בית הקופים, קופסת איפור ונהג מונית עם חובות

רוביק רוזנטל | 19 ביוני 2015

על שפת הרחוב של מפורסמי האח הגדול, מיהם תפוסי התחת, איך הפכה הבהמה לקללה ישראלית נפוצה, מה זה 'קש וגבב' ומי זו ארץ דניה

מיליון צופים לא טועים. "האח הגדול", התוכנית המושמצת מכולן היא עדיין השיקוף המדויק ביותר של עידן look at me, ימי הסלפי והתהילה בת 15 השניות.

"האח הגדול" שובר את ההבחנה היונגיאנית בין 'האנימה', הישות העצמית הפנימית של האדם, לבין 'הפרסונה', הדמות הציבורית. ב"האח הגדול וי.איי.פי" שהסתיימה ביום שלישי הטשטוש הזה בולט במיוחד. מי שרואה עצמו פרסונה ציבורית, אינו יכול להיפרד ממנה, אבל הוא מעצב אותה במתכונת פרטית לכאורה.

וכך קיבלנו בגמר חמש 'אנימות-פרסונות': 'האישה הגדולה עם הפה הגדול' (סטלה עמר); 'המזרחי הכל-ישראלי שאוהב את כולם' (מושיק עפיה); 'הדוגמנית המהממת שרוצה שיכירו גם את הנפש שלה' (שיר אלמליח); 'הגבר-גבר הקשוח שהוא רך ושביר מבפנים' (איציק זוהר); 'נער השעשועים שלא עושה חשבון ואין לו מושג מיהו בעצם' (נירו לוי). כמו ברוב העונות הקודמות גם הפעם זכה במקום הראשון הגבר הכל-ישראלי (רצוי מזרחי) שאוהב את כולם.

כפפות של פאקינג זהב

בעונות של אנשים מן היישוב זכינו במהלך הסדרה ליציאות לשוניות מעניינות, שבראשן סט הקללות היצירתי של מעיין חודדה. אלה גם תועדו לאורך שנות "הזירה הלשונית", כמו בהאח הגדול 2010 וכן בשנת 2012. לקסיקון קצר של העונה האחרונה חושף אמת מדכאת: כולם (כמעט), וי.איי.פי או לא, הם ישראלים גסי לשון, שחושבים שהשני הוא בהמה, ומיד רצים להתנצל, להתחבק ולבקש סליחה. להלן לקסיקון קצר:

אומרים שאני מתנהגת כאילו תקוע לי מקל בתחת. שיר מתנצלת על העובדה שבעצם לא חשפה טפח ממי שהיא 'באמת'.

אתה זבוב על הקיר שלי. איציק יוצא על נירו. ובהמשך: "בן אדם קטן ממורמר וקנאי".

בית הקופים כמרקחה. נירו מאתר את הדימוי המנצח למתרחש בבית. את איציק מינה לקוף הבכיר. גם: "את מי הם רוצים בתור מלך הקופים?"

האיש והגבות. אריאנה מקבלת את פניו של מושיק.

הייתי רוצה שתראו יותר את האופי שלי מאשר את הביקיני. שיר מבקשת בביישנות להפוך מקולבית-על לבן אדם.

הנשמה של הבית. כך קראו המנחים ארז ואסי למושיק, הוא התלונן, אבל מסתבר שזה עבד.

התנהגנו אתך בכפפות של פאקינג זהב. סטלה על שיר. הסטייליסטית הבינלאומית מאוד אוהבת את מילת הסטייל האנגלית 'פאק', ואת מילת הסטייל העברית 'תחת'.

זה כמו לקפוץ בנג'י על הנשמה שלי. איציק חושף את טלטלות הנפש שהוא עובר בבית.

יש פה ניצול של האובר נתינה שלי. מושיק מתלונן על מחיר טוּב לבו המופרז.

כלום לא מעניין לה את התחת יותר מהקופסת איפור שלה. סטלה מגדירה את שיר והן הופכות אויבות לנצח.

מושיק מכין קפה. סמלו ההתנהגותי של האיש שכולם אוהבים.

מיציתי. ישראל גודוביץ, פתיל קצר מהלך, יוצא מהבית אחרי עשרה ימים.

נא להתנהג בהתאם. סיסמת ההפקה מזה שנים, שיש בה ממד חתרני: תהיו מי שאתם, כאילו, אבל תתנהגו בהתאם לדרישות הז'אנר.

נהג מונית עם חובות. נירו שוחט את מושיק בימים הראשונים ומתנצל. אם היה קורא עיתונים אולי לא היה רץ להתנצל.

עברתם דרך, היה מאוד מרגש. אריאנה מבקשת להימנע מקלישאת הגמר, ארז ואסי מסרבים.

פלרטטן לא נורמלי. איציק, אלא מי.

פרויקה. הקלנוע של אריאנה. שניהם פרשו מוקדם מדי.

תתחיל לייצר לך אישיות. איציק מעניק למושיק עצה אסטרטגית. מושיק הסתדר בלעדיה.

האח הגדול 3

המשתתפים המודחים מינוס אריאנה. צילום: אתר הזירה הלשונית

מי אתם, תפוסי התחת

מירי רגב ממשיכה להסעיר את הביצה, והפעם בטענה שהאמנים הם "תפוסי תחת וכפויי טובה". למה התכוונה בדיוק כבוד השרה? האפשרות האחת היא שהיא התכוונה ל'מכווצי תחת' או 'קפוצי תחת', בהתייחסות לאופי האשכנזי העצור והמתנשא לכאורה. הביטוי בשתי הגירסאות הוא תרגום של ביטוי הסלנג האנגלי tight assed, או tight arsed, שפירושו אדם עצור, וכן קמצן כרוני. אפשרות נוספת היא שיש כאן גירסה של המונח 'תופסי תחת', כלומר, המתנשאים בעם, שהוא ככל הידוע יצירה מקומית. ואולי יש כאן ערבוב יצירתי של שני הביטויים. מה שבטוח, כפיים.

מי כאן הבהמה

"נאום הבהמות" של עודד קוטלר חושף פעם נוספת את החטא הגדול של השבט הלבן: ההתנשאות, אלה אינן סתם פליטות פה, הן חושפות רובד שראוי להתנקות ממנו.

דימוי הבהמות שבו השתמש קוטלר דורש הסבר.  במקרא מופיע המילה 'בהמה' 190 פעם, ופירושה בעל חיים ההולך על ארבע, להבדיל מדגים ועופות, בדרך כלל בעל חיים מבוית. 'בהמות' המופיע בספר איוב מזוהה עם חיה מסוימת, ככל הנראה סוס יאור. אבן עזרא מתאר: "בהמה גדולה, אין ביישוב גדולה ממנה, וטעם עמך לפי שהיתה ביבשה, כי באחרים יזכור הלויתן שהוא בים. ויש אומרים כי טעם עמך שהבהמות נולדו ביום אחד עם אדם הראשון". גם בשפות שמיות שונות משמשות המילים הדומות לבהמה לציון בקר, צאן ובעלי חיים בכלל.

איך הפכה הבהמה ממושג זואולוגי נייטרלי לדימוי שלילי לבני אדם? יש לכך שורש בספר קהלת: "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ". בהמה מזוהה כיסוד הגשמי בניגוד לרוחני, ומכאן נוצרו בימי הביניים מילים חדשות כמו 'בַהֲמוּת', 'בהמיוּת', 'בַהֲמִי' ועוד, שפירושן היסוד הגשמי באדם. באתיופית משמש הפועל בהם גם בהוראת 'הפך לשוטה', וכך בפועל הערבי אַבְּהַמַ.

בעברית החדשה הפכה 'בהמה' לגידוף שהוראתו אדם גס רוח. החשודות המיידיות במהלך הן יידיש ולדינו. בלדינו אומרים: 'בְּהֵמָה אֶין פוֹרמָה דֶי בֶּן אָדָם', בהמה בצורת אדם, וביידיש פשוט, בהגייה אשכנזית, 'בהֵיימֶה', כמו בפתגם 'אַ בהמה בלײַבט אַ בהמה': בהמה נשארת בהמה. לכך תרם גם הצירוף 'בהמה גסה', ביטוי משנאי שפירושו בהמה גדולה, כגון פרה או שור, להבדיל מבהמה דקה (קטנה): כבשה או עז. השימוש ב'בהמה גסה' כדימוי לאדם גס מופיע בכתובים לראשונה אצל אברהם שלונסקי. בין יהודי גרמניה רווח פתגם לטיני-גרמני המזכיר מאוד את נאומו של קוטלר: vox populi vox Rindvieh: קול העם, קול עדר בהמות.

היפופוטם

היפופוטם-בהמות. נברא יחד עם אדם הראשון?  צילום: Stig Nygaard; Flickr

קש וגבב, יש דבר כזה?

בני פורת שואל: "בעקבות סערת נאום הבהמות של עודד קוטלר, רציתי לשאול האם הביטוי 'קש וגבב' שבו הוא השתמש הוא תקני או שגוי? גבב מוגדר במילון 'דברים שנתגבבו ונערמו יחד', גבבה משמעה 'שארית הקש אחרי איסוף התבואה הקצורה'".

'קש וגבבה' פירושו במקורות קש הנערם בערימות, בתלמוד הוא נכתב בצורה הארמית, גבבא. בעברית החדשה הביטוי משמש כדימוי לדברי הבל או מוצרים תרבותיים נחותים. כך נכתב כבר בשנת 1928 בעיתון דואר היום על ההצגות שמעלה תיאטרון "הקומקום": "לא דם דגים קר וקרוש נוזל בהם, לא קש וגבבא מעלה הוא, אלא רותחין". 'גְבָב' היא מילה ספרותית שנוצרה בעקבות 'גבבה', במשמעות דומה של ערימת דברים. היא מופיעה אצל סופרים ומסאים שונים כולל ס. יזהר. היום אין לה שימוש, אלא בצירוף שבו השתמש קוטלר, 'קש וגבב', שגם הוא נדיר ובמידה רבה ארכאי.  בעיתון על המשמר משנת 1948 מסופר על ערב תרבות בקיבוץ בגליל: "ולאחר סעודת־ערב מתכנסים בחדר־האוכל, לא התכנסות סתם של גבוב קש וגבב, אלא נותנים בשיר קולם". נתן אלתרמן כותב בספרו "חגיגת קיץ":  "ברחוב קול חליל. זה יבב/ שחופז ומגרש במקל/ רעשים של קש וגבב".

הצב, התור ומרק טוויין

נדב שרי מתייחס לסוגיית הקשר בין הצב לתור, הקרויים שניהם באנגלית turtle, בצירוף מקרי בהחלט: "בספרו המפורסם של מארק טוויין 'מסע תענוגות בארץ הקודש' יש קטע בו מחפשים חברי המשלחת שעה ארוכה בחור אנגלי צעיר מוכה חום, ומוצאים אותו יושב ליד שלולית שבמרכזה צב. כשהם שואלים אותו מה הוא עושה, הוא משיב להם ברוגז ובהתמרמרות ש'החיה הארורה לא שרה בכלל'. אחרי שהם מחזירים אותו לאוהל והוא מתאושש מתברר, כמובן, שהוא נפל קורבן לאותו בלבול בדיוק."

משהו רקוב בארץ דניה

שמוליק שואל: מה שמה הנכון של הארץ הצפונית: דניה או דנמרק? מתי הפסיקו להשתמש ב'דניה' ועברו ל'דנמרק'? ואיך זה שב-144 בכל המספרים הרשמיים של השגרירות עדיין מצוין השם 'דניה'?

השם דניה הוא ניסיון להציע שמות הנשמעים עבריים לשורה של מדינות בארצות שונות בעולם, על יד הסיומת –יה. בכמה מקרים הניסיון נשען על שמות תלמודיים, כגון איטליה וגרמניה, וכן סוריה, שבה הסיומת היא ארמית: סוריא. במקרים אחרים השם הלועזי מכיל את הסיומת –יה, כגון אוסטרליה, אינדונזיה, הונגריה ואחרות. במקרה של 'פולניה' מדובר בעברות השם Poland, שאף זכה למדרש: "פה לן יה". על פי אותו דפוס נהגו בעבר לקרוא להולנד הולנדיה, הנוהג הזה פסק כבר בסוף בשנות השלושים. הנוהג לקרוא לדנמרק דניה פסק בשנות השמונים. שמה של השגרירות אכן לא שונה, והוא נכתב 'שגרירות דניה (דנמרק)'. לשכונות דניה השונות בערי הארץ אין קשר לדנמרק, אלא לראשי התיבות dnya.

עוד שאלות נשאלו ונענו השבוע, מה זה 'חינוך גופני', מה הקשר בין הנדסה לגיאומטריה, איך אומרים בעברית לפרגן, מהיכן צצו הביטויים 'להתראות לך' ו'אפשר לחשוב' ועוד, קראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

השבוע בפינתו של פול אוגדן: עברית, יידיש ואירית נלחמות מלחמות קיום.

תגיות :
אתר הזירה הלשונית תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

מתן אהרוני
תודה על הפוסטים המעניינים והמחכימים כרגיל. בעניין האח הגדול, בפרק הפתיחה התגלשו המתמודדים על מגלשה מאולתרת (עטופה קרטון). ההפתעה הייתה גדולה וארז ואסי הדגישו אותה כשציינו שהמתמודדים "מתגלצ'ים" במגלצ'ה. גם בתוכנית האחרונה הזכירו זאת שוב. את שם העצם והפועל הזה אני שומע דיי הרבה מפי הורים בגינות ציבוריות. מה נכון לומר ומהיכן הצ' הגיעה?
18 ביוני 2015 הגב
עמי גת
בעניין בהמות , בעברית מאודשת ישנו הביטוי המזלזל : "בהימה בצורס פרד."
18 ביוני 2015 הגב
דר׳ אברהם אריאל
בעניין בהמות: המילה נכנסה כפי שהיא לשפה האנגלית. ראו המילה Behemoth שלה המובנים הבאים (מתוך המילון המובנה במחשבי אפל מקינטוש): 1. חיה גדולה או מפלצתית 2. משהו ענקי, במיוחד ארגון גדול וחזק (בדוגמא רשת סופרמקטים, וגם Behemoth telephone companies - חברות טלפוניה ענקיות.) מוסבר שם שהמקור הוא מן המילה העברית ’בהמות‘ שהיא הרבים של ’בהמה’. עד כאן דברי אפל. עליהם אוסיף שגם אניית ענק מכונה Behemoth.
18 ביוני 2015 הגב
יעקב ברזילי
בעברית ובמיוחד בשירה מחליפים באופן חופשי למדי זכר בנקבה וכולם מבינים למה הכוונה והדבר מוסיף יופי מיוחד לשפה."מי ינחני דרך מי יגיד הנתיבה".בערבית ה-"בהים" ר' "בהאים"הוא החמור בלבד .
23 ביוני 2015 הגב
ימי אלעזר
בכל אופן לזכותו של החמור או הפרד וכל החיות שאנו מייחסים להם תכונות אנושיות. קראתי שהעקשנות של החמור המסרב להמשיך וללכת חרף המכות שהוא מקבל, נובעת דווקא ממנגנון פיזי המשתק אותו ברגעים של לחץ וכאב. כך שככל שמכים אותו כך השיתוק בגופו מתגבר. ולבסוף יוצא החמור מוכה וחבול ומסכן. אני מניחה שהרבה מן ההתנהגויות של בעלי החיים יש להם הסבר כזה או אחר, ומי שאינו מצליח להבין ולהתנהל בחכמה זה האדם השולט בכל. חומר למחשבה.
25 בפברואר 2017 הגב

הוספת תגובה