החשמלאי, המבשלת ואב הבית

רוביק רוזנטל | 20 בפברואר 2015

על אופנות חדשות וישנות בשמות בעלי מקצוע, מורשת ההומור העצמי של אורי אורבך, למה אסור להגיד פדיחה ומה זה וירטואלי 

דוח המבקר חשף שורה של בעלי מקצוע המשמשים בתחזוק בתים ומוסדות ממלכתיים מסוג בית ראש הממשלה. גיבור הפרשה הוא "החשמלאי מיום כיפור", ולצידו מככבים גם המבשלת וכמובן, אב הבית. 'חשמלאי' הוא אחד משמות בעלי המקצוע היותר ותיקים בעברית החדשה. ההופעה הראשונה שלו בעיתונות היא בעיתון דבר משנת 1925, שם נזכר אחד, שמואל לוינזון, חשמלאי. המילה 'חשמלאי' נקבעה על פי דפוס של מילה שקדמה לה, עיתונאי, שאותה טבע א"ש הרשברג. הסיומת –ַאי (ay)  לבעל מקצוע מוכרת מהמקצועות התלמודיים בנאי וגבאי, אבל שם היא נקשרת לשורשי ל"ה: בנ"ה וגב"ה, בעוד ב'חשמלאי' ו'עיתונאי' הסיומת מצטרפת לשם עצם, כמו ב'בוסתנאי', בעל בוסתן. אלא שבוסתנאי בן חנינאי היה ראש הגולה במאה השביעית, ולא בעל בוסתן.

החשמלטור, המטרוניתא והטבחת

'חשמלאי' ו'עיתונאי' סללו את הדרך, ועם השנים הצטרפו אליהן הפרסומאי, הבנקאי והרעיונאי ועוד אחרים. הכוורן מאס בשמם המורבידי והפך לדבוראי. בשנים האחרונות התאהבה בסיומת האקדמיה ללשון: השיפוצניק היה לתיקונאי, הקונדיטור למגדנאי, הפנצ'רמאכר לצמיגאי והשוקולטייר לשוקולדאי. ולמי ששכח: חשמלַאי ולא חשמלָאִי: חשמלָאִי הוא שם תואר, מה שקשור לחשמל. ואיך קרא לו מיודענו אפרים קישון? חשמלטור, להזכירנו שכמו שְטוּכּס האינסטלטור הוא אף פעם לא מגיע כשצריכים אותו.

המבשלת מספרת לנו סיפור שיש לו ניחוח חברתי-מגדרי. פעם היו לנו טבח וטבחית, ונתן אלתרמן גם הציע לנו "נשיקת טַבַּחַת". עם הזמן נוצר בידול מגדרי. הטבחים היו לשֶפִים, הטבחיות ל'מבשלות'. ומהיכן הגיע אב הבית? כאן יש לחפש את האשה. אם הבית, האחראית על משק הבית, היא תרגום מגרמנית: Hausmutter. באנגלית היא נקראת Matron, גם היא מילה שנגזרה מהאם הלטינית, ומזכירה לנו את מטרוניתא העברית. המילים המקבילות לזכר הן housekeeper האנגלי, שומר הבית, ובגרמנית Haushalter, מחזיק הבית.

הגיע זמן דיבייט

בוז'י דורש מביבי השכם והערב להתייצב לעימות פוליטי. ביבי מתלבט, ובאוויר נותרה השאלה איך קוראים לדבר הזה. המקבילה האנגלית היא presidential debate. המילה האנגלית דיבֵּייט משמשת בישראל בעיקר למערכת החינוך ותרגילי רטוריקה. האקדמיה ללשון דנה בנושא והציעה את המילה 'מַעֲמָת', שלא נקלטה. גילוי נאות: התנגדתי למילה הזו בישיבות הוועדה למילים בשימוש כללי מתוך תחושה שהיא אינה נוחה ונעימה לשימוש, והצעתי את 'קְרַבְשִׂיחַ'. במערכת הפוליטית אין משתמשים לא ב'דיבייט' ולא ב'מעמת' אלא ב'עימות', המשמשת גם בתחום הצבאי ונחשבת אגרסיבית ואפילו אלימה. ויש כבר פועל: לדַבֵּט. בפרסום של 'אגודת הדיבייטים של האוניברסיטה העברית' נכתב: "מתאמנים לגמרים ורוצים לדבט מול קהל? .... סדנת השיפוט הליגתית שתתקיים ביום שישי הקרוב באוניברסיטת ת"א מחפשת דיבייטורים! אתם תדבטו, והשופטים יישפטו, וכולם ירוויחו!" אז יאללה בוז'יביבי, תדבטו.

מורשת ההומור העצמי של אורי אורבך

אורי אורבך ז"ל היה קבוצת ייצוג של איש אחד בנישה החיונית של "הומור עצמי דתי". אנשי דת וכותבים דתיים אינם מצטיינים בהומור בכלל, ובהומוד עצמי בפרט, לאורי היה מאלה בשפע. את ההומור הזה כינס בספר המצוין "סבא שלי היה רב", שיצא בשנת 2002 בהוצאת כתר, והוגדר "מילון דתי-חילוני". ולהלן כמה דוגמיות;

בַּתְקָה וקֶלִיקָקוּ. זוג דמיוני, בתיה ואליהו, שזווג לצורך הלעגה על מנהגי החרד"לניקים. הבדיחה מספרת שבתיה מקפידה שלא להזכיר את שם ה', אפילו באקראי. כשהיא אומרת לדייט שלה ששמה בַּתְקָה, הוא עונה לה מיד ששמו קֶלִיקָקוּ. כשהיא מסיימת את פגישתם ב"שמא ניפרד בדבר תורה?", הוא עונה: "שמא ניפרד בכלל?" היא מבית קֵל והוא מנָתָנְקָה, ובמכתבים שלה יופיע הגרש הקטן: י'ה'י'ה מה שי'ה'י'ה.

השבת אבידה. החלום של כל ילד ומבוגר דתי הוא למצוא ארנק עם מאה אלף שקל, לאתר את בעל הארנק ולהשיב לו את הארנק, תוך סירוב תקיף לקבל תמורה. כל זאת מתוך ציפייה שהאיש המאושר יספר לחבר'ה כמה שהדתיים מוסריים. היש קידוש השם גדול מזה?

 

אורבך

 

לא בשבת. הדירה או המכונית למכירה, אבל אל תתקשרו אלינו בשבת. סוג של הצהרה שהמוכר הוא דתי (מה שמוסיף אמינות לעסקה), ובאותה הזדמנות מונעים ממתקשר פוטנציאלי חילול שבת מיותר. "לא בשבת" הוא גם תגובה בשיחת חולין מזדמנת: "בוינ'ה, קיבלתי מחיר טוב על הסובארו שלי" – "לא בשבת, לא בשבת, אבל כמה?"

נזדמן לידי... הדרך של הדתי והחרד"לי להגיד שהוא מעודכן בתרבות המערב, באקטואליה: "נזדמן לידי ספרו של עמוס עוז..." או: "במקרה ראיתי כתבה באיזשהו עיתון..." רוצה לומר: בעצם כל ימי אני עסוק בתורה ובמעשים טובים, אלא שבמקרה הייתי אצל חברים ובדיוק ראו בטלוויזיה איזה סרט שאיני זוכר את שמו כרגע..

המכשפה פדיחה בקרחנה

הטור בבלוג רב מילים שעסק בגלגולי מילים ערביות לסלנג הישראלי זכה למגוון תגובות. יהודה אטלס מספר על מילה שלא נזכרה שם: 'פַדיחה'. "בזמן ששולמית אלוני הייתה שרת התרבות, היא יזמה והקימה תא של ספרות-ילדים ערבית. בין השאר התקיים בבית-ההארחה בשפיים כנס של כותבים ומאיירים ערבים לילדים, והוזמנו אליו כמה יוצרים לילדים עבריים. הסופרת עפרה גלברט סיפרה על שלבי הולדתו של ספר חדש, ששם הגיבורה שלו היא המכשפה פדיחה. שמעו הערבים ונפלו פניהם. 'למה קראת למכשפה ככה?' הם שאלו. גלברט השיבה, בחן הטבעי שלה, משהו כמו: 'נו, זה משהו שובב כזה, אולי קל דעת, שיש לו נפילות מבדחות כאלה. נו, פדיחות'. ענו הסופרים הערבים: 'פדיחה זה דבר חמור מאוד בתרבות שלנו: זוהי עבירה על כבוד המשפחה. אישה נשואה שמתעסקת עם גבר זר -- זו פדיחה'.

הסופרים ביקשו את עופרה שתימנע מהשימוש בשם הזה בספרה, אך עד כמה שידוע לי הספר קיים ובתוכו אותה פדיחה מכשפית, ונדמה לי שיש לו גם כמה ספרי המשך. היוזמה לעידוד ממלכתי לספרות-ילדים ערבית התפוררה כעבור זמן, מה שמביא אותנו למחשבה על כל הדברים שחמסנו משכנינו הערבים, ואיני מדבר על האדמה. אני מדבר על החמס הלשוני-תרבותי: החומוס והטחינה והיאללה והכוס-אמק והחנטריש והוואללה, והפלאפל, שאותו הפכנו למאכל לאומי ישראלי. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה".

אילנה גרוסי כותבת על המילה 'קרחנה' שהוזכר מקורה הערבי: "יתכן שמקורה הערבי הוא בפרסית, שבה קאר היא עבודה, חנה: בית". ד"ר תמר עילם-גינדין מאשרת: "کارخانه (כָּארחָ'אנֶה) בפרסית היא בית חרושת, אבל בפרסית של התקופה הצפָווית מן המאות 18-16 זה היה בית-עבודה מסוג מאוד מסוים, ואני לא מתכוונת לסוג שמכבד את בעלותיו. כך זה גם עבר לטורקית ולערבית".

טוחנים צעירות באס"ק

בתוכנית "גב האומה" צצו שתי דוגמאות חביבות לזליגה הפרועה של הסלנג הצבאי לשפה הפוליטית. ח"כ אורלי לוי מישראל ביתנו פרגנה לשותפה החדש שרון גל, ואמרה שהוא "טוחן צעירוּת", כלומר, עובד עבודה קשה כיאה למי שחדש בפוליטיקה. ליאור שליין הבהיר שיש לקרוא את המילה בשורוק, כדי למנוע אי הבנות בימים אלה של הטרדה מינית סדרתית. לטחון צעירוּת בסלנג הצבאי פירושו לעבוד בראשית השירות הצבאי בעבודות קשות ומשפילות. בהמשך הציע שליין שהאווירה בישראל ביתנו המתנדנדת באחוז החסימה היא "אווירת סוף קורס", הקרויה בראשי תיבות 'באס"ק'. איילה חסון מרבה גם היא להשתמש בביטוי הזה בהתייחסות לאווירה במערכת הפוליטית בשלהי הקדנציה. ומה  שמענו שוב ושוב על קרבות ביבי-בנט? שהם 'יורים בתוך הנגמ"ש'. ואומרים שהבחירות הם על הנושא החברתי.

חנות המילים, עכשיו הספר המוקלט

עוד ספר ילדים יצא במהדורת הספר המוקלט של אייקאסט: "חנות המילים של נעם", כתב ומספר עבדכם. הספר מספר על ילד החולם מדי לילה מילה ומביא אותה לגן. הוא מיועד לילדים בגילאי 4-7, ונבחר למצעד הספרים של משרד החינוך לשנה תשע"ה. לרכישת הספר המוקלט הקליקו כאן. לרכישת הספר המודפס הקליקו כאן.

 חנות המילים של נעם

הקודש ברוך הוא, פרק שלישי

פרופ' משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון מוסיף בעניין הדיון על הצירוף 'הקדוש ברוך הוא' מן הטורים הקודמים: "בלשון התנאים שבכתבי יד מהימנים, כגון כתב יד וטיקן 32 של ספרי במדבר, האל נקרא 'הקודש', בלא התוספת ברוך הוא. ברור ש'הקדוש' הוא גלגול מאוחר, ואין ספק שהכינוי 'הקדוש ברוך הוא' נתגלגל מן 'הקודש ברוך הוא'. את הטענה על כך שקוראים לאל 'קדוש' אפשר להפנות ללשון התורה. למשל, בספר ויקרא יט ב אנחנו קוראים "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלהיכם".

אורי אבנרי כותב בעניין המילה 'פראייר' מן הטור הקודם: "בגרמנית אין קשר בין פרייאר לבין  Frau. בגרמנית ישָנָה, freier הוא חתן. freien פירושו להתחתן, אך לא בשימוש בימינו. מעולם לא שמעתי את השימוש במילה במובן רועה זונות, ולדעתי זו טעות. השימוש במילה פרייער ביידיש בא, כך נדמה לי, מפולנית. בגרמניה, freiherr היא הדרגה הכי נמוכה של אצולה, פירושה המילולי 'אדון חופשי'. הפולנים ראו את הגרמנים הבאים לשווקים שלהם, וראו שקל לרמות אותם, כשם שרימו את הייקים בארץ. מכאן השימוש במילה כמקביל ל-sucker. נדמה לי שגם היום משתמשים הפולנים במילה במובן של גרמני שקל לרמותו".

אז מה זה בדיוק וירטואלי?

יוסי אבידור כותב: "לאחרונה נעשה שימוש רב בעברית במלה 'וירטואלי', במשמעות של לא אמיתי, דמיוני. והנה המלה הזאת באנגלית, משמעה בדיוק ההפך: כשאני רוצה לשכנע מישהו באמיתותן של העובדות אני משתמש באותה מלה: virtually".

virtually היא תואר פועל באנגלית שפירושו 'כמעט ממשי', בעקבות virtual כשם תואר.  המילה נכנסה לשימוש הלשוני בימי הביניים, והיא מתאימה לאורח המחשבה המושגי של אותה תקופה. משמעותה של 'וירטואליות' היא 'בעלות על תכונות', כלומר, יכולת פוטנציאלית להשפיע ולפעול בדרך מסוימת. מכאן התפתחה לשמש במשמעות מורחבת של יכולת להשפיע על המציאות, גם אם היכולת אינה מתממשת בהכרח. המילה זכתה לעדנה בשנות האלפיים מפני שהיא מתאימה לעולם האלקטרוני-דיגיטלי, שביכולתו לברוא עולמות מרתקים שההבחנה ביניהם לבין העולם האמיתי מיטשטשת.  מכאן קצרה הדרך לשימוש ב'וירטואלי' לכל עניין שבו המציאות מתחלפת בבדיון או בהזיה.

שאלות נוספות שנשאלו ונענו השבוע: מהו ויראלי ומהי מציאות, איך תיקרא האשה שתמונה לניצב במשטרה, איך אומרים צהריים, ועוד בשאל את רוביק, שאלות אחרונות

 

בפינה של פול אוגדן השבוע: איך אומרים פופקורן בארמית

חדש בבמת אורח: יורי מור נגד הרפורמות בכתיב העברי, עם אסמכתאות מן הרוסית

תגיות :
Snapshots of the past; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אלי
שם המקצוע הכי עדכני (והטפשי) זה ״לוחמי האש״ כבאי זה כבר לא מכובד בימנו.
20 בפברואר 2015 הגב
פרופ' יוסף מנצ'ר
שבת שלום, תתיחס בבקשה לשימוש המופרז ב- "כזה או אחר" כאלה ואחרים" תודה.
21 בפברואר 2015 הגב
נמרוד לירם
כמה רעיונות: ״סוג של״ (kind of) ״כזה כאילו״ ו״כאילו״ מחוק, אפוץ, מעוך, פעור.
21 בפברואר 2015 הגב
שמחה גילעם
Freier במקור הגרמני הוא, אכן, מחזר. אך כאשר במקום לחזר הוא נותן אתנן, הוא נקרא 'לקוח'. כפי שכתב ברכט בשיר הסרסור מתוך האופרה בגרוש: Und wenn ein Freier kam kroch ich aus unserm Bett ולמה שאטרח לתרגם, אם שלונסקי עשה זאת כבר לפני 45 שנים: וכשלקוח בא להשתכב איתה מייד פיניתי לו מקום על המיטה מי שביקש לתרגם 'רועה' (לא רוחני...) לקח את זה צעד אחד רחוק מדי: הרועה - כפי שנכתב בכותרת השיר של ברכט - הוא Zuhälter, והוא זה ששר את השיר. הפרייער, כאמור, הוא רק הלקוח. וכאן אוכל רק לתמוה: האם זה המקור למילה פרייער? דהיינו, מי שמשלם על מה שבדרך כלל ניתן חינם? The best things in life are free... אל תגידו שיצאתם פרייערים.
24 בפברואר 2015 הגב
שמחה גילעם
מה לי תַּנָאים מי לי תנאים? 'הקדוש ברוך הוא' היא-היא העברית המקורית, ואין צורך לפרש את הביטוי. אלא מאי, לפני אלף שנה ויותר החלו היהודים לדבר באותה שפה שקורין אותה יידיש. וביידיש, כמו ביידיש, הוגין קמץ-אל"ף Oh. וקמץ-קו"ף, ko. וכך 'הקדוש' נהגה בשעת התפילה: Hakodesh. ואיך 'דו' הופך 'דֶ', תשאלו. ובכן, חולם מלא באותה שפה מוזרה (יידיש) נהגה כמשהו שבין סגול לחיריק. כך, שלום עליכם נהגה Sholem. למעשה, ההקבלה כאן מושלמת: הן קדוש והן שלום מנוקדים קמץ-חולם מלא. בקיצור, נראה לי שהקודש נתגלגל מהקדוש, ולא להיפך.
24 בפברואר 2015 הגב
יוסף חרמוני
מקור המילה "כארה" הוא ערבי, וממנה הועתק לפרסית,שממנה חזר לערבית בצירוף המילה המרכז אסיאתית "חאן", שפירושה בית."כארה חאן" הוא, אם כן "בית המקצוע" (בצירוף סמיכות זהה לזה של השפות ההודו אירופיות, שסידרו הפוך מזה של השפות השמיות). המקצוע הוא,אכן, זה שאין מן הנימוס לנקוב בשמו. צירוף נוסף של ערבית ושל (תורכית?) ובו המילה 'חאן', הוא "סורת חאנה", שהוא חנות צילום. זה הולך כך:"צורה" (במלעיל,ובטאו "סורה")היא תמונה בערבית וממנה לתורכית. חאנה הוא גירסה של חאן,בית. מכאן - "סורת חאנה","בית התמונה", הוא חנות צילום. וגם "בלא-גאן" מכיל בתוכו את חאן שהפך לגאן בגילגול כלשהו. פירושו (בפרסית) בית גדול. על גגו של בית גדול היו הפרסים, שיעים חובבי קרבות ואקסטאזה של אבל, מציגים את חזיון קרב כרבלא שבו נוצחו ונרצחו מנהיג השיעים הקדום,חוסיין בן עלי ונאמניו. המחזה הזה היה מלווה ברעש וצילצולים ומהומה, ומכאן - בלאגן, שהוא (גגו של)"בית גדול" שעליו התחולל הבלגאן הטקסי הזה.
24 בפברואר 2015 הגב

הוספת תגובה