תביא שוקולד, יה מניאק

רוביק רוזנטל | 26 בפברואר 2015

תקרית השוקולד במטוס ישראייר פתחה חלון למילון הישראלי המכוער, ביבי הוא הגיבור הבלעדי של מערכת הבחירות, קסמה הלשוני של "הפרלמנט" ואיך אומרים בבלגית "סיפורי סבתא"

סרטון השוקולד זעזע את הישראלים, כפי שקורה לא אחת לאדם המביט במראה בבוקר, ומגלה שם יצור מכוער וקמוט פנים. מה ששמענו שם היתה סדרת צווחות שהתחזו למילים בשפת אנוש. ובכל זאת, היו שם גם מילים, שהן מילות המפתח של כל קללת רחוב, ריב נהגים בכביש, וטוקבקים מהסוג הנמוך. דומה שהטוקבקייה הישראלית ושפת הרחוב התלכדו והיו לאחת.

כולכם אשכנזים מניאקים

לצד הקללה הוותיקה "כוס אמ-אמא שלך", והגידוף הנפוץ "זבל" לא נפקד באירוע מקומה של המילה הגנרית שהשתלטה על שפת הגידופים הישראלית, הלא היא "מניאק". המילה, יש לומר, היא דו-לשונית. באנגלית maniac הוא אדם פראי ואלים, בצרפתית maniaque הוא משוגע, אלה בעקבות המילה הלטינית-יוונית מניה, שיגעון. בערבית מַנְיַכּ הוא סוטה מין, מן השורש נָאכַּ שפירושו שגל, שממנו נגזרו גם מַנְיוּכּ, מי שביצעו בו מין אנאלי, ונַיַיק, אדם האובססיבי למין.

בשפת הצבא מניאק היא קללת גנרית המתייחסת למפקד שנוא, לחיילי האויב ולערבים בכלל, ולסתם חיילים. בספרו של עמיחי שלו "הנפשיים" אומר מפקד לחייליו: "מי שיהיה אתי מניאק, אני יהיה אתו פי אלף מניאק". בסרט האח של דריקס מטיח מש"ק הדת במפקדיו בסצינת הסיום: "כולכם אשכנזים מניאקים יה חארות כולכם הכוס של האמא שלכם המזדיינת", משפט שלא היה מבייש את חבורת "תביא לי שוקולד" מישראייר. ובל נשכח את המנאייקים, ריבוי כפול ישראלי מאוד המיוחס לחיל השנוא מכל, המם-צדיקים, שעליהם נאמר: "עוד חודשיים (או שנתיים, או יומיים), יה מנאייק!"  

ביבי נתניהו, עכשיו התערוכה

בבחירות 2015 יש למעשה רק עניין אחד: ביבי נתניהו. דומה שמעולם לא הייתה מערכת בחירות אישית כל כך. כך זה בסיסמאות המובילות: "זה הוא (נתניהו) או הם  (בוז'י וציפי), מול הנגטיב "זה או אנחנו - או הוא". הכך בסרטון "הוא פגע בי, בי, בי, בי, בי", או בשער המגזין ליברל העוסק בבחירות: "לפרק את נתניהו".

תערוכה חדשה מזכירה לנו שביבי הוא כוכב בחירות כבר כמעט עשרים שנה. התערוכה תיפתח ביום חמישי הבא בגלריה שוקי קוק במתחם נגה ביפו, ובה מוצגים צילומים של חוקר התקשורת ד"ר רפי מן, שתיעד את דמותו של בנימין נתניהו על גבי כרזות במערכות בחירות מאז שנת 1996. מן קובע כי דיוקנו של בנימין נתניהו הפך לאייקון הפוליטי המרכזי כמעט בכל מערכות הבחירות מאז 1996. הכרזות מזכירות גם את הטקסטים סביב דמותו של ביבי במערכות קודמות. נתניהו הוא גם "מנהיג חזק לעם חזק", "מנהיג חזק לעתיד ישראל", "יביא שלום אמיתי", ומי שאתו "עושים שלום בטוח".

Rafi 15צילום: רפי מן

קוסם של טריק אחד

הבחירות האלה הן בחירות הסרטונים, בערוצי יוטיוב ואחרים. אלה מנפקים הרבה בידור פוליטי, משובח בחלקו. נוי אלוש ממשיך ברימיקסים, יועצי נתניהו יצרו את "בִיבִיסיטר", ויש גם שיר, והפעם בלי להזכיר שמות. קובי לוריא כתב והלחין את "בארץ אחת", דורי בן זאב שר. השיר נכתב במילים: "בארץ אחת, לא חשוב השם/ ביום בהיר נחת שם איזה קוסם/ קוסם של טריק אחד, אבל טריק עצום/ הוא ידע לדבר מבלי לומר כלום".

בהמשך השיר ברור במי מדובר, ויש בו כמה הברקות לשוניות כמו "עבר את מהירות הכלום", וכן שימוש במונחי קוסמים כגון הוקוס פוקוס ואברקדברא. בראש כולם "כוח דברא", מטבע לשון שראוי שייכנס לשפה לא רק בימי בחירות. הביטוי, יש לומר, החל לצוץ בשנים האחרונות בטוקבקים, כמו גם האמרה "כשאין כוח גברא – יש כוח דברא".

מתגופפת עם מישהו בפרהסיא

הסדרה שזכתה לאחרונה בפרס האקדמיה לסדרה הקומית הטובה ביותר זו שנה שנייה היא "הפרלמנט", יצירה טלוויזיונית של אסף הראל, אסי כהן, מאור כהן וערן זרחוביץ. הסדרה צמחה מתוך "ארץ נהדרת", ומצטיינת אכן בכל היבט, וגם בדיאלוגים מדויקים ובאפיון דמויות. ג'ורג' הווטרינר של הספארי הוא ערבי המדבר בעברית גבוהה אך משובשת כגון "אני מבין שאתם קצת חלוקי דעות בכל העניין הזה". הוא מכונה 'וטרינטור', בעקבות 'חשמלטור' הקישוני. אמציה מספר שראה את אשתו של הקטור "מתגופפת עם מישהו בפרהסיא קבל עם ועדה". אבי הבטלן הכרוני מלמד את העובד הפיליפיני שלו משחק שאלות: "מה קרה? שתייה קרה! למה מה? שתייה חמה!".

הפרלמנט נפגש עם רובי ריבלין, מתוך "ארץ נהדרת"

שאולי, הישראלי הדוחה מכולם, שנוטים להתאהב בו שלב אחר שלב בזכות הביצוע המופתי של אסי כהן, משמיע משפטים המעידים על מה שקרוי משכיל למחצה: "מי במוז', רה במוז'", "מבחינת קריירה וייז, משפחה וייז", או שאלה לאסף הראל: "אתה יהודי, כן? בְגֶדֶר?". ראובן אומר לשאולי אחיו משפט גששי בוויכוח על שמירת מפתחות: "אני אמרתי שאתה שומר מפתחות אנוכך?" שני האחים מככבים גם במערכון האטליז, שבו הם רוכשים מן הקצב לצד גרונות וכבדים של עופות ובקר גם מצח, מרפקים, נחיריים למילוי, ותחת.

יעני תקליט לי את השפתיים

כוכבת הלשון של הסדרה היא ליאת הרלב, שהפכה תוך שנה לקומיקאית מספר אחת בישראל. היא משחקת את אירנה, חברתו של שאולי, רוסייה המערבבת משפטים במבנה סלאבי עם סלנג ישראלי מעודכן. מי שמאזין לעולי חבר העמים מגלה את אהבתם לסלנג הישראלי, מעין כרטיס ביקור לחברה השונה כל כך מזו שבה גדלו. ולהלן כמה משפטי אירנה. תבלו:

  • הוא מעיף לי את הראש יעני בקטע אחר
  • שָאוּלי הוא גמור מזה, הוא גמור, הוא שֶבֶר חֶרֶס
  • זה מחלה מְמַהֶרֶת
  • יעני יעני תקליט לי את השפתיים
  • אני גם ככה נקלטת באפצ'י (נקלטת: נכנסת להריון)
  • אני אוביל אותך, נלך דוּך לטוש
  • אתה תתחיל פה כדור צמר שיתגלגל עליך
  • אתה בדוּדָה, הקיצֶר

פטרוזיליה וילדים מעורבבים

גדעון פלוסר מתייחס לטור שעסק בילדים הבין עדתיים, שנולדו למשפחה מעורבבת, אשכנזית-ספרדייה: "בילדותי, בירושלים של שנות השישים, היה בביתנו כינוי לאנשים אלה: 'אה, הוא פטרוזיליה'. מוצאו של הכינוי מן הספר "שלושים וחמישה במאי" מאת אריך קסטנר. כשדני והדוד סבוני מגיעים לים הדרומי, הם פוגשים בילדה המשובצת משבצות שחור-לבן. אחרי שדני מעיר שניתן לשחק עליה שח מט, היא מציגה את עצמה בשם פטרוזיליה, "מפני שאבי הוא ראש שבט שחור, ואמי היא פקידה מהולנד". כך השתרש המושג במשפחת פלוסר, אבל לא ממש התפשט".   

בּוֹבֶּה מייסעס והקדוש הבלגי

דורון לוריא מתייחס למקור המושג היידי-ישראלי בובה-מייסעס, בטור העוסק בסבתא שבשפה: "אני מתכבד להביא לידיעתך מקור נוסף – גירסת העם הפלמי-בלגי למונח זה.    סינט בּאבוֹ, באבו הקדוש, הוא קדוש פלמי-קתולי, שחי במאה השביעית לספירה. הוא נולד למשפחת אצולה מקומית, עובדת-אלילים, ליד העיר לייז'. הוא היה פרש ואביר וטיפוס פרוע למדי. לאחר ששמע במקרה דרשה של כומר הבין לפתע שחייו חסרי משמעות, התנצר ומיהר לתרום את כספו לעניים, בנה מנזר והפך לנזיר.  אז הגיע למסקנה שגם החיים במנזר הם חיי מותרות, ולכן עבר לחיות בתוך גזע-עץ חלול ביער הסמוך. סינט באבו מת בגיל 37, והוא הקדוש-הפטרון של הערים גנט והארלם. אמהות וסבתות פלמיות הרבו לספר לילדיהן ולנכדיהן את סיפורי באבו הקדוש כל לילה לפני השינה. נראה שאבותינו דוברי היידיש סירסו במקצת את הביטוי הפלמי 'סיפורי באבו', וניכסו אותו לעצמם בדמות 'בוֹבֶּה מייסעס', שתורגם לעברית כ'סיפורי סבתא'". 

הצמיגייה משדרות ירושלים

יאיר ברק כותב בעקבות הדיון במילה חשמלאי: "כתב חנניה רייכמן לפני שנים הרבה: 'במקצועי הנני חשמלאי, אך בכיסי איני חש מלאי'. ואשר לצמיגאי: אני הצעתי לאקדמיה את המלים צמיגייה, צמיגאי וצמיגאות, כאשר הייתי איש יחסי ציבור של חברת אליאנס, שביקשה להקים רשת פנצ'ריות. אחד המוסדות היחידים המכריז על עצמו כצמיגייה הוא אבו כריסטו הפלסטיני משדרות ירושלים ביפו, ראו צילום".

צמיגייה

צילום: יאיר ברק

כך נולד השם לָלִיב

כמה תגובות הגיעו על הדיון בשם הנדיר 'לָלִיב'.  הילה ברט מספרת על בתה שלה קרא בשם זה: "לליב שלי היום בת 26. כשעמדתי ללדת אותה נתקלתי בשם הזה בהקדשה שכתבה מיכל סנונית לבתה בספרה ״ציפור הנפש״. שאלתי על השם את נתן נחמיאס, שהיה אז היועץ הלשוני של תוכנית הטלוויזיה פיצוחים, והוא ענה לי שלליב זו עונת הלבלוב. לימים פגשתי את לליב, בתה של מיכל, וזו סיפרה שלאמה יש חברה בשם לליב, והיא כנראה הלליב הראשונה בישראל". את התמונה משלימה הקוראת מירב: "לליב הראשונה בארץ נולדה בקיבוץ עין השופט למשוררת הילדים עדנה קרמר, שהתאהבה בצליל המילה, שאין לה משמעות. רוב הלליביות נולדו לאחר מכן בעמק יזרעאל והרי אפרים, בהם נפוץ שמעו של השם המיוחד. לליב הראשונה היא היום כבת 55".

מיהו החמור גרם הזה?

תמיר בלזר שואל: מה משמעות המילה 'גרם' בביטוי 'חמור גרם'?

'גרם' פירושה עצם. אדם שעצמותיו בולטות הוא 'גרום'. מכאן גם גרם שמיים, שהוא עצם הנמצא בשמיים. הביטוי 'גרם מדרגות' הוא גלגול מודרני של 'גרם המעלות' מספר מלכים. לכל אלה אין קשר לפועל 'לגרום' במשמעות להיות הסיבה לדבר מה, שמקורו ארמי. 'חמור גרם', כפי שכינה יעקב את בנו יששכר, הוא חמור שעצמותיו חזקות. רש"י מסביר: "חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד". הסבר אחר הוא שעצמותיו בולטות, ככתוב בבראשית רבה: "מה חמור זה גרמיו ברורין, כך היה תלמודו של יששכר ברור עליו".

שאלות נוספות שנשאלו ונענו: מה חטאו של מי שחוטא בכתיבה, איך אומרים בעברית פילוסופיה, למה הדג מסריח מהראש ועוד. ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות

בפינה של פול אוגדן השבוע: ניו-יורק, בית קברות לשפות נכחדות

חדש בבמת אורח: יוסף חרמוני חושף: העגור של היום הוא לא העגור של פעם

חדש בבלוג רב מילים: מן הון להון יצא גבר, תרומת הערבית הפלסטינית לאוצר הביטויים הישראלי

תגיות :
Garry Knight; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יהושע גתי
מרהיב, רב חן
26 בפברואר 2015 הגב
motiargaman.com
אפרופו הקוסם והטריק האחד, כדאי אולי להזכיר שמקור ה"אבראקדברא" הכל-כך בינלאומית הוא דווקא בשפה הארמית: "אברא כדברא"...
27 בפברואר 2015 הגב
עמליה חקל
לא הייתי ממהרת להפריך את הקשר בין העצם (גֶרם = זהו עצם-העניין) לבין שם הפֹּעל "לגרום". יש איזה "גרעין-תא" אשר סביבו מתרחש הדבר, והוא ה"גֶרם". אפילו גשם ניתן לעודד בהתגבשות פרודות מים סביב "חלקיקים" של יודיד הכסף (היה אופנתי בשנות הששים). וההברקה הנִצחת בכל הנוגע לקוסם ה"טוב ליהודים - הם מפחדים" - מופיעה דווקא בתגובה "אברא-כדברא". (הכונף כל מי שאימפוטנטיות שלו מוצאת ביטוי בקשקשת והאדרה-עצמית, במובן הרחב ביותר, (זיוני-שכל, בשפתנו), וכולל, בנוסף לפוליטיקאים ולמקדמי מכירות אחרים - גם מבקרים למיניהם - אשר אין ביכלתם ליצור בעצמם).
28 בפברואר 2015 הגב
ויקטור חלבה
המלה מניאק היא אכן דו-לשונית, אך בעוד שהגירסא האירופית הוא משפה גבוהה, השימוש בארץ, מקורו הוא חד-משמעית מהלשון הערבית על מטענו המיני. לעניות דעתי השימוש הראשון בא מהשפת העברינים על מנת לציין מלשין, משתף פעולה עם המשטרה.
28 בפברואר 2015 הגב
דודי
אני מכיר לליב בת 50 לערך, במקור מגבעתיים
01 במרץ 2015 הגב
מילי
הכתבה הייתה מעניינת מעניינת מאוד, למדתי משהוא חדש על המילה "מניאק" מפני שלא ידעתי שפרוש המילה היא תלת לשונית כלומר יש את המילה בלכסיכון הצרפתי, הערבי והאנגלי בכל מיני פרשנויות. פרשת השוקולד הצחיקה אותי והכעיסה אותי, לא האמנתי שישראלי יכול להתפרץ בכזאת גסות מול "נציגים" מכל העולם בגלל שוקולד קטן אחד. בכתבה התייחסתי במיוחד לפרשת השוקולד במטוס מפני שהכתבות האחרות לא עניינו אותי.
27 בדצמבר 2015 הגב
מילי
הכתבה הייתה מעניינת מעניינת מאוד, למדתי משהוא חדש על המילה "מניאק" מפני שלא ידעתי שפרוש המילה היא תלת לשונית כלומר יש את המילה בלכסיכון הצרפתי, הערבי והאנגלי בכל מיני פרשנויות. פרשת השוקולד הצחיקה אותי והכעיסה אותי, לא האמנתי שישראלי יכול להתפרץ בכזאת גסות מול "נציגים" מכל העולם בגלל שוקולד קטן אחד. בכתבה התייחסתי במיוחד לפרשת השוקולד במטוס מפני שהכתבות האחרות לא עניינו אותי.
27 בדצמבר 2015 הגב
ד"ר מאיר מונסליזה
טני מנסה להוסיף פרוטותיים (באנגלית TOPENCE)משלי בתנך שמעתי מחכמי קיים הביטוי תקולל ערוות אמך, רוצה לומר יקוללה המקום ממנו הגעת לעולמנו.. מכאן כוס אמק. ללמדנו שהמון דברים מוצאם בתנכנו... ברכות ד"ר מאיר מונסליזה
29 באפריל 2016 הגב
יריב
לגבי הצירוף "אשכנזי מניאק": בתחילת שנות ה-80 הגעתי (בדרך עקלקלה משהו) לטירונות מחזור מאי הידוע לשמצה בחטיבת חי"ר מפורסמת. היינו חמישה אשכנזים-מניאקים בלבד בפלוגה. לאחר מספר ימים בהם כינונו בתואר זה הסתבר לי, להפתעתי (החיובית) ששאר החבר'ה לא ראו מעודם מקרוב אשכנזי עד הטירונות, והכינוי "אשכנזימניאק" לא היה בפיהם כינוי מעליב אלא פשוט ציון שם העדה. הם היו בטוחים שכמו יש "מרוקאי" ו"תוניסאי" יש גם "אשכנזימניאק". כנראה, משום שהביטוי היה שגור בפיהם של הוריהם וחבריהם הגדולים בשכונות, ואיבד את כוונתו השלילית עם הזמן.
15 בפברואר 2018 הגב

הוספת תגובה