נעלם בצעקה צרודה באפלת הצהריים

רוביק רוזנטל | 23 בינואר 2015

מה סוד קסמו של אפרים קישון, מי המציא ומי כיבס את ההפרטה, המלצה מיוחדת לאפיפיור, מה בין עגלת השוורים וההמנון הלאומי,  ומה זה יפורגמט

חודש קישון, המציין עשר שנים למותו של אפרים קישון, נפתח בסדרת אירועים ברחבי הארץ, וכן בהוצאת אסופה מכתביו "ספר קישוני", בהוצאת ידיעות אחרונות ובעריכת נוית בראל. ביום חמישי הבא, 29.1.15, ייערך בבית אריאלה ערב חגיגי ליצירתו.

גדולתו של אפרים קישון כאמן ההומור נוצרה מחיבור של שלוש סגולות. הסגולה הראשונה היא היכולת לגלות את האבסורד שבמצב האנושי ובמצב הישראלי. הסגולה השנייה היא היכולת לברוא סיטואציות קומיות. הסגולה השלישית היא היכולת ליצור הומור באמצעים לשוניים. ההומור הלשוני של קישון בנוי רובו ככולו על הבלתי צפוי, על חידוש, ואריאציה, עיוות החושף משהו בלשון השגורה שלא חשבנו עליו.

קישון הטביע בשפה לא מעט חידושים. ראש וראשון להם הוא כמובן הפועל לגמוז, שבו הנציח את המבקר האימתני חיים גמזו: "'הבל הבלים הכול הבל' אמר קין וגמז את הבל נפש". מכאן נוצרו גם 'גימוז', 'גמיזמוז' שהוא גימוז מתמשך, ו'גַמזור' שהוא רמזור הנדלק ברגע הלא מתאים. מילה קישונית שחדרה לשפה היא 'חשמלטור', הלחם של חשמלאי ואינסטלטור. טופסת שהיא מחלת הטפסים הישראלית, ואולי שימשה השראה למילה הנפוצה טופסולוגיה; והקיצור החביב 'שפוֹפ', רמז לימים שבהם לטלפונים היו שפופרות.

באחד האמשים המשונים הללו

המילה המזוהה יותר מכל עם קישון היא 'אמש'. קישון נטל את המילה הנפוצה יחסית שפירושה אתמול, או אתמול לפנות ערב, והעניק לה צורת רבים ובכך הרחיב את משמעותה לכל יום שעבר אי פעם: "באחד האמשים המשונים הללו", "באמשים היסטוריים אלה", "לפני אמשים מספר" ועוד.

כמה וכמה צירופי לשון מזוהים עם קישון. הראשון הוא "אשתי הקטנה", ביטוי שאינו הולם את העידן הפמיניסטי. השני הוא "הג’ינג’י עם המפתחות", והוא שריר וקיים בעולמנו, במדינת פרטצ'יה, שהיא עצמה חידוש לשון. הביטוי "רגע, חושבים" אופייני לארבינקא, "זבנג וגמרנו" היא תרומתו של קישון לחלומות הניצחון הקל של הישראלים במלחמות ההווה והעתיד.

ספר קישוני

קישון אוהב להשתעשע בצירופי לשון כמו "אזרח צנוע ורעייתו הנחבאת אל כלי המטבח". הקולקטיב צועד "מבכי אל בכי", פלוני הוא "עליז ושופע שן". כשהאשה הקטנה מעירה את קישון בהתרגשות הוא ממלמל "נים-כן-נים". קישון מרבה בשימוש בלתי צפוי במילים. המילה נודדת מן המילון ונשתלת בתוך משפט במקום שאנו רגילים לראות בו מילים אחרות. כפתורי המעיל "צבעוניים להבריק", הברכיים "התנפחו פלאים", העניין יבוא סוף סוף "על טיפולו", והפקיד הנצור "עובד שבלולית ביותר".

אחד מסימני ההיכר של ההומור הקישוני הוא שימוש לא מקובל במילות העצמה או הפחתה. "בארצנו שורר מזג סובטרופי מאוד", "אחר כך איבד את עשתונותיו המועטים", וגם "עמד שם אדון אחד ממושקף קשה, בעל שיעור קומה קטנה מאוד". קישון השתמש בטכניקת הקיצור הרבה לפני ימי האס-אם-אסית. הקיצור האהוב עליו שהפך סימן היכר לכתיבתו הוא 'כך' במקום 'כך אמר': "בסדר – כך ארבינקא – אז אתה נוסע לחיפה עם שישה אלו ומיד חוזר".  השימוש ב'כך' מופיע ברחבי העברית בת ימינו בטקסטים רבים.

ויש גם משפטים חד-פעמיים מאוד, שבהם ההומור הקישוני נושק בהוד מעלתה השירה:

"נעלם בצעקה צרודה באפילת הצהריים"

 "שואג בחזרה אל תוך חשכת ההשכם"

"בחשנו את הטורקי בארשת של סתיו"

"שולטהייס האגדי מדשדש על המפתן, ובעיניו מגור נעלם".

תפורגמט ארץ נהדרת

"ארץ נהדרת" חוזרת לעונה 12 ומכאן שלוחה בקשתנו לחזור גם אל ההומור הלשוני. מאז "משלוחה", "גבר גבר" ו"אני רוצה לצאת חוצץ" ירדה מעט תפוקת ההברקות הלשוניות של יוצריה. ההברקה של התוכנית הראשונה העונה היא תשובתו של אסי-ליברמן ("נייט, נייט, דה") לשאלה על אחד מחברי סיעתו שאינו די פרגמטי: "הוא יפורגמט". האוזן הרגישה קלטה כאן את הד קללות שפת האמא הרוסית: יופטפויומט וקיבינימט. האפשרות ליצור פועל משורש בן חמישה עיצורים אינה חדשה, ואפילו האקדמיה הצמידה תו תקן לפועל החמש-עיצורי 'סִנכרן'. ונסתפק בדברים האלה.  

השפנים, האפיפיור ומונטי פייתון

האפיפיור קרא למאמיניו להפסיק "להתרבות כמו שפנים". כך לפחות תורגם, אם כי על פי הזואולוגים יש לומר "להתרבות כמו ארנבונים". מעמדם של השפנים כחרמנים בלתי נלאים נקבע בשפות רבות ויש לו סימוכין בהרגליו של בעל החיים הזה. האפיפיור שכח כמובן לצייד את מאמיניו באמצעי מניעה, וזה הרגע להמליץ לו להאזין לשירה של להקת מונטי פייתון, "כל זרעון הוא קדוש":

מי המציא את ההפרטה ומי כיבס אותה

המונח 'הפרטה' עומד בלב הדיון החברתי לקראת הבחירות הקרבות, ובעניין זה שופך יאיר ברק אור על המונח, החדש יחסית בעברית. את תהליך ההפרטה יזם השר משה נסים, שהיה בעל כורחו לשר האוצר ב-16 באפריל 1986. התהליך כונה 'פריווטיזציה', אבל בינואר 1988 פנה  חבר הכנסת דדי צוקר אל נסים ואמר לו: "אתה דיברת על תהליך פרייווטיזציה, אך אתה מקפיד על העברית ובעברית אומרים: הפרטה".  חמישה חודשים לאחר מכן, באמצע חודש מאי 1988, קבעה האקדמיה ללשון העברית כי אכן התחליף העברי לפרייווטיזציה הוא הפרטה. המונח העברי החדש התקבל בברכה על-ידי אחד מחסידיה הגדולים של ההפרטה, עיתון "הארץ" במאמר מאת יהודה שרוני.

"המונח 'הפרטה'", כותב יאיר ברק, "גילם לאורך שנים את כל הטוב שבכלכלה החופשית. אלא שבקיץ 2011 העלתה המחאה החברתית את הסיסמה "הפרטה. זה רע לכולנו", והוציאה להפרטה שם רע ומגונה.

הפרטה

מכאן נוצר הצורך לכנות את ההפרטה בכינויים תחליפיים ומכובסים נושאי קונוטציות חיוביות. את הקריאטיביות הרבה ביותר וכושר ההמצאה המופלג ביותר גילו חברי ועדת הריכוזיות, שהחלו להתכנס באוקטובר 2010, לפני פרוץ המחאה, וסיימו את מלאכתם לאחריה, בחודש מרץ 2012. וכך הם כינו את ההפרטה בדוח הסופי שלהם:

  • הטמעה מוצלחת של פעילויות עסקיות רבות שעברו מידיים ממשלתיות לידיים פרטיות
  • העברת נכסים מידיים ציבוריות לידיים פרטיות
  • הקצאת נכסים ציבוריים
  • הליכי הקצאת זכויות ונכסים של המדינה.

ארבע חלופות נקיות, המדיפות ריח של מרכך כביסה, להפרטה שזוהמה בגלי המחאה. לא איתרתי בין חברי הוועדה, כלכלנים כולם, אף קופירייטר, אבל ייתכן שמי שהמציא את החלופות הללו החמיץ קריירה נוצצת יותר מאשר משרה אפורה כנגידת בנק ישראל, הממונה על ההגבלים העסקיים, או המפקח על הבנקים. גם בעל מכבסה לא זיהיתי ביניהם".

עוד על הג'וק העברי והעולמי

הטור העוסק בעולמו של הג'וק העברי זכה לתגובות רבות. קרל (אבי) פריש  שלמד זואולוגיה באוסטריה מוסיף פן נוסף. הג'וק, הוא כותב, נזכר בכינויים המיוחסים לעמים שונים. הגרמנים נהגו לכנות את המקקים französen דהיינו צרפתים, ומכאן זה הגיע ליידיש. האוסטרים והבאווארים, שתמיד חשבו שהם משהו מיוחד בהשוואה לשאר הגרמנים, כינו את המקקים preussen, כלומר פרוסים, אבל האוסטרים כינו כך גם את הבווארים שנחשבו בעיניהם גרמנים.

ערן דולב מוסיף: "הג'וק איתנו מתחילת ההיסטוריה, אינו מזיק ואף אינו מעביר כל מחלה ידועה, ובכל זאת הוא שנוא ומשוקץ. יום אחד הגיע לשכונתנו, בימים טרום מלחמת העצמאות, ילד חדש בשם נתן. לכינוי ג'וק הוא זכה מיד, מאחר ומתחת לאפו החלה להנץ חתימת שפם. באחד הימים הופיעה אמו של הנער ברחוב, תפסה את אחד מאיתנו והקשתה מדוע בנה היקר זכה לכינוי ג'וק ומה זה בכלל ג'וק. הסברנו לה בדיוק על מה ולמה. עם תום ההסבר הפציע חיוך על פניה של האם שעלתה לארץ מהולנד: 'זה מה שקוראים בהולנדית קאקאלאק'. באותו יום נחרץ גורלו של נתן המסכן שהפך לקאקאלאק, והתחנן נואשות לחזור ולהיות ג'וק".

אלישע פרוינד מוסיף: "לעניין 'פרת משה רבנו', כדאי להוסיף את שמה העברי התקני, מוֹשִׁית הַשֶּׁבַע, על שום שבע הנקודות שעל גבה. שש על כל כנף, ואחת מוסתרת מתחת לכנפיים".

עגלה עם סוסה וההמנון הלאומי

מנדי מליק מתייחס לשאלה שנשאלה בדבר מוצאן של המילים 'דיו' ו'הויסה'. "מקור המילים, כפי שנכתב, הוא ביידיש, אבל יתכן שמקורו ברומנית דווקא, וזאת על פי השיר 'עגלת שוורים', אותו שר  שמעון בר, ובו נשמעות המילים hais cea  המשמשות לזירוז דווקא, אבל נשמעות בדיוק כמו 'הויסה'".

מנדי כותב עוד כי "אם אינני טועה שתי המילים הללו מקבילות בניגון ל'ארץ ציון וירושלים', ואולי זהו מקור הלחן של ההמנון הלאומי". מנדי צודק. על פי ההשערה הרווחת הלחן של "התקווה" התגלגל מן השיר 'עגלת שוורים', בתיווכו של שמואל כהן שעלה ארצה מרומניה. הלחן מזכיר גם קטע מתוך 'מולדתי' של סמטנה, שכנראה שאב השראה מן השיר העממי. מוזיקולוגים אחרים מצביעים על מקורות אפשריים נוספים ללחן.

לקחת חלק ביישום הישות

אמיתי הנדלר שואל: האם הביטוי 'לקחת חלק' הינו ביטוי תקין בעברית, או שמא הוא שאול מאנגלית, בדומה ל'לקחת מקלחת' (take a shower)?

'לקח חלק' במשמעות 'השתתף' הוא מטבע לשון תקין וגם ותיק בעברית החדשה. יש לו גם מקור מקראי: "עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם" (בראשית יד 24), וכאן הכוונה מוחשית ואיננה מטבע לשון. הביטוי במשמעות החדשה הוא תרגום שאילה ממספר שפות כגון מאנגלית: take part, וכן מיידיש, גרמנית וצרפתית, זה ודאי אינו הופך אותו לבלתי תקין. 'לקחת מקלחת' הוא תרגום שאילה מאנגלית, אך הוא נשמע לנו זר, וטוב שכך. למה לקחת מקלחת כשאפשר פשוט להתקלח?

גלית ארזי שואלת: האם יש קשר בין יישום לבין ישות?

אין כל קשר. 'ישות' היא הרחבה של 'יש' כפי ש'מהות' היא הרחבה של 'מה'. יישום היא גלגול של השורש 'שים'. י' דילגה לה קדימה והפכה מתנועה לעיצור, וכך נולד בשנות הששים שורש חדש: יש"ם. מקור המילה במילון הצבאי, והשימוש בה ובפועל ליישם התפשט לתחומים רבים ולתקשורת בניגוד לדעת בלשנים מובילים, ולמרות שהאקדמיה פסלה אותו בשעתו. גלגול שורשים כזה אינו חדש בשפה. המילה 'יקום' התגלגלה ככל הנראה מן השורש קו"ם, ביאליק חידש את 'יבוא' מן השורש בו"א, גם בהקבלה ל'יצוא'. מצביעים גם על הקשר בין השורשים הקדומים עו"ץ ויע"ץ, אם כי כאן יע"ץ נחשב קדום יותר.

עוד שאלות נשאלו השבוע על המילים'עבדקן,' 'קוּטר' ו'אליטיסט', הביטויים 'לנצח את התחרות', 'גובר והולך', 'ביג דאטא', ועוד. השאלות והתשובות בשאל את רוביק: שאלות אחרונות.

בפינה של פול אוגדן השבוע: הדילמה של הנאוואחו: המנהיג שאינו מכיר את השפה

חדש בבמת אורח: רינה בן שחר על כאב הראש של המין בשפה העברית, ולמה הפח עשוי פלסטיק.

משפט השבוע

"חתכת אפס, פחדן, אני עזבתי" (אייל ברקוביץ מגלה לחיים רמון, לאופירה אסייג ולכל העולם שהוא קוסם לשוני)
תגיות :
יעל רוזן תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

גבריאל בירנבאום
שלום רוביק, שתי הערות: המילה "גימז" במשמעות קרובה ל'גזם' נמצאת כבר בתוספתא. חידושו של קישון הוא שנטה אותו בבניין קל, וכמובן המשמעות. "כך השרברב" וכדומה הוא תרגום ישיר מהונגרית. בברכה, גבי (בירנבאום)
22 בינואר 2015 הגב
מרים נייגר
באשר לקישון יש מקום למחקר אם יש תבניות לשוניות ואולי אף ביטויים שהותקו (התקה) מן ההונגרית. (זאת בתוספת ליצירתיות של קישון). לא בחנתי את זה אך יש לי הרגשה שכך הדבר. אני חוקרת את שירת אביגדור המאירי (שתרגם את הקובץ הראשון של קישון - "העולה היורד לחיינו") ואני דוברת הונגרית. נראה לי שיש גם השפעה של פריג'ש קרינתי Frigyes Karinthy.
22 בינואר 2015 הגב
אפרים חזן
אחת ההתקות מן ההונגרי בהעברה גאונית לעברית היא בכתיב "סר" במקום "סר", כגון "סר החינוך", בעברית עניינו מעין סר מן החינוך. התפעלתי מן החידוד. ופרופ' קוטשר עליו השלום אמר לי "אינך מבין כלל" סר בהונגרית פירושו במחילה "צואה". לך תתמודד עם זה! מ"מ שי פירון התפטר ומעתה הוא "סר החינוך" שבת שלום
22 בינואר 2015 הגב
יוסף חרמוני
"סר" במובן רע, פגום, הhא מקבילתו של שם התואר הערבי "שר" (שין שמאלית), שפירושו רע, גרוע. ראו, למשל, את הפתגם הערבי "אבעד ען א-שר, וע'ני לו", שתרגומו: התרחק מהרע, ושיר לו (מרחוק). דהיינו: הקל ראשך בסכנה ולעג לה, רק לאחר שאינך מצוי בקירבתה. מהלך דומה, של חילופי סין ושין, אף שכיוון החילופין בין השתיים הפוך כאן, הוא מנת גורלה של באשה (צחנה) העברית, שקרובתה הערבית היא ה"באסה" הערבית, המבוטאת בפינו כ"בסה". "באסה", משמעותה: משהו גרוע, "זיפת".
22 בינואר 2015 הגב
ד"ר עוזי רביב
מר רוזנטל, שלום! האם קיבלת, לפני קרוב לשבועיים, מקאמה שלי שהוקדשה לאקדמיה ללשון העברית?
23 בינואר 2015 הגב
יוסף משוש
בהקשר ל"לקחת מקלחת". שגיאה שגורה לצערי בשפת הספורט כאשר שואלים מונח מהאנגלית to win the game שפירושו "לזכות במשחק" ואצלנו כל הפרשנים מתרגמים את המילה win בפירוש לנצח במקום לזכות, לפי ההקשר האנגלי. וכך יוצא שבפיהם אנחנו מנצחים את המשחק ולא את היריב. מה שצריך להיות "לנצח את היריב (בספורט, או חלילה במלחמה) במשחק או בקרב, לא עלינו. אולי כדאי שתביא זאת לידיעת השדרים והפרשנים השונים בתיקשורת.
23 בינואר 2015 הגב
רותם ענבר
רוביק היקר, הייתכן שכתבת "קריאטיביות" ולא "יצירתיות"?
23 בינואר 2015 הגב
מרנינה בראונשטיין
שלום. עוד הסבר למקור של "התקוה": כידוע, יש שמיחסים את הנעימה של "התקוה" למלחין סמטנה אשר כתב את היצירה "מולדתי" ובה הקטע "מולדבה", שמזכיר מאד את הנעימה של "התקוה". סמטנה, ששהה בסוף המאה התשעה עשרה בשבדיה, שאב את הרעיון לנעימה הזו משיר עם שבדי בשם "אח, אקוורמלנד היפהפיה", הדומה להפליא הן ל"מולדתי" והן ל"התקוה". אם כך, ל"התקווה" יש הרבה אבות...
23 בינואר 2015 הגב
יעוד גונן
שבת שלום מר רוזנטל, בעקבות איזכור תרומתו הלשונית של קישון בנושא "אמש" - מבקשני לציין שאני הקטן נוהג מזה זמן להשתמש בתרומתו זו על דרך חרות ההרחבה לכוון עתיד, כגון: "באחד האמשים הקרובים אשתדל לעשות כך וכך". האם אני חוטא יתר-על -המידה לשפה? בברכה - גונן (גליבטר) יעוד.
24 בינואר 2015 הגב
רון ביברמן
... נדמה לי שזיהיתי טעויות עובדתיות: - "כך ארבינקא", זה אימוץ תבנית מדיימון רניון בעברית טרום קישונית, כנראה מתרגום אליעזר כרמי. - "זבנג וגמרנו" היתה סיסמת פרסומת של תכשיר נגד חרקים. כך הזיכאון שלי. ואם טעיתי - ירחמני מי שאינו מרחם על ילדי הגן...
25 בינואר 2015 הגב
מָרֶק בוים
אכן, זכרונו של מר קוזלובסלי טוב - "זבמגוגמרנו" היה ססמת פרסומת לתכשיר "זבנג." השאלה היא מה קדם למה. ייתכן שהביטוי הוא עוד תרומה של אפרים קישון לשפת הקודש; אני זוכרו בעיקר מפיו של משה דיין דוקא.
01 בפברואר 2015
מנחם קוזלובסקי
שלום רוביק, לאחרונה פרוייקט בן יהודה הוסיף את תרגומי אביגדור המאירי לאתר. ניתן לקרוא שם את ספרו הראשון של קישון שתורגם על ידי המאירי. ראה למשל את ההומורסקה האחרונה בקובץ "שיחת הבלשנים". שפת התרגום מעט ארכאית (תילת שנות החמישים), קישון גם לא גיבש עדיין את הקישונית השוטפת, אבל ניתן להצביע על תבניות לשוניות ויסודות הומור שלמדנו להכיר ולאהוב בהמשך כתיבתו. בברכה, מנחם קוזלובסקי
29 בינואר 2015 הגב
נתן
שלום, רוביק. בכתבה על היידיש כתבת: "משפט חולין גרמני היה, למשל, was sagst du den da, מה אם כן אתה אומר בזה? ביידיש הוא נשמע אחרת לגמרי: וואָס זאָגט ער אפּעס?" כדובר יידיש כשפת אם, ברצוני לתקן את המשפט היידישאי הנ"ל: "וואס זאגט איר עפעס". הסבר: אפעס נקרא כמו APES, ולכן צריך לכתוב עפעס שנקרא EPES. כמו כן, ער פירושו הוא; איר פרושו אתם, וגם ליחיד בלשון כבוד. כך שצריך להיות איר במקום ער.
29 בינואר 2015 הגב
שמחה גילעם
לעניות דעתי, פרטצ'יה אינה אלא המקבילה הישראלית של העיירה כאפלאפאוויטש של שלום עליכם/ מה דעתך, רוביק?
05 בפברואר 2015 הגב

הוספת תגובה