דם על הידיים, לינץ' באמבולנס ופיגוע מצויץ

רוביק רוזנטל | 26 ביוני 2015

גלגוליו של הביטוי "דם על הידיים", 25 שנה למותו של ע. הלל, איך מטפלים טיפול נפשי באמצעות מטבעות לשון, עוד על חמורים, גמלים ופרות ומה זו הנשיקה בלחם

השבוע החולף היה שבוע דמים, מפיגועים בדרכים, דרך הלינץ' בגולן, מערכת החשמל הקורסת ביבנה ועד להודעת נפתלי בנט שדוח ועדת זכויות האדם של האו"ם נכתב "עם דם על הידיים". למילון הפיגועים שפורסם באתר לפני כתשעה חודשים נוספו שני ביטויים חדשים: 'פיגוע בודדים', וגם 'פיגוע מדיני', תגובת ציפי חוטובלי לשריפת כנסיית הלחם והדגים בכינרת. בחדשות 10 אמרה אחת האורחות בחתונה ביבנה שזה "היה ממש כמו פיגוע". ואיך נקרא לטוויטר של אשת המייעד עצמו לשר חוץ, על הקפה ששותה אובמה? פיגוע מצויץ, אלא מה.

הצירוף 'דם על הידיים' הוא מטבע לשון הגורר שובל היסטורי מרתק. הוא התגלגל במקביל ממקורות היהדות ומהתרבות האירופית, ומהווה הגדרה משפטית-מוסרית של מי שהרג או היה מעורב בהריגת חפים מפשע. באנגלית נאמר have someone’s blood on one’s hands, בגרמנית: an seinen Händen klebt Blut, ובצרפתית: avoir du sang sur les mains, וכן ברוסית ובשפות נוספות. הניב האנגלי מוליך לצירוף קדום יותר, הלקוח מסמלי האבירים בימי הביניים: bloody hand.

לניב, כאמור, גם מקורות מקראיים. הוא מופיע בחזון ישעיהו ומתייחס כאן למי שעזב את דבר האל: "יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ". ישעיהו אחראי גם לביטוי 'ידיו מגואלות בדם', במקור: "כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם, וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֹן" (ישעיהו נט 3). מי שהעניקה לביטוי את צורתו היא יידיש: זיינע הענט זיינען אַינגעטונקט אין בלוט (ידיו טבולות בדם). הידיים השופכות דם מופיעות בפרשת עגלה ערופה, שם אומרים הזקנים "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת-הַדָּם הַזֶּה". דימוי שפיכת הדם מוכר בכל השפות, וגם לו מקור תלמודי: "בעוון שפיכות דמים בית המקדש חרב, ושכינה מסתלקת מישראל". הוא נזכר  באירוע היסטורי, נאומו של מנחם בגין בקמפ דייוויד: no more bloodshed, לא עוד שפיכות דמים. אז הוא אמר.

על קרנפים, חמורים וגמלים

הדיון בסוגיית הבהמות שנדונה בטור הקודם ממשיך להסעיר את הביצה המקומית. בשיחת רדיו ציינתי שהשימוש ב'בהמה' כשם כללי לאדם גס רוח הוא יהודי או עברי. על כך כותבת חביבה: האם הקללה המאוד אנגלית  stupid cow (פרה מטומטמת) לא משדרת מסר דומה? נמרוד שפיר מוסיף כי בצרפתית משמשות המילים veau (עגל) וכן boeuf (שור) כדימוי לאדם כבד, גס, רפה שכל ואיטי.

בהמות משמשות כמובן דימוי, שלילי בדרך כלל, לתכונות אנוש. הייחוד בעברית הוא עצם השימוש ב'בהמה' כדימוי לאדם גס, שאין לה מקבילה של ממש בשפות אחרות. beast באנגלית הוא דימוי לאדם אלים ומפחיד, וביידייש 'וילדע חייה'. שם התואר bestial מתורגם 'חייתי', ומוגדר במילון אוקספורד 'אכזר ומושחת'. המקבילה לדימויי הבהמה העברית הן בהמות ספציפיות. ראש וראשון להן הוא החמור, שהוא גם טיפש וגם עקשן. כמוהו גם הפרד, שהוא בשפות שונות שם נרדף לעקשן. הפרה היא טיפשה וחסרת תחכום, וגם כינוי לאשה עבת בשר. בוק, שמקורו ביידיש ופירושו תיש, הוא כינוי לטיפש ואטום, בעוד שבלדינו הטיפש הוא דווקא הגמל (gameyo). הכבשה קונפורמיסטית ופחדנית, והעגל חסיד שוטה. לקרנף, בזכות יונסקו, ניתן הדימוי של הקונפורמיסט ההולך עם העדר. יתכן שלו היה קוטלר אומר 'עדר של קרנפים' לא היתה קמה סערה, אבל אז על מה היינו מדברים שבועיים?

עוד בהרחבה על הבהמות בשפה העברית, בפוסט החדש בבלוג רב מילים.

קש וגבבה, סיפור חקלאי

על הביטוי 'קש וגבבה' מוסיף שמואל פרי: "המושג גבבה מוכר מאד בחקלאות. זהו חומר שהיה מפוזר בשטח ורוכז לערמה או בטור מתמשך. העבודה נעשית בעזרת מכונה שנקראת מגוב, והחקלאי שעושה זאת מגובב". דני בר מרחיב ומתאר: "מָגוֹב הוא כלי עבודה חקלאי, רחב, הבנוי בעיקרו משורה אופקית של מוטות פלדה בצורה של חצי קשת  המחוברים למוט ארוך. הכלי נע  בגרירה באמצעות טרקטור על שני חישוקי פלדה גדולים, ועורֵם תוצרת חקלאית מגוונת המונחת על פני השדה".

ע. הלל, גיבור שפה

לפני חצי יובל בדיוק, ב-30 ביוני 1990, הלך לעולמו בגיל 64 המשורר הלל עומר, הוא ע. הלל. הלל היה המהפכן הגדול של כתיבת שירה לילדים בעברית. הלל הצליח להגיע לילדים מפני ששחרר את הילד שבתוכו בלי לוותר על המבוגר, בדומה לגיבורו המיתולוגי, הדוד שמחה. הוא עשה זאת בעיקר דרך השפה, כאשר העניק בעליזות ללשונו רישיון להתפזר לכל כיווני הרוח. הנה מעט טעימות.

פעלים מחודשים: "ובינתיים הסלט מסתַלֵּט לאט לאט"

משחקי דקדוק: "כל כך עצובְני נמוכני ומלוכלך!"

צורות זוגי מפתיעות: "אללי ואֲלְלַיים, ייללו החתוליים. זה מזה ביקשו סליחַיִים, זה לזה שילבו זנָבַיִים"

אזכורי פסוקים וביטויים מן המקורות: "איך נפלו גיבורים על מיטת איכילוב!"

שפת דיבור וסלנג: "ככה סתם, כאילו כלום, נכנסנו לגינה"

משחקי מילים וחריזה: "כי שמח לי כל ככה, שהשמש עוד מעט זורחת!"

ומשפטי שטות המפוזרים בספריו: "סח ירוחם: תמיד כשיש חמסין אז חם! – איזה חכם!"

הסיפור הלשוני המלא של הלל מופיע החל מהשבוע במדור גיבורי שפה.

המטופל שרוצה לאחר את הרכבת

טיפולים פסיכולוגיים, פסיכותרפיה, בנויים מאז ומתמיד על השפה. השיחה בין המטפל והמטופל היא ליבו של הטיפול. בספר חדש שכתבה הפסיכולוגית רוית ראופמן בהוצאת האוניברסיטה המשודרת ומודן, זוכה הקשר בין פסיכותרפיה ושפה להעשרה נוספת. ראופמן מציעה למטפלים לעמוד על משמעותן של מילות מפתח, וכן להשתמש במטבעות לשון מקובלות, ליישם אותן במהלך הטיפול ולהגיע דרכן להעשרת הטיפול. כמה דוגמאות:

לאחר את הרכבת. ראופמן מספרת על מטופל הסובל מנוהג קבוע לאחר לכל אירוע. הדבר פוגע בתפקודו כבעל מקצוע ומעמד. במפגש הטיפולי נחשף עולמו של ילד שגדל במשפחת ניצולי שואה, שבה לעלייה על רכבת יש משמעות טראומתית. האיחור לרכבת הוא בעצם סיפור ההצלה של אמו, ומכאן ש'הגעה בזמן' היא אות לסכנה. כאשר נחשף במפגש הביטוי המפורש 'לאחר את הרכבת', הוא היווה נקודת מפנה במהלך הטיפול.

להירדם בשמירה.  מטופל שהוא מנכ"ל של חברה גדולה סובל מקשיי תפקוד ומתקשה להירדם בלילות, וכן להקדיש את תשומת הלב הראויה למשפחתו. הטיפול העלה רקע משפחתי סבוך, אב קשה הנוטה להתפרץ ואם כנועה. המטופל נהג כילד למהר הביתה אחרי בית הספר כדי לדאוג שהאב לא יפגע באם. "אם הייתי נרדם בשמירה", אמר, "מי יודע מה היה יכול לקרות". חשוב לזכור שהביטוי הוא ישראלי מאוד, ומקורו בהווי הצבאי.

זה לא מריח טוב. ראופמן מספרת על דמות מטופל שהורכב מכמה מטופלים שהגיעו אליה, שסבל מריח גוף רע. הוא סבל מכך שאשתו מתרחקת ממנו ונוהגת לבגוד בו, וכן מהתרחקות של סביבתו, לא רק במשפחתו. בו בזמן מספרת ראופמן על הקושי שלה במהלך הטיפול עקב הריח הרע שעלה ממנו. הביטוי 'זה לא מריח טוב' עמד בחלל החדר, תרתי משמע, ואִפשר להתייחס גם להיבט הפיזי, וגם לסוגיות הנפשיות והחברתיות שעלו בתהליך הטיפולי.

הספר, יש לומר, קריא, מרתק כסיפור טוב, ובעקבותיו הייתי ממליץ לראופמן על מטבע לשון נוספת: "מה הסיפור שלך?", ביטוי שיש בה גם אתגר וגם התגרות.

תרפיה ושפה

משוררים על השפה העברית

לאה צבעוני, מייסדת הוצאת הספרים "צבעונים" המתמחה בספרי יסוד בתחום הדקדוק והתחביר, יוזמת פרויקט מאתגר: אנתולוגיה של משוררים הכותבים על השפה העברית. לצד שירים שנכתבו בידי משוררים ידועים, היא מבקשת ממשוררים חדשים לשלוח אליה שירים העוסקים בשפה העברית. אפשר לשלוח עד ראשית אוקטובר 2015, לכתובת info@tzivonim.com.

נשיקה פולנית מאוד

אלה זידנברג שואלת: מדוע קוראים לקצה של הלחם 'נשיקה'? פעם שמעתי שהמקור הוא בכלל 'לשיקה'.

'נשיקה' נולדה מתחום אפיית הלחם. בזמן האפייה נושקות ככרות הלחם זו לזו בקצוות, ככתוב בתלמוד: "העושה עיסתו קבים ונגעו זה בזה, פטורים מן החלה עד שיישוכו". מכאן גם הביטוי הישראלי 'כיכרות נושכים'. 'לשיקה' כבר כמעט איננה בשימוש ונקשרת כנראה לשפה הפולנית. בשפה זו פרוסת הלחם הראשונה נקראת calusek. משמעות המילה בעברית: נשיקונת או נשיקה. הילדות הפולניות היו רבות מי יקבל את הנשיקה, שהיא סגולה טובה לחתן טוב, וגם תביא נשיקות ממנו. טענה אחרת מצביעה על המילה הפולנית 'לישינקה', שפירושה פיסת קרחת.

עוד שאלות נשאלו ונענו השבוע, האם נכון לומר 'מחצית שלמה', מה ההבדל בין ריקוד למחול, למה אומרים מְקָרֵר ולא מַקְרֵר, איך אומרים 'להתראות' בעידן האייפון, ועוד, קראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

השבוע בפינתו של פול אוגדן: השפות המדוברות ביותר בעולם, עכשיו המפה.

חדש בבמת אורח: גידי יהלום בעקבות השם הסתום 'עין חרוד'

משפט השבוע

"המוני הליכודניקים שנהרו לקלפיות הביאו לך לכנסת את יוני מזוז ואורן חזן" (אחמד טיבי לביבי נתניהו)
תגיות :
Alfredo Mendez; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עמליה חקל
התייחסות ל"משפט השבוע": חושבתני שהייתי מעדיפה תארים כמו: "בהמות" ו"מנשקי-" על התואר המעליב שהשתמש בו ח"כ טיבי. אבל זה פשוט יותר פוליטיקלי-קורקט*). -------------- *) דרושה המטבע הישראלית לביטוי זה בדחיפות
26 ביוני 2015 הגב
דני ב.
רוביק - המונח endurance מתאים למונח העברי סבולת [ולא סיבולת] . באופן כללי סבולת מוגדרת כ"יכולת להתמיד במאמץ תת מקסימלי בזמן ממושך" [בשרירי השלד]. המורים לחינוך גופני / מאמני כושר וכ'ו יאמרו לך - ולכל מתאמן - שהעבודה על שיפור הכושר הגופני (כוח סבולת מהירות גמישות קואורדינציה וכ'ו) , ובעיקר על מרכיבי הסבולת [והכוח], כרוכה בסבל ומכאן - סבולת ולא סיבולת. נידמה לי שבמונח tolerance משתמשים בעיקר ב"נישה" הקשורה לעבודות מדויקות. לדוגמא חריטת גליל בקוטר מסוים המאפשרת טעות ב [לדוגמא] ב 2 + עשיריות מילימטר וכ'ו. נכון שפה ושם משתמשים ב מונח "טולרנטיות" ע'מ לבטא את מידת האיפוק/נכונות לסבול את..... וכ'ו בויכוח עם בר פלוגתא. ואולי אני טועה. כל טוב - דני ב.
26 ביוני 2015 הגב
מָרֶק בוים
רוביק שלום, אני דובר פולנית רהוטה (גם קורא וכותב), ומעולם לא שמעתי שכינו את "הנשיקה" całusek (כך זה נכתב בפולנית, כאשר הקו באות l מסמל ביטוי כמו W באנגלית). באזור שבו גדלתי, כינו את החלק הזה של הלחם gąbka, שזה ספוג, אבל גם משהו כמו "פנים קטנות". ידוע לי שבפודהלה (PODHALE), האשור שלרגלי הרי הטטרה מכנים אותו piętka, שפרושה "עקבון" (עקב קטן). זאת גם המילה במילונם הפולני-עברי המצוין של מרים ודוד שיר. אבל נשיקונת? את זה אני שומע לראשונה. בברכה, מָרֶק
28 ביוני 2015 הגב
Barnypok
3ad6s7 http://www.FyLitCl7Pf7ojQdDUOLQOuaxTXbj5iNG.com
04 בינואר 2017 הגב
chaba
htW2fz http://www.y7YwKx7Pm6OnyJvolbcwrWdoEnRF29pb.com
29 בינואר 2017 הגב
matt
vJeOdg http://www.y7YwKx7Pm6OnyJvolbcwrWdoEnRF29pb.com
29 בינואר 2017 הגב
gordon
bOu11N http://www.y7YwKx7Pm6OnyJvolbcwrWdoEnRF29pb.com
31 בינואר 2017 הגב

הוספת תגובה