בוזגלו והשבט הלבן

רוביק רוזנטל | 27 במרץ 2015

איך הפך שם נדיר יחסית סמל לעדה המרוקאית, מי היה המשורר הלירי שעודד את נבחרת הכדורגל, מה היה החזון הלשוני של מייסד סינגפור והסיפור המלא של "אכלו לי שתו לי"

ההתכתשויות הפומביות בין שבטי ישראל, שיוצאי מרוקו במרכזן, זכו גם לשם משפחה שהפך לסמל העימות: בוזגלו. לא מזמן הוקרן סרט תיעודי על במאי הקולנוע חיים בוזגלו, המלמד את בנו להשמיע את השם בלי להתבייש. בעימות המתוקשר עם אמיר חצרוני הופיעה אמירה בוזגלו, שסיפרה בעבר איך הציעו לה לשנות את שמה כדי להתקדם. את השם נושא גם הפילוסוף מאיר בוזגלו, בנו של הפייטן הידוע דוד בוזגלו. במאות ה-16 וה-17 נודעו חכמים ופרשנים חשובים כמו מרדכי אבוזגלו ואברהם אבוזגלו.  לשם בוזגלו מסורת מפוארת שבוודאי אינה מעידה על "פרימטים פרימיטיביים", כלשונו של הגזען הפרופסור.

מדוע הפך בוזגלו לסמל? באופן מפתיע השם אינו נפוץ כל כך. על פי ספר השמות של אברהם אריאל משנת 1997, הוא עומד רק במקום ה-160 ברשימת התפוצה בישראל, כ-3000 איש נשאו אותו אז. הרחק לפניו שמות מרוקאיים אופייניים כמו ביטון (מקום חמישי!), דהן (6), אזולאי (9), אוחיון (15) ועוד. האחראי לך שבוזגלו הפך למותג הוא פרופ' אהרון ברק, שקבע ב-1976 את האמרה "דין ידלין כדין בוזגלו", מה שהתגלגל אחר כך ל"מבחן בוזגלו". שלא ברצונו תייג ברק את נושאי השם בין אנשי השוליים החברתיים והמעמדות הנמוכים. נראה שהבחירה בבוזגלו דווקא נבעה מצלילו המיוחד של השם, הזר לאוזן הישראלית, לעומת שמות כמו אוחנה, אסולין ואחרים.

השאלה שאין עליה אחדות דעים היא משמעות השם. אריאל מציע בספרו שתי אפשרויות: 'בו' הוא אב, 'זגלו' הוא מוט שקילה, ומכאן שמדובר בשוקל סחורות בשוק. הסבר שני: אבו-זגלו הוא 'אבי יונת הבר', כלומר, מגדל יונים. מרכוס חנונה, המילונאי של היהודית המרוקאית, מצביע על מקורו הבֶרְבֶרי של השם: זַגְל פירושו מוט, ובוזגלו (או אבוזגלו) הוא ככל הנראה בעל המוט, כלומר, בעל השליטה.

מכלוף שהוחלף ומסעודה בת המזל

שמות יהודי המזרח, פרטיים כשמות המשפחה, מעסיקים מאוד חוקרי שמות בתחום הנקרא אונומסטיקה. בכינוס הארצי ה-12 של חקר השמות, שאותו מוביל פרופ' אהרון דמסקי מאוניברסיטת בר אילן, הציג ד"ר ויקטור חיון העוסק במורשת יהודי טוניסיה מבט על השמות הפרטיים שהעניקו יהודי טוניסיה לבניהם.

 חיון מספר שהשמות שניתנו בעבר לילדים היו יהודיים לכל דבר, אבל עם הזמן הם התגלגלו לשמות בערבית-יהודית טוניסאית. לכל שם כזה נמצאה גם חלופה בצרפתית או באיטלקית. השם האירופי נסמך על המשמעות או הצליל של אחד משמות המקור. טבלת שמות מדגמית מספרת על המשולש המרתק הזה:

שם עברי-יהודי

שם ערבי-יהודי

שם צרפתי/איטלקי

אהרון

אָרוּן

הנרי

בנימין

בְּנִיני (שפירושו גם טוב)

בנג'מין

אברהם

בְּרָהָם, בַּרְמִלי, בָּאטוֹ ועוד

אלברט, בֶרטי, רוברט

ברוך, מבורך

ברָכָה

בֶּני או בֶּנוּאה

יעקב

יעקוב, ז'קי, קיקי (קיצור בהשפעת הצרפתית)

זַ'קוב

רחמים

רחמין; ח'מאיינו

קלֶמֶנט

 

קבוצת שמות חשובה היא שמות שניתנו נגד עין הרע. השם מחלוף, שאריה דרעי טרח לאחרונה לצרף אותו חזרה לשמו הציבורי כשם אמצעי, פירושו 'המחליף', והוא ניתן לילד שאחיו מת בצעירותו לפני שנולד. מכאן גם שם המשפחה הנפוץ חלפון. השם הצרפתי המקביל הוא רֶנֶה, צורת עבר של הפועל Renaitre, להיוולד מחדש. מסעוּד הוא בר מזל, והשמות המקבילים בצרפתית הם פליקס ופרוספר. מסעודה משדרות, עוד מותג צפון אפריקאי, היא בעצם מזל, ושמה האיטלקי: פורטונה. יש גם שמות ילדים רבים שהם במקורם שמות דגים, רמז לתפקידו המרכזי של הדיג בחיי היהודים ובחייה של טוניסיה.

בטורים הבאים, בעקבות כינוס השמות: שמות גיאורגיים ופרסים.

מי המציא את "קמפיין הגוואלד"?

בקמפיין הגוואלד, מסתבר, יישם נתניהו בהצלחה אסטרטגיה מוכרת. יעקב מאור מספר שמדובר במה שקרוי במדעי המדינה GOTV, ראשי תיבות:  Get Out The Voters (הוצא את הבוחרים לקלפיות). הביטוי זכה למונח העברי  "קמפיין המרצה". ולדעת מאור התרגום העברי אינו משקף את יסוד ההפחדה שבקמפיין מסוג זה. "מאחר ולפעמים GOTV משדר מצוקה, הצמדתי אליו בשיעורים שלי באוניברסיטה וגם בהדרכות של פעילי מטות בחירות לזה את המושג "געוואלד". תחילה דיברתי בהומור, כדי לחדד את המסר. כשנוכחתי בתגובות חיוביות של הסטודנטים, פרסמתי זאת גם בספר הדרכה לניהול קמפיינים ("מה למדנו מארתור פינקלשטיין") שפרסמתי ב-2007. המונח חלחל לרשות הרבים באמצעות אמצעי התקשורת, ובבחירות האחרונות הפך להיות כמעט מושג תיקני של בחירות". מאור מקבל עבור המונח זכות ראשונים מתועדת, ובאה גאולה לעולם.

המשורר הלירי שאהב כדורגל

נבחרת ישראל יוצאת לשני משחקים מכריעים על העלייה ליורו 2016, ואתם הקריאה הוותיקה "אל אל ישראל". זו תועדה כבר בשיר של החלונות הגבוהים "אל אל ישראל" שכתב אריק איינשטיין והלחין שמוליק קראוס, ובשיר עידוד של חופני כהן. ככל הידוע, הפעם הראשונה שבה נשמעה הקריאה היתה במשחק ההיסטורי של נבחרת ישראל באיצטדיון רמת גן נגד נבחרת יוגוסלביה, בשנת 1959, שהסתיים בתיקו 2:2. גילוי נאות: נכחתי במשחק כילד, האווירה היתה כאילו זכינו בגביע העולמי.

והנה קם לנבחרת אוהד מפתיע. זמן מה לאחר שהקריאה נשמעה באיצטדיון, כתב אמיר גלבוע הנפלא את השיר 'ישראל'.  קריאות העידוד מן המגרש הפכו אצלו לקריאות עידוד ליעקב השורה עם המלאך ויכול לו. השיר נכלל בכרך הראשון של "כחולים ואדומים" שיצא בשנת 1963, והוא אחד השירים החדשים בקובץ.

השיר נפתח בשורות: "כבר עמד יום מצפה לבוא ליל/ ומרחוק, ממזרח, עלו קולות/ אל – אל – יש – ר – אל". והוא מסתיים: "ואין אלא שחר עולה ושמש מהל, כבהולדת עם. כבהָחֵל - / וכרוח נושבה גם קולי נשבה / קורא / כבילל / אל אל ישראל".

החזון הלשוני של מייסד סינגפור

השבוע הלך לעולמו לי קואן יו, האיש שהמציא את סינגפור החדשה. במסגרת החזון, שהוגשם במלואו, הקדיש לי מחשבה רבה לנושא הלשוני, וקבע מדיניות שפה המתאימה לאופי האוכלוסייה מחד, ולעולם הכלכלי הגלובלי מאידך.

פול אוגדן, שליח "הזירה הלשונית" בעולם השפות, כותב כי האוכלוסייה בסינגפור מורכבת בעיקר מרוב סיני, מיעוט מלֶזים דוברי מלאית, ומיעוט הודים דוברי טָמילית. למרות שהסינגפורים שמוצאם סיני דיברו בעיקר קנטונֶזית, החליט לי קואן יו שסינים אלה ילמדו את הניב המנדריני. לצידה קבע כי אנגלית, שפת האם של לי קואן יו, תהיה שפה רשמית במדינה הקטנטונת, והסינית שפה משנית.

שפה נוספת בסינגפור, אם כי לא שפה רשמית, היא "סינגליש," אנגלית מתובלת בטעמים של הסינית המקומית. המונח מזכיר את 'פּינגליש', פלסטיניאן אינגליש, הלשון המשובשת של יושבי ארץ ישראל המנדטורית.

סינגפור 1

חוף המרינה בסינגפור. צילום: Leonid Yaitskiy; Flickr

שלמה הרמתי והעברית שחיה תמיד

קהיליית הבלשנים הישראלית איבדה השבוע דמות ייחודית וידענית שנהגה ללכת נגד הזרם, ד"ר שלמה הרמתי. הרמתי  עסק במגוון נושאים והתמקד בתחיית הלשון ובעברית החדשה. בין היתר טען בלהט נגד העצמת המיתוס של תחיית הלשון, ובעיקר נגד הטענה שהעברית היתה אלפי שנים "שפה מתה". בספרו "עברית שפה מדוברת" בהוצאת האוניברסיטה המשודרת הוא קובע, בניגוד לדעה המקובלת על רוב הבלשנים, שהדיבור העברי לא מת מעולם, לצד הטקסטים הכתובים שעליהם אין מחלוקת. כך הוא מצטט את רב יהודה הנזיר, מורו של סעדיה גאון מן המאה העשירית, שמספר בזכרונותיו: "הייתי מאריך לשבת בכיכרות העיר טבריה וברחובותיה. מקשיב לדיבור פשוטי העם וההמון וחוק אודות הלשון ויסודותיה". אלדד הדני, איש המאה התשיעית, שטען שהוא בן לשבט דן האבוד, דיבר בכל מקום אליו הגיע עברית. על פי העדויות אנשים הבינו אותו ושחחו אותו בעברית.

הדוגמאות מהמאות הבאות רבות. האם קובץ הדוגמאות המרשים הזה מעיד על דיבור עברי רצוף והמוני? ספק, אבל הוא מעיד על כך שבתולדות השפה העברית יש עוד מקום רב למחקר, ושלמה הרמתי ז"ל תרם לו תרומה חשובה.

אכלו לי שתו לי, הסיפור האמיתי

הביטוי "שתו לי את הקולות" (ובהרחבה "שתו לי את הקולות בקשית") הוצג בטור הקודם ויוחס לשפה הצבאית. על קביעה זו יש הסכמה כללית, אבל יש פיתוחים והסברים. דני ב. קובע כי המונח נולד בצבא במעמד של בדיקת המימייה בחגור הקרב, בדיקת פתע של כוננות יציאה לקרב. המפקדים היו מנענעים את המימיות לבדוק את מפלס המים בהן. מי שהמימייה שלו שקשקה נהג להשתמש  בתירוץ "מישהו שתה לי מן המים". קובי מור מאשר את הסיפור: "אני יודע, כי נכחתי במעמד פעמים רבות בשנות השמונים".

להראל יש השערה נוספת: "הפועל הספרדי tomar פירושו גם לקחת וגם לשתות, ואולי מכאן הבלבול שנוצר. קל לדמיין חייל עולה דובר ספרדית מספר למפקדו ״המפקד, שתו לי את השק״ש״. ההסבר חביב, אך לא נראה שלדוברי ספרדית היתה השפעה על הסלנג הישראלי. עם זאת, גם למקור המילה הנפוצה צ'ופר יש טענה כי מקורה ספרדי, שם chupar  פירושו ללקק.

מה הסיסמה? "שומשום היפתח"

עדי שואלת: מה מקור המלה "סיסמה", והאם יש קשר בינה לבין  הסיסמה פותחת הדלתות "סומסום היפתח!! (open sesame) בסיפור עלי באבא וארבעים השודדים?

מקור המילה התלמודית 'סיסמה' הוא מיוונית; syssemon, הרכב מילים שפירושו 'עם סימן' (sim+semon). מכאן גם מקורה של המילה סימן. לגבי מקורה של אמרת הקסם open sesame  מתרוצצות דעות שונות. הרוב קושרים אותה לתבלין השומשום, בערבית שִׂמְשִׂם, ומכאן התגלגל ליוונית. יש גם דעה שמדובר במילת קסם עברית עתיקה שהתגלגלה מ'שם שמים', ממש כפי שיש קושרים את אברקדברא ל'אברא כדברא' הארמי. שתי השערות אלה מחמיאות לתרבות היהודית, אך ככל הנראה אינן נכונות.

עוד שאלות ותשובות עליהן השבוע: מה הקשר בין נטש עמדה לניטש ויכוח, מי המציא את השד העדתי, מתי אוכלים את הראש ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות.

בפינה של פול אוגדן השבוע: באוקיינוס ההודי התגלתה השפה השמית העתיקה ביותר המדוברת היום בעולם.

חדש בבמת אורח: איש שמות היישובים יהודה זיו על תעלולי ראשי התיבות הצבאיים.

משפט השבוע

"מי שמפחד מפתקים בקלפי, סופו שיקבל אבנים ברחובות" (רובי ריבלין, משורר השפיות בעידן של ליקוי מאורות)
תגיות :
צילום: Ewan Munro; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אריה שחר
ענין "בוזגלו" יותר רציני משנדמה. "יהדות מרוקו" הורכבה היסטורית מ-3 מקורות עיקריים: א. יהודים מיהודה ומאלכסנדריה שהיגרו לצפון אפריקה מימי החשמונאים והרומאים; ב. בֶּרבֵּרים שהתגיירו מסוף התקופה הרומית וימי הבינים המוקדמים - ומהם בין היתר מקור השמות כגון אבו-זגלו; (כמו שקרה אצל מתגיירי הכוזרים שנותרו יהודים והתמזגו בקהילות האשכנזיות. יתכן שחלק מה"קרימצ'אקים' כוזרים במקורם). בֶרכּוּז - מורים שלי בגמנסיה. ג. יהודים מהגרי ספרד המוסלמית+מגורשי 1492 . ביניהם לדוגמא "אזולאי", בעלי המלאכה שלאריחי הקרמיקה בספרד, אריחי "אזוּלֵחוס" כי אריחי התכלת היו המקובלים ביותר בזמנם. שאלה: מה מקור שם המשפחה "אפללו", "ללו" (מהאחרונים למדו בגמנסיה "הרצליה" כמעט בכל מחזור בימי המנדט, יצחק אחד יחד אתי). תודה מראש וחג שמח
26 במרץ 2015 הגב
יוסי דר
לעניין "דין ידלין כדין בוזגלו" - הסיפור קצת יותר מורכב: חקירתו של ידלין התנהלה בשני שלבים: השלב הראשון הסמוי, שבו נוהלה החקירה בסודי סודות והיתה ידועה למתי מעט, והשלב השני הגלוי שבו דבר החקירה פרץ לכלי התקשורת. בשלב הראשון, וכדי שדבר החקירה לא ידלוף לתקשורת, השתמשו שותפי הסוד בהתקשרויות ביניהם במעין שם קוד שניתן לידלין ע"י אהרן ברק שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה ושם הקוד שהגה ברק היה "בוזגלו", שהרי מי יעשה עניין מאיזה חשוד ששמו בוזגלו?... יותר מאוחר כשהוחלט לחשוף את הפרשה בתקשורת, החליט ברק שידלין (שטרם היה עצור אז) יופיע לחקירה בתחנת משטרה כאחד האדם. ידלין התחנן שהחקירה תתקיים בבית מלון, מחשש שברגע שהוא יופיע בתחנת משטרה הפרשה תדלוף. אלא שבדיוק אז החליט ברק להפוך את עורו של בוזגלו וקבע" "דין ידלין כדין בוזגלו והוא ייחקר בתחנת משטרה" במילים אחרות, בשלב הראשון שימש בוזגלו כמגן וככיסוי על שמו החשוד המורם מעם, ובהמשך התהפך תפקידו של בוזגלו ב-180 מעלות. זה ההומור המיוחד של אהרן ברק. הסיפור מופיע בספרו של ברוך לשם "זיגל", ואני מאזכר אותו בספרי "אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק"
29 במרץ 2015 הגב
תיקי נאה
שאלה לרוביק רוזנטל היקר והחכם...מה לדעתך מקור המילה "טריוויה" מעבר למילה טריוויאלי שלדעתי אינה קשורה למשחק...תודה מראש על התשובה.
01 באפריל 2015 הגב
יעקב ברזילי
חלק משמות המשפחה של יהודי מרוקו הוא בערבית משובשת.אבוטבול -אבו אלטובול בעל התופים או המתופף.אברג'יל-אבו רג'ילה.בעל הרגל הקטנה או הצולע.השם הזה קיים אצל הפלסטינים משפחת אבו רג'ילה.בוזגלו יתכן והוא אבו זוע'לה.הזוע'לה בערבית היא השיער או התלתלים שבחזית הראש
12 במאי 2015 הגב
אלירן
תיקי נאה - טריוויה מלטינית טריוויום שפירושו "שלושת הדרכים" כך כונו שלושת האומנויות הליברליות הבסיסיות שנלמדו בימי הביניים : הדקדוק, הלוגיקה והרטוריקה והן מקבילות להבנה (של הנאמר) עיבוד ודיבור כלומר, כמעט ברורות מאליהן.
21 באפריל 2016 הגב

הוספת תגובה