטה בהר הצופים, והיא צופיה הראשונה בישראל. ארתור רופין, שפעל לגאולת אדמות הכרמל, קרא לבתו כרמלה. דור אחד מאוחר יותר זכה ילד ירושלמי יליד 1944 לשם המוזר אגא שוורץ, ראשי תיבות: "איתך, גולה, אנחנו".

יש גם סיפורים על שמות מסוג זה שנמנעו ברגע האחרון. הפוליטרוק בני מהרשק קרא לבתו מֶרי. אחר כך רצה לקרוא לבנו נֶסֶל, ראשי תיבות של "נגד ספר לבן", אבל נכנע וקרא לו יואל. לבתו עֲלינה רצה תחילה לקרוא סטרומה, על שם אוניית המעפילים שהוטבעה.

רחביה מרחובות ואביגדור מגדרה

לא מעט ילדים נקראו על שמות יישובים שיסדו הוריהם. אביגדור הורביץ נקרא כך כי היה הילד הראשון בגדרה – אבי גדרה. סגולה בקמן ממטולה נקראה כך כי מייסדי המושבה רצו לקרוא למושבה 'עם סגולה', ולבת קראו כך כי היא תהיה "אם כל הסגולות בישראל". הילד הראשון של רחובות נקרא רחביה קנטרוביץ. הבן הראשון שנולד במושבה מוצא נקרא בשיכול אותיות "אמוץ". בתו של מייסד אחוזת בית, היא תל אביב, עקיבא וייס, נראה אחוזבת. הוא רצה לקרוא לה אחוזת בית, אשתו התנגדה וזאת היתה הפשרה. חיים פסמניק קרא לבתו תל אביבה, לא לפני שקיבל את רשותו של מאיר דיזנגוף. ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח קרא לבתו עירי.

המגמה נמשכה גם בימי המדינה. הבן הראשון בהיאחזות הנחל הראשונה, נחל עוז, נקרא נחליאל. הילד הראשון של קיבוץ אורים בנגב המערבי נקרא בשם אורי. השם מופיע במקרא, אך זכה לפריחה בעקבות שירה של רחל "עקרה", על בנה שלא נולד, שלו הייתה קוראת אורי; ובעקבות הספר "הוא הלך בשדות" שגיבורו אורי נפל במלחמה.

היו גם שמות המייצגים אירועים אזרחיים, כמו נֶפטה בעקבות גילוי הנפט בחלץ. האדון פריימן, מייסד בית החרושת לסבונים עתיד, קרא לבתו עתידה. אֶגְדה סרברו ממושב אחיקם נקראה כך כי נולדה באוטובוס אגד. דפית בטיש נקראה כך כי נולדה באוטובוס מסוג דאף. דוד אבישי קרא לבנו גחל על שם גוש חירות ליברלים, שממנו נוצר הליכוד, ולבתו מערכה, כי נולדה ביום הקמת המערך. הוא עצמו היה בלתי מפלגתי, אבל הסביר שהוא מאמין באיחוד מפלגות.

יגאל הנבלוסי ודן שומרון אפשטיין

המלחמות לא הותירו רישום עמוק שמצבת השמות, ו'בניה' ו'איתן' העכשוויים אינם מייצגים תופעה המונית. עם זאת היו כמה שמות שלידתם במלחמות ומבצעים. השם מיה ניתן לבנות בעקבות מלחמת יום הכיפורים. בדור קודם ייצגה מאיה את האחד במאי דווקא. בעקבות מבצע קדש נקראו ילדים רבים בשם טירן וטירנית, ובעקבות מלחמת ששת הימים – גולן ואופירה. איה היו ראשי תיבות של "ארץ ישראל העובדת", ואחרי ששת הימים - "ארץ ישראל השלמה". ישי נקרא מי שנולד בכ"ח באייר, ראשי תיבות: יום שחרור ירושלים. אחרי רצח רבין נקראו בנות בשם אחווה. השם אלישיב פרח בעקבות העלייה המונית מברית המועצות. בנות שנולדו ביום הזיכרון נקראו רעות, ובנים שנולדו ביום השואה – עמיעד.

על יגאל אלון מסופר הסיפור הבא. שמו מילדות היה פייקוביץ, וחטיבת יפתח היא ראשי תיבות של 'יגאל פייקוביץ תל-חי', ומכאן שמו של קיבוץ יפתח בגליל העליון. יגאל פייקוביץ התבקש על ידי בן גוריון לשנות את שמו כמו יתר אלופי צה"ל והתלבט בבחירת השם. בן גוריון הציע לו בין היתר להיקרא יגאל הגלעדי, "כי אתה תכבוש את הגלעד". אלון עיווה את פניו ואמר: "ואם אני אכבוש את נבלוס, תקרא לי הנבלוסי?" בן גוריון פרץ בצחוק וההצעה ירדה מן הפרק.

בעקבות מבצע אנטבה נקראו ילדים רבים בשם יונתן. במשפחה ישראלית ששהתה בדרום אפריקה נולד אז בן ושמו בישראל דן שומרון אפשטיין. אמו של דן שומרון החדש, הסופרת עדנה נוי,  סיפרה כי "דן נולד בדיוק חודש לאחר מבצע אנטבה, שבו בן דודי צביקה הר-נבו היה הנווט שהוביל את ההרקולסים לאנטבה. בהיותנו משפחת ניצולי שואה היה הנס הזה, שאחד משלנו היה למציל יהודים, נפלא מנשוא. קראנו לדן שנולד בארבעה באוגוסט 1976 על שמו של גיבור חי, בעוד כל חברינו שנולדו להם ילדים קראו לבניהם יונתן. היום דן הוא רופא בבית החולים קפלן".

דן שומרון

דן שומרון. לא הרופא. הרמטכ"ל מאנטבה. צילום:  google images

אכה כף על ירך ואתופף על לבי

יום כיפור בא עלינו כמדי שנה, ואתו חוזרת התפילה "על חטא שחטאנו", שיש לה גם גירסה לשונית ב"רגע של פיוט". הגירסה הזו לא לבד. "על חטא שחטאנו" זכה לגירסאות מודרניות רבות, חילוניות כדתיות. ד"ר רבי דליה מרקס, פרופסור לשירה דתית ומדרש בהיברו יוניון קולג' בירושלים, פרסמה עבודה נרחבת על התפילה הזו, ועל תפילה חשובה אחרת, "אשמנו, בגדנו".

ביאליק בן ה-17 הגיע לוולוז'ין וכתב לדור המורים וההורים את שירו-תפילתו: "אכה כף על ירך ואתופף על לבי ואומר:/ על חטא שחטאו אבותי באונס וברצון/ ועל חטא שחטאו לפני באימוץ הלב/ ... ועל חטא שחטאו הורי ומורי בזלזולי/ ועל חטא שחטאו בחוזק יד/ ועל חטא שחטאו בטיפשות הלב/  .. ועל חטאים שהוכיתי בחיים מלקות ומכות מרדות/ בין שהייתי חייב ובין שלא הייתי חייב".

קיבוץ בית השיטה מביא גירסה משלו: "על חטא שחטאנו בבזבוז משאבי טבע/ ועל חטא שחטאנו בבורות באוצרות עם ישראל/ ... על חטא שחטאנו בכניעה למציאות/ ועל חטא שחטאנו בכריעת ברך לממון ולשררה".

על חטא שחטאנו בסגידה לאדמה

ב. מיכאל, עיתונאי דתי שמאלי, כותב: "על חטא שחטאנו לפניך בהשפלת צלם אנוש, שלהם ושלנו/ על חטא שחטאנו לפניך בסגידה אדמה/ על חטא שחטאנו לפניך בהשחתת נפשם של חיילים צעירים/ על חטא שחטאנו לפניך בהצטדקות של 'אין ברירה'".

הארגון למניעת התבוללות כתב: "על חטא שחטאנו לפניך בהעסקת אויבים ולא אחים/ ... על חטא שחטאנו לפניך בהשכרת בתים לאויבים/ על חטא שחטאנו לפניך בהעסקת גויים עם יהודיות/ ... על חטא שחטאנו לפניך בעידוד מפגשי נוער יהודי ערבי".

רבקה לוביץ', פמיניסטית דתייה, כותבת על חטאי הרבנות הראשית ודייניה: "על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון, אונס – משום שהסתכלנו מעבר לכתף הימנית וראינו שם רבנים מחמירים, והרגשנו אנוסים להחמיר/ ... על חטא שחטאנו לפניך בבלי דעת – שלא תמיד ידענו מה גודל סבלם של בני המשפחה, כאשר התמהמהנו וסחבנו את התיק במשך שנים רבות".

ולקינוח, תפילת אשמנו בגדנו בענייני זהירות בדרכים, האות א':

"אור אדום לא עצרנו/ אורות גבוהים לא הנמכנו/ אגרסיביים היינו בנסיעותינו/ אורות בחורף לא הדלקנו/ אפוד זוהר לא לבשנו".

ניג'ס, מילה בינלאומית

משה גנן כותב: בשמחה רבה קראתי את דבריך בעניין מקור הפעל 'לנג'ס', עליו כתבת כי מקורו במילה הערבית 'ניג'ס', שפירושה מלוכלך. מילה זו היא מילה בינלאומית,  ששימושה עובר כחוט השני בין לשונות אירופיות ולא-אירופיות רבות. לראשונה מצאתי עוסק במילה את דר' ויליאם הללו  (William Hallo) במאמר העוסק במילה  השוּמֵרית  nig-gig. כאן משמעות המילה  היא תועבה. המילה הזו זכתה להגיע ללשונות רבות, בצורות ולבושים משתנים. הפועל האנגלי nag במשמעות טרחן מעצבן מגיע על פי מילון אוקספורד מפעלים בגרמנית, וכן משפות סקנדינביות. קרובה אליו המילה ההונגרית nyugos באותה משמעות. ביידיש נודשען פירושו להטריח (ומכאן נודניק ולנדנד). וכאמור, בערבית ניג'ס. איזה פועל מנג'ס, וכל הכבוד למידע.

המטבח כבית מטבחיים

ברק שואל: מה מקור המילה 'מטבח'? אני יודע על שני אפשרויות מקובלות: המילה הערבית مطبخ, ו'בית המטבחיים'. אשמח לדעת האם ומי מהם הוא הנכון?

 מחדש המילה הוא ככל הנראה דוד יודילוביץ, בתרגומו ל'מחזה מימי הפרשים באירופה', משנת 1900. לפני כן הוא נקרא 'בית המבשלים', 'בית התבשיל' או 'חדר הבישול'.  ללא ספק יש כאן שאילה מערבית, והקישור לבית המטבחיים דווקא אִתגר את המילה. אברהם אברונין כותב בגיליון הראשון של "לשוננו לעם" משנת 1950 את הדברים הבאים: "לבית המבשלים נקבע בדיבור הארץ-ישראלי מטבח (מערבית). מובן שהוא הולם את המושג רק אם אנו חושבים על טביחת בעלי חיים במקום ההוא, ובוודאי בהשפעת 'טבחות' שיש בשמואל א ט יג, אולם אנו קוראים מטבח לכל מקום בישול, ואנו אוכלים גם במטבח צמחוני, שאפילו דג מלוח אין טובחים בו".

עוד שאלות שנשאלו ונענו השבוע: מה מקור המילים 'פרענק' ו'קאנט', מהיכן צץ הביטוי 'לכבוש שער', מתי התחילו להגיד 'אחי', ועוד ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות

בפינה של פול אוגדן: פלאי התרגום הרב לשוני של "עליסה בארץ הפלאות"

חדש בבימת אורח: המפטי דמפטי מדבר בווֹקי טוֹקי, דוד בן שחר על חרוזים במטבעות לשון וניבים

תגיות :
The U.s. Army; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה