הילד מהחלבן והקופים של שפינוזה

רוביק רוזנטל | 02 באוקטובר 2015

מי המציא את המפץ הגדול, מהי שפת השלום, איפה זה לה לה לאנד, איך הפכו האשכנזים לשק חבטות ומהי המילה הנחמדה ביותר בעברית. הזירה הלשונית, קטעים מן המיטב, לאורך שני עשורים

שתוק, יה אשכנזי

אורי בן צבי כותב: "בעת נסיעה ברכב, האזנתי לשיחה של בני החייל עם חברים בבסיס. בשלב מסויים כשבני, אשכנזי מלידה, ביקש לקלל את בן שיחו אמר לו: "שתוק, יה אשכנזי". השימוש במושג 'אשכנזי' חזר עוד מספר פעמים, ותמיד בקונוטציות שליליות. נראה שדרך ארוכה עשינו מאותם ימים שהאשכנזיות היתה סמל של אליטה גאה. ואולי זו ההוכחה הניצחת לניצחונה של תפיסת כור ההיתוך, כשה'מזרחיות' היא המולכת וה'אשכנזיות' היתה למילה חרופה".

תודה אורי, המילון העולמי לסלנג מביא כבר בשנות השבעים את "שיכנוזי" ו"שכינתוזי" ככינויי גנאי לאשכנזים, אך אלה נאמרו בין המזרחיים לבין עצמם, בעיקר בין התימנים.

נוגעים בה והיא נפתחת

המציאות התמימה ודלת הטכנולוגיה של שנות החמישים והשישים הולידה ביטויים יומיומיים נפוצים שנעלמו עם השנים. באדיבות דייוויד סלע, מנהל אתר נוסטלגיה, מקבץ ביטויי אוכל וסקס.

אוכל במטבח הפועלים. רווק או עני מרוד. נאמר על מי שנוהג לאכול במסעדות עממיות שהגישו מזון בסיסי, בדרך כלל. 

הרמתי אותה עד קפריסין. השכבתי אותה, הגירסה הנוסטלגית של "רץ לספר לחבר'ה". לפני פרוץ הטלוויזיה הישראלית היו אנטנות רבות על גגות, אנטנה לכל תחנה, לקליטת התחנות מהאזור כמו לבנון, ירדן ומצרים. האנטנה לקפריסין היתה הגבוהה ביותר. 

ילד מהחלבן. ילד שאינו דומה לאחד ההורים. החלבן, המבקר בבתים בבוקר כשרק האשה בבית, זכה להילה של כובש נשים. היום החליפו אותו בתפקיד השיפוצניק או שליח הפיצה.
מבשלים בפרוזדור. בבתים רבים היה מקובל שלמשפחות שגרו באותה קומה היו שירותים ומטבחון משותפים, ומכאן נולד הביטוי. על מי שזכה למטבח פרטי נאמר "מבשל במטבח". 
נוגעים בה והיא נפתחת. בחורה קלת דעת או "נותנת". הביטוי נוצר על פי הפרסומת לספה סלונית שנפתחה בלילה כמיטה זוגית לאורחים: "רק נוגעים בה – והיא נפתחת". 

רואים את קפריסין

רואים את קפריסין. צילום: João Paulo Corrêa de Carvalho, Flickr

ממשק שאבד עליו כלח

בעקבות הוצאת המהדורה המורחבת של "המילון האנציקלופדי של המקרא" מאת איתן אבניאון, מקבץ טריוויה לשוני-מקראי: מילים שאין לאף אחד מושג מה פירושן.
הֹצֶן. "וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן רֶכֶב וְגַלְגַּל", מתנבא יחזקאל. במה מדובר? סוס? כלי נשק?
זרזיר. לא, זה לא הציפור. הציפור מצייצת בתלמוד, בעוד זרזיר מותניים מתרוצץ במשלי. יש הטוענים שהוא תרנגול, ואחרים שהוא נמר, כלב דק גיזרה, נשר, ושמא אף דבורה. 

כֶּלַח. מן הביטוי הידוע "אבד עליו כלח", על פי איוב. מדובר בזקנה? ושמא בעלומים דווקא? בכל מקרה אין קשר לקלח תירס.

מִמשָק. זה לא מונח במינהל עסקים, זה מספר צפניה: "מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה־מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד־עוֹלָם". קרקע? שממה? רעש? אחוזה?

מַעֲרָצָה. "הִנֵּה הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה", אמר הנביא ישעיהו. גרזן חד במיוחד? ואולי רעש מפחיד?

פּוּצי. לא מוצי ולא פוציניו. שוב צפניה: "מֵעֵבֶר לְנַֽהֲרֵי־כוּשׁ עֲתָרַי בַּת־פּוּצַי יוֹבִלוּן מִנְחָתִֽי". שם פרטי של שבט נידח? נפוצים בגלות?

אנחנו, השלומניקס

ברכת השלום היא העתיקה ביותר מן הברכות הנהוגות כיום והמעוגנת ביותר במקורות. היא חלק מברכה מקובלת כבר במקרא, ושם מהדהדת בה עוד המשמעות המקורית - שלווה, מנוחה ובריאות. בתלמוד נפוצה 'שלום' לבדה ובתוספות מגוונות כמילת ברכה תקנית, בעברית החדשה נתנו לה מחדשי השפה מקום כבוד והיא הפכה לברכה כללית. יוסף יואל ריבלין מסביר בכתב העת ''לשוננו'' מ-1954 כי השימוש הסיטוני בברכת שלום היה מרד בברכות בעלות אופי דתי או גלותי, והברכה הפכה סמל לא מחמיא לקנאי העברית, שנקראו 'שלומניקס'. הערבים קראו לעברית עקב כך בלגלוג-מה ''שפת השלום''. עד כדי כך היתה התופעה דומיננטית, שאפילו בשבת אסור היה להגיד 'שבת שלום' אלא רק 'שלום'. 

חי בלה לה לאנד

מיכל דליות, היא סופר-נני, נצפתה מודיעה לאב לשישה שאינו לוקח חלק בטיפול היומיומי בילדיו שהוא "חי בלה לה לאנד". הביטוי הזה הולך ומתפשט ומתייחס למי שמנותק מהמציאות. בכתבה על פריס הילטון באתר וויינט הגיב אחר הגולשים: "מה הפלא שארצות הברית בדרך לאבד את מעמדה. דור העתיד שלהם (בדומה לשלנו) חי בלה לה לאנד ומתעסק באובססיביות בעצמו בלבד". אוהד הפועל תל אביב כותב בפורום אוהדים: "אתה חי בלה לה לנד אם אתה חושב שטוטו תמוז וברק יצחקי יגיעו למכבי".

לא המצאנו. הביטוי נמצא בשימוש באנגלית לפחות בשנים האחרונות ומצוי כבר במילון קמברידג'. פירושו "לחיות מנותק מהמציאות, להאמין שהבלתי אפשרי מתרחש". הביטוי פרץ לאחרונה גם בזכות שיר פופ אמריקני של הזמרת והשחקנית הצעירה דמי לובאטו, ובו היא מזמרת על חייה בעולם הזוהר, התהילה והאופנה: everything's the same in the la la land machine. לה לה לאנד אינה אלא לוס אנג'לס, L.A., עירה של הוליווד, תעשיית החלומות. אז מי אומר שאנחנו לא מחוברים לעולם?

בחירוף שיניים ובזיעה קשה

"אני שונא אותו ברֶוורס הרבה שנים קדימה" (אילן גילאון, ערוץ הכנסת).

"נלחמנו בחירוף שיניים" (מישהו ברדיו).

"הוא ממרמר לי את החיים" (אישה ממורמרת ליוסי סיאס, גם ברדיו).

"יש לכם את הספר "שפינוזה וקופים אחרים" מאת ירמיהו יובל?" (קונה סקרן בחנות ספרים). גירסה מעודכנת על פי חוקי בג"ד כפ"ת: "שפינוזה וחופרים אחרים".

"הפורום הזה הוא לא מערת פרצים" (פורום ערבה). 

"אי אפשר לאחוז במזבח בשני קרניו", מרואיין ב"הכול דיבורים" ביחס לפרשיות קצב ורמון.

"זה הכול בזיעה קשה", אשת אחד הכדורגלנים הנחשדים לכאורה בהטיית משחקים טוענת בשידור רדיו כי בעלה חף מפשע.

"מצטערת, נשארו רק מעאפין". תשובה לשאלה אם נותרו סנדוויצ'ים לצד דברי המאפה.

שלל סדרי בראשית

המדרש מציע למילה הפותחת את המקרא, 'בראשית', שלל ראשי תיבות, ליקט משה שפרבר:

  • “בראשית רקיע ארץ שמים ים תהומות”
  • “בראשונה ראה אלוהים שיקבלו ישראל תורה”
  • “בן ראשון אחר שלושים יום תפדה”
  • “ברקים רעמים אור שמש ירח תעלומות”
  • “בהמות רמש אדם שרצים יבחושים תולעים”
  • “בריות ריח אוכל שמן יין תירוש”
  • “בטן ראש אזניים שוקים ירכיים תנוך“
  • “בדיל רחמן ארבע שמונה ישים תמים”
  • “ביאה רחיצה אכילה שתייה יין תרדמה" 
  • ומסיים את רוב המבחר שבכאן, רבנו אפרים מרגנשבורג [מאה 13]: "הרי כל העולם נרמז בבראשית, והמדקדק ימצא לאלפים מה שאין כוח בקולמוס לכתוב".

גמלנמר ומלכישלו

רשימה מדגמית של שמות המורכבים משתי מילים, שניתנו לבעלי חיים:

  • ארינמָל. חרק הניזון מציד נמלים.
  • בַּרְאוֹגֵר. אוגר אפור. 
  • ברווז. משפחת עופות מים. בעקבות השם התלמודי בר אווז. 
  • גְמלנמר. ג'ירף, ובשתי מלים: גמל נמרי.
  • חופמי. חוף+מים. עוף קטן החי לאורך נחלים ואגמים.
  • יָעֵז. בעל חיים שנולד מהכלאת יעל ועז, נחשב פטנט ישראלי.
  • מַלְכִּישְׂלָו. ציפור חומה נודדת, על פי חידוש של שלונסקי.
  • עַבְרֹאשׁ. סוג של ברווז.
  • עֲגוּלשון שחור גחון. צפרדע קטנה שנכחדה עם ייבוש החולה.
  • עֵינָחָשׁ. סוג של לטאה. באנגלית: snake-eyed lacertid.
  • עכברוש. יש רואים בשמו מיזוג של עכבר+רשע, על פי סיפור תלמודי.
  • פַּרְסַף. משפחת עטלפים שעל אפם צורת פרסה. 
  • צַחְרֹאשׁ. סוג של ברווז. 
  • שלדג. עוף יבשה המתמחה בשליית דגים, חידוש של ביאליק.
  • שַׁלְצֶדֶף. סוג של ציפור, באנגלית: oystercatcher (שולה צדפות).
  • תרנהוד. תרנגול הודו, מילה שלא נקלטה.

 עינחש פליקר

עינחש, צילום:  Geoff Penaluna; Flickr

ספר לי מה הרגשת 

הספר "ללא מילים" של עמליה רוזנבלום וצבי טריגר בהוצאת דביר מציע הסתכלות מזווית אחרת על מילים וביטויים הממפים בדרכם את החברה והתרבות הישראלית. בחירת הביטויים מגוונת. בכמה מקרים מדובר במה שקרוי קלישאה. המדור תורם את חלקו לקלישאת השדרים המביכה "מה הרגשת?"

"מה אתה מרגיש אחרי הסבל שעברת עם משפחתך בשנה הקשה הזאת?" (ריאיון עם קצב ורעייתו).

"תאר את הרגשות שלך כשהודיעו לך על הקלטת של גלעד?" (שאלה לנועם שליט)

"איך היתה ההרגשה כשנפל הקסאם על הבית שלך בפעם השלישית?"

"מה למעשה חשת כשהסרט שלך זכה בפרס מיוחד בקאן?"

"מה הרגשת כשהדיחו אותך מכוכב נולד?" 

"שאלת "מה הרגשת" היא אקדח תקשורתי המכוון ללבו של אדם. זוהי שאלת המראיין הבטלן, ויש לה שלוש תשובות אפשריות: 1. כיף; 2. חרה; 3. כלום, אבל את אלה לא נשמע כמעט. המרואיין משתף פעולה בתשובה קלישאית לא פחות, ועל המסך משתרר רגע של שקר טהור, שיש בו הכול, רק לא רגשות. 

ברברת, פטפטת וקשקשת

"ברברת של אנשים שלא החזיקו נשק ביד", אמר אהוד ברק. ‘ברברת’ היא מחלת דיבור חסר משמעות ובסיס, בדיוק כפי ש’צהבת’ היא מחלה של עור צהוב, ו’קדחת’ היא מחלה שבה דוחים מחום. משקל המחלות מקורו בתנ"ך ועל בסיסו יצרו מחלות של ממש בעברית החדשה, וגם הרבה מחלות מטפוריות, ומשום מה רבות מהן קשורות לתחום הדיבור. הרשימה ארוכה: דברת, נאמת, פטפטת, קשקשת, וכאמור, ברברת. 

‘דברת’ היא המצאה של אברהם שלונסקי, מתוך הספר "עלילות מיקי מהו": "איך פשטה מחלה ממארת, שקוראים לה הדברת". שלונסקי חידש גם את ‘אגבת’, מחלת הזלזול, ‘רפרפת’, מחלת השטחיות, ו’הסהסת’, מחלת שתיקה. ב"אני וטלי לארץ הלמה" הוא מתלונן כלפי טלי: "אין קץ לשאלת שלך". ביאליק טבע את ‘נאמת’, מחלת הנואמים, ‘ועדת’ למרבים בהקמת ועדות, וגם ‘שתקת’, למי שאינו מסוגל להוציא הגה. הפרסומאים של קופת חולים שמו בפי הילד המנדנד מילים כמו ‘מלשנת’, ‘צעקת’ ו’נג'סת’. 

מה שיישאר מחיים רמון

"אני המצאתי את המפץ הגדול, וגם טבעתי את המונח", אמר בגאווה חיים רמון כשהודיע על פרישתו מן הכנסת. "המפץ הגדול", שהוא עצמו תיאוריה פיזיקלית חדשה יחסית, עומד ביסוד הקמת מפלגת קדימה. פוליטיקאים לא מעטים מתהדרים במונחים שטבעו ושנכנסו ללקסיקון הישראלי, וכדרכה של הפוליטיקה הם שנויים במחלוקת.

אבא אבן הותיר אחריו את "גבולות אושוויץ" (למרות שהניסוח המקורי שלו שונה).

יצחק שמיר ייזכר בזכות "הים אותו ים".

יצחק רבין השאיר אחריו את "נפולת של נמושות".

שמעון פרס ייזכר בזכות הרעיון הבלתי ממומש בעליל "מזרח תיכון חדש". 

אהרון ברק, המשפטן הכי פוליטי שקם בישראל, ייזכר בזכות "מבחן בוזגלו".

מוחמד מיעארי רשם על שמו את "מדינת כל אזרחיה".

אביגדור ליברמן, דווקא הוא, המציא את "חילופי שטחים", בתוכניתו משנת 2004.

המפץ הגדול

המפץ הגדול, חיים רמון המציא. צילום: Takashi Hososhima; Flickr

אגדות דודו בוסי

הישראלים אוהבים ביטויים קיצוניים, בדרך כלל לשבח, והרשימה ארוכה: מהמם, מדהים, סוף הדרך, פצצות לגבות, ליגה, קצוות, טילים ועוד רבים. בספרו של דודו בוסי "חלומות מזכוכית" בהוצאת כנרת זמורה ביתן הוא משתמש ומתעד שחקן נוסף בזירה: 'אגדות'. כמה דוגמאות:

  • "אני חולה על הפה המלוכלך הזה ... את מחרמנת אותי אגדות".
  • "התבאסתי אגדות. אבל ניסיתי לשמור על קוליות".
  • "כריס קריזיונרית אגדות. קצת מסוכנת לעצמה ולסביבה".
  • "היא נראית אגדות ולכריס יש אלרגיה ממנה".

המקור, כנראה, בצירוף שגם הוא מופיע בספר: "סיפור מהאגדות", או סתם "מהאגדות". 

המילה הנחמדה ביותר בעברית

בטקס חלוקת פרס ראש הממשלה ללשון העברית הופיעה הזמרת חוה אלברשטיין במופע מפעים, שהוכיח שוב שהיא היום הזמרת הישראלית הגדולה מכולן. בין היתר סיפרה על העברית בבית הוריה. אביה היה נאמן לעברית שאותה הכיר מלימודיו כילד יהודי בפולין. אמה לא ידעה עברית כרובן של הנשים היהודיות, ועל כן הלכה לאולפן עם עלייתם ארצה. השפה נראתה לה קשה ולא נעימה להגייה, והיא הלכה כל יום ללימודים בתקווה לפגוש מילה נעימה שתשנה את דעתה על הצליל העברי. יום אחד חזרה מלאת שמחה הביתה ואמרה: מצאתי את המילה הכי נעימה ונחמדה בעברית. זקפו בני המשפחה אוזניים, והאֵם אמרה: המילה היא "אומללה".

שאלות שנענו השבוע: האם יש קשר בין עמית לעימות, מה מקור המילה פושטק, מי המציא את "סלע קיומנו", איך קוראים לעיר חולון, מה ביחן אביון לאביונה בהקשר המיני ועוד, קראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות

בפינה של פול אוגדן: ההיסטוריה של המלה האנגלית fuck

בקרוב בקפה תיאטרון, התיאטרון הקאמרי: אין עלייך אחותי, עם רוביק רוזנטל ודורי בן זאב, 12.10.15, 1900

תגיות :
google images תמונה ראשית

הוספת תגובה