הפנסיה של הג'ובניק והכדור בין העיניים

רוביק רוזנטל | 24 ביולי 2015

מה באמת הרגיז את מתנגדי ועדת לוקר, מה חושבות ראשות העיר על 'ראשה', פרויקט גמר מגניב בעיצוב לשוני וגלגוליה של המילה העתיקה פראנג'י

הארץ רעשה השבוע סביב דוח לוקר, שהציע מהפכה מחשבתית בתחום תקציב הביטחון. המערכת הצבאית התגייסה ומוטי אלמוז, דובר צה"ל, טען אפילו שמדובר ב"כדור בין העיניים", מונח צבאי-עברייני המשווה את הדוח לרצח בדם קר או לחילופין לחיסול ממוקד. בסבב הקודם של ענייני תקציב הביטחון השתמש גם הרמטכל הקודם בדימוי צבאי, אך מתון יותר: "להתכנס מתחת לאלונקה".

הסעיף שמשך את רוב האש (עוד דימוי צבאי!) היה סעיף ביטול פנסיית הגישור ללא לוחמים, ובשמם הלא רשמי, ג'ובניקים. הטענה הצבאית שאין לעשות אפליה בין הלוחמים לג'ובניקים מתחסדת משהו. רק לפני שנתיים הוחלט על הבחנה ברורה ותנאים שונים בין לוחם ומי שאינו כזה, והיה לכך גם היבט לשוני. ג'ובניק' הוא מונח מפתח בהוויה הצה"לית. ג'וב (job) הוראתה באנגלית תפקיד או משימה; ניק היא סיומת סלאבית שאומצה לצרכים מגוונים, ונפוצה בשפה הצבאית.

שימושי job במילוני סלנג בריטיים ואמריקניים מצביעים על הופעתה בשפת הפושעים, בהוראת משימת פשע. על פי מילון הסלנג של בן אמוץ ובן יהודה בשפת הפלמ"ח ג'ובניק היה "אדם שיצא לפעולה קרבית, שהחזיק בתפקיד מסוכן וע"כ מכובד", ואילו 'ג'וב' מוגדר "פעולה קרבית". ההגדרה השנייה במילון זה תואמת את השימוש הרווח היום: "כינוי גנאי לאדם המחזיק במשרה קלה אך בלתי מסוכנת, למשל פקיד בצבא, או איש השק"ם לעומת הצנחן". הצירוף 'תפס ג'וב' מתייחס למי שמצא משרה נוחה. בשפה הצבאית נוצרה גם המילה 'ג'וֹבְּנִיקון', תג שמי, תווית עם שם ותפקיד לזיהוי באירועים ציבוריים, והיא רווחת גם בשפה האזרחית. הלל הרשושנים הציע מילה עברית עבור ג'ובניק: 'סתדרן', על משקל סתגלן.

מזגניסטים ומצנני קפה

סוגיית איש השדה מול איש המשרד היא מרכזית בצבאות העולם, וזוכה לכינויים שונים. פעילות צבאית מלחמתית קרויה "מגפיים על הקרקע", ולעומתה בסלנג הצבא האמריקני נקראו הג'ובניקים בעבר גם coffee cooling, 'מצנני הקפה'. בעברית מוכר הכינויים  מזגניסט, שאותו מגדיר יוש אלדר במילונו "חייל בטלן, שיושב כל היום במשרד ממוזג ומסתלבט". המונח הגיאוגרפי המייצג הוא הקריה, והוא מתייחס לאתר רחב הידיים בתל אביב שבו פועלות יחידות עורפיות מגוונות. למונח זה נדרשו ראשי תיבות מלגלגים: "קמתי, ראיתי, יאללה הביתה". סממנים אחרים הם תנאי עבודה ובגדים כמו 'נעליים חצאיות', 'משרד ממוזג', פלורצנטים וניאונים.  לג'ובניקים, אגב, יתרון מוכח בתחום הפעילות המינית על פני הקרביים התקועים בבסיס שבועות ארוכים, ועל כך נאמר כי "הזין של הג'ובניקים קרבי, הזין של הקרביים ג'ובניק".

במחקר של עמיר סנדר ואלישע הוסמן על שפת הקצינים הבכירים הסתבר שהג'ובניקים שבהם מוטרדים ממעמדם כקציני מטה הפועלים במשרד, והם נוהגים לחזור על ביטויי התנצלות כמו "אנחנו כאן בניאונים", או "לא נולדתי עם נעליים חצאיות". עכשיו גם יקחו להם את הפנסיה. או שלא.

אל תקרא לי ראשה

המילה 'ראשה', שנקבעה על ידי האקדמיה ללשון לפני קרוב לשלוש שנים כצורה הנקבית של 'ראש' במשמעות הדמות הראשונה בחשיבותה במוסדות ציבוריים כמו ממשלה, עירייה וכדומה, ממשיכה ליצור גלי תגובות, ונראה שתהליך ההסתגלות של הציבור אליה בעיצומו. הבלשנים ד"ר רון כוזר וד"ר הדר נץ ביקשו לבדוק מה חושבות על המונח הראשות עצמן, והציגו את ממצאיהם בכינוס השנתי של האגודה לחקר השפה והחברה שהתקיים בחודש שעבר. שורה תחתונה: הראשות בדרך כלל לא אוהבות, השאלה היא למה.

הרקע הבלשני אינו פוסל את 'ראשה' ואפילו תומך בחידוש. המילה מופיעה במקרא בצירוף "האבן הראשה" בזכריה, ומופיע בספרות ההשכלה בצירוף "העיר הראשה", שגם אושר ב-1959 על ידי האקדמיה לציון העיר החשובה ביותר במדינה. השימוש החדש ב'ראשה' החל להיקלט, והחוקרים מצאו שהגברת הלה תורנינג-שמיט, למשל, זוכה בגוגל ל-242 תארי 'ראשת ממשלת דנמרק', לעומת 184 תוצאות ל'ראש ממשלת דנמרק'.

הטענה כי למילה 'ראש' אין במקורות צורת נקבה אינה עומדת במבחן הדינמיקה של השפה, המאפשרת בשעת הצורך להעניק צורת נקבה למילים כאלה. כך 'כוכב' מן התנ"ך זכה העברית החדשה לצורת נקבה: כוכבת, וזו דוגמה אחת מני רבות. השימוש בצורת הזכר, מסבירים החוקרים, הוא גנרי, ("כל זמר מזרחי מצליח מופיע בקיסריה"), בעוד השימוש הספציפי דורש הבחנה במין ("הזמרת המזרחית מרגלית צנעני הופיעה אתמול בקיסריה").

ובכל זאת, הראשות לא מתלהבות. ראשת העיר נתניה מרים פיירברג התריסה באירוע פומבי: "אל תקראו לי ראשת, מה אני, ראשן?"

במחקר השתתפו 55 ראשות חוגים באוניברסיטאות השונות, בארץ ו-4 ראשות עיריות. הן התבקשו להציג את עמדתן לגבי המונח 'ראשה', וכן נשאלו האם המונח משמש בפועל. 17 נשאלות בלבד (29%) תמכו במונח, 33 (56%) התנגדו, השאר מתלבטות. השימוש תאם את העמדה: 25% בלבד משתמשות ב'ראשה' ביחס לעצמן, 75% אינן משתמשות. ומה היו הנימוקים? רבות מהן ביטאו תחושה בנוסח "זה לא נשמע טוב":

-                  נשמע לי משונה.

-                  בעייתי וחורק מאד

-                  המילה ראש נשמעת מצוין, כמו רגל או יד

-                  אני לא כל כך אוהבת את הצליל, הוא מזכיר לי רשע.

לא אוהבת את ההדגשה שמדובר באשה

היו גם טענות דקדוקיות ומגדריות. 12 ראשות ציינו את העובדה ש'ראש' הוא שם עצם שמינו זכר, ולכן אין לו צורת נקבה. אחת טענה: "הצעת האקדמיה ללשון העברית להטות את 'ראש' גם בזכר וגם בנקבה כשם תואר היא בעיניי ניסיון מביך להיכנע ללחץ חברתי". אחרת אמרה: "ראש הוא איבר בגוף, גם של נשים, ולא ברור לי למה נחוץ להטותו בנקבה בשימושו המטפורי בלבד". אחת טענה ש"ראש עיר יכולה להיות גברת ראש עיר".

מה שעומד מאחורי הטענות, קובעים נץ וכוזר, הוא שהמונח 'ראש' הוא בעיני הראשות המתנגדות נייטרלי מבחינה מגדרית.

ראשת ממשלה

ואולם דווקא בתשובות שניתנו הטענה הזו מופרכת. שבע ראשות ציינו למשל כי השימוש במונח 'ראשה' גורם לפיחות במעמדה של הראשה. המונח, טוענת אחת, "צובע את אותה אישה העומדת בראש  מחלקה או מפלגה בצבע מגדרי לא במובן החיובי", ואחרת "לא אוהבת את ההדגשה שמדובר באשה". התשובות האלה, קובעים החוקרים, מרמזות על הפנמה של האידיאולוגיה הגברית. לעיתים אפילו נוצר בניתוח התשובות מתח בין עמדת המנהיגות של האישה ובין האידיאולוגיה שהפנימה. נראה שגם נשים שהגיעו לעמדות שליטה מפנימות עדיין באמצעות ההתנגדות ל'ראשה' את ההגמוניה הגברית בשפה, ובמציאות.

הפרויקט של מאיה גולן

מאיה גולן היא בוגרת המכון הטכנולוגי בחולון, במחלקה לתקשורת חזותית. פרויקט הגמר שלה שהוצג בשבוע שעבר היה לשוני, והתבסס על שבע רשומות (פוסטים בלעז) שלי בבלוג של אתר רב מילים. העבודה קרויה 'רובריקה'. מאיה יצרה לכל אחת מהרשומות מכשיר פשוט המוגדר low-tech (בניגוד להיי-טק), קשרה אותו למסך דיגיטלי, ודרכו סיפרה סיפור לשוני-עיצובי.

קסילופון ילדים המזכיר דרגות צבאיות התייחס לסלנג של היררכיה בוותק הצבאי. נקישה עליו מעלה על המסך דרגות לא רשמיות של ותק בצה"ל, על פי הפוסט "הצ'ונג שהיה לעציץ".

תיבת נגינה מגוללת על המסך שיחת ואטסאפ שיש בה רק סימני מקלדת, בעקבות "סימני פיסוק מדברים".

מכונת מזל מייצרת באופן אקראי צימודי מילים עם דיסוננס בין חיובי שלילי, כמו "נורא יפה" או "בחור משגע", בעקבות "שיגעון של אטרף".

שבשבת מגלגלת על המסך את ציוני המילה 'רוח' בתנ"ך, בעקבות "לאן נושבת הרוח".

שעון מים מדגים את הזליגה של השפה הגרמנית לעברית, המסך מתמקד במונחים מתחום האדריכלות והשיפוצים, בעקבות הפוסט "שליכטה, שינקן ושלאפשטונדה"?

קליידוסקופ מתייחס לצורות ריבוי חדשות בעברית, ומתמקד במילים מתחום המזון כמו ניגובים ונשנושים. הגרפיקה היא מעטיפות מזון, בעקבות הפוסט "רבים ההולכים ומתרבים".

כדורי ניוטון הנוקשים כמטוטלת זה את זה מימין לשמאל מעלים על המסך כותרות של מאמרים פוליטיים משמאל ומימין בעקבות "ימין ושמאל".

הצגה קצרה של הפרויקט המרשים בסרטון הבא:

בא לי? זה בכלל מהתנ"ך

העיסוק בביטוי הנפוץ "בא לי" שנדון בטור הקודם בעקבות מעללי ראש עיריית אור יהודה הוליד תגובות רבות. פרופ' חננאל מאק כותב: "הצירוף 'בא לי' קדם בהרבה לדן בן אמוץ, נתיבה בן יהודה, עפרה חזה ואסי דיין או לראש עירית אור יהודה. איוב מתלונן: ‘ואשר יגורתי יבוא לי’ (ג', כד), כלומר, מה שחששתי מפניו אכן בא עלי. במהלך עבודת יום הכיפורים בבית המקדש הכהן הגדול ‘בא לו אצל פרו’, ובהמשך ‘בא לו למזרח העזרה’ (משניות מסכת יומא פרק ג', ח-ט). שם לא מדובר על מי שמתאווה פתאום למלפפון חמוץ, נתקף בתאווה מינית או סתם בא לו לדבר, אלא על מי שממלא את תפקידו המכובד והצפוי לאיטו ובכובד ראש". יואב לביא מוסיף: "נעלמה מעיניך המשמעות הקדומה למדי של 'בא' – ‘היה בדעתו, ברצונו לעשות’. שם תמצא ציטטה ממסכת סוטה: ‘בא לו לכתוב את המגילה'". להערות המלומדות אוסיף שבטור לא פורטו כל שימושי 'בא לי', ובכל מקרה לא נראה גלגול ישיר בין 'בא לי' מן המקורות ל'בא לי' העכשווי, שהוא ככל הנראה גירסה גנרית של 'מתחשק לי'.

אלה זיידנברג כותבת ביחס לשימוש העכשווי של 'בא לי': "נראה לי שזהו ניסוח המנסה להציג מצב שאינו נמצא בשליטת הדובר, משהו חיצוני שמשתלט או כופה את עצמו עליו. "בא לי גלידה פיסטוק" או "בא לי עליה" מתאר מצב שבו רצון או חשק משתלט על האדם. "לא בא לי טוב", מציין מצב שבו משהו או מישהו לא מוצא חן בעיני, לפני שהפעלתי את השיפוט שלי".

לאן נעלם הפרנג'י?

יוסי אבידור שואל: רציתי לכתוב, בפורום תפוז של ריקודי עם, תיאור של רוקד המגיע תמיד לבוש בסגנון פרנג'י', כלומר, מהודר, שלא בהתאם לאופי הערב. חיפשתי ולא מצאתי אף תיאור על פרנג'י שאני מכיר מילדותי. לאן נעלם הפרנג'י שאני מכיר?

'פרנג'י' דווקא מופיעה במילונים. במילון בן יהודה בן אמוץ הגדרתה "גבר הלבוש בהידור, לובש חליפה, מגבעת ועניבה וכד'". הדוגמה דווקא לא מחמיאה: "באמצע השבוע ראיתי אותו הולך פרנג'י, את השוויצר הזה". המילון מביא פירוש נוסף: "באורח אירופאי" והדוגמה: "גילוח פארנג'י או ערבי?". במילון הסלנג של עבדכם הנאמן מופיע הערך פראנג'י בזו הלשון: לבוש מהודר (נאמר לגנאי, מיושן): "היה הולך ברחוב? איך היה מולבש? פרנג'י? פרנג'י" (הגשש, השד, נסים אלוני); "לובשים חליפות פראנג'י עם עניבות והכל" (ילקוט הכזבים, 134). מקור המילה בערבית: פִירָ̂אנְגִ'י, שפירושה צרפתי, ובהרחבה, זר כלשהו. במילון האנגלית-ההודית הובסון-ג'ובסון מוקדש לערך firinghee מקום נכבד, וזה ככל הנראה מקור המילה הערבית. פירוש המילה הוא  צרפתי, אך השימוש בה מתייחס בשלילה לאירופאים באשר הם, בעיקר ליוצאי פורטוגל.

עוד שאלות נשאלו ונענו השבוע: מהיכן הגיע כובע טמבל, מדוע אומרים 'תוכנית אב' ו'ספינת אם', למה מצדיעים במועל יד, ועוד, קראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

השבוע בפינתו של פול אוגדן:  מילון הסלנג של הכלא האמריקני

חדש בבמת אורח: עברית שפה סלאבית? הצחקתם את יורי מור

חדש בזירה הלשונית במגזין ליברל: על דור הטרנזיסטור, דור האספרסו ודור האיקס

אין עלייך אחותי, הערב, 23.7, במסעדת בליקר במשגב, בחמישי הבא, 30.7, בבית בן גוריון בתל אביב, שתיהן בשמונה בערב.

תגיות :
הזירה הלשונית תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה