המפכ"ל שבר רגל, דבר הטרוריסט ושפה הפוכה

רוביק רוזנטל | 20 בנובמבר 2015

איך באמת נולד האיחול "שבור רגל", ציטוטים היסטוריים על טרור וטרוריסטים, ספר חדש של משחקי לשון, הצגה מן העבר חוזרת לבמות,  ומה זה בדיוק מצנח רחיפה

כהונתו של רוני אלשיך כמפכ"ל המשטרה החלה במעין אתנחתא קומית: יום לפני טקס הכניסה לתפקיד שבר את רגלו. כל העולם ואשתו נזכרו כמובן בברכת ההצלחה המפורסמת של שחקני תאטרון "שבור רגל" בעיקר לפני הצגות בכורה, או באנגלית break a leg.

האתר worlds wide words של הבלשן הבריטי מייקל קוויניון מקדיש פרק מרתק לגלגולי האיחול המוזר הזה. תחילה הוא מביא שורה של הסברים שניתנו לביטוי בגירסתו הבריטית. קווינלון פותח בכך ששחקני תאטרון משופעים באמונות תפלות כגון שאסור לשרוק בתאטרון, שאין להשמיע את השורה המסיימת בחדר ההלבשה ועוד כהנה. "שבור רגל" היא האמרה הנפוצה ביותר והיא נהוגה עד היום, בעיקר לפני הצגת הבכורה.  ההסברים לאיחול רבים, וקווינלון מגדיר אותם 'ספקולטיביים':

  • המברך מאחל שההצגה תהיה כל כך מוצלחת עד שהשחקן ישבור רגל עקב השתחוויות מרובות בסוף ההצגה.
  • הקהל נהג לזרוק מטבעות לבמה, והשחקנים שברו רגליים כשניסו לאסוף אותן.
  • המסכים בצידי הבמה נקראו רגליים (legs), ומעבר בתוכם הוא ערובה להצגה מולצחת.
  • השחקנית המפורסמת שרה ברנארד שברה את רגלה ב-1915, אך המשיכה להופיע.
  • רוצחו של לינקולן, השחקן ג'והן וילקס בות', שבר את רגלו כאשר קפץ על הבמה לאחר הרצח כדי לברוח.
  • הביטוי הגיע ממירוצי סוסים, כמעין קללה המכילה תקוה סמויה שלא תתגשם. הצעה זו זכתה לתמיכה גם בעיתון המכובד ניו סטייטמן משנת 1921, וכן בסיפור מאותן שנים של פיית' באלדווין.

קוויניון דוחה את כל ההסברים, ובכל מקרה קובע כי הביטוי הגיע לאנגלית באמצעות התאטרון האמריקני דווקא בשנות העשרים. המקור, כך הוא קובע במידה רבה של ודאות, הוא הביטוי הגרמני Hals und Beinbruch, 'שבור רגל וצוואר', ששימש את שחקני התאטרון בגרמניה. טוענים, אומר קווינלון בזהירות, שזהו שיבוש של איחול אמיתי ביידיש: הצלחה וברכה, הנשמע בהברה האשכנזית 'הצלוּחֶה וברוּכֶה'. שחקנים גרמניים ויהודים רבים הגיעו לארצות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה, והם ככל הנראה העבירו את הבשורה. אז מה נאחל לך, אלשיך? שתשבור רגל!! או ביידיש: הצלחה וברכה.

ואגב, הטענה שהפועל הגרמניי-ידישאי hieraten, להתחתן, הוא שיבוש של "הרי את" אינו אלא אגדה אורבאנית חביבה.

מיליון מיתות הן סטטיסטיקה

ספר היעץ המצוין "אוצר הציטטות"  של איתן בן נתן מביא שלל ציטוטים בנושא המסעיר את העולם בשבוע האחרון, ואינו עומד להיעלם, הטרור. בין היתר מופיעים בפרק הטרור גם ציטוטים של טרוריסטים מפורסמים ומפורסמים פחות, או כאלה המגלים כלפיו הבנה:

"האמריקנים אוהבים פפסי קולה; אנחנו אוהבים מוות" (כרזה באפגניסטן, 2001)

"בהכתימנו את מפעלנו בדם, אפשר שנזכה לפחות לראות את השחר הבהיר של האושר האוניברסלי" (רובספייר)

"איך אפשר לעשות מהפכה בלי הוצאות להורג" (לנין)

"מוות אחד הוא טרגדיה, מיליון מיתות הן סטטיסטיקה" (סטלין)

"מחלות אנושות מחייבות תרופות נואשות" (גאי פוקס, שניסה לפוצץ את הפרלמנט הבריטי ב-1605, בפראפראזה על היפוקרטס)

"טרוריסט הוא אחד שיש לו פצצה, אבל לא חיל-אוויר" (ז'אן בודריאר)

"הטרוריסט והשוטר באים מאותו הסל" (ג'וזף קונרד)

ולשם איזון, טעימה מדברי מתנגדי הטרור:

"אם כדי לנצח המפכה צריך להקים גרדומים בכיכר העיר, אני מעדיף להפסיד" (אריקו מלטסטה, 1924).

"אי אפשר לעשות מעשה דתי בעזרת פגיון או פצצה" (מהאטמה גנדי).

מצנח, גלשן ורחפן

אלכס שפי שואל בעקבות חדשות הימים האלה: "כלי הטיס שבאמצעותו ערק הצעיר מג'לג'וליה לגולן הסורי כונה בתקשורת בשלושה מונחים: מצנח רחיפה, גלשן רחיפה ורחפן; מה ההבדל בין המונחים הנ"ל?

רחפן אינו קשור לענייני גלישה ודאייה. זהו מסוק זעיר ובלתי מאויש, בעל ארבעה להבים, הנשלט על-ידי שלט אלחוטי, ומונע באמצעות סוללות, כמו זה הנראה בימים אלה בפרסומות בזק ועונה לשם "רפי".

הצעיר מג'לג'וליה עבר את הגבול בעזרת מצנח רחיפה. שימי, מדריך רחיפה מבית הספר סתוונית בנמל יפו, מסביר את המשותף וההבדל בין מצנח רחיפה לגלשן רחיפה. שניהם מאפשרים לדאות לרוחב ולגובה ולכוון את הרחיפה, בניגוד למצנח הקלאסי המאפשר רק ירידה כלפי מטה. ההבדל הוא בחומרים ובמבנה. מצנח הרחיפה עשוי מחופת בד, גלשן הרחיפה עשוי ממוטות אלומיניום שעליהם מתוחה רצועת בד. מצנח יכול להתקפל, בעוד גלשן דורש הרכבה ופירוק. שניהם מאפשרים התקנת מנוע, כפי שעשה הרחפן שערק לדאעש.

מצנח, לא גלשן. צילום: francisco.castro; Flickr

מצנח רחיפה

נחום תקום והפלינדרומים

אורן נחום אוהב פלינדרומים. פלינדרום היא מילה, משפט או טקסט שלם שאפשר לקוראם מימין לשמאל ומשמאל לימין. אמנות הפלינדרום ותיקה ונכתב עליה רבות, ונחום תורם לה משלו בספרון חביב בשם "מתהפך מצד לצד". כך השיר "לילך": "כלילה משכר/ הפוגש בך/ נבַלֶּה/ הלב נכבש/ גופה רך/ שמה לילך". הספרון מכיל גם ציורים מתהפכים: כאשר הציור מתהפך מתגלה  ציור של משהו שונה לגמרי, כמו בעטיפת הספר.

מתהפך חתוך

בספר גם משחקי לשון מסוגות אחרות, כגון משחקי הומופונים. הומופון הוא צמד מילים הנשמעות זהות אך הן שונות זו מזו במשמעות, ונכתבות בדרך שונה. העברית, כידוע, משופעת בהומופונים. דוגמה מן הספר בשני שירים הומופוניים, "נערה" ו"כוסית יין". השורות הראשונות ב"נערה": "היא משקרת/ ואני חוזר אליה/ שוב אני שוטה/ עוד אחת מהמתבכיינות/ תמיד אותן השטויות". וב"כוסית יין": "היא משכרת/ ואני חוזר אליה/ שוב אני שותה/ עוד אחת מ'המטבח יינות'/ תמיד אותן השתויות".

חברים מדברים עם גידי

אחי גידי נפל בערב סוכות לפני 42 שנה, בקרבות השריון בגולן במלחמת יום הכיפורים. הוא למד תאטרון ומורתו הנערצת הייתה נולה צ'לטון. לאחר מותו העלתה כיתת התאטרון שחוג שבו למד באוניברסיטת תל אביב את ההצגה "חברים מדברים עם גידי", שהקלטה שלה מופיעה באתר.

נולה צ'לטון, כלת פרס ישראל, ממשיכה ללמד תאטרון באותו חוג באותה אוניברסיטה, והיא היום בת 94. תלמידיה, חבריו של גידי, פרשו כנפיים בעולם התאטרון הישראלי. בהשתלשלות עניינים מרתקת החליטו נולה וארבעה ממשתתפי ההצגה להעלות את ההצגה שוב, והם איציק ויינגרטן, דליק וולניץ, חוה אורטמן ודניאלה מיכאלי. ההצגה הראשונה תעלה במועדון צוותא ב-30.11.15. ההצגה נוגעת בנושאי השכול, המלחמה שהייתה, משפחה וחברות. מוזמנים להיכנס לאתר צוותא, ולהגיע!!!

סמסרי לי את פרשת השבוע

חננאל מאק מגיב על סוגיית השורש פר"ש ומשמעות "פרשת השבוע": "פרשת השבוע" אינה תלויה בפירוש, ומשמעות המונח היא היחידה הנפרדת בתורה שאותה קוראים השבוע, ובעיקר בשבת (את חלקה הראשון קוראים גם בשבת הקודמת ובימי שני וחמישי). במקביל לחלוקה ה"בבלית" לפרשות השבוע מוכרת גם החלוקה ל"סדרים" שהייתה נהוגה בארץ ישראל, והמונח "סדר" בודאי שאינו קשור בפרשנות אלא בחלוקה ובארגון.  הפרושים, על פי המסורת הרבנית, הם מי שפרשו לפחות חלקית מהבלי העולם ובייחוד מהעריות.

על שם התואר 'עלוב' כותב חננאל מאק כי "יותר משהעלוב התלמודי הוא מסכן וזקוק לרחמים, הריהו שוטה ועבריין שגורם נזק לעצמו. כך בדוגמה שהובאה בתשובה, וכך למשל במשפט "עלובה כלה המזנה בתוך (ימי) חופתה". 

נמרוד מתייחס לשאלה בדבר שליחת הודעות ווטסאפ: "השורש הוא סמסר (סִמסרתי, אסַמסר, סַמסרי לי וכדומה), והוא הלחם של סימס ומָסַר".

יוסף הלחמי מתייחס לשאלת שמה העברי של הטלוויזיה: ב"דבר לילדים", באחד הגיליונות, נקראה הטלוויזיה 'ראי-רחוק', בן דוד ל'שח רחוק' ול'ראינוע'".

חנוכייה לי יש, אבל בעברית

גליה היא גולשת צעירה העונה לשם "השונאת ממתקים קבלו את גליה!", והיא מבקשת בקשה מיוחדת: "היי רוביק, יש לי בכיתה הכי שווה שלי בית מארח ואנחנו צריכים להכין חנוכיה בנושא השפה העברית. לי ולהורים שלי אין רעיון". בהמשך מוסיפה גליה, הפעם תחת השם "גליוש סלסה סלסה" שאלה, כנראה באותו עניין: "איזה מילים יש בשפה העברית עם 9 אותיות? (שאלה מכשילה)".

יש לי כמה רעיונות, אבל עד חנוכה יש עוד זמן, אנא שלחו ב"צור קשר" הצעות לגליה שונאת הממתקים.

ואם להישאר בעולם הנוער, דורון בן ה-15, תל אביבי מלידה, מסביר: "נתיבי איילון זה כמו זִקפת בוקר. כל בוקר הוא עומד".

שאלות ב'שאל את רוביק': מה מקור המילים מדרש, אנדרלמוסיה ומומחה, ומקור הצירופים 'להרים שפופרת', 'נקמה מתוקה ו'אגדה אורבנית', ושאלות נוספות.

בפינה של פול אוגדן: אתר חדש מאפשר ללמוד ולשמוע איך הוגים שלושה מיליון מילים ב-375 שפות

חדש בבמת אורח: גידי יהלום מסביר מדוע אומרים על האלוהים שהוא "רוכב ערבות", ועל מה הוא רוכב באמת

מתוך החיים בקיצור: עולם חדש מבוהל: החיים במאה ה-21

חדש בבלוג רב מילים: ללכת אנגז'ה ולאכול סופלה, עוד על הצרפתית שבעברית

תגיות :
Alan Cleaver; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יואל נץ
אולי תמצא עניין בשיר מתוך "עץ השדה" שעוסק בהונונים: השפה העברית / יואל נץ הָאָזְנַיִם כְּרוּיוֹת קֶשֶׁב רַב לָאוֹרֵחַ, כִּי לֵית מָאן דִּפָלִיג – לְפָנֵינוּ גָּאוֹן: עֵרָן כָּץ מְלַמֵּד זִכָּרוֹן לְפַתֵּחַ – תְּנוּ כָּבוֹד! – אַלּוּף גִינֶס הוּא לְזִכָּרוֹן. מִשְׁתַּדְּלִים לְהָפִיק אֶת מֵרַב הַתּוֹעֶלֶת מוֹרֵי כָּל הַחוּגִים אֲשֶׁר בַּמִּכְלָלָה. הָה, כֵּיצַד יְלַמֵּד יְכוֹלוֹת שֶׁכָּאֵלֶה? זוֹ בְּרָכָה – כָּךְ דּוֹמֶה עָלַי – לְבַטָּלָה... וַאוּ! – שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל סְפָרוֹת עַל הַלּוּחַ שֶׁזּוֹרְקִים הַמַּרְצִים הוּא רוֹשֵׁם לְאִטּוֹ, שׁוּב קוֹרֵא, מִסְתּוֹבֵב; בְקוֹל רָם וּבָטוּחַ הוּא בָּזוֹ אַחַר זוֹ מְדַקְלֵם לְפִי תּוֹר. הַמַּרְצֶה מְגַלֶּה: תּוֹרָתו הַמְּיֻסֶּדֶת רַק עַל הָא בְּהָא תַּלְיָא הִיא כְּדִלְקַמָּן: הַסְּפָרוֹת – אַסוֹצְיַאצְיוֹת יוֹצְרוֹת לְפִי סֵדֶר; הוּא עוֹקֵב, מְקַשֵּׁר וּמְשַׁחְזֵר אֶת כֻּלָּן. וְכָעֵת הַמַּרְצֶה שׁוּב פּוֹנֶה אֶל הַלּוּחַ, וּבְכִשְׁרוֹן שֶׁל אָמָּן מְצַיֵּר (מָה?!) חֻלְצָה. הוּא מוֹסִיף לָהּ רַגְלַיִם, לָתוּר וְלָשׂוּחַ עַל פְּנֵי שְׁבִיל הֲרָרִי (מָה זֶה – מִין הֲלָצָה?). אֶת יְצִיר כִּשְׁרוֹנוֹ בְּכוֹתֶרֶת מַכְתִּיר הוּא, וּמַצִּיג לַמַּרְצִים שְׁאֵלָה כְּחִידָה: "מָה פֵּרוּשׁ הַכּוֹתֶרֶת? חִשְּׁבוּ וְהַסְבִּירוּ – 'חולצה מטיילת בהרי יהודה' ". מָה הַטְּרִיק? מָה הַ-catch? בִּמְבוּכָה וּבְאִי-נַחַת, בְּמוֹשְׁבֵי תַּלְמִידִים הַקָּהָל זָע, מַחְרִישׁ. הַמַּרְצִים הַנְּבוֹנִים מְגָרְדִים בַּפַּדַּחַת, וּפִתְרוֹן לְחִידָה שֶׁכָּזֹאת אֵין לְאִישׁ. אָכֵן אִישׁ לֹא פִּלֵּל, אָכֵן אִישׁ לֹא מִלֵּל אֶת הַכּוֹתֶרֶת שָׁחֹר עַל גַּבֵּי הָעִתּוֹן: מֵהָרֵי יְהוּדָה נֶחֶלְצָה מְטַיֶּלֶת בִּידֵי צֶוֶת חִלּוּץ שֶׁנֶּחְלַץ בְּעִתּוֹ..." לַמְּטַיֶּלֶת שָׁלוֹם... הוֹמוֹנִים זֶה סִמַּנְתִּי לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ תַּכְלִית וּמַרְאִית, אֲשֶׁר אֵין עוֹד כְּמוֹתָהּ בַּמֶּרְחָב הַסֶּמַנְטִי, כְּמוֹ – שְׂפָתַיִם תֻּשַּׁק – הַשָּׂפָה הָעִבְרִית!
19 בנובמבר 2015 הגב
גבריאל בירנבאום
שלום רוביק, למה אתה מתעקש לקרוא לו "קווינלון"? שמו "קוויניון". בברכה, גבי
19 בנובמבר 2015 הגב
מרטינה בובר
רוני אלשייך, רוני- לא יוסי....
19 בנובמבר 2015 הגב
יעקב יצחק
אדון מאק טוען ש-"יותר משהעלוב התלמודי הוא מסכן וזקוק לרחמים, הריהו שוטה ועבריין שגורם נזק לעצמו. כך בדוגמה שהובאה בתשובה, וכך למשל במשפט "עלובה כלה המזנה בתוך (ימי) חופתה", אבל זה כלל אינו ברור. לדוגמא, בסיפור המפורסם במגילה ל: על רב ששת העיוור שלא פינה עצמו מפני השכינה, ועל כן ביעתוהו המלאכים, פנה לקב"ה ואמר לו "עלוב ושאינו עלוב, מי קודם?". ושם ברור כי הצדק עם רב ששת, שהרי הקב"ה מודה לו ומורה למלכים להניח לו. "איזה מילים יש בשפה העברית עם 9 אותיות? (שאלה מכשילה)". אין מילה בעברית (שאיננה לועזית, כגון 'גיאוגרפיה', 'פילוסופיה') ארוכה כ"כ מעצם שרשה, כמובן, אבל בקלות ניתן למצוא מילים כאלה אם מוסיפים להן שיוכים - על מכת הצפרדעים משה אומר לפרעה כי היא תהיה "ובמשארותיך", וכך יש 10 אותיות. במגילת אסתר יש מילה בת 11 אותיות - "והאחשדרפנים", אם כי זו לא בדיוק עברית. כללו של עניין, אם תוסיף אותיות לפני ואחרי כל שורש, יש הרבה אפשרויות למילים בנות 9 אותיות - לדוגמא, (בכתיב מלא) אם נרבה את המילה 'זרוע', ונשייך אותה לרבים, נקבל 'זרועותיהם', וכן הלאה.
21 בנובמבר 2015 הגב
יחזקיאל
הכתבה מרתקת בזכותה אני הבנתי שלמושג "שבור רגל" היה הרבה סיבת להיווצרותו כגון: שיש את המסכים שנקראים רגל ולעבור בהם זה מקור להצלחה
27 בדצמבר 2015 הגב

הוספת תגובה