בתולה באוזן, השלונג של דונלד והחשדות של סילבן

רוביק רוזנטל | 25 בדצמבר 2015

שלוש הערות על מורשת הנצרות בעברית לדורותיה, דונלד טראמפ מקלל את הילארי קלינטון ביידיש, ומה זה בדיוק "חשדות לכאורה"

ד"ר אפי זיו עוסק בקשר המרתק בין האמנות הפלסטית ותרבויות מכוננות. אחרי כמה ספרים שעסקו במיתולוגיה היוונית יצא השבוע, ממש לקראת חג המולד והשנה האזרחית החדשה, ספרו "הצופן הנוצרי באמנות" בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר חושף את הסמלים המרכזיים של הנצרות שפרנסו אמנים לאורך הדורות. זו גם הזדמנות לכמה הערות על הקשר בין הנצרות לעברית לדורותיה.

הצלב של אברהם

הרבה לפני ישו, לפחות על פי מדרש בראשית רבא, מופיע הצלב במיתוסים מקראיים. המדרש מתייחס לתמונת יצחק ההולך והעצים שבהם הוא עתיד להישרף על כתפו: "ויקח אברהם את עצי העולה, וישם על יצחק בנו, כזה שטוען צלובו בכתפו". חננאל מאק המפרש את המדרש מסביר כי תופעת האדם ההולך וצלבו על הכתף היתה ידועה ברחבי האימפריה הרומית, וכי יש ויכוח מי נושא את הצלב – אברהם או יצחק. מאחר שיצחק נשא את העצים לעולה, נראה שנושא הצלב הוא יצחק.

בתלמוד ובמדרשים מופיעים סיפורי צליבה נוספים, אבל אין התייחסות לצליבת ישו. גם המן מוצג כמי שהוקע אל הצלב, ככתוב באסתר רבה: "משנצלב המן". הניב בשפת ימינו "נושא את הצלב שלו" מתייחס לאדם המוכן לסבול בשביל אחרים. וכך כתב גולש באתר תפוז בהתייחס לתוכנית האח הגדול של שנת 2010: "אלירז נושא את הצלב, צולבים אותו, ואנשים עוד חושבים להביא את הניצחון לאלין, שהיא מקסימה, אך לא הביאה לשינוי הגדול בבית".

בתולה במרפק

הנצרות התגלגלה למקומותינו בביטוי "בתולה באוזן", כשהכוונה לאשה מופקרת מתחסדת, בתולה לכאורה. כל זה בעקבות הרעיון שרוח הקודש חדרה אל מרים דרך אוזנה. ביידיש מצוי ביטוי דומה: אַ בתולה אין עלנבויגן (בתולה במרפק). ב"תהיי גבר: לקסיקון הפמיניסטי הראשון" שכתבו דווקא שתי נשים, מוגדרת הבתולה באוזן כמי שיש לה ניסיון מיני עשיר "והיא בתולה באוזן, כי רק שם נשאר איזשהו קרום שלם".

הצופן

האייקונים חוצים שפות ודורות

איקונה, על פי אפי זיו, היא "חפץ פולחני אשר עליו מצוירת דמות של קדוש". בדרך כלל מזוהות האיקונות עם הנצרות. מילון אוקספורד מציג את ראשית השימוש באיקונות (באנגלית: icon או ikon) בנצרות הבינטינית, אך המילה נכנסה לשימוש במשמעות הזו במאה ה-16. ממנה התפתחו גם המילים איקונוגרפיה, אמנות ציור האיקונות, ואיקונוקלסטים, קבוצות נוצריות שהתנגדו לציור איקונות, ובהרחבה משחיתי סמלים דתיים. מקור המילה ביוונית שם eikōn פירושה דימוי או דמיון.

צורה אחרת של המילה היא eiconcon שממנה נגזרה המילה התלמודית איקונין. פירושה בתלמוד הוא ציור דמות מקודשת כלשהי ללא הקשר נוצרי. במסכת הוריות בתלמוד הירושלמי נכתב : "תלה עיניו וראה איקונין של אבינו". באנגלית המודרנית קיבלה המילה משמעויות נוספות: אדם או דמות הזוכים למעמד סמלי; ובעולם המחשבים: סימן גראפי המסמל אפשרות, תוכנית או חלון. במשמעות הזו קבעה האקדמיה את המילה בצורה עברית: אִיקון. במשמעות הראשונה השימוש הוא בצורה האנגלית: אַייקון.

לכאורה, אור או כיעור?

ריבוי העניינים המשפטיים הנחשפים לתקשורת הפך את המילה 'לכאורה' למצרך מבוקש. החשדות נגד סילבן שלום כולן 'לכאורה', וכאלה החשדות נגד החבורה חסרת השם והפרצוף בפרשת השריפה בדומא. ליאור שליין ואנשי "גב האומה" מרבים ב'לכאורה' "לפי עצת היועצים המשפטיים", ובבי.בי.בי מספרים על ערבי שנהרג (ממש לא לכאורה) בידי אנשי ביטחון מפני ש'לכאורה' כהגדרתם ניסה לרצוח מישהו בדקירות סכין. באנגלית המילה המקבילה היא allegedly.

'לכאורה' היא מילה תלמודית שגלגולה אינו ברור. יש קושרים אותה למילה 'אורה' אבל קשה למצוא כאן היגיון, שהרי 'לכאורה' פירושו שהאמת עדיין לא יצאה לאור. רש"י מוצא כאן מעין שיבוש וקובע שהמילה הנכונה היא לכעורה, ולכאורה הוא אם כן כינוי גנאי, לשון כיעור. ואכן, השורש כע"ר בארמית ובסורית נכתב כא"ר. חנוך ילון קובע במאמר ב"לשוננו לעם" כי זהו הפירוש הנכון.

לכאורית ולכתחילית

'לכאורה' נועדה בתקשורת להגנה בפני תביעות לשון הרע, אבל השיטה קצת נמאסה על בתי המשפט ובמקרים שונים נפסק לשון הרע גם אם הכותב השתמש במילת הקסם. לצד 'לכאורה' קיימות מילות זהירות וסיוג נוספות כמו 'על פניו', 'אם בכלל', 'הנטען', 'בהינתן', 'המשוער', 'לטענתו', 'כביכול' ועוד.

השימוש הנפוץ ב'לכאורה' בלשון המשפט יצר מפלצת לשונית: שם התואר 'לכאורי', תרגום של alleged האנגלי, וגם את המונח 'לכאוריות'. בספר מאת רן לוסטיגמן ומיכל אהרוני על השפה המשפטית שיצא לאור בקרוב מסופר של'לכאורי' נולדים מדי פעם אחים החולקים עמו אותו מטען גנטי. כך בספרו של פרופ' חנוך דגן "קניין על פרשת דרכים" נמצאו ביטויים כמו 'יעילות לכתחילית' ו'יעילות בדיעבדית'. במאמר ביקורת על הספר כונתה השפה הזאת 'דגנית'.

פרקינסון וטעם טוב

פרסומת להמבורגר מציגה מצבים שונים שבהם עידו רוזנבלום אומר את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון. בעקבות אלה הוא מוגדר "חסר טעם", אבל האירוע המביך נשכח כשהעולב והנעלב אוכלים יחד המבורגר מלא טעם. מעניין מי יצטרף לארוחת המבורגר לנוכח הפרסומת הבאה:

פרקינסון

ועל זה כתב דורי בן זאב, ממשתתפי האירוע, ששלח לי את התמונה: "אני רועד כולי".

מה אמר טראמפ על הילארי

דולנלד טראמפ לא עוצר, והשבוע דיבר סרה בהילארי קלינטון, לגלג בסרקאזם על כך שהפסידה לאובמה ("תארו לעצמכם, להפסיד לאובמה!!"), וקבע שבבחירות נגדו היא got schlonged. 'שלונג' הוא כינוי ביידיש לאיבר המין הגברי, ופירושו בגרמנית גבוהה 'נחש', הסברים מיותרים. בעברית היה טראמפ אומר בפשטות "זיינו אותה".

הביטוי הסקסיסטי זכה לגל של פרשנויות בעיתונות האמריקנית. בלשן מאוניברסיטת הארווארד כותב בעקבות זאת שטראמפ התכוון לכך שקלינטון 'הובסה', והשתמש בביטוי שלונג, שהפך אצלו לפועל, באופן שגוי. 'גויים' רבים כלשונו של הבלשן מבולבלים לנוכח המילים הרבות ביידיש  המתחילות ב'של' או 'שמ'": שלמיאל, שלימזל, שמגגה, שלפ, שמוץ, ומשבשים את משמעותן בזכות דמיונם למילים באנגלית, מה שקרוי גם יינגליש. בתגובה לפלפולי הבלשן הנ"ל הובאו ציטטות קודמות מנאומים של טראמפ, שבהן חזר והשתמש במילה שלונג, ואין ספק שהכיר את משמעותה.

ממזמזים ומתפשטים

חננאל מאק מעיר על כמה שאלות שנשאלו ונענו ב"שאל את רוביק".

לשאלה על הקשר בין השם 'דוד' לבין 'דוד' כאהוב מוסיף מאק את 'ידיד'. "השילוב דוד-ידיד נמצא כבר בישעיהו (ה 1), וכדרכו של ישעיהו – שקדם כנראה לשיר השירים – הוא מהדק ומשכלל את השילוב: 'אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו. כרם היה לידידי בקרן בן שמן...'.  גם המלה דודאים קרובה למערכת דוד-דודים-ידיד, וכאן המקום לתהות על החלטתו של מישהו לבחור בשם דודאים ככינוי לאתר פסולת גדול בדרום הארץ".

בדבר מקורו של הפועל 'למזמז' במשמעות המינית כותב מאק: "'מזמוטי חתן וכלה' מוכרים כבר בתלמוד הבבלי, חגיגה י"ד: 'כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה'. מכאן קצרה מאוד הדרך אל אוצרותיו של שלונסקי, הידען והגאון המופלג, שהעניק לביטוי את משמעותו האירוטית המוכרת, ומשם אל המזמוזים המוכרים לטוב ולמוטב, ועד לחגיגות ההטרדות המיניות".

אהרן מוריאלי שופך אור על מקורו של השם בהארי: "בהארי הוא שם משפחה מוכר אצל יהודי עיראק, ויש לו נציגות מכובדת גם בארץ. השם הוא פטרונים (בעקבות שמו של אב) של המילה הפרסית בהאר بھﺍﺮ, שפירושה: אביב. בהארי הוא אפוא 'אביבי', ובהשאלה: צעיר, בדמי ימיו".

רמי כותב: לגבי השאלה על היחס בין המילים 'פשוט' ו'מתפשט', "אמי ע"ה היתה אומרת: אם בבנק פושטים לך את העור אז אתה הופך לפושט רגל, ואחר כך לפושט יד".

מי הפגיז את הפגז?

מור שואלת: מהו מקור המילה פָּגָז, והפועל שנוצר ממנו הִפְגִיז?

את המילה 'פגז' חידש המילונאי הצבאי אברהם עקביה בעקבות המילה הארמית פגוזא, המופיעה בתרגום יונתן ליחזקאל כו 9, כתרגום מילה הנדירה 'קֹבֶל' שהיא כלי נשק קדום, ככל הנראה איל ברזל, וזאת בצורת הנטייה פגוזוהי. גם הצירוף המשנאי בית הפגוזות תרם לחידוש. המילונאי הצבאי סעדיה גולדברג העדיף את המילה פגוזה, ובסופו של דבר הכריע לימים הרמטכ"ל יעקב דורי וקבע את פגז.  הפועל הפגיז נוצר בעקבות שם העצם בתהליך מוכר של גזירת שורש משם עצם.

עוד שאלות שנשאלו ונענו השבוע, איך לקרוא בעברית למנטור, מה נכון: מנוי או מינוי, מה זה 'סיפון המטוס' ועוד ראו ב'שאל רוביק', שאלות אחרונות

בפינה של פול אוגדן: היידיש חיה וקיימת, מטקסס ועד וילנה.

בקרוב: אין עלייך אחותי

יום שישי, 1.1.16, קפה תיאטרון הקאמרי, 2130

יום שישי, 8.1.16, בית מנפרד, גבעת עדה-בנימינה, 2000

יום שלישי, 12.1.16, בית העם, ראשון לציון, 2000

תגיות :
Maria, Jesus, Christmas, Santon, Christ Child; google images תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

גילה
מן הראוי לציין כי הפועל צל"ב אינו אלא התרגום הארמי למלה תל"ה (ראו בתרגומים הארמיים למקרא), ולפיכך 'המן הוקע על הצלב' אינו אלא ניסוח מחדש של 'המן נתלה על העץ'.
24 בדצמבר 2015 הגב
יעוד גונן
שלום מר רוזנטל באשר למילה 'אייקון': למיטב ידיעתי נקבעה לה בעברית המילה 'צַלְמית', והיא ישֹימה גם לסימול בעולם המחשבים וגם לדמות (אנושית בד"כ) המשמשת לצרכים דתיים - גם בדתות אליליות וגם בנצרות. אשמח להתייחסותך. בברכה - גונן (גליבטר) יעוד.
27 בדצמבר 2015 הגב
רוביק רוזנטל
המילה שנקבעה היא איקון. צלמית משמשת אך אינה מילה של האקדמיה, אף כי נשקלה בין ההצעות השונות.
29 בדצמבר 2015

הוספת תגובה